על רצפת חדר העריכה
העיתונים הבוקר שמנמנים יחסית, נשענים בנוחות על המודעות הרבות שמתפרסמות לקראת חג הפסח. ובכל זאת, רק בעיתון "הארץ" נמצא מקום לדיווח כי עלי מחמוד סאפי, בן 17 ממחנה הפליטים הפלסטיני אל-ג'לזון, מת אתמול מפצעיו, לטענת הפלסטינים, לאחר שנפגע מירי חי של כוח צה"ל בהפגנה שבה השתתף. ג'קי חורי מדווח בעמ' 12 של העיתון כי סאפי נפצע אנושות לאחר שנורה בחזהו בשבוע שעבר. ההפגנה שבה נפגע התקיימה במחאה על הקמת מחסום בין מחנה הפליטים להתנחלות בית-אל, ולפי הדיווחים, חיילי צה"ל ירו לעבר המפגינים לאחר שאלה יידו לעברם אבנים.
ב"ישראל היום" 35 עמודי חדשות הבוקר. בין הידיעות המתפרסמות בהם: 24 עולים חדשים יעשו השנה את סדר הפסח הראשון שלהם בישראל; נבחרה הכרזה הממלכתית ליום השואה; ילידת סורינאם ראתה בתערוכה של מוזיאון ישראל את בית-הכנסת שבו התפללה כילדה; חוקרים ישראלים גילו את אורך היממה בשבתאי; ואלוף רוני נומה החל אתמול באופן רשמי את תפקידו כמפקד פיקוד המרכז. לידיעה על מות פלסטיני החשוד ביידוי אבנים לעבר כוח צה"ל לא נמצא מקום.
פלסטיני בהפגנה, 10.3.15 (צילום: STR)
קונטרס החדשות של "ידיעות אחרונות" מחזיק 32 עמודים. באף אחד מהם אין מדווח על מות הפלסטיני. בין הידיעות שכן מתפרסמות בעיתון: מפגש בין שני כבאים ששמם סמי, אחד מהם כבאי אמיתי והשני בובה גדולה של דמות בדיונית; בית חם לחיילי צה"ל נחנך במודיעין; חגי פליסיאן, שנחשד ברצח בבר-נוער ונוקה מהחשדות, התחתן; שני מחשבים נגנבו ממכוניתה של גל לוסקי, יו"ר ארגון IFA; שגריר ישראל באו"ם סיפר לחברי מועצת הביטחון על פציעתה אנושות של הילדה אילה שפירא מבקבוק תבערה שהושלך לעבר מכונית משפחתה; 110 עולים הגיעו שלשום מאוקראינה; השמות הפופולריים ביותר לכלבים בישראל הם רוקי וליידי; משתתפת בתוכנית ריאליטי פגשה את אמה לאחר שש שנות נתק; ואחד מחברי להקת ואן-דיירקשן החליט לפרוש (שלוש הידיעות האחרונות מתפרסמות בכפולת האמצע של העיתון).
"אני ציני למדי לגבי הסיכויים של תמונה להשפיע על המציאות", אומר צלם "הארץ" אלכס ליבק בראיון שהעניק לעופר מתן בשבועון "טיים אאוט". כשמתן מזכיר לו כי התמונה שצילם ובה נראה המחבל מקו 300 מורד מהאוטובוס בעודו בחיים טילטלה מדינה שלמה, אומר ליבק:
"היום התמונה הזו היתה נכנסת לעמ' 3 בעיתון ולא היה לה רבע מהאימפקט שהיה לה אז. לבנו כחברה הפך גס הרבה יותר מאז, והעניין שלנו במאבק הפלסטיני ובכיבוש פחת מאוד. בתקשורת הפלסטינית אתה רואה מדי יום דיווחים על הריסות בתים וגדיעת עצים, דברים שהם היומיום של הכיבוש, ובתקשורת הישראלית הדברים האלה חדלו להופיע. נקודה. לא מראים לנו יותר איך נראה המגע בין החייל לאזרח הפלסטיני, פשוט לא".
אמנסטי
בטור צד בראש עמ' 17 של "ישראל היום" מדווח צבי הראל על דו"ח שפירסם ארגון אמנסטי, ולפיו "חמאס ביצע פשע מלחמה במהלך 'צוק איתן'". "דו"ח אמנסטי אינטרנשיונל מאשים קבוצות פלשתיניות חמושות, כולל חמאס, בהריגת אזרחים משני הצדדים במתקפות המהוות פשעי מלחמה", מציין הראל בידיעה ומוסיף: "מדובר בדו"ח השלישי שחיבר הארגון מאז פרוץ מבצע 'צוק איתן' בקיץ 2014".
הדו"ח הקודם של אמנסטי על "צוק איתן" ראה אור בדצמבר האחרון. חוקרי הארגון קבעו בו כי תקיפות של כוחות צה"ל על ארבעה רבי-קומות ברצועת עזה במהלך הימים האחרונים של המבצע נעשו ללא כל הצדקה צבאית ובניגוד לדין. להבדיל מהדו"ח הנוכחי, המוקדש לפשעי המלחמה של חמאס, כשהדו"ח הקודם פורסם בחרו ב"ישראל היום" לדווח על ממצאיו בשוליה של ידיעה שהתמקדה בדו"ח של האגודה לזכויות האזרח על פגיעה בחופש הביטוי במהלך המבצע.
חודש לפני כן, בנובמבר 2014, פירסם הארגון דו"ח תחת הכותרת "משפחות תחת ההריסות. התקפות ישראליות על בתים מאוכלסים". ב"ישראל היום" כלל לא דיווחו על ממצאי דו"ח זה. העיתון הנפוץ בישראל לא רק שנמנע מלחקור ולדווח בעצמו על מקרים שבהם יש חשד לפשעי מלחמה שביצעו חיילי צה"ל ("כוחותינו", בלשון "ישראל היום") במהלך המבצע הצבאי האחרון בעזה, אלא גם נמנע מלדווח על ממצאים בעייתיים שנחשפו בעבודת תחקיר של גורמים חיצוניים.
למחרת הפרסומים בכלי תקשורת שאינם "ישראל היום" על הדו"ח הראשון של אמנסטי, בדבר התקפות צה"ל על בתי עזתים, מצא לנכון העיתון לפרסם מכתב למערכת שקיבל מיהודה רייף, תושב כוכב-יאיר. "ארגון אמנסטי בחסות האו"ם מאשים את ישראל בהרג מכוון של אזרחים פלשתינים במהלך מבצע 'צוק איתן', זאת בעוד הם עצמם איפשרו לחמאס לירות טילים מבתי-ספר שבאחריותם לעבר אוכלוסייה אזרחית בישראל", כתב רייף. "אמנסטי הוא הגורם שיש להאשים בפשעי מלחמה. בעוד צה"ל הודיע מראש על תקיפותיו, מדוע אין אמנסטי מתייחס להעדר הודעות חמאס מראש על הטילים שהם ירו קודם על ישראל, ואשר רצחו באמצעותם ילד ותושבים תמימים חפים מכל פשע?".
כעת נענה ארגון אמנסטי לאתגר שהציב בפניו רייף, והציגו ישראלים רבים אחרים, והוא מפרסם דו"ח על פשעי המלחמה שביצעו חמאס וארגונים אחרים במהלך המבצע. בכך נמנע הארגון מלתקוף צד אחד בלבד במערכה והופך לכלי ביטוי הוגן ומאוזן יותר מאשר העיתון הנפוץ בישראל.
איך יודעים שהבחירות מאחורינו
בשער "ידיעות אחרונות" אין הבוקר זכר לעדות שמסר אתמול מני נפתלי, לשעבר אב-הבית במעון ראש הממשלה, בפני בית-הדין האזורי לעבודה בירושלים. נפתלי, אורח קבוע בשער "ידיעות אחרונות" בשבועות שלפני הבחירות לכנסת, טען אתמול, בין היתר, כי שרה נתניהו שותה שלושה בקבוקי שמפניה ביום (או "כמעט שלושה בקבוקי שמפניה ביום", לפי הציטוט שמספק תלם יהב בדיווח שבעמ' 12 של "ידיעות אחרונות").
בתחתית שער "מעריב" מופיעה כותרת על נפתלי, אולם זו מוקדשת דווקא לטענות פרקליטי נתניהו, שדורשים לפתוח בחקירה פלילית נגד אב-הבית לשעבר בעקבות הדלפת טיוטת התצהיר של שרה נתניהו. הטענה בדבר האלכוהוליזם של רעיית ראש הממשלה מוזכרת בכותרת המשנה.
"נפתלי העיד: נחרדתי מכמות האלכוהול שנתניהו שתתה", קוראת כותרת קטנה בתחתית שער "הארץ".
מני נפתלי, אתמול בבית-הדין לעבודה (צילום: יונתן זינדל)
ב"ישראל היום" מגייסים שחקן חיזוק לצוות ההגנה של שרה נתניהו – יאיר גת, מבקר היין של העיתון – במהלך שנראה כמעט פרודי. "'3 בקבוקי שמפניה ביום'? לא הגיוני, לא מאמין", מכריזה כותרת בשער "ישראל היום" המפנה לטור מאת גת. "במסגרת העבודה שלי ככתב יין ואלכוהול, זכיתי להכיר לא מעט שתיינים מקצועיים. אנשים שהשתייה היא חלק בלתי נפרד מחיי היומיום שלהם, ולמרות שרובם אוהבים מאוד שמפניה, אפילו הם יתקשו להתמודד עם שלושה בקבוקים מדי יום ביומו", כותב איש המקצוע.
טורו של גת נלווה לידיעה מאת צבי הראל על העדות של נפתלי, הנושאת כרגיל ב"ישראל היום" כותרת המוקדשת לתגובה לטענות שהועלו נגד נתניהו: הפעם הכותרת היא "מני נפתלי מנצל את עדותו כדי להפיץ שקרים", ציטוט מפי פרקליטה של נתניהו בתגובה לטענותיו של אב-הבית לשעבר.
הכותרות הראשיות
"אפעל לאחות את הקרעים בעם", מצוטט בכותרת הראשית של "ישראל היום" ראש הממשלה בנימין נתניהו, שקיבל על עצמו בטקס שהתקיים אתמול בבית-הנשיא את מלאכת הרכבת הממשלה. בניגוד לציטוט המובא בכותרת הראשית של העיתון, נתניהו לא הבטיח לאחות את הקרעים בעם (היהודי), אלא את "הקרעים שנפערו בין חלקי החברה השונים", כך לפי הציטוט המלא המתפרסם בידיעה מאת יורי ילון ומתי טוכפלד בכפולה הפותחת של "ישראל היום".
להבדל הזה יש משמעות. אתמול, בטקס, מתח הנשיא ראובן ריבלין ביקורת על דברי נתניהו כשאמר כי "מכל הכיוונים נאמרו דברים שלא צריכים היו להיאמר, לא במדינה יהודית ולא במדינה דמוקרטית". עוד קודם לכן מתח ריבלין ביקורת חריפה יותר על ההתרעה של נתניהו מפני "המצביעים הערבים" ש"נעים בכמויות אדירות אל הקלפי".
הבלבול בין החברה בישראל על מרכיביה השונים לבין העם היהודי היושב במדינת ישראל מובן מאליו בעיתון התומך ללא סייג במי שמציג את עצמו כמנהיג העם היהודי כולו וכשליח מטעמו, ולא כראש הממשלה של כל אזרחי המדינה, עיתון המדיר דרך קבע כחמישית מאזרחי המדינה מדיווחיו ומתייחס פעם אחר פעם אל הציבור היהודי בישראל כאילו היה הציבור הישראלי כולו.
טעות דומה ניתן למצוא גם בכותרת הראשית של "מעריב" ("אפעל לאיחוי הקרעים בעם"). הדיווח בכפולה הפותחת, מאת אריק בנדר, מצטט את נתניהו במדויק.
"ריבלין: מי שמפחד מפתקים בקלפי, סופו שיקבל אבנים ברחוב", קוראת הכותרת הראשית של "הארץ", ציטוט מדברי נשיא המדינה, שמתפרסם גם בשערי "מעריב" ו"ידיעות אחרונות", אבל לא הצליח להשתחל אפילו אל העמודים הפנימיים ב"ישראל היום", על אף היותו אחד המשפטים המשמעותיים ביותר שאמר אתמול ריבלין.
נשיא המדינה ראובן ריבלין וראש הממשלה בנימין נתניהו אתמול בבית הנשיא, (צילום: מרים אלסטר)
הכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות" מוקדשת למשא-ומתן הקואליציוני. "כחלון זועם: יחרים היום את המו"מ", נכתב בה. יובל קרני מדווח כי שר האוצר המיועד מביע בכך מחאה על הבטחת נתניהו להעניק לנציגי יהדות-התורה את ראשות ועדת הכספים ולהותיר תחת סמכותו של שר הפנים המיועד מש"ס, אריה דרעי, את מינהל התכנון.
בשער "מעריב" מתפרסם חלק קצר מטורו של בן כספית, שיראה אור מחר. פרשן העיתון מעריך כי "בתנאים האלה, כחלון לא בממשלה הבאה", ומסביר כי "פראייר הוא לא".
לא פראייר
הכפולה הפותחת של "ממון", מוסף "ידיעות אחרונות", מוקדשת לתוכניות של שר האוצר המיועד. גד ליאור ועופר פטרסבורג חתומים על טקסט נרחב יחסית למקובל במוסף הכלכלי, ובו הם מפרטים מה מבקש כחלון להשיג בכהונתו הצפויה במשרד האוצר. בנוגע לתוכנית שלו להעלאת התחרות בבנקים מבהירים ליאור ופטרסבורג כי בנק ישראל עתיד להתנגד לה ולהבהיר כי הנושא הוא בסמכותו.
"לידיעת כחלון: הפשרות בדרך", נכתב אמש בכפולה הפותחת של "גלובס", מעל טור מאת אבי טמקין. "בנק ישראל יסביר לכחלון שמעל הכל יש לשמור על יציבות הבנקים", חזה טמקין, והעריך כי כחלון ייאלץ להתפשר ולא לבצע את תוכניתו להגדלת התחרות בשוק הבנקאי.
"כשמדובר בבנקים, מי שבאמת מנהל את העניינים הם בנק ישראל והנגידה. לכן אני לא מצפה לרעידת אדמה", מצוטט דן פרופר, יו"ר אוסם, במדור הרכילות העסקית של ארי ליבסקר שבפתח מוסף "כלכליסט".
כמו במדורים הכלכליים של עיתוני סוף-השבוע האחרון, הראשון לאחר היוודע תוצאות הבחירות, גם הבוקר נחלקת העיתונות הכלכלית לשתיים: זו שמרפה את ידי שר האוצר המיועד מלפעול למען קידום תחרות גדולה יותר בשוק הבנקאי, ו"דה-מרקר".
"ראשי הבנקים לא יודעים איך להתמודד עם משה כחלון", נכתב בכותרת של דיווח מאת סיון איזסקו, המתפרסם בכפולה השנייה של "דה-מרקר". "אנחנו עדיין לא יודעים מה הוא מתכוון לעשות", מצוטט "יו"ר של אחד מחמשת הבנקים הגדולים". "מה שכתב במצע זה לא בהכרח מה שינסה לקדם בכהונתו, שכן בשלב הזה לא ברור עדיין מהי עמדת הקואליציה המתגבשת לרפורמות שהציע כחלון".
איזסקו מזכיר כי המפקח על הבנקים עתיד להתנגד לכמה מהרפורמות של כחלון, כמו למשל זו שתפעל להפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים. אולם לצד הקשיים, איזסקו הוא היחיד שנותן במה גם לתומכים ברפורמה. "מי שרואה בכהונתו של כחלון הזדמנות הם הגופים הצעירים שהוקמו בשנה האחרונה ומנסים לתפוס נתחי שוק בעוגת האשראי הצרכני", הוא מדווח, ומעניק פתחון פה למנהלים של שלוש חברות כאלה.
כמה מלים על תכונות היהודים וטיפשות ההמונים
"הטעות הגדולה של אובאמה שאינו מכיר את כוחות החירות המצויים בכל גרעין תא יהודי", כותב חיים שיין במדור הדעות של "ישראל היום". "היהודים, עם עתיק ולמוד ניסיון, יודעים ברגעי אמת לאסוף כוחות אדירים ולעמוד בנחישות ובאומץ מול כל מי שמסכן את חירותם ועצמאותם במולדת ההיסטורית".
יונתן יבין, לעומת זאת, מגדיר במדור הדעות של "ידיעות אחרונות" את העם היהודי בישראל כ"טיפש" ו"גרוע", ומדגיש כי לא תמיד הרוב צודק. טיעון המחץ שלו הוא כדלהלן: "כשאומרים לי את המשפט המרגיז 'מיליארד סינים לא טועים', אני מיד מתקן ל'מיליארד סינים לא טעים', כי הם אולי המונים, אבל הם אוכלים אורז כי אין להם כסף לקוויאר".
מהנעשה בעיתונות החרדית
בעיתונים החילוניים מדווח הבוקר על מבצע מעצרים נרחב של 21 איש בחשד כי סחטו בכירים בחברות מסחריות במטרה לאלץ אותם לפרסם בעיתון החרדי "הפלס". ברוב העיתונות החרדית, שנמנעת בדרך כלל מלדווח על מעשים פליליים, לא נכתב על כך דבר.
חרדי החשוד בסחיטת עסקים כדי שיפרסמו ב"הפלס", 25.3.15 (צילום: אמיר לוי)
רק "הפלס" מתייחס בהבלטה לפרשה שבלבה הוא ניצב. במאמר מיוחד המתפרסם בשערו תחת הכותרת "לא ישתיקו את קולנו!" נכתב כי "'ועד ידידי הפלס' מביע זעזוע ושאט נפש מנסיונות ההשתקה וההפחדה, תוך כדי נקיטת מהלכים חריגים וחסרי תקדים של משטרת ישראל, בצעדים חסרי פרופורציה שמעולם לא ננקטו כלפי 'עבירות' מסוג זה".
העיתון קובע כי "גורמים במשטרה פועלים באופן חד-צדדי, שקוף ומגמתי, בשירותם של גופים בעלי אינטרסים מסחריים ופוליטיים המשתמשים ברשויות החוק כדי להכריע באמצעותם עימותים הנוגעים למישור האזרחי", ומאשים ב"טירוף מערכות, אובדן עשתונות והתנהלות מגמתית של מקבלי ההחלטות, הפועלים תחת לחץ פוליטי ומסחרי".
העיתון מאשים את מתחריו, ובעיקר "עיתון יומי מסוים" (הכוונה ל"יתד נאמן"), כי הם קוראים בגלוי לחרם מודעות נגד "הפלס", ומפנה אצבע מאשימה גם נגד "קרטל של חברות הפרסום" שפועל נגדו.
ענייני תקשורת
לי-אור אברבך דיווח אתמול ב"גלובס" כי דורון שורר ויצחק קאול מועמדים לתפקיד יו"ר רשות השידור. יובל קרני מדווח הבוקר ב"ידיעות אחרונות" כי בצוות המשא-ומתן הקואליציוני של הליכוד חבר מנכ"ל אוויס יואב הורוביץ, שמוכר לקוראי אתר זה מהתקופה שבה כיהן בוועד המנהל של רשות השידור. עוד דיווח אתמול אברבך כי ברשות השנייה לא יחייבו את ערוץ 10 בשינוי מבנה הבעלויות כדי שיקבל רישיון.