1.

לואי דה-פינס הישיר מבט למצלמה ובלי למצמץ אמר: "אני יכול להגיד לך שפאקו הוא מאמן כושר מצוין". אלא שגם התחפושת הפורימית לא הצליחה להמתיק את הדמות שמאחוריה – שליימה דה-פינס שרף, שפניו נותרו קודרות וקולו כרגיל יבש ורווי משטמה.

פרשן ערוץ הספורט נשמע כמו שוטר לא אדיב במיוחד וגם לא אינטליגנטי במיוחד. האמירה "פאקו הוא מאמן כושר מצוין" כוונה להשפיל את מאמן מכבי תל-אביב בפתיחת שידור רבע גמר גביע המדינה בין קבוצתו לקריית-שמונה. זו היתה תרומת ערוץ הספורט לחג הצחוקים היהודי: שמחה לאיד צורמת כרעשן דאשתקד.

הכובע שחבש בעת דבריו שיווה לפרשנות של שרף מראה מגוחך במיוחד, שרק הוסיף לבוז השגור בתגובה למופעי ההתנשאות והאיבה שלו, לנרגנות ולפנקסנות, לקידום ענייניו וחבריו. מבחינת ערוץ הספורט, שרף כנראה מצדיק את המשכורת. הוא עדיין מצליח להרגיז ולקומם ולהשאיר טעם רע אצל הצופים, שמצדם נשארים נאמנים. אבל את הפלא הפרדוקסלי הזה מנצלים בכל הערוצים, לא רק בערוץ הספורט ולא רק ביחס לשרף דה-פינס.

2.

ובעוד הליצן העכור שרף ממשיך לבייש את הפסקול של ערוץ הספורט, התקיים בצד האחר של הערוץ מופע ירוד מסוג אחר. בתפקיד הביזיון התורן שימש רז זהבי, שהפך למלך הליגות הנמוכות היודע-כל. זהבי נשלח לצפון כדי להרים כתבת צבע על קבוצת אחי-נצרת לקראת משחק הגביע שלה. עוד לפני שלקליפ מלאו 13 שניות, הכיוון היה ברור: לא בכתבת צבע עסקינן, אלא בכתבת סטיגמה שנעה בין דאחקות מביכות בחדר ההלבשה לצלחת חומוס-פול במסעדה ערבית. אף מלה או תובנה על יכולתה המקצועית של הקבוצה. כי מה יש לקבוצה ערבית להציע לעיתונאי הכאילו מתעניין חוץ מקלישאות וקריצות.

רז זהבי מקדם את משחק הגביע בערוץ הספורט (צילום מסך)

רז זהבי מקדם את משחק הגביע בערוץ הספורט (צילום מסך)

בשבתו באולפן "ריאדה אל-חמיסה", המגזין בערבית של ערוץ הספורט, המופעים הצבעוניים של זהבי נראים איכשהו אותנטיים, אבל בשבועות האחרונים הוא מגלם מוקיון תזזיתי שעף על עצמו בחדרי ההלבשה של שיכון המזרח ואחי-נצרת. במקום לנצל את ההזדמנות להציע גם מבט מקצועי על קבוצות הליגות הנמוכות במשחקי הגביע, הוא נלחם על כל עווית חיוך של הצופים כאילו הם קהל חימום לקריירה שזהבי מעדיף אלף מונים: סטנדאפיסט. בשקל.

הכתבה בכיכובו השבוע, שאף נמצאה ראויה לכותרת ראשית באתר הערוץ, היתה בליל של הלצות מביכות שזרק לשחקנים בחדר ההלבשה ("בתקופה הביזנטית זו היתה עיר יהודית", או "ערן לוי אוכל שווארמה לפני האימון?") והגיגים אידיוטיים במסעדה מקומית ("הירק הזה, כרובית, הוא נותן לך את הריכוז המקסימלי של הצב, האטיות מול המהירות של הארנב", או "במיה כשמה כן היא, כמו החיה נמייה, כמו המימייה"). דומה שזהבי והבמאי שניהל אותו, עדי הרשליקוביץ, עשו ככל יכולתם לייצר כתבת צבע תפלה ונמוכה במיוחד. לזכותם ייאמר שהצליחו בגדול.

3.

רז זהבי צפוי ללהטט בקרוב שוב בכתבה על הפועל עפולה, שהצליחה השבוע להפתיע ולהעפיל לחצי גמר הגביע. התסריט כמעט ידוע מראש: זהבי יצטלם כשהוא מפצח גרעינים ומקפץ על רקע הר תבור. רק כך תוכל עפולה לזכות לכותרת ראשית באתר ערוץ הספורט, שלא ספר השבוע את הישגה הגדול. תחת זאת העדיף למקם בכותרת הראשית ביום רביעי את נצחונה של מכבי תל-אביב 0:3 על קריית-שמונה.

ערוץ הספורט לא היה היחיד שהתקשה לזהות את הסיפור הגדול, או שהתעלם ממנו מטעמי רייטינג. המגמה נמשכה מיד בסיום המשחקים ואף למחרת: הכותרות הראשיות של ynet, "וואלה" ו-one עסקו בערן זהבי, ברק בדש ויואב זיו, כולם שחקני מכבי תל-אביב. גם "ישראל היום" ו"הארץ" (דווקא "הארץ", שמיטיב לרומם חלכאים ולהמליך נדכאים) העדיפו את הקו הפופוליסטי. "ידיעות אחרונות" ו"מעריב" היו כלי התקשורת היחידים שכיבדו את הסיפור האמיתי. מכבי תל-אביב בחצי הגמר היא אייטם אטרקטיבי שמוכר עיתון, אבל עדיין סיפור צפוי ובמקרה הזה אף פחות חשוב מקבוצת הליגה השנייה שעולה לשלב הרם.

4.

והיה רגע נוגה נוסף בתקשורת הספורט השבוע, על רקע תוכנית הבוקר של סלוצקי ודומינגז בערוץ הספורט, שזה מקרוב עלתה לאוויר. בטור שהוקדש כאן לבכורה הצפויה נכתב שעלות ההפקה החודשית היא כ-250 אלף שקל, ושבכסף הזה היה אפשר לשפר דברים חשובים יותר מתוכנית בוקר ספורטיבית. גורם בערוץ עידכן בהמשך שהסכום שנכתב אינו מדויק, ומדובר רק בשליש מהרבע מיליון הללו. ובכן, גם ב-80 אלף שקל אפשר להזיז כמה דברים למען הצופים.

השידור המטושטש בערוץ הספורט של משחק כדורסל הנשים

השידור המטושטש בערוץ הספורט של משחק כדורסל הנשים

למשל, השידור השערורייתי ביום חמישי בערב של נשות מכבי אשדוד, במשחקן בצרפת על העלייה לגמר היורוקאפ. השידור נלקח מאתר האינטרנט של איגוד הכדורסל הבינלאומי, ונראה כמו הצרות של כולנו: תמונה מטושטשת, שחקניות שמדי פעם נראו חסרות פנים, כדור שנעלם פה ושם, שעון שלא נראה. היו ימים שערוץ הספורט היה שוכר ניידת שידור למשחקים בחו"ל ומעניק לצופים תמורה ראויה. היום, כשהכסף הולך לתוכניות אולפן שאפשר גם בלעדיהן, התמונה המתקבלת מושלגת למחצה, כמו בשנות ה-70 עם האנטנות הביתיות שניסו לקלוט את ירדן. ערוץ הספורט 2015.

לתגובות: yegerm9@walla.co.il