האם שחזור תצלום עיתונאי תוך העתקת הרעיון שעומד מאחוריו הוא הפרה של זכויות יוצרים? על שאלה זו השיב השבוע בית-משפט השלום בחיפה בחיוב. השופט דניאל פיש פסק כך בתביעה שהגיש הצלם מקס ילינסון נגד הטכניון, ששכר צלם לצלם צילום דומה לזה שצילם ילינסון.

מפסק הדין שפורסם אתמול עולה כי ילינסון נשלח לטכניון בשלהי 2007 מטעם עיתון "מעריב" כדי לצלם את "התנ"ך הזעיר בעולם", פיתוח של המכון הטכנולוגי בחיפה. ילינסון הגיע יחד עם כתב העיתון, יוני הללי, ועל-פי תצהירו, ביים תצלום שיתאים לפרסום בעיתון. "הוריתי למהנדס להניח בעזרת פינצטה את המוצג על אצבעו, כשברקע ספר התנ"ך", הצהיר ילינסון בפני בית-המשפט. "לקראת השלב הסופי של הצילומים הבנתי כי התאורה אינה מספקת כדי להעצים את המוצג, ולכן ביקשתי מהמהנדס תאורה נוספת אשר תוכל להאיר את המוצג בצורה נכונה יותר". לטענתו, תכנון וביצוע התצלום ארכו כשעה ורבע.

הצילום פורסם ב"מעריב", והטכניון ביקש להשתמש בו לצרכיו הפרסומיים. בשל המחיר הגבוה שדרש "מעריב" עבור השימוש בתצלום, גבוהה מעלות שכירת שירותיו של צלם עצמאי, החליט הטכניון להימנע מרכישת הזכויות ותחת זאת לשחזר את התצלום בכוחות עצמו. על-פי הטכניון, באגף קשרי הציבור של המכון פנו לצלם גוסטבו הוכמן, ונתנו לו "הוראות כלליות" באשר לתצלום הנדרש.

כמה שבועות לאחר פרסום התצלום של ילינסון ב"מעריב", יצא לאור גיליון חדש של בטאון "הטכניון". תצלום השער בביטאון היה דומה מאוד לתצלום שצילם ילינסון – ספר התנ"ך הזעיר בעולם מונח על אצבע בין שני קצוות פינצטה. הטכניון אף מסר בהמשך את התצלום לעיתונות, והוא פורסם ב"ידיעות אחרונות" וב"הארץ" עם קרדיט לדוברות הטכניון. בעקבות הפרסומים הללו הגיש ילינסון תביעה נגד הטכניון על סך 100 אלף שקל בטענה להפרת זכויות יוצרים.

שער בטאון הטכניון, חורף 2008

שער בטאון הטכניון, חורף 2008

איווט גרשון, ראש מחלקת קשרי ציבור באגף לקשרי ציבור ופיתוח משאבים בטכניון, הצהירה בפני בית-המשפט כי התצלום שפורסם בשער בטאון "הטכניון" היה שונה מאוד מהתצלום של ילינסון וכי "קיים דמיון ביניהם רק ברעיון ובאביזרים, אולם הביצוע שונה בתכלית".

לדבריה, הצלם שנשכר על-ידי הטכניון לא ראה קודם לכן את התצלום של ילינסון, ובכלל "כל הצלמים שצילמו את השבב חזרו על אותם רעיונות בווריאציות שונות – בכולן הצילום הדגיש את גודלו הזעיר של השבב – פעמים באמצעות צילומו על מטבע [...] ופעמים רבות באמצעות צילומו על אצבע [...] הרעיון לצלם את השבב על גבי ספר תנ"ך חזר ברוב הצילומים, כמו גם השימוש בפינצטה, כאשר הראשון שעשה זאת היה צלם 'מבט שני'. מבחינה זו לא היה בהעמדה של התובע שום דבר מיוחד".

עדות תומכת לעמדת הטכניון סיפק אוהד זוהר, סטודנט לתואר שלישי בפקולטה לפיזיקה בטכניון, שהיה שותף בפיתוח התנ"ך הזעיר ושהה במקום שבו בוצעו הצילומים. "סיפרתי לתובע מה צילמו הקודמים לו", הצהיר זוהר בפני בית-המשפט. "כלומר סיפרתי לו שצולם השבב על גבי אצבע המונחת על ספר תנ"ך, וכן כי צולם השבב בין זרועות פינצטה. רעיונות אלו לא היו מקוריים שלי – הרעיון לצלם את השבב על גבי ספר תנ"ך, בין זרועות פינצטה, היה של צלם 'מבט שני'. הרעיון לצלם את השבב על גבי אצבע על גבי ספר תנ"ך נהגה על-ידי צלם 'הארץ'. התובע לא הגה בעצמו כיצד יצלם את השבב. כאשר התובע הגיע למעבדתי לצלם את השבב הוא לא הביא עימו לא ספר תנ"ך ולא פינצטה – הן ספר התנ"ך והן הפינצטה היו במעבדה, ואני הצעתי לתובע להשתמש בהם לצילום כפי שעשו קודמיו".

בין יתר הטיעונים שהעלה בא-כוח ההגנה נטען כי "התפתחות הצילומים מהווה הדגמה יפה של התפתחות רעיונית או התפתחות של רעיונות וממחישה מדוע אין לאסור על השימוש ברעיונות קיימים, שכן התפתחות התרבות האנושית מבוססת על שילוב ופיתוח של רעיונות קיימים".

הצלם דורון גולן, שנשלח באותו יום לטכניון לצלם את ספר התנ"ך הזעיר מטעם עיתון "הארץ", מסר תצהיר לבית-המשפט ותמך בגרסת ילינסון. גולן טען כי אין דמיון בין התצלום שלו לבין התצלום של ילינסון, ואף החמיא לאיכויות התצלום של ילינסון.

השופט פיש דחה את טענות ההגנה וקבע כי הטכניון הפר את זכויות היוצרים של ילינסון. "הטכניון היה מעוניין בצילומו של התובע והחליט מטעמי חיסכון לבצע צילום דומה משל עצמו", פסק השופט ובהמשך כתב: "היתה קיימת כוונה מצד הטכניון לבצע העתקה, צילום הדומה ככל שניתן, לצילומו של התובע". השופט פיש הורה לטכניון לשלם לתובע פיצוי בסך 18 אלף שקל, לא כולל החזר הוצאות ושכר טרחת עורכי-דין.