לעתים, כך אמרה לי השבוע עיתונאית באבחנה חריפה, אין צורך לעשות דבר מעבר להתבוננות בתמונת יחסי-הציבור המצורפת לכתבה כדי להבין את הסיפור כולו. זהו גם המקרה בכל הנוגע לתמונה המובילה את מסע היחצנות לעונה הנוכחית של תוכנית הבידור "מועדון לילה" של זכיינית ערוץ 2 קשת.

בתמונה, המופיעה גם בראש דף הפייסבוק של התוכנית, נראים משתתפיה ישובים על כסאות משרדיים בתבנית טיסה שמוביל ארז טל, המנחה. לכל אחד מהגברים נמצא כיסא משלו, חוץ מלצלע הנשית בפאנל המצחיקנים הזה, דינה סנדרסון, שנאלצת להסתפק בישיבה על ברכיו של אורי חזקיה.

טל התראיין בשבוע שעבר, עם השקת העונה, לערן סויסה ב"ישראל היום". "אנחנו לא אומרים 'בואו נחפש אשה' או 'בואו נחפש קומיקאי מזרחי או אתיופית'", הסביר טל בתשובה לשאלתו של סויסה על הרוב הגברי המוחץ בעונה זו של התוכנית ובקודמותיה. "אנחנו בודקים מי מתאים לתוכנית הזאת. אנחנו בוחרים את מי שמתאים לנו. הייתי שמח למצוא עוד שבע נשים אם הן רק היו מתאימות. אם נכניס אשה כי היא אשה, גם אלה שמוחות לא היו רוצות שהיא תהיה שם. לתוכנית הספציפית הזאת זה מה שיש כרגע. תסתכל על עולם הבידור: כמה נשים מצחיקות וכמה גברים?".

בנקודה הזאת ניתן לתמוה מיהי אשה מתאימה ומהם סממני ההתאמה המתבלטים אצל הגברים בפאנל שהופכים אותם למתאימים כל-כך לפורמט הזה של אנשים יושבים סביב שולחן ומנסים להצחיק.

ארז טל בתוכנית "מועדון לילה" (צילום מסך)

עוד נחזור לתהייה הזאת. בינתיים נלמד את טיעוניו של טל בקשר למי שכן התאימה, דינה סנדרסון. "היא הכי התאימה לנו", הסביר טל את הבחירה. "דינה מביאה צבע אחר, ועושה את זה ממקום שונה ומפתיע. מתאים לנו שזה יבוא. אלה שניסו להצטרף למקהלה או לקרב פאנצ'ים גבריים – דווקא פחות הסתדרו. אני אופטימי לגבי דינה". ההסבר הזה של טל, איש אינטליגנטי ורהוט, משדר מעט עמימות סיבובית. הוא עמוס סיסמאות, אבל חסר תוכן של ממש ביחס לאותו צבע אחר או מקום שונה ומפתיע. בסופו של דבר סנדרסון (המקסימה באמת, ולא רק בשל הייחוס המשפחתי) הרי בסך-הכל משתלבת בנוף המצחיקני הכולל של התוכנית.

חוסר ההבנה מתעצם לנוכח תשובתו הבאה של טל לשאלתו של סויסה אם היו נשים שסירבו להשתתף בתוכנית על אף שהוזמנו. "כן", עונה טל. "עדי אשכנזי. חוץ מאשר לשכב על מפתן הבית שלה עשיתי הכל כדי שהיא תשתתף בתוכנית, אבל היא אמרה שהיא פחות טובה בפאנלים. היא התארחה אצלנו פעמיים והיתה מצוינת. למרות זאת היא לא רצתה להיות בחבורה, ובעיני זו החלטה לא נכונה שלה. זו דוגמה למישהי שבעיני הכי מתאימה לפאנל הזה. עשינו הכל כדי שזה יקרה, והיא לא הסכימה".

במה שונה אשכנזי מקומיקאיות אחרות באופן מהותי (בלי לגרוע כמובן מהיותה קומיקאית וסטנדאפיסטית מוצלחת ומובילה)? האם גם היא "מייצגת צבע אחר ממקום שונה ומפתיע", או שהיא פשוט יודעת לעשות הומור טוב כמו שצריך בפריים-טיים בטלוויזיה? ומדוע לא ציין טל שמות נוספים למרות טענתו בנוגע לחיפושים הכושלים שערכה ההפקה? עולה החשד כי אולי לא יושמה כאן גישת "המאמץ הכן המרבי", אלא יותר משהו בסגנון של "נציגת המגדר התורנית".

גם במדור הסאטירה הנשי של "הארץ", "באנה באנה", לא פיספסו את ההזדמנות המוצדקת לעקוץ את טל וקשת, וכתבו שלאחר חיפושים רבים שובצה אחת מנשותיו של גואל רצון כפאנליסטית בתוכנית ושהחדשות הטובות הן שהיא תהיה מצחיקה יותר משאר חברי הפאנל. אולי זימון לאודישנים של לפחות שתיים מחברות המערכת של המדור שיש להן ניסיון טלוויזיוני גם בתחומי ההומור והסאטירה (אור ישראלי ושחר סגל) היה חוסך את הצורך בסטירת הלחי ההיתולית הזאת.

מעבר לכל, צריך לזכור שסוגיית ייצוג הנשים על המסך כמשתתפות, כמו גם כמרואיינות, אינה נושא לצחוק ויש לה חשיבות משמעותית כאחד הנושאים הראשונים במעלה לטיפול בהיבט רגולטורי. כפי שציינתי כאן בעבר, גם היועץ המשפטי קבע בהנחיותיו בקשר למאמצי איתור אקטיביים כי:

[המסקנה]...לפיה אין ניתן בנסיבות העניין למנות אשה לתפקיד, יכול שתתגבש רק לאחר שבדק [הממנה] את האפשרות למנות מועמדת מתאימה, תוך נקיטת אמצעים סבירים לאיתורה של מועמדת כזו. בית-המשפט הדגיש כי מדובר בחובה ממשית לחפש מועמדת ראויה וכי חיפוש 'פורמלי' אחר מועמדת כלשהי אין בו כדי לצאת ידי חובה".

טל לא אמר כמה נשים נבחנו לתפקיד וכמה מועמדות נשקלו כלל, אך בסופו של דבר נמצא מקום רק לאחת מהן (לעומת חמישה גברים), וגם לה לא נמצא כיסא לצורך תצלום היחצנות.

לתהייתו של טל – "תסתכל על עולם הבידור: כמה נשים מצחיקות וכמה גברים?" – נענה באמצעות הרשימה הבאה. אולי שיקול דעת מחודש יביא לזימון כמה שמות ממנה לאודישנים מטעם הפקת התוכנית, לפחות בעונות הבאות. המאמץ לא רב, וטל והגורמים הרלבנטיים האחרים בקשת מכירים כמה מהן ממסגרות אחרות, ואפילו מאותה תוכנית עצמה. למרות אילוצי השוק והחוזים עם זכייניות אחרות, נראה שמכל השמות האלה לפחות קומיקאית אחת או שתיים יכולות לגוון את הפאנל בלי לפגוע באיכותו. ואלה שמות:

חנה לסלאו, מיקי קם, ירדן בר-כוכבא, מיה דגן, רותם אבואב, ענת ברזילי, שני כהן, יעל פוליאקוב, ענת מגן-שבו, רבקה מיכאלי, תיקי דיין, הדר לוי, הדר גלרון, אסנת וישינסקי, ציפי שביט, טלי אורן, ליטל שוורץ, יפית אסולין, אורנה בנאי, עינב גלילי, עלמה זק, שרית וינו-אלעד, יעל לבנטל, ענת וקסמן, יעל שרוני, אניה בוקשטיין, נתי קלוגר, קרן מור, ורד פלדמן, לירון וייסמן, נועה וולמן, ליאת הר-לב, חנה אזולאי-הספרי, לוסי דובינצ'יק, דאנה איבגי, אסתי זקהיים, שירי גדני, דורית לב-ארי, דנה אברהם-סמו, שושה גורן ועוד ועוד ועוד (וסליחה מראש למי מהנשים המוכשרות והמתאימות שלא כללתי ברשימה חלקית ולא ממצה זו).