"המדיניות שלי היא שעיתונאי שיפר בצורה בוטה צו איסור פרסום, ויש תשתית ראייתית לכך, ייחקר ככל מי שעבר עבירה. זה אני מבטיח לכם", כך אמר היום ניצב יואב סגלוביץ', ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרת ישראל, לחברי נשיאות מועצת העיתונות.
סגלוביץ' הוזמן לדיון במועצת העיתונות בעקבות מה שחברי המועצה תיארו בישיבות קודמות כהחרפה ביחסה של משטרת ישראל לעיתונאים, עד כדי רדיפה וניסיון להטיל עליהם מורא ולשבש את עבודתם. אחד המקרים שהוזכרו נגע לאבי מוסקל, עורך מהדורת החדשות של הערוץ הראשון, "מבט לחדשות", שנחקר בחשד להפרת צו איסור פרסום.
ניצב יואב סגלוביץ', היום בישיבת מועצת העיתונות (צילום: "העין השביעית")
"ההנחיה לפתוח בחקירה במקרה של ערוץ 1 הגיעה ממני באופן אישי", אמר סגלוביץ', אבל סירב לפרט והוסיף רק זאת: "התיק התנהל, התיק הסתיים, הגיע להיכן שהגיע, ומי שצריך להחליט יחליט". יחד עם זאת, סגלוביץ' הרחיב באשר לעמדתו על ההיבט העקרוני של השימוש בצווי איסור הפרסום ותפקיד המשטרה באכיפתם.
"היד היא לא קלה", הבהיר ביחס לבקשות המשטרה להוצאת צווי איסור פרסום, "אבל המקרים הם מאוד חמורים". לדבריו, צווי איסור פרסום אינם בבחינת "הנאה צרופה" שלו, והבקשות להחלתם יוצאות מהמשטרה משום שיש להם תכלית – לאפשר את ניהול החקירה המשטרתית.
"כאיש משטרה", הוסיף, "לא נוח לי עם צווי איסור פרסום גורפים, כל הזמן על כל דבר, כל ניואנס. לי נוח דווקא להתמודד בבית-המשפט, להתמודד על מה שחובתי להגן עליו". במהלך הדיון חזר סגלוביץ' והזמין את כלי התקשורת להתמודד מול המשטרה בבית-המשפט. "ברגע שיש צו ואתם חושבים שהצו הזה הוא לא נכון, תבואו לבית-משפט", אמר.
"אפשר להגיע עד העליון", הוסיף בהמשך. "כל פעם נעצרים שם בשלום ועושים פסטיבל מספרי סיפורים. תגיעו למחוזי ותגיעו לעליון, אנחנו נהיה שם, אתם תהיו שם. כל צו, כל החלטה שיפוטית, נקבל".
סגלוביץ' הסביר כי בקשות לצווי איסור פרסום אינן יוצאות באופן אוטומטי, אלא לאחר שקילה ובחינה של כל מקרה לגופו. "אני לא רואה רק את הצד של החקירה", אמר, אך הדגיש כי על האיזון בין זכות הציבור לדעת לזכויות אחרות אחראי בית-המשפט ולא הוא.
לאחר שסגלוביץ' אמר "צו איסור פרסום זה לא צו מינהלי, זה לא שאני יושב במשרד ומוציא אותו", פנה אליו עורך "הארץ" דב אלפון בשאלה, "מה שיעור הסירובים של השופטים? תפתיע אותנו". "זה שיש אחוז סירוב נמוך לא אומר שזה לא מוצדק", השיב סגלוביץ'. "תנוח דעתך אם יהיה 50-50 ואז אנחנו נחיה בדמוקרטיה מפוארת?", שאל את עורך "הארץ", שהשיב בשלילה. "אתה אומר לי שהשופטים הם חותמת גומי?", תהה ניצב סגלוביץ'. "אם תגיד לי מה שיעור הסירובים, אוכל להגיד לך", ענה עורך "הארץ".
"מה אתה רוצה לומר בזה?", השיב לו סגלוביץ'. "אחת משתיים. אחת, שהמשטרה באה עם עולם טיעונים מוצק ויסודי אחרי בדיקה מעמיקה והשופט נעתר, וזו האפשרות שאני מעדיף. האפשרות השנייה, שאין לך בסיס ירוק לומר אותה, היא לומר את ההפך".
חיליק שריר, סמנכ"ל התוכן של חברת החדשות של ערוץ 2 (צילום: "העין השביעית")
עוד ציין סגלוביץ' כי בין הסיבות לנסיונות להפר צווי איסור פרסום נמצאת, לדעתו, התחרות בין כלי התקשורת, שהחריפה מאוד בעשר השנים האחרונות. "אני מעריך שהתחרות לא פשוטה לכולנו, בכל המקצועות כולם", אמר, "אבל אני חושב שלתקשורת, לעיתונאי, וברשותכם גם לעורך, יש הרבה מאוד כוח, והוא לא תמיד רואה את זה". לדבריו, "לעתים תחת המעטה של זכות הציבור לדעת נעשים דברים שאני חושב ששווה לעשות עליהם בדק בית".
חיליק שריר, סמנכ"ל התוכן בחברת החדשות של ערוץ 2, טען מנגד כי אמנם התחרות החריפה בשנים האחרונות, אך במקביל גדל מספר צווי איסור הפרסום, אשר לדבריו, "לא מזכיר אפילו ברמז את מה שקרה פה לפני עשור". לדבריו, "אין היום כמעט חקירה שמתנהלת במדינת ישראל ללא צו. זה כמעט הפך לבדיחה עצובה. כמעט בכל חקירה, בעבירות מינוריות, יש צו איסור פרסום. אנחנו מרגישים שאנחנו צועדים בשדה מוקשים".
שריר טען עוד בפני סגלוביץ' כי "לעיתונאים ולעורכים ולמנהלים של כלי התקשורת אין שום כוונה או רצון לעבור על צווי איסור הפרסום". הוא הסביר כי עיתונאים "לא מנסים להתחכם כמעט אף פעם, אלא אם כן באמת מדובר במקרים מגוחכים כמו עד המדינה בפרשת הולילנד".
"למה זה מגוחך?", שאל סגלוביץ'.
"כי כולם יודעים", השיב שריר. "כל מדינת ישראל, הציבור, העיתונאים, החשודים בפרשה, כולם יודעים. זה מצב אבסורדי". לגבי ההזמנה להתעמת מול המשטרה בבתי-המשפט העיר שריר כי זהו "הליך מסובך, יקר וארוך".
כשנדרש לעניין האזנות סתר לעיתונאים וחוק נתוני תקשורת, המסדיר את דרכי משטרת ישראל לקבל נתוני תקשורת לצורכי חקירה, הגדיר סגלוביץ' את החוק כ"אחד הדברים היותר משמעותיים והיותר משפיעים שקרו למערכת האכיפה, במובן החיובי של המלה". באשר להפעלתו כלפי עיתונאים אמר סגלוביץ' כי הוא "יכול להרגיע" את ציבור העיתונאים.
"צווים נגד כלי תקשורת", אמר, "לא נעשים כדבר שבשגרה, 'קדימה, בוא נוציא צו'. זה לא עובד כך בפועל. תנוח דעתכם, שאם אתם חושבים שכל מה שמעניין אותנו זה המקורות העיתונאיים, זה ממש לא. חקירות עיתונאים אינן על סדר היום, זה לא נושא שמבחינתי הוא אתגר, זה לא משהו שצריך להתמודד עימו. יש תקשורת בחברה דמוקרטית, יש משטרה בחברה דמוקרטית, כל אחד צריך לתת את העבודה שלו. הכללים אצלנו הם יחסית נוקשים לגבי כל מה שקשור לחדירה לפרטיות".
ניצב סגלוביץ' וכתב וואלה יהושע בריינר, היום (צילום: "העין השביעית")
מקרה נוסף שעלה לאחרונה בישיבה של מועצת העיתונות ותרם להזמנתו של סגלוביץ' לדיון נגע לכתב אתר וואלה, יהושע בריינר, שנחקר באזהרה לאחר שדיווח על כרוז מסית לכאורה שהופץ בשטחים. בשבוע שעבר פירסם בריינר מכתב פתוח בבלוג "עיתונאים" ובו תיאר כיצד סגלוביץ' התקשר אליו כדי להתנצל על פתיחת החקירה נגדו ולהודיע על סגירת התיק. "ניצב סגלוביץ' הודה בפני כי עצם חקירתי היתה טעות שאסור היה לה לבוא לעולם וסיפר כי הורה על סגירת תיק החקירה לאלתר", כתב בריינר. "אני מעריך מאוד את העובדה שניצב סגלוביץ' ראה לנכון לומר בפני את הדברים, ואין לי אלא לברך על כך".
בישיבת נשיאות מועצת העיתונות אישר סגלוביץ' את הפרטים והגדיר את פתיחת התיק נגד בריינר "תקלה". לדבריו, "יש תקלות של שיקול הדעת, פה היתה תקלה הרבה יותר בסיסית בעצם זימונו לחקירה, מאחר שלא נעברה שם עבירה". סגלוביץ' הוסיף כי מרגע שהפנו את תשומת לבו לעניין, עשה "את מה שהיה צריך לעשות ברמה המערכתית".
בסיום הישיבה העלתה נשיאת מועצת העיתונות, השופטת בדימוס דליה דורנר, הצעה לנוהל חדש במשטרת ישראל, שיקבע כי פתיחת תיק חקירה נגד עיתונאי בשל מילוי תפקידו לא תתאפשר ללא אישור מסגלוביץ' עצמו או נציג בכיר מטעמו. סגלוביץ' ציין כי זהו "רעיון מעניין", והבטיח להשיב להצעה באופן מסודר בתוך שבוע ימים.