מערכת החינוך התשע"ה

גם היום, היום הראשון לשנת הלימודים הנוכחית (תשע"ה), מקדישים לה העיתונים הכלליים את כותרותיהם הראשיות.

"שנת הלימודים נפתחת בקיצוץ חד בתקציב החינוך", נכתב בכותרת הראשית של "הארץ", המובילה לידיעה של כתבת החינוך ירדן סקופ. "הממשלה אישרה קיצוץ רוחבי בתקציבי המשרדים, תקציב החינוך ומערכת ההשכלה הגבוהה". אור קשתי מלין על כך ש"שני מרכיבים מרכזיים בחינוך בישראל – הסקרנות והשוויון – נמצאים תחת מתקפה כבר שנים רבות".

"מעריב" מציע גם הוא מבט אל תקציב מערכת החינוך, שלפי נתוני מרכז טאוב, גדל בעשור האחרון, בשל הסכמי השכר החדשים עם המורים, אולם לא ברור כיצד בדיוק מחולקים הכספים על-ידי המשרד. עוד כותבים בעיתון על בריונות רשת, בעיות התנהגות ותזונה ובקשה מהילדים "לא לקחת את בית-הספר ברצינות תהומית".

הראיון ב"דה-מרקר"

גם ב"דה-מרקר" מקדישים את הכותרת הראשית למערכת החינוך. "50 מיליארד שקל בשנה = פערים מתרחבים, הישגים נמוכים וצפיפות בכיתות", נכתב בה. "מנקודת המבט שלי, בית-הספר הוא מקום שרע לילד להיות בו. זהו מקום שבו ילדים מחשבים את השעות עד לסיום יום הלימודים, שבו הם באים כדי לשרוד, ולא כדי ללמוד. המערכת לא פועלת לטובם. המערכת מסואבת ומסורבלת", אומר לדפנה לוצקי וליאור דטל מ"דה-מרקר" יונתן גילאון, "מנה"ל בית-ספר למחוננים שפוטר", "ברמה האישית, אני חושב שזהו חורבן בית שלישי. אם עוד 20 שנה העם ייראה כפי שהוא מחונך כיום בבתי-הספר, זה לא יהיה מקום שכדאי להילחם עליו. חייבים שינוי רדיקלי וקיצוני כדי שהדברים ייראו אחרת כדי שנוכל לחנך דור של ילדים נורמלים".

ב"כלכליסט" מקדישים את עמ' 8 לידיעות בעניין מערכת החינוך (מיקי פלד). "השיפור בזכאות לבגרות לא מפצה על החוליים במערכת", נכתב בכותרת. "שנת הלימודים החדשה מוצאת כיתות חסרות מורים איכותיים ובעיה גוברת בלימודי המתימטיקה ברמות הגבוהות. במגזר הערבי נלחמים להדביק את הפער, בעוד שיעורי הזכאות לבגרות במגזר החרדי מסמנים תקווה לשילוב במשק", נכתב בכותרת המשנה. "ספק אם שכר חודשי מקסימלי של 8,800 שקל ברוטו למורה עם ותק של עשר שנים במקצוע ותואר ראשון, שעובד 40 שעות בשבוע, מספיק להציב בכיתות הלימוד את כוח האדם האיכותי שכל-כך חסר בהן", כותב פלד באחת מהידיעות.

ב"ידיעות אחרונות", שמסיבותיו שלו מנהל מיני-קמפיין המדגיש את מצוקותיהם של תושבי הדרום על רקע המבצע הצבאי האחרון, בחרו בזווית הזו גם כדי לדווח על פתיחת שנת הלימודים היום. "08:00 אחרי המלחמה" נכתב בכותרת הראשית, מתחת לה "התמונה של ילדי 'גן גורים' בהוד-השרון בזמן אזעקה שהפכה לאחד מסמלי 'צוק איתן'", ותמונה של ילדי אותו גן אתמול (עת "חזרו אל הגן – וקיבלו תעודות ומדליות על האומץ שהפגינו"). גם בכותרת הגג נכתב "צלצול במקום אזעקה", ושניים מארבעת העמודים המוקדשים לשנת הלימודים נקשרים באופן מאולץ משהו לקמפיין: כמעט עמוד על  גן הילדים בהוד-השרון ("הגיבורים הקטנים של 'צוק איתן'") וכמעט עמוד על גן הילדים בנחל-עוז.

"זהו בוקר משמח ומרגש עבור 2.1 מיליון תלמידים, שיצעדו לבתי-הספר ולגני הילדים בתום קיץ של אזעקות וטילים. זהו בוקר לא פשוט למערכת החינוך, שניצבת בפני קיצוץ של יותר מחצי מיליארד שקל", נכתב בכותרת המשנה לראשית, המובילה לדיווח של רותם אליזרע, שהחל לא מזמן את הקריירה שלו ככתב בעיתון בחתימה על תכנים שיווקיים של משרד החינוך. הפעם הידיעה בחתימתו, בעמודים הפותחים של העיתון, אינה מסתפקת בציטוט הצהרותיו של שר החינוך ("בימים הקרובים נמצא דרך לייצר מציאות שבה שום תוכנית מתוכניות הליבה לא תיפגע") וכוללת גם ביקורת ("גורמים במערכת החינוך") ולפיה "בעקבות הקיצוץ לא יהיה מנוס מפגיעה ברפורמות שמוביל השר".

יחסי-ציבור לשי פירון בעמ' 4 של "ידיעות אחרונות"

למעט השורות האלו, והקישורים הרבים למבצע הצבאי שיש בהם ביקורת משתמעת על הצמרת המדינית והבטחונית, שאר החומרים העיתונאיים בקונטרס החדשות הם חומרי מילוי אינפורמטיביים, סתמיים או מתחנפים – כן, גם לשר החינוך שי פירון, שמשרדו מקיים שיתופי פעולה מסחריים-תוכניים מתמשכים עם העיתון והוא זוכה לידיעה מלווה בתצלום בעמ' 4. ואולם, ראוי לציון מדור הדעות, המוקדש כולו למערכת החינוך ומציע חומרים בעלי משמעות, ולא רק טורי אמא-מתרגשת-אבא-מתרגש.

בהמשך הקונטרס מודפסת מודעה לתוכנית "למידה משמעותית" של משרד החינוך, ובמוסף "24 שעות" איריס ליפשיץ-קליגר כותבת על מהלך "מבית-היוצר של שר החינוך שי פירון": "החל מהשנה תותנה הזכאות לבגרות בשלוש שנים של מחויבות לקהילה ולחברה"; "משנת הלימודים הנוכחית יחויבו תלמידי התיכון להתנדב כתנאי לקבלת תעודת בגרות". זאת, על אף שתוכנית דומה מופעלת במערכת החינוך כבר כמה שנים. ליפשיץ-קליגר היתה חתומה בעבר על מספר רב של ידיעות שיווקיות שהוצגו כידיעות עיתונאיות. גם היום הידיעה בחתימתה נושאת את הלוגו "למידה משמעותית, ישראל עולה כיתה".

ובינתיים, בלה-לה לנד

גם ב"ישראל היום" פתיחת שנת הלימודים נמצאת בראש סדר היום, אולם זה שונה מכל שאר העיתונים הכלליים היוצאים במדינת ישראל. באופן מדהים למדי, המעיד על חוסר מודעות משווע של מנסחי הכותרות בעיתון, אופי הסיקור של החינמון את מערכת החינוך מזוקק באופן מזהיר בכותרת הראשית: "שקט, לומדים" (משום מה, לא מצורף סימן קריאה בסופה של הכותרת). המלחמה שארכה 50 ימים ואיום על עצם פתיחת שנת הלימודים מאוזכרים על שער "ישראל היום" באופן משתמע במלים "אחרי קיץ סוער". למעט המלים "בימים שבהם מעמד המורה הולך ונשחק", אין על השער זכר לאף אחת מהבעיות, החוליים והכשלים שבמערכת החינוך הישראלית.

שלושה עמודים מקדישים ב"ישראל היום" לפתיחת שנת הלימודים: כתב העיתון דניאל סיריוטי שולח את בנו לכיתה א' וכותב על כך טור. מן הטור עולה כי הוא ובת-זוגו אוהבים את בנם ומאחלים לו בהצלחה בבית-הספר. זהו הטור הראשי שמציע היום העיתון לקוראיו, ונראה שמי מביניהם השייך למשפחת סיריוטי ירווה נחת ואולי אף יגזור את הטור וידביק אותו על המקרר.

הידיעה הראשית של העיתון מציעה לקוראים תכנים לא-חשובים לא-פחות: כתבת החינוך יעל ברנובסקי חושפת כי "לא מעט" הורים התרגשו בלילה האחרון וכי מחוז דרום של משרד החינוך "ערוך ומוכן לפתיחת שנה בכל המסגרות". הבונוס: ציטוטים של ראש הממשלה בנימין נתניהו: "אחד הדברים הגדולים שיצאו מ'צוק איתן' – העם עם הדרום, ואנחנו נמשיך לתת לזה ביטוי"; ושל שר החינוך: "כל מה שהבטחנו שיקרה, יקרה השנה כסדרו" (ב"ידיעות אחרונות" מסבירים כי הפגיעה הצפויה במיזמים של פירון היא בשנה הבאה, ולא בתקציב שכבר אושר של השנה הנוכחית).

כותרות הכפולה הפותחת של "ישראל היום", בוקר פתיחת שנת הלימודים תשע"ה

עוד ב"ישראל היום": דבר נשיא המדינה ("מורים יקרים, אנו מפקידים בידיכם את האוצר היקר ביותר שיש לעם בישראל: את עתידו"); סקופ נוסף של ברנובסקי: "הורים יקרים – שימו לב: המסרון הוא בשבילכם", "התקבלה הודעה חדשה – ממשרד החינוך. מעתה והלאה יעדכן המשרד את ההורים בנייד"; ועוד דיווח של כתבת החינוך, ולפיו "מחנכי כיתות ומדריכי נוער יהדקו קשרים"; טור של מורה שזהו לה היום הראשון ללימודים. ניחשתם נכון: היא מתרגשת, אך מוכנה לאתגר ושמחה לקראתו.

בהמשך לציווי "שקט, לומדים", כותרת הכפולה הפותחת היא "פותחים דף חדש". לצד ההדהוד שבכותרת הראשונה ל"שקט, יורים", סיסמתם של המתנגדים להשמעתה של ביקורת בזמן מלחמה (אלו מוזמנים לקרוא את מאמרו המאלף של רפי מן שהתפרסם כאן אתמול), הכותרת השנייה, שגם היא ניתנת להיקרא בלשון ציווי, מורה לקוראי העיתון להתייחס ליום החגיגי הזה כמנותק מרצף הימים שלפניו ולאחריו ולהשלים את הפיכתם לדגי זהב: אילמים, ובעלי טווח זיכרון של שלוש שניות.

הערה על דגי זהב

למען הסדר הטוב: לדגי זהב אין באמת טווח זיכרון של שלוש שניות, אלא של לפחות חודש.

ללמד זכות

במוסף "המגזין" של "מעריב" מוקדש עמוד לכתבה של כרמית ספיר-ויץ בדבר זכויות התלמיד. בין השאר, "אסור לאיש צוות חינוך ליזום תקשורת עם תלמידים ברשת חברתית או להגיב לתקשורת מצדם" ו"חיפוש בתיקו של תלמיד הוא אסור וייחשב לפגיעה בפרטיותו".

התקציב

כאמור, כותרתו הראשית של "הארץ" מדגישה את הקיצוץ בתקציב משרד החינוך. ב"מעריב" הכותרת במעלה השער מרחיבה את המבט: "השכבות החלשות ישלמו את המחיר", נכתב בה, כנראה עיבוד של אחד מציטוטי הביקורת של פוליטיקאים מהאופוזיציה המופיעים בידיעה בכפולת העמודים הראשונה (ההפניה עצמה היא לעמוד הלא נכון). כותרת המשנה מספקת ציטוט של נתניהו: "הביטחון קודם לכל".

לפי הידיעה הפותחת את גליון "כלכליסט", "הממשלה אישרה קיצוץ רוחבי של 2%, אבל יו"ר ועדת הכספים מתחייב להקטין את הקיצוץ במשרדים החברתיים".

"גם נתניהו מבין שדרוש איזון בין ביטחון לכלכלה", נכתב בכותרת הראשית של "כלכליסט", ציטוט מראיון של שאול אמסטרדמסקי ועמרי מילמן עם הממונה על התקציבים באוצר, אמיר לוי. הלה "מציג את העקרונות בבסיס תקציב 2015: 'עוד 30 מיליארד שקל לביטחון זה לא ריאלי. גם במשרד הביטחון מבינים את הצורך ברפורמות. הציבור רוצה שירותים חברתיים, וצריך למצוא איזון. נעמוד בהתחייבות של מיליארד שקל לוועדת גרמן. לא נבטל פטורים ממס. חשוב שחוק מע"מ 0% יחוקק מהר כדי ליצור ודאות'", נכתב בכותרת המשנה לראשית.

אם נתניהו סבור שהביטחון קודם לכל, כיצד זה שהוא מבין שדרוש איזון בין ביטחון לכלכלה? הסתירה הזו לא נעלמה מעיניהם של העורכים ב"כלכליסט", ששיבצו מתחת לכותרת הראשית הפניה בזו הלשון: "חזק מול החמאס? חלש מול צה"ל. ההיסטוריה מלמדת שב-5 השנים האחרונות, בכל פעם שנתניהו נדרש להכריע בין תקציב הביטחון לתקציב האזרחי, השיקול הבטחוני גבר".

גם "גלובס" מקדיש את כותרתו הראשית לתקציב, אולם הוא דבק בנארטיב של השבוע שעבר, שבמסגרתו עסקה התקשורת הכלכלית בתקציב בראי המאבק העקרוני (או למצער, מה שמוצג כך בתקשורת) בין האוצר לבנק ישראל (אתמול נערכה "פגישת פיוס" והשר והנגידה "הסכימו שלא להסכים", לפי הידיעה ב"כלכליסט"). בניגוד למה שנראה כגישה המערכתית בשבוע שעבר, ב"גלובס" ממסגרים היום באופן חיובי יותר דווקא את עמדת בנק ישראל מול זו של האוצר. "בנק ישראל: האוצר צריך לבטל את הפטור ממס על קרנות השתלמות והפטור ממע"מ באילת ועל פירות וירקות", לשון הכותרת. היא מלווה בהפניות לשלושה טורים, שניים מהם תומכים בביטול הפטורים.

"מקורות בבנק המרכזי: העובדה שמהלכים אלה נוסו ונכשלו בעבר אינה צריכה להרתיע את האוצר מלשוב ולנסותם", נכתב בכותרת המשנה המפנה לטקסט המרכזי, של עמירם ברקת, "האוצר: האיום הקבוע של בנק ישראל בהורדת דירוג האשראי בעקבות העלאת יעד הגירעון אינו יכול להוות שיקול מכריע. לפיד ופלוג בסיום פגישתם: 'סיכמנו להמשיך לקיים דיאלוג שוטף בכל הנושאים העומדים על הפרק, הן ברמת השר והנגידה והן בדרגים המקצועיים'". הנה כי כן, שר האוצר שבחרו אזרחי מדינה ים-תיכונית קטנה והעומדת בראש הבנק המרכזי שלהם הסכימו להמשיך לדבר זה עם זה.

ובינתיים, בלה-לה לנד

עמ' 13 ב"ישראל היום" מוקדש לקיצוץ בתקציב. במרכז הדיווח: שר הרווחה, איש המפלגה היריבה לעיתון, שמתח ביקורת על הקיצוץ על אף שהצביע בעדו. טור הפרשנות הוא של דן מרגלית, הפרשן הבכיר של העיתון – גם לענייני כלכלה, מסתבר. למרגלית פתרון לבעיות התקציב של ממשלת ישראל: זה הזמן לחדש את המגבית היהודית. "בכלכלה המודרנית לועגים לנדבות", כותב מרגלית, אבל מדובר "בערך יהודי נעלה". "ישראל על פרשת דרכים, בין להתבכיין לבין לנסוק מן המצוקה", חותם הפרשן הבכיר, שבין שאר דברים, חמק מעיניו כי הוא מציע דווקא שילוב מגוחך למדי של השניים.

החברה האזרחית

"מנתונים שאסף משרד הבריאות עולה כי אימוץ המלצות ועדת גרמן בתחום הביטוחים המשלימים יחסוך למשפחה כ-360 שקל בממוצע מדי חודש", נכתב על שער "כלכליסט" בהפניה לידיעה של שאול אמסטרדמסקי.

"התחלות הבנייה ברבעון השני חזרו לרמתן מלפני שנתיים", נכתב בכותרת ידיעה של עינת פז-פרנקל ב"כלכליסט". "מנתוני הלמ"ס" עולה כי מספר הדירות שנבנות בישראל נמצא בירידה ביחס לשנתיים האחרונות.

במרחב

"הלחימה בסוריה זולגת לתוך ישראל", נכתב בכותרת משנה לידיעה בעמ' 18 של "ידיעות אחרונות". "נסיגת האו"ם וחדירת מזל"ט מסמנות סדר חדש בגולן", נכתב בכותרת על שער "הארץ" (עמוס הראל).

פלילים

"ישראל היום", שבעימות בין חצר הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי לשר הביטחון לשעבר אהוד ברק ("פרשת הרפז") היה מבאי חצרו של האחרון, מבליט הבוקר את הידיעה שלפיה "מסתמן כתב אישום נגד אשכנזי, וינר ובניהו". ב"ידיעות אחרונות", שהיה מזוהה עם החצר האחרת, אין הפניה מהשער לידיעה בעניין בעמ' 14, הבוחרת לצרף לתמונה, לצד התצלום המרכזי של היועץ וינשטיין, את תמונותיהם של אשכנזי ושל אביחי מנדלבליט, אז הפרקליט הצבאי והיום מזכיר הממשלה של נתניהו.

המלחמה הקרה

"אוקראינה על סף מלחמה כוללת עם מוסקבה", נכתב בכותרת ידיעה מתורגמת ב"כלכליסט". "אירופה באולטימטום של שבוע לרוסיה: רגיעה או עוד סנקציות". "פוטין: 'עצמאות למזרח אוקראינה'", נכתב בכותרת ידיעה של יאיר נבות ב"ידיעות אחרונות".

מהנעשה בג'יהאד

כתבת השער של המוסף היומי של "מעריב", "המגזין", עוסקת בג'יהאד העולמי. "הן צעירות אירופיות שמגויסות דרך פייסבוק כלוחמות בדאע"ש, אבל רק מעבר לגבול הסורי, כשכבר מאוחר מדי להתחרט, מגלות הילדות שברחו מהבית את התפקיד המיועד להן כשפחות מין", נכתב בכותרת המשנה (הלא מעודכנת; הארגון שינה את שמו), המסתיימת במלים "מסמך מזעזע".

"בנובמבר 2013", כותב גדעון קוץ, חשף שר הפנים התוניסאי את קיומו של "ג'יהאד מיני", שבמסגרתו מגייסים ארגוני מורדים מוסלמים בסוריה נערות למטרות אונס המוני ("הן מקיימות יחסי מין עם 20, 30, 100 גברים, ואחר-כך חוזרות לתוניסיה בהריון עם מחלות כמו איידס"), "אבל מנגד", הוא מוסיף, "פורסמו תחקירים בעיתונות האירופית והערבית שטענו כי מדובר בפברוק במסגרת מבצע תעמולה של הממשל הסורי וכי הכתבות הופיעו תחילה באמצעי תקשורת הכפופים למשטר בשאר אסד או משתפים איתו פעולה, כמו באלג'יריה".

אז נכון או לא נכון? "מעשי האונס ההמוניים שמבצעים אנשי דאע"ש בעיראק והעברתן של 300 נשים ונערות יזידיות לרשות של לוחמי הארגון בסוריה – היטו בימים בימים אלה שוב את הכף לטובת אמינות הטענות על 'ג'יהאד א-ניקה'", כותב קוץ, המוסיף גם בדיקה משלו שערך עם "ג'יהאדיסט צרפתי" בפייסבוק, ש"הודה רק: 'יש איתנו נערות צעירות מאוד, שטוב להן איתנו ואנחנו דואגים לנשמתן. אתה מקנא?'".

טרנד

"הזרקת תמיסת מלח שמגדילה את השדיים ל-24 שעות הפכה ללהיט בארצות-הברית, בעיקר לחיזוק הסקס-אפיל בשלל אירועים חברתיים. הרופאים, כמובן, חלוקים בדעתם לגבי הנזקים האפשריים" (כותרת משנה במוסף "גלריה" לכתבה מתורגמת מה"ניו-יורק טיימס").

תוכן שיווקי

קמפיין של IEI, חברת אנרגיה בבעלות אמריקאית (בהובלת רליק שפיר ואפי איתם), נמשך. אין הכוונה לקמפיין פרסומי, אלא קמפיין יחסי-ציבור – זול יותר ואפקטיבי יותר. איתמר ב"ז, אבנר הופשטיין ואביב לביא עמדו על טיבו כאן באתר בימים האחרונים. כעת מצטרף אל ערוץ 7, nrg ו"מקור ראשון" (שני האחרונים בבעלות "ישראל היום") גם "ישראל היום" עצמו – בידיעה המצורפת למטה. ב"ממון" של "ידיעות אחרונות" מוקדש המאמר הפותח, של עמיר בן-דוד, לסכנות הטמונות במיזם של IEI.

חזי שטרנליכט ודן לביא מעניקים רוח גבית לחברת IEI

ידיעת יחסי-ציבור לראש עיריית חיפה יונה יהב מוגשת לקוראי "ידיעות אחרונות" כידיעה עיתונאית לכל דבר (בחתימת ליאור אל-חי) בעמ' 14. והפעם: ראש העיר קנה פיצה לילד שפיצה שקנה נגנבה ממנו. לידיעה מצורף תצלום של ראש העיר, הילד והפיצה. לעיריית חיפה שיתוף פעולה מסחרי-תוכני מתמשך עם "ידיעות אחרונות".

ענייני תקשורת

"קשת דורשת הקלות בשווי מיליוני שקלים", נכתב בכותרת דיווח של אופיר דור ב"כלכליסט". "במכתב שהעבירה זכיינית ערוץ 2 לשר התקשורת היא מתנה את המעבר שלה לערוץ עצמאי בשנה הבאה בקבלת שורה של הקלות, ובהן החזר דמי הזיכיון ששילמה השנה, ביטול מחויבויות ההשקעה בקולנוע וקבלת אפיק אטרקטיבי במקום ערוץ 22".

"להיפרד מבריטניה אבל לא מה-BBC", נכתב בכותרת טורו של יואב בורנשטיין, "כמעט ג'נטלמן", ב"כלכליסט". "ב-18 בספטמבר הסקוטים יחליטו אם הם מעוניינים בעצמאות. גם התומכים וגם המתנגדים רוצים להמשיך לצפות בחינם בשידורים מלונדון".

במדור "היום לפני" של איתן הבר בפתח המוסף היומי של "ידיעות אחרונות" מוצג תצלום של ילדים בחצר בית-ספר בירושלים ב-1 בספטמבר 1950: "התלמידים שבתצלום כבר בני שמונים", נכתב בפתח הטקסט המלווה את התמונה. נראה שהשיעור הפותח באותו יום לא היה בחשבון.