שינויי מזג האוויר
"כשהמירוץ לנשיאות בין ברק אובמה ומיט רומני בשיאו, זה הזמן לבדוק את הבטחותיו של הנשיא ממערכת הבחירות הקודמת. תופתעו לגלות כמה כאלה הוא פיזר", נכתב בכותרת המשנה לראשית על שער "המגזין", המוסף היומי של "מעריב", המפנה לכתבה קצרה של צח יוקד: מבין שבעה נושאים שבדק יוקד, הנשיא האמריקאי "עמד בהבטחה" בשלושה מהם, "לא עמד" בשניים ו"עמד באופן חלקי" בשניים אחרים. זהו, כמובן, סוג הסיקור העיתונאי שהציבור במדינה דמוקרטית זקוק לו כל-כך, ובכל זאת, סיקור הבחירות בארה"ב ב"מעריב", כמו גם בעיתונים האחרים, מתמקד, היום כמו אתמול, לא במועמדים ובדברים שאמרו, אלא דווקא, מכל הדברים שבעולם, במזג האוויר. "הטבע אמר את דברו: בכוח, בנחישות, בפראות. אמריקה, המדינה החזקה בתבל, הודתה בתבוסתה מהרגע הראשון: הטבע חזק ממנה", כותב נחום ברנע בעמ' 2 של "ידיעות אחרונות". ואם הטבע חזק מאמריקה, חזקה עליו שיחלוש גם על כמה עיתונים במזרח התיכון.
"סנדי מכה בארה"ב", נכתב בכותרת הראשית של "מעריב" (כותרת המשנה מתמודדת עם בעיה סגנונית חמורה: כיצד לכנות סערה בעיתון שבו "סערה" היא המטפורה לכל שיהוק? הפתרון האלגנטי שנבחר: סופת ההוריקן מכונה "מגה-סופה"). "סערה", נכתב בפשטות בכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות" (האות ס' מעוצבת בצורת מערבולת, למקרה שנרדמתם); "הוריקן סנדי נלחם בחופי ארה"ב", נכתב בכותרת הגג, ובתמונה המרכזית נראים שקי חול שנערמו להגנה על בתיו של רחוב אנונימי. "מיליונים בעין הסערה", מספק "ישראל היום" כותרת ראשית פיוטית ולא מביכה (כותרת הגג מכפרת עם "הפעם זה מפחיד באמת"). "שבוע לבחירות, ההוריקן סנדי משתק את צפון-מזרח ארה"ב", מוסרת הכותרת הראשית של "הארץ".
"פרשנים בארה"ב: ההוריקן סנדי ישפיע על מערכת הבחירות לנשיאות", נכתב בכותרת הראשית של "מקור ראשון". "האם תהיה לסופה השפעה על הבחירות לנשיאות?", שואל ברנע, "קרוב לוודאי שכן, בשוליים". איך כתב זמר הבית של "ידיעות אחרונות"? "הנה ענן, דומה לעוד עננים שכבר חלפו, ובכל זאת".
בחירות 2013
סופת ההוריקן האמריקאית יכולה, אכן, להתברר כאסון טבע משמעותי, ונכון לשעת כתיבת שורות כבר הספיקה לגבות כמה קורבנות בנפש ולגרום נזק כבד למדי. הקישור שעושים העיתונים הישראליים בינה לבין הבחירות לנשיאות ארה"ב אופייני לתפיסה שלהם את אופיו של הסיקור הפוליטי, אולם אין ספק שהסערה בפני עצמה היא נושא חדשותי מן המעלה הראשונה, גם אם היא מתרחשת אלפי קילומטרים מכאן. אין ספק גם שהיא דוחקת מן הכותרות את הנושא שבו היו מטפלות לולא התקדרו השמים באוקיאנוס: נצחונו של בנימין נתניהו בהצבעה בוועידת הליכוד אתמול.
"בליכוד: ניצחון לנתניהו; בשמאל: מחזרים אחרי פרס", נכתב בכותרת השנייה בגודלה על שער "ישראל היום". "ועידת הליכוד אישרה ברוב מוחץ את מיזוג הרשימה עם ישראל-ביתנו", נכתב בכותרת המשנה. "נתניהו: 'אני מתכוון להנהיג עוד הרבה שנים'. ליברמן בירך: 'צעד היסטורי'. בשמאל מחפשים מנהיג שיצליח להקים גוש תחת כנפיו, וגוברים הלחצים על הנשיא פרס. בית הנשיא: 'אין בכוונתו להתמודד'". "שרים וח"כים ומקורביהם ועוזריהם" הבטיחו "הוריקן" נגד תוכנית נתניהו, אבל "רק מיכאל איתן נותר בודד על סיפונו וכל האחרים נאלמו דום ונעלמו. נתניהו גרף ניצחון מוחץ", קובע דן מרגלית. "בשמאל גינו כצפוי את המפץ בימין", מדווח מתי טוכפלד. דרור אידר תוקף בבוטות, כהרגלו, את הסיקור התקשורתי טרם הוועידה בעיתונים המתחרים ומאמר הזוי של אמיר אורן ב"הארץ". הפעם קשה שלא להסכים עם תורף דבריו.
ואולם, ב"ידיעות אחרונות" מצליחים להתגבר על קשיים כגון דא. "נעשה ונשמע" היא כותרת ההפניה לטורה של סימה קדמון על שער העיתון. הטור עצמו מודפס רק בעמ' 10. קדמון בוחרת שלא לשבח את העורמה הפוליטית או הקפדנות התכנונית שהיא מתארת שנתניהו הפגין לפני ההצבעה, ומדגישה את הפן האוטוריטרי שבנצחונו ("לא זכורה הצבעה שעברה בכזאת קלות, כשלמצביעים אין שמץ של מושג על מה הם מצביעים"). כותרת המשנה ללוגו ("המפץ הימני") היא "הבליץ של נתניהו", מלה המזוהה, כמובן, עם האסטרטגיה ההתקפית של הצבא הנאצי. הידיעה החדשותית, בעמוד העוקב, נפתחת בציטוט של פעיל ליכוד אנונימי, הקובע כי "המשחק מכור ואין באמת הצבעה דמוקרטית". הדברים נאמרו, אגב, לפני ההצבעה. כותרת הדיווח היא "הרימו ידיים". המעבר ממחלוקת לניצחון גורף אינו מתואר כהצלחה, אלא כ"ערב דרמטי שהסתיים בקול ענות חלושה".
"נתניהו עבד הפעם היטב. הוא נערך לכל התסריטים", מחמיא יוסי ורטר ב"הארץ". עמוס בידרמן מסכם יפה את הסיפור כולו בקריקטורה היומית של העיתון.
"מה לדעתך עדיף, השרב הישראלי או ההוריקן בארה"ב?", נשאלים ארבעה ישראל-ישראלים בסקר הדמה הקבוע של "ישראל היום". הארבעה מסכימים כי עדיף שרב על פני הוריקן. "תמיד טוב יותר להישאר בארצנו הקטנטונת והאהובה", מסבירה אחת מהם. תוצאות הסקר, יש לציין, לא הפכו בעיתון לכותרת ראשית.
יוצא מן הכלל
הכותרת הכלכלית המתגנבת היום לעיתונים הכלליים היא זו שמנפק נגיד בנק ישראל, שהחליט להגביל עוד את נטילת המשכנתאות ולהוריד מנגד את הריבית. כותרות בנושא מתפרסמות על שער "הארץ", "ידיעות אחרונות" ("נסגר ברז המשכנתה", אלק) ו"ישראל היום". "בנק ישראל הוריד את הריבית והגביל את המשכנתאות", נכתב בכותרת הראשית של "עסקים", מוסף "מעריב". "המהלך הכפול", נכתב על שער "דה-מרקר", "מגבלות על משכנתאות, הריבית הופחתה ב-0.25%. היעדים של הצעדים החדשים: צינון שוק הנדל"ן והגברת הצמיחה במשק". "פישר הכריז מלחמה על בועת המשכנתה", מתלהבת הכותרת הראשית של "ממון". "על המוקד של פישר: רוכשי הדירות להשקעה", טוענת הכותרת הראשית של "כלכליסט".
עוד על שער "כלכליסט": "250 מיליון שקל", נכתב בכותרת, "נוחי דנקנר ממשיך לממן את הפסדי כלל-פיננסים". רחלי בינדמן מדווחת בעמוד הראשון של מדור שוק ההון על הנעשה באי.די.בי ביחס לבית-ההשקעות הכושל. "דנקנר מזרים עוד חמצן לכלל-פיננסים" היא כותרת הדיווח, הכולל גם הצהרה מצד התאגיד כי הזרוע הפיננסית שלו אינה עומדת למכירה, למרות הצורך הנואש שלו במזומנים ולמרות הפסדי העתק שכלל-פיננסים מסבה לו. ברם, בינדמן אינה נדרשת כלל להסבר ההתנהלות המשונה שהיא מדווחת עליה. זו התנהלות עיתונאית החוזרת על עצמה ביחס למהלכים משונים של בעלי הון (למשל, גל הקניות של מניות פרטנר על-ידי קונה בודד בעיצומה של התרסקות מניית החברה), וחבל שכך.
"מזל שיש כלל", נכתב בהפניה לידיעה על השער האחורי של "דה-מרקר".
ובינתיים, בדרום
"20 רקטות נורו בישראל, צה"ל תקף ברצועת עזה", מדווחת כותרת ב"הארץ". "חמאס מסלים את העימות בדרום בניסיון לקבוע מאזן אימה חדש עם צה"ל", קובעת כותרת המשנה לדיווח של עמוס הראל ואבי יששכרוף.
"האם הפתרון לגל הקסאמים הוא תקיפה מסיבית בעזה?" היא השאלה היומית בפתח המוסף היומי של "ידיעות אחרונות". "הם מבינים רק כוח" היא כותרת התשובה של סמדר שיר.
Fatty Boom Boom
ב"גלריה" של "הארץ" כותב משה קוטנר על צמד ההיפ-הופ הדרום-אפריקאי די-אנטרווד, לרגל ויתורם על חוזה בחברת תקליטים גדולה והצלחת הקליפ של שירם "Fatty Boom Boom". קוטנר אמנם אינו יודע לזהות חסילון, אולם מתאר יפה את מקומם של היוצרים המגוונים הללו בשדה המוזיקה העכשווי.
"מאלי נודעת בעיקר בזכות מסורת מוזיקלית עשירה. אלא שכנופיות אסלאם קיצוני חמושות השתלטו על צפון המדינה האפריקאית ואוסרות על השמעה או נגינה של מוזיקה. מוזיקאים מקומיים, מגובים בבונו מ-U2, נחושים להילחם בכפייה", נכתב בכותרת המשנה לכתבה מתורגמת מה"גרדיאן" במדור החוץ של "הארץ".
"ביתה של אשת הנביא מוחמד גולח כדי לפנות מקום לשירותים ציבוריים. במקום בית חותנו של הנביא ניצב כיום מלון הילטון. איך נמחקת מכה ההיסטורית לטובת מלונות יוקרה ומרכזי קניות", נכתב בכותרת משנה לעוד כתבה מתורגמת מה"גרדיאן" ב"גלריה".
ענייני תקשורת
"הזוג לא היה מוכר לרשויות", נכתב בכותרת המשנה לדיווח של יניב קובוביץ' ב"הארץ" על רצח אשה על-ידי בעלה אתמול בבת-ים. ב"ידיעות אחרונות" מספרים כי הזוג דווקא היה בטיפול מתמשך של רשויות הרווחה.
אחרי שהבליח בטור ב"הארץ", מציג שר החינוך גדעון סער הופעה ב"מעריב" בהקשר שלילי (כתבה של עמרי מניב על אודות ועדה חדשה של משרד החינוך ש"תחרוץ את גורלן של מחלקות אקדמיות שיעסקו בפוליטיקה").
עפר שלח הודיע על התפטרותו מ"מעריב" ועל הצטרפותו למפלגת יש-עתיד של יאיר לפיד. "מה שהיה ידוע כבר זמן רב הפך אתמול לרשמי", טוען אבי כהן ב"ישראל היום". ב"ידיעות אחרונות" מדווחים כי זלמן שובל, מהתורמים למדור הדעות של "ישראל היום", יתמודד על מקום ברשימת הליכוד.
"נעצר עורך מגזין יווני שחשף רשימת חשודים בהעלמות מס", נכתב בכותרת דיווח מתורגם ב"כלכליסט". "הרשימה, שמונה כ-2,000 עשירים ומפורסמים שהעבירו כספים לשווייץ, הועברה ליוון לפני שנתיים על-ידי כריסטין לגארד".
"אגודת העיתונאים, הנמצאת בחובות כבדים, דחתה לאחרונה הצעה לקדם פרויקט נדל"ן בבית סוקולוב בתל-אביב, שלפי הערכת שמאים היה יכול להזרים לה 22 מיליון שקל. מנכ"ל האגודה יוסי בר-מוחא: 'אין לי עניין לקדם תוכניות חזיריות של יזמים", נכתב בכותרת המשנה לידיעה ארוכה של שי פאוזנר ב"כלכליסט". הכותרת לידיעה היא "החמצה עיתונאית", אולם הידיעה עצמה משכנעת יותר בכיוון ההפוך.
"שינוי נוסף הוא חיזוק התחושה הדוקומנטרית", מדווחת גילי איזיקוביץ במדור "הערב" במוסף "גלריה" על ההתפתחויות בסדרת הריאליטי "מאסטר שף". מה ההבדל בין תעודה לבין תחושה תיעודית? הא לכם כל התורה כולה בניואנס אחד.