ביואתיקה

שביתת הרעב של עצירים מינהליים פלסטינים, שעליה דווח אתמול בראש שער "הארץ", חודרת היום גם לשני העיתונים הנפוצים במדינה.

בתחתית עמ' 2 של "ידיעות אחרונות" מדווחים טובה צימוקי ומאיר תורג'מן על השביתה תחת הכותרת "חשש: שביתת הרעב תידרדר לאלימות" וכותרת הגג "המטרה: הזנה בכפייה".

העציר המינהלי סאמר אל-עיסאווי עם שחרורו לאחר שביתת רעב בת שמונה חודשים, 23.12.13 (צילום: סלימאן ח'אדר)

העציר המינהלי סאמר אל-עיסאווי עם שחרורו לאחר שביתת רעב בת שמונה חודשים, 23.12.13 (צילום: סלימאן ח'אדר)

באיחור של כשישה שבועות מדווחים כתבי "ידיעות אחרונות" לקוראיהם כי "ב-24 באפריל פתחו 80 אסירים מינהליים פלסטינים בבתי-הכלא בישראל בשביתת רעב, כמחאה על כליאתם בצו מינהלי ולא כתוצאה ממשפט. האסירים דרשו להיות מועמדים לדין או להשתחרר לאלתר, וכעבור מספר ימים החלו מצטרפים אליהם אסירים ועצירים בטחוניים".

לפי צימוקי ותורג'מן, בישראל חוששים שאחד או כמה משובתי הרעב ימותו ויפרצו פרעות אלימות. לשם כך מקודמת בשבועות האחרונים הצעת חוק שמנוסחת בשיתוף היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין, לבקשת השב"כ והשב"ס, ולפיה תותר האכלה בכוח של שובתי רעב. "על-פי הצעת החוק", נכתב ב"ידיעות אחרונות", "נשמרת זכותם של אסירים בטחוניים להביע מחאה באמצעות שביתת רעב – אך במקרים בהם מתקבל הרושם כי הם עלולים למות, רשאי בית-המשפט להיעתר לבקשת גופי הביטחון ולהורות על הזנתם בכפייה".

ב"ישראל היום" הדיווח מצומצם ומוגבל עוד יותר. בטור צד שבפינה תחתונה של הכפולה הפותחת מדווח שלמה צזנה על השביתה תחת כותרת המצטטת את ראש הממשלה בנימין נתניהו: "לזרז חקיקה להאכלת אסירים שובתי רעב בכפייה". בדיווח של צזנה לא מוזכרת הסיבה לשביתה, אפילו לא מוזכר כי מדובר בעצירים מינהליים. במקום זאת מדווח על "אסירים בטחוניים".

"בחדשות ערוץ 2 נמסר כי ההסתדרות הרפואית מתנגדת משום שמדובר בעינויים, ותורה לרופאים לא לשתף פעולה", מדווח צזנה. "בתגובה אמר נתניהו כי יימצאו רופאים שיסכימו לפעול על-פי החוק החדש, וכי גם בכלא גואנטנמו האמריקנים מאכילים בכפייה אסירים".

את "ישראל היום" מזינים לאזרחי ישראל בלא כפייה. הוא פשוט מחולק חינם.

"הארץ" ממשיך לדווח על הסוגיה בשערו, תוך גילוי אמפתיה לשובתי הרעב. בלב השער חמישה תצלומים של שובתי רעב כשמתחת לכל אחד מהם מצוין הזמן שהוא מוחזק במעצר בלא משפט, "לסירוגין, כולל הפוגות מהכלא" (לא ברור כמה זמן ארכו ההפוגות). במקום מאסה אחידה ומאיימת של פוטנציאל לפגיעה בבטחון המדינה, ב"הארץ" יש האנשה: מחמוד שבאנה עצור כבר 11 שנה, מאזן אנטשה כבר 10 שנים, תאבת נאסר כבר 9 שנים, מוחמד אנטשה וניזאר רמדאן כבר 8 שנים כל אחד.

בעמ' 5 מדווחים כתבי "הארץ" על השביתה ויוזמת נתניהו להאכיל אסירים בכפייה. "בחוות הדעת של המועצה לביואתיקה", מדווח, "[...] נכתב כי יש לעשות כל מאמץ להימנע מחקיקת חוק שבו ייקבע מפורשות שכל שביתת רעב של אסיר דינה להסתיים בהאכלתו בכפייה מונעת בניגוד לרצונו". לפי הדיווח, כ-70 אסירים מאושפזים בימים אלה בבתי-חולים שונים. ד"ר יצחק ברלוביץ', מנהל המרכז הרפואי וולפסון, מצוטט כאומר: "קלטנו בעבר עצירים שובתי רעב, אבל המספרים האלה הם חסרי תקדים".

מאמר המערכת של "הארץ" מוקדש לשאלות המוסריות שמעלים המעצר המינהלי והשביתה. "מעצר מינהלי הוא מן הצעדים השלטוניים הפוגעניים ביותר, בכל הנוגע להפרת זכויות אזרח", נכתב בפתחו. בהמשך נכתב: "ישראל נוהגת להצביע על השימוש שעושה ארה"ב במעצרים המינהליים בכלא גוואנטנמו כדי להצדיק את השימוש בהם. אולם בארה"ב התחולל מאבק ציבורי ומשפטי ארוך בעניין, שבסופו התקבלו הנחיות חדשות ביחס לזכויותיהם של העצירים המינהליים. בישראל לא מתקיים דיון כזה, בשל העובדה הפרדוקסלית שעצם המעצר נתפס כמעיד על מסוכנותו של העציר".

ב"מעריב" אין כל התייחסות לשביתת העצירים המינהליים, מלבד אזכור שולי בידיעה מאת יאסר עוקבי, המוקדשת לממשלת האחדות של הפלסטינים. לפי הידיעה, בכיר חמאס חליל אל-חיה אמר כי ביטול משרד האסירים בממשלה הוא "דקירה בגבם של האסירים השובתים רעב בבתי-הכלא". לפי הידיעות הבוקר, נכון לעכשיו לא בוטל משרד האסירים, ועתידו יוכרע בהמשך הדרך.

עוד סכין בגב

האחדות הפלסטינית תופסת את הכותרות הראשיות במרבית העיתונים. ב"ידיעות אחרונות" מדגישים את הודעת ארה"ב: "נעבוד עם ממשלת פתח-חמאס". ב"הארץ" מתפרסם תיאור יבש של תוצאת הודעה זו: "עימות חריף בין ישראל לארה"ב עקב השבעת ממשלת האחדות הפלסטינית". ב"ישראל היום" מראים לאמריקאים מה זה. "זעם בישראל: 'ארה"ב הסכימה לממשלת טרור'", נכתב בכותרת הראשית של העיתון.

ממשלת האחדות הפלסטינית כפי שהוצגה אתמול ברמאללה (צילום: עיסאם רימאווי)

ממשלת האחדות הפלסטינית כפי שהוצגה אתמול ברמאללה (צילום: עיסאם רימאווי)

בכפולה הפותחת של "ישראל היום" הכותרת בוטה עוד יותר: "בישראל רותחים על ארה"ב". לפי הדיווח מאת כתבי העיתון, "גורם מדיני בכיר" דימה את הכרת ארה"ב בלגיטימיות של ממשלת פתח-חמאס ל"מעשה שגובל בתקיעת סכין בגב". לפי הדיווח, "כרגע החשש המרכזי בישראל הוא שהפלשתינים ילכו לבחירות דמוקרטיות, ישתפו את חמאס ויזכו להכרה בינלאומית, שאיתה ילכו לאו"ם".

בעקבות הזעם הרותח על ארה"ב, דן הקבינט המדיני-בטחוני בסנקציות שישראל יכולה להטיל. לא על ארה"ב, כמובן, אלא על הפלסטינים.

לפי הדיווח ב"ישראל היום", הוחלט על איסור מפגשים עם אבו-מאזן שאינם באישור ראש הממשלה והגבלת תנועתו. "בישיבת הקבינט נדחו הצעות לצעדים חריפים יותר, ובהם סיפוח שטחים או הכרזה על תוכניות בנייה מעבר לקו הירוק, בין היתר בשל מסרים ואזהרות בעניין מארה"ב והאיחוד-האירופי", נכתב. שני הפרשנים של העיתון, חיים שיין ודן מרגלית, קובעים כי לא נכון לספח את שטחי הגדה לישראל בשלב זה.

ב"ידיעות אחרונות" מדווח על התוכנית לסיכול הבחירות הדמוקרטיות של הפלסטינים: "הוחלט כי ישראל לא תאפשר לחמאס להשתתף בבחירות בשטחי הרשות שמתוכננות לעוד חצי שנה וכי הממשלה תתמקד בינתיים בפעילות הסברה מול הקהילה הבינלאומית כדי לשכנעה שלא לאפשר לחמאס ליטול חלק בהליך הדמוקרטי בעתיד".

כתבי "הארץ" מדווחים כי נתניהו הבהיר לחברי הקבינט כי ישראל לא תאפשר תעמולת בחירות או הצבעה בקלפיות באזור מזרח ירושלים בבחירות שאמורות להתקיים בעוד חצי שנה. "ספק רב אם הבחירות האלה יתקיימו בעוד חצי שנה", מעריך ברק רביד בטור פרשנות נלווה.

הסוס הבא

פרשן "ידיעות אחרונות" שמעון שיפר מציג את תוצאות ישיבת הקבינט אמש כ"נצחון המתונים" (מחנה לפיד-לבני). את טורו הוא מסיים באזכור ידיד נוסף של מערכת "ידיעות אחרונות", אביגדור ליברמן. שר החוץ הציע אתמול לשנות גישה בנוגע לאפשרות להשיג הסכמי שלום עם ערב-הסעודית ומדינות ערב נוספות. "מעריב" מעניק לו את הכותרת הראשית – "חזון ליברמן: הסדר עם מדינות המפרץ".

אביגדור ליברמן, 24.11.13 (צילום: יונתן סינדל)

אביגדור ליברמן, 24.11.13 (צילום: יונתן סינדל)

הידיעה המרכזית בכפולה הפותחת של "מעריב" נפתחת בציטוטים ארוכים מנאום שנשא אתמול ליברמן, ובו דיבר על "יחסים דיפלומטיים מלאים עם מדינות המפרץ הפרסי". לצד הידיעה, מאת יובל בגנו, מתפרסם טור מאת הפרשן הבכיר של העיתון בן כספית, שתמציתו מופיעה בשער.

לפי כספית, ליברמן הוא לא רק "אריה טורף", אלא גם "שועל ערמומי", שהציג אתמול "פן אחר, מרענן, של גישה למצב". אולי זה משום שליברמן היום "מפוכח יותר", לפי כספית. מכל מקום, לדעת הפרשן, "הכיוון הכללי של ליברמן נכון". כספית לא מזכיר את הפעמים הקודמות שבהן הציג ליברמן גישה אחרת ומרעננת למצב (למשל כשהציע לחזק את היחסים עם רוסיה על רקע ההתרחקות מארה"ב), ומה עלה בגורלה של אותה רעננות.

"הפלסטינים ימשיכו להתפייס ולהסתכסך בינם לבין עצמם עוד הרבה שנים, מבלי שיקום שם מישהו שמסוגל לחתום על הסכם עם ישראל ולהשלים עם העובדה שלא תהיה שיבת פליטים לתחומה. רק במעטפת אזורית רחבה אפשר יהיה להגיע למשהו. אם בכלל", כותב כספית. "זה הסוס הבא, וליברמן מנסה עכשיו לדהור עליו. מעניין עד לאן".

ייתכן שכעת, לאחר זיכויו של ליברמן מפרשות השחיתות שבהן הואשם, הופך שר החוץ בעצמו לסוס הבא של מתנגדי נתניהו, לפחות כמה מהם. כספית מנסה לדהור עליו.

סקופ

עורך חדשות החוץ ב"ישראל היום" בועז ביסמוט הוא העיתונאי היחיד שמדווח הבוקר כי שגריר איטליה בישראל, לואיג'י מאטיולו, נפגש אתמול עם ראש הממשלה בנימין נתניהו "והחמיא לו על העניבה הכחולה, שלדבריו תאמה את צבעי נבחרת איטליה למונדיאל".

"ישראל היום", 3.6.14

"ישראל היום", 3.6.14

המתווכים

חמישה מוספים נלווים הבוקר לגליון "ידיעות אחרונות" ובהם שלל כתבות ומיזמים לרגל החג. כדי למשוך את תשומת לב הקורא, עורכי העיתון משלבים בהם ידוענים.

במוסף הטיולים "מסלול" ממליצים ידוענים (מירי בוהדנה, איציק זוהר, משה איבגי, יהודית קציר, קרין גורן, אייל ברקוביץ', ציפי שביט, ערן צור, חנה לסלאו, אלכס שטילוב ונדב אבקסיס) על מקומות לטיול ומרגוע. במוסף החג מצטלמים ידוענים (טיטי איינאו, שלומי קוריאט, אייל גולן, אנדי רם, מירי רגב, זוהיר בהלול, ניר ברעם, תמר זנדברג, ציון אמיר, אחמד טיבי ורוני סומק) במדי נבחרת הכדורגל העולמית שהם אוהדים. במוסף "זמנים מודרניים" מודפס אוסף תצלומים של ידועניות (עדי הימלבלוי, מיכל אנסקי, יוליה פלוטקין, אורנה דץ, רוסלנה רודינה, גלית גוטמן, נטלי דדון, רותם סלע, יעל גולדמן, לירון ויצמן, אסתי גינצבורג, בר רפאלי ואחרות) בבגדי ים.

בעמודי החדשות של העיתון מדווח עקיבא נוביק היכן ניתן להתפלל הערב לרגל החג, לצד ידוענים כמובן (גליה אלבין, יוכי ברנדס, גולן אזולאי, דורון שפר, אסף אשתר ואחרים).

גיס חמישי

הידיעה החגיגית של "ישראל היום" לרגל שבועות מעודדת ומעוררת גאווה לאומית כראוי. תחת הכותרת "מלוא הטנא" מופיעה כותרת המשנה הבאה: "עם ישראל יחגוג הערב את חג השבועות. גם השנה – תנובת החלב בישראל – הגבוהה בעולם. מזג האוויר: חמים ונעים. חג שמח!".

עיון בגוף הידיעה מעלה כי מזג האוויר לא ממש מתאים את עצמו לתמונת העולם הוורודה שעליה מתעקשים עורכי "ישראל היום". "היום, ערב שבועות, יהיה בהיר עד מעונן חלקית עם עלייה בטמפרטורות והן תהיינה רגילות לעונה", נכתב בידיעה, אולם בהמשך מדווח כך: "מחר יפקוד את אזורנו שרב כבד, תורגש עלייה משמעותית בטמפרטורות ויתפתחו תנאי שרב בכל הארץ [...]".

בעיתונים האחרים לא חוששים לקלקל את אווירת החג. "היום נעים, מחר שרב", נכתב בכותרת ידיעה ב"ידיעות אחרונות", המאזנת בין הטוב לרע. ב"הארץ" לא מפספסים הזדמנות להשחיר את פני ישראל בפני הגויים. כותרת תחזית מזג האוויר לבוקר זה מתמקדת ברע וקוראת: "בחג – שרב".

כסף

יהודה שרוני מדווח ב"מעריב" כי שר האוצר יאיר לפיד יכניס לתוקפן את מגבלות השכר שהכין משרדו, כך ששכר מנהל בחברה שמנהלת כספי ציבור יוגבל ל-3.5 מיליון שקל לשנה. בטור פרשנות נלווה מחמיא שרוני ללפיד.

ראיון עם מנכ"ל תנובה לשעבר אריק רייכמן, שערכה סטלה קורין-ליבר, התפרסם אמש בגליון "גלובס". בתיבה נפרדת הודפסה התייחסותו של רייכמן למענק בשווי 5 מיליון שקל שקיבל עם פרישתו מהחברה, תמורת "אי-תחרות". "אני לא יודע כלום ממה שיש לי", אומר רייכמן, "הכל אצל אשתי ורד רייכמן, לא מתעסק בזה, לא מעניין אותי".

ענייני תקשורת

מוסף החג של "גלובס" מוקדש לזכרו של מנכ"ל ומו"ל העיתון לשעבר, חיים בר-און, וכולל שלל כתבות על תרומות עסקים לקהילה.

במוסף "שבועות" של "ידיעות אחרונות" מתפרסם ראיון שערך יניב חלילי עם אריאנה הפינגטון. "אם היטלר היה חי היום, סביר להניח שלא הייתי מפרסמת את דבריו", היא אומרת.