"כחברים בארגון חופש העיתונות העולמי הוותיק ביותר, שמאגד מוציאים לאור, עורכים ועיתונאים מרחבי העולם, אנו מאמינים שהעמדת אורי בלאו לדין על החזקת מסמכים מסווגים תיצור תקדים חמור לעתיד העיתונות בישראל, בעיקר לעיתונות החוקרת", כך כתבו חברי מועצת המנהלים של המכון הבינלאומי לעיתונות (IPI) במכתב שנשלח אתמול ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה וינשטיין.
חותמי המכתב, 21 חברי מועצת המנהלים של המכון ונציגי 14 ועדות לאומיות של הארגון, מבקשים מהיועץ המשפטי לשקול את החלטתו מחדש ולהורות לאלתר על ביטול העמדתו של בלאו לדין, "לאור העובדה שההעמדה לדין המתוכננת עלולה לחתור תחת חופש העיתונות בכלל והעיתונות החוקרת בפרט.
"להבנתנו", נכתב בפנייה, "אורי בלאו טיפל במידע המודלף בזהירות, והשתמש בו אך ורק לצורך כתיבת כתבות שהיו בעלות עניין לציבור. [...] המסמכים שהיו בחזקת בלאו לא פורסמו ברחבי העולם.
"גם אם, כפי שאתה מציע, 'פוטנציאל הנזק בהחזקתם הבלתי מאובטחת של המסמכים היה עצום', הוא נותר כזה – נזק פוטנציאלי. מר בלאו לא שיתף או העביר את המסמכים, ולא הואשם בכך שעשה זאת. יתר על כן, הכתבות שכתב בעזרת המסמכים אושרו על-ידי הצנזורה הצבאית טרם הפרסום.
"עיתונאים המסקרים ענייני צבא ופוליטיקה ברחבי העולם מחזיקים באופן בלתי נמנע במסמכים סודיים. כל מערכת דמוקרטית חייבת להימנע מהעמדתם לדין בשל כך, במיוחד במקרים שבהם, כמו במקרה של אורי בלאו, המסמכים משמשים אך ורק למטרה בעלת עניין ציבורי משמעותי".
המכתב שנשלח אתמול הוא המשכן של הודעות גינוי שהוציא הארגון עם פרסום הודעת משרד המשפטים על העמדתו לדין של בלאו.
לפני כמה ימים, בשיחה עם "העין השביעית", הסבירה נעמי האנט, העובדת בארגון כיועצת לענייני חופש העיתונות באפריקה והמזרח התיכון, את המניע לדאגת הארגון בעטיו של מקרה בלאו. "אחת הסיבות שהופתענו מההחלטה להעמיד את אורי בלאו לדין היא שעל אף שהיו מקרים שבהם מדליפים הועמדו לדין, העמדה לדין של עיתונאי שפירסם הדלפה היא יוצאת מגדר הרגיל, בשל החשיבות הציבורית בפרסומיו", אמרה. "כך, לדוגמה, במקרה של פרסומי מברקי ויקיליקס, ראינו שבארה"ב מעמידים לדין את ברדלי מנינג, אך כלי התקשורת שדיווחו על תוכן המברקים לא הועמדו לדין.
"אין ספק שלמדינות יש זכות להגן על בטחונן הלאומי, ואולי יש סיבות טובות לשמור על סודיות של מידע מסוים. יחד עם זאת, אנו מקווים שבמקרים כמו במקרה של אורי בלאו, היועץ המשפטי ישקול את חשיבות האינטרס הציבורי בפרסום. החשש שלנו במקרה זה הוא שהעמדתו לדין של בלאו תרתיע את העיתונות מלחקור את הנעשה במוסדות, ובעיקר בצבא. לדעתי, העיתונאים הישראלים גאים בחופש העיתונות הקיים באופן כללי בישראל, והליך משפטי זה עלול לפגוע בכך".
אתם מאמינים שלחץ בינלאומי כזה יכול להשפיע?
"אנו בהחלט מקווים שנוכל להשפיע, שמדינת ישראל תכיר בכך שהיא מדינה דמוקרטית, ובדמוקרטיה חשוב לאפשר לעיתונאים לבקר את הממשלה. חלק מהעבודה העיתונאית היא פרסום מידע שבוודאי אינו נוח לאישים ומוסדות מסוימים. אנחנו מתכוונים להמשיך לקרוא לביטול האישומים, עד שאלה יבוטלו.
"אנחנו גם מקווים שאזרחי מדינת ישראל, ולא רק העיתונאים בישראל, יבינו שלא מדובר כאן בסוגיה עיתונאית. מדובר בזכותם לקבל מידע ולדעת מה קורה סביבם. אם עיתונאים לא יוכלו לאסוף ולפרסם מידע בעל חשיבות ציבורית בלא פחד מפני העמדה לדין, תקועקע זכותם של כל הישראלים. לא מדובר בהגנה על עיתונאים כסקטור נפרד מהאוכלוסייה, מדובר בהגנה על זכותם של כל האזרחים ליהנות מגישה למידע כזה".