בית-הדין האזורי לעבודה בירושלים חייב את רשות השידור בפיצויים בגין פיטורים שלא כדין של עובד הרשות, תוך שהוא מותח ביקורת על נסיבות הפיטורים וקובע כי נבעו משיקולים זרים.
התובע, משה מושקוביץ, עבד ברשות השידור כמנהל שירותי ההנדסה בטלוויזיה הישראלית. בשלהי 2011 התמודד על תפקיד סמנכ"ל טכנולוגיות ברשות, אך הפסיד לרפי יהושע, המקורב להנהלת הרשות הנוכחית (המנכ"ל יוני בן-מנחם ו"עוזרו הבכיר" זליג רבינוביץ'). ימים אחדים לאחר בחירתו של יהושע לתפקיד, זומן מושקוביץ לשיחת שימוע ופוטר.
מושקוביץ, באמצעות עו"ד אופיר טל, הגיש תביעה נגד הרשות ודרש פיצוי בסך 300 אלף שקל. לטענתו, יהושע נטר לו כיוון שהוא זה שהחליף את יהושע בתפקיד מנהל שירותי ההנדסה בטלוויזיה שנים רבות קודם לכן. עוד טען כי השימוע שערך לו יהושע לא היה תקין, בין היתר משום שבמועד קיומו התנהלו הליכים משמעתיים נגד יהושע. ברשות השידור טענו, באמצעות עורכי-הדין יאיר דוד והילי לויט-מאיר, כי עילת הפיטורים היתה עניינית וכי הבחירה ביהושע לסמנכ"ל טכנולוגיות אושררה גם לאחר שנדונו ההליכים המשמעתיים נגדו.
"התמונה המצטיירת היא שעל אף נסיונה של הנתבעת [רשות השידור] להציג כי פעלה כדבעי בעניינו של התובע, מכלול הדברים מלמד כי גם כאשר פורמלית ניתן להצדיק את התנהלותה (ולא כך הם פני הדברים תמיד), הרי שדומה שהפורמליסטיקה שימשה מסווה לשיקולים ומניעים אשר הנתבעת העדיפה שלא להעלות על פני השטח", כתבה שופטת בית-הדין, שרה ברוינר-ישרזדה.
השופטת עומדת על נקודות מעוררות תמיהה בעדותו של צבי צימרמן, מנהל כוח האדם ברשות בתקופה הרלבנטית, וכותבת: "התנהלותה של הנתבעת במשך שנות העסקתו של התובע מעלה תהיות רבות. הנתבעת פעלה בניגוד להסכם המקורי, הנתבעת לא דאגה להסדיר לתובע הסכם חדש שיחליף ההסכם המקורי כשתם תוקף ההסכם החדש ואף לא דאגה לשנות את הגדרת תפקידו לתפקיד אשר לשיטתה יתאים לכישוריו ויגרע את מה שאינו מוכשר לו. אין בפי הנתבעת הסבר להתנהלות זו, והעדים הרלבנטיים למתן ההסבר לא הובאו על-ידיה לשם כך. נוכח אלה, הסברו של התובע לפיו מניעים זרים הם שהנחו את הנתבעת בהתנהלותה, כפי שפירט, מסתבר ביותר".
"מר בן-מנחם פיטר את התובע לאחר ש'שמע את הגורמים המקצועיים הרלבנטיים'. 'הגורמים המקצועיים' איתם התייעץ המנכ"ל, לדברי מר צימרמן, הוא לא אחר מאשר מר רפי יהושע"
ביקורת חריפה עוד יותר מתחה השופטת כשדנה בנסיבות פיטוריו של מושקוביץ. "אנו סבורים כי עיתוי הוצאת מכתב הפיטורים מלמד על עילת הפיטורים", כתבה בשמה ובשם נציגת העובדים סוזי לוי ונציג המעבידים משה חדד. בית-הדין מדגיש בפסק דינו כי הזימון לשימוע יצא בתחילת נובמבר 2011, ימים אחדים לאחר שיהושע נבחר לתפקיד סמנכ"ל הטכנולוגיות, כחודש לאחר שאושר מינויו של יוני בן-מנחם למנכ"ל הרשות.
"ההחלטה על הפיטורים ניתנה על-ידי מר בן-מנחם, שהתמנה לתפקיד המנכ"ל בסמיכות למועד הפיטורים, וכלל לא שימש בתפקידו בתקופה שבה, כך לטענת הנתבעת, התעוררו בעיות בתפקודו של התובע", נכתב בפסק הדין. "אליבא דמר צימרמן, מר בן-מנחם פיטר את התובע לאחר ש'שמע את הגורמים המקצועיים הרלבנטיים'. 'הגורמים המקצועיים' איתם התייעץ המנכ"ל, לדברי מר צימרמן, הוא לא אחר מאשר מר רפי יהושע [...] אותו מר יהושע שמונה רק ביום 30.10.11, קרי 7 ימים לפני משלוח מכתב הזימון לשימוע לקראת פיטורים, הוא הגורם שאיתו התייעץ בן-מנחם, שאף הוא מכהן בתפקידו כחודש וחצי ולא היתה לו כל נגיעה עם איכויותיו של התובע [...] אם אכן התקיימה התייעצות עם מר יהושע, אשר היה בתפקידו בסך-הכל ימים בודדים, ודי היה באשר נאמר בה כדי לפטר את התובע, הרי בהכרח שלא עניינים מקצועיים וענייניים היוו את השיקול שהנחה את הנתבעת".
עוד כותבת השופטת כי בעדותו בפני בית-הדין השיב צימרמן "תשובות מתחמקות ומשתנות" כשנשאל אם נעשו פניות אליו לבירור איכות עבודתו של מושקוביץ. יהושע, לעומת זאת, הכחיש מכל וכל כי היה שותף להליך הפיטורים של התובע.
"הסתירות בין העדויות משמיטות הקרקע מתחת גרסת הנתבעת [שלפיה] כביכול נערכה התייעצות עם הגורמים המקצועיים שהביאה להחלטה לפטר את התובע", קובעת השופטת בפסק הדין. "גם אם נניח כי היתה התייעצות עם הגורם המקצועי – מר יהושע, והוא מטעמים טקטיים ועל מנת להרחיק עצמו מטענות התובע באשר להשפעתו הזרה על הפיטורים טוען כי לא היתה – הרי שאם אכן אין אמת בעדותו, הדברים מעידים דווקא על כי התערבותו היתה ממניעים פסולים והיא שהביאה לתוצאה פסולה. מכל מקום נוכח עדותו כי לא היה לו כל קשר עם התובע קודם למינויו כסמנכ"ל טכנולוגיה [...] ברי שחוו"ד לאחר 6 ימים בתפקיד אינה יכולה להיות חוו"ד מקצועית. נציין כי הנתבעת לא הביאה לעדות את מר בן-מנחם, שייתכן והיה בה לשפוך אור על נסיבות קבלת החלטה על הפיטורים, מידת הידע שהיתה לו בנושא והמידע שקיבל ממר שקלאר".
השופטת מצטטת מפסק דין שניתן לפני עשור, בעקבות מקרה שבו העביר בן-מנחם את דני דבורין מתפקידו משיקולים לא ענייניים, וקובעת כי מקרה מושקוביץ דומה. "ההתנהלות כלפי התובע במהלך שנות עבודתו ואקורד הסיום של פיטוריו היו נגועים בשיקולים בלתי ענייניים ובחוסר תום לב, ולפיכך יש לראות בפיטוריו פיטורים שאינם כדין", היא כותבת. מנגד, בית-הדין דחה את טענות מושקוביץ בדבר המכרז לתפקיד סמנכ"ל טכנולוגיות.
בית-הדין פסק כי על רשות השידור לפצות את מושקוביץ ב-60 אלף שקל בגין פיטורים שלא כדין ועוגמת נפש, וב-10,000 שקל נוספים עבור הוצאות משפט ושכר טרחת עורך-דין.
17040-03-12