נולדה ב-1956 בתוניס. בגיל שנה עלתה משפחתה לארץ. גדלה בבאר-שבע, שירתה בנח"ל כשלוש שנים והשתחררה כקצינה. בוגרת תואר ראשון בספרות עברית ותיאטרון ותואר שני בתקשורת באוניברסיטה העברית בירושלים.
החלה לעבוד בקול-ישראל ב-1982, תוך כדי לימודיה האקדמיים, תחילה במגוון תפקידי תחקירנות והפקה ומ-1987 ככתבת, מגישה ועורכת. סיקרה את תחומי העלייה והקליטה, הבריאות ובית הנשיא. כמו כן ערכה את "יומן הבוקר" והגישה וערכה את "יומן חצות". ב-1989 היתה שדרית ראשית ממשחקי כדורגל במסגרת התוכנית "שירים ושערים", והיתה האשה הראשונה (ונכון ל-2006 גם היחידה) ששימשה בתפקיד זה.
רינה מצליח. 7.11.2005 (צילום: פלאש90)
בשל היותה אזרחית צרפת ובעלת דרכון צרפתי נשלחה ב-1993 על-ידי קול-ישראל לתוניס, והיתה מהעיתונאים הראשונים שנכחו בחתימת הסכם אוסלו שם. באותה שנה הצטרפה לחברת החדשות של ערוץ 2, והיתה שותפה לצוות המייסד של החברה. עם תחילת השידורים עבדה ככתבת שטח ומגישת מבזקים, ב-1997 היתה לכתבת בכנסת וב-2003 לכתבת פוליטית. בפברואר 2007 החלה להגיש ברדיו-ירושלים תוכנית אישית שבועית בשם "נגיעות". במאי 2007 הגישה את הסדרה התיעודית "שליש מהחיים", שעסקה בנושא השינה בעולם המודרני.
סיקרה בין היתר את רצח ברוך גולדשטיין. התמונה היחידה של גולדשטיין – מפגין מול ביתו של עזר ויצמן עם טלאי צהוב – נלקחה מכתבה של מצליח ושודרה בכלי התקשורת בארץ ובעולם. ביום הרצח ריאיינה את חנן פורת, שבירך "פורים שמח" – אמירה שגררה ביקורת קשה ותרמה לסיום הקריירה הפוליטית של פורת. עוד סיקרה את הפגנת הימין המפורסמת בכיכר ציון, שבה חשפה את כרזת רבין במדי אס.אס, ודיווחה על הסכם השלום בין ישראל לירדן ב-1994 ברבת-עמון. היתה הראשונה לדווח על אשפוזו הראשון של ראש הממשלה אריאל שרון ועל מעברו של שמעון פרס למפלגת קדימה. ב-4 בינואר 2007 דיווחה כי ראש הממשלה אהוד אולמרט יפטר את שר הביטחון עמיר פרץ, אולם התבדתה.
ב-2005 הופיעה כשופטת בתוכנית הריאליטי "השגריר", לצד נחמן שי ויעקב פרי.
מתגוררת בירושלים.
דעתה על התקשורת
על ערוץ 2 אמרה בראיון: "אני לא רואה לרקוד עם נולדים ונולד עם רוקדים. אני צופה בהרבה תוכניות, ורק בערוץ 1. גם מהדורת החדשות היחידה שאני צופה בה היא 'מבט'. הדור שעושה אותה יותר קרוב אלי מהדור שעושה את חדשות ערוץ 2".
בדיון שנערך ב-2007 בתוכנית בערוץ 1 נשאלו מצליח, העורך הראשי לשעבר של חדשות ערוץ 2 שלום קיטל ומנכ"ל רשות השידור מוטי קירשנבאום לדעתם על התהליכים העוברים על שידורי החדשות בטלוויזיה. בעוד קיטל וקירשנבאום סינגרו על מהדורות החדשות בערוצים הישראליים, טענה מצליח כי הן הולכות ומידרדרות.
בפסטיבל ראש-פינה 2007 ביקרה את הראיון שנערך בחדשות ערוץ 2 עם משה קצב. "העיתונות מייחסת חשיבות מוגזמת לבלעדיות וראשוניות", אמרה. "אנו יכולים לראות מהדורות חדשות שנפתחות עם ידיעה על עבריין מסוג ז' שאנו בקושי מכירים, אך זו ידיעה בלעדית והיא פותחת את המהדורה. הבלעדיות לעתים משנה את סדר העדיפות העיתונאי, וזה דבר מוטעה. רוב האנשים בבית לא יודעים מה ההבדל בין בלעדי, ראשוני, חשיפה או כל דבר אחר. 90% מהסיפורים הכביכול בלעדיים – הציבור לא יודע מי בכלל הביא אותם. אנו בתוך עצמנו משחקים במשחק הבלעדיות, אך אין לזה כל קשר לציבור שאנו משרתים, במיוחד בעידן האינטרנט, שבו הכל עולה מיידית והופך לנחלת הכלל. מהרבה סיבות הבלעדיות מאבדת מהתוכן שלה, זה מעגל פנימי של הברנז'ה בלבד".
עוד אמרה בפסטיבל: "אני מנהלת מאבק כיום בעובדה שברק לא מוכן להתראיין, למרות שהוא מוביל את המפלגה השנייה בגודלה. יותר מזה – ראש הממשלה פותח בכל בוקר את ישיבת הממשלה במה שבא לו, אבל לא מתראיין ולכן אי-אפשר לשאול אותו את כל השאלות. אנחנו הופכים לתקשורת שמצטטת מנהיגים ולא מצליחה לשאול את השאלות הקשות. במקום לבוא אלינו הם הולכים ליאיר לפיד, כי הם לא חושבים שעליהם להתעמת עם התקשורת".
רינה מצליח ב"העין השביעית"
"הידיעות על מותם היו מוקדמות מדי", תמר גוטמן, גיליון 67
קישורים
העמוד של רינה מצליח באתר "קשת"
"עולה על התדר", ראיון עם רינה מצליח לקראת העלייה לגלי האתר של תוכנית הרדיו שלה, 16.2.2007, ynet)