נולד ב-1965 ברמת-השרון, למשפחת בומשטיין. אביו הוא המשורר והסופר אריה סיון. נקרא על שם דודו (אחי אמו), אלוף הורביץ, שנהרג ב-1955 בפעולת תגמול בעזה. לומד לימודי תואר שני במינהל עסקים, בתוכנית קלוג-רקנאטי באוניברסיטת תל-אביב.
ב-1986 החל לעבוד במקומון "העיר", ועיברת את שם משפחתו ל"בן". ב-1989 החל לעבוד ב"הארץ". היה עורך לילה, כתב תחקירים, היה ראש מערכת החדשות וכתב לענייני ביטחון. ככתב המדיני של העיתון סיקר את כהונתם של שישה ראשי ממשלה (מיצחק רבין ועד אהוד אולמרט) ואת המגעים המדיניים עם הפלסטינים ועם סוריה.
במסגרת עבודתו העיתונאית עסק בענייני תרבות, בכתיבת תחקירים ובכתיבה בענייני מדינאות, יחסי חוץ, ביטחון לאומי ומנהיגות. כמו כן כתב מאמרים, טורים ופרשנויות, וכתב גם לעיתונים ומגזינים בינלאומיים.
ב-1988, ככתב ב"העיר", הכין תחקיר על אודות חילופי גברי בראשות המוסד. בעקבות הקשיים שהערימה הצנזורה על הפרסום, עתר העיתון לבג"ץ. בית-המשפט החליט בהחלטה תקדימית להגביל את סמכויות הצנזורה (בג"ץ 680/88, "שניצר נגד הצנזור הצבאי").
במסגרת עבודתו ב"הארץ" כתב וערך כתבות רבות. ב-1989–1990 פירסם תחקיר שעסק בפרשת רמי דותן, פרשת השחיתות החמורה בתולדות צה"ל; ב-1997 ערך את הכתבה על פרשת איש המוסד יהודה גיל, שבעקבותיה הוסר צו איסור הפרסום מהפרשה; ב-2000, ביום שבו החלה פסגת קמפ-דייוויד, כתב הערכה מנומקת שהפסגה תיכשל; ב-2006, ביום שבו חלה ראש הממשלה אריאל שרון, כתב רשימת סיכום לפועלו כראש הממשלה; ב-2006 העריך שההסלמה הצבאית ברצועת עזה תוביל למלחמה לא רצויה, וליווה את מלחמת לבנון השנייה בפרשנויות כמעט יומיומיות. ימים ספורים לפני פרוץ המלחמה העריך כי בגבול הצפון שורר מאזן אימה יציב. שבועיים אחר-כך פירסם טור שכותרתו היתה "איך טעיתי"; ב-2007 כתב תחקיר על אודות הנסיבות שהובילו להחלטה על ההתנתקות.
ב-2004 פורסם ב"העין השביעית" מאמר שכתב, ובו הסביר את ההחמצה בזיהוי התפנית במדיניותו של אריאל שרון כלפי ההתנחלויות.
ב-1 באוגוסט מונה לעורך הראשי של "הארץ" במקום דב אלפון.
גר בתל-אביב.
קישורים
שאלה ותשובה עם אלוף בן, הכתב המדיני של "הארץ", באתר "הארץ"
"איך טעיתי", אלוף בן, "הארץ", 20.7.2006