מנכ"ל רשות השידור יוני בן-מנחם יצא היום במתקפה חזיתית נגד כלי התקשורת המסחריים בישראל, וטען כי הסיקור הביקורתי שלהם את הנעשה ברשות השידור נובע ממניעים כלכליים ונועד להרוס את השידור הציבורי בישראל. בן-מנחם אמר את הדברים במסגרת כנס ישראל-שדרות לחברה, בפאנל שנערך בשיתוף המגזין "ארץ אחרת" תחת הכותרת "ההפרטה ושתיקת התקשורת".

מנכ"ל רשות השידור יוני בן-מנחם, היום בכנס שדרות לחברה במכללת ספיר (צילום: שני צדיקריו)

מנכ"ל רשות השידור יוני בן-מנחם, היום בכנס שדרות לחברה במכללת ספיר (צילום: שני צדיקריו)

לדברי מנכ"ל רשות השידור, כותרת הדיון אינה יכולה להתייחס לערוץ 1 ולקול-ישראל כיוון שדווקא השידור הציבורי מסקר בהתמדה ומקרוב את התהליכים שעוברות החברה והכלכלה בישראל. בעוד שעיתונאים אחרים מהרשות טענו כי לשכת ראש הממשלה פעלה כדי למנוע מרשות השידור לסקר את המחאה החברתית בישראל, וחרף הפרסומים לאחרונה שלפיהם ברשות השידור שוקלים להדיח את קרן נויבך, המגישה המזוהה ביותר עם הנושאים החברתיים, הציג בן-מנחם תמונה הפוכה.

"תהליך ההפרטה על כל גווניו זוכה לסיקור רחב ביותר ברדיו ובטלוויזיה", אמר בן-מנחם, "שכן מי שחווה את התהליך יודע גם להביע את הכאב וגם את הביקורת עליו. תהליך ההפרטה שליווה את המשק הישראלי מאז שנות ה-80 משתקף היטב מהתמונות שהביאה הטלוויזיה, זו שליוותה את המאבקים החברתיים מתקופת הפנתרים-השחורים ועד למאבקי רוטשילד האחרונים, מה שנקרא 'המחאה החברתית'. כך גם הרדיו. קול-ישראל על רצועות השידור החברתיות שלו הוביל את השיח של הצדק החברתי, כשהעיתונות היתה עסוקה בשיח הפוליטי, הבטחוני ובעיקר בתחרות על ידיעות צהובות".

את שתיקת התקשורת מצא בן-מנחם דווקא במה שכינה "העיתונות הפרטית, שוחרת הרייטינג, שוחרת הפרסומות ושוחרת הממון". את העיתונות הזו האשים מנכ"ל רשות השידור בסיקור מוטה של הנעשה בשידור הציבורי. "בכל השנים שאני עובד ברשות השידור אני נתקל בנסיונות חוזרים ונשנים של גורמים פוליטיים ושל גורמים עסקיים לפגוע בתדמית של השידור הציבורי", אמר.

לפי בן-מנחם, "במשך תקופה ארוכה יש אינטרסים ברורים של המערכות האלה לסלול לעצמן את הדרך, להרוויח עוד ועוד כסף ולנוון את השידור הציבורי במגמה לחסל אותו באופן סופי. מי מאיתנו לא זוכר את המאמרים הציניים בעיתונות הכתובה וכל אותם מקבלי ההחלטות שליגלגו וממשיכים ללגלג על הצוותים של הערוץ הראשון, 'הצוותים המנופחים' כפי שהם קוראים להם, כדי להמחיש את המסר כאילו מדובר בערוץ מיותר לציבור. יש פה מסע של דה-לגיטימציה של השידור הציבורי, והוא גורם לכך שרשות השידור נתפסת שלא בצדק בעיני רבים כגוף מגושם, ביורוקרטי וחסר תועלת".

בן-מנחם טען כי משרד האוצר מבקש להעביר את רשות השידור תהליך של הפרטה, והדגיש כי התקשורת הפרטית "רק מחזקת את התהליך הזה, שכן היא מלווה אותו במאמרי מערכת מלומדים כביכול ומשרטטת את מנהלי ועובדי השידור הציבורי כעושי דברו של השלטון". לדברי בן-מנחם, "לעתים נדמה לי שהתקשורת הפרטית עסוקה יותר בחיסולו של השידור הציבורי או בנסיונות לחסל אותו מאשר בטיפול בנושאים חדשותיים כבדי משקל.

"התקשורת הפרטית", אמר בהמשך דבריו, "מסייעת ברצון לפקידי האוצר, שרק ממתינים לכותרות בעיתונים על פוליטיזציה כביכול ברשות השידור. יש עורכי עיתונים שטוענים כלפינו, 'מה אתם רוצים, המידע הזה בא מחברים שלכם בתוך רשות השידור, ואנחנו רק מפרסמים את דבריהם'. כן, בכסות הזו שנקראת 'חופש העיתונות' רומסים את זכותו ואת חובתו של השידור הציבורי להתקיים בכבוד כמעוז חשוב מאין כמוהו לשמירה על עקרונות הדמוקרטיה. גורמים שונים מספרים לנו, ואני מקווה שזה לא נכון, שפקידי האוצר גוזרים את קטעי העיתונות, מביאים אותם למקבלי ההחלטות ואומרים, 'הנה עוד טיעון לצמצם את כוחו של השידור הציבורי', להעביר נתח רציני מהעשייה החשובה הזו לידיים פרטיות".

בן-מנחם הסביר כי הוא חושש מפני העברה של הפקות מקור לידיים פרטיות ומניסיון לפגוע במקור ההכנסה של השידור הציבורי – אגרת רשות השידור. "אפשר לכנות את התהליך הזה בשלל מלים מכובסות", אמר. "אני אקרא לילד בשמו: מדובר בהפרטת השידור הציבורי בעידודם של עיתונאים שמקבלים את שכרם מבעלי ההון".

משתתף אחר בדיון, מנשה סמירה, מנכ"ל הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, העיר לבן-מנחם שהערוצים המסחריים היו דווקא שמחים לו רשות השידור היתה מתפקדת באופן טוב יותר, כיוון שכך היה יורד מהם הלחץ לעמוד בכל מחויבויות התוכן. "אני רוצה להגיד לך", הוסיף סמירה, "ומיקי [מירו, מנהל קול-ישראל], ידידי, יושב כאן. ברדיו אתה סיפרת קודם שאתם מטפלים, חוקרים. אני רוצה להגיד לך שאני מסכים איתך על דבר אחד: קרן נויבך עושה את זה מצוין. אני מסכים איתך. תחשבו על זה. קרן נויבך כן עושה את מה שאמרת".

כשקיבל שוב בן-מנחם את רשות הדיבור, הגיב להערת סמירה ואמר: "כל הידיעות האלה שקרן נויבך הודחה מהרדיו וכו' אינן נכונות והן פרי מחנאות פנימית בתוך רשות השידור וספינים שמפיצים כל מיני גורמים אינטרסנטיים. הדבר היחיד שקרה לקרן נויבך זה שבעונה החדשה של 'מבט שני' המנהלים שלה בטלוויזיה התנגדו מסיבות מקצועיות, שמצנעת הפרט לא אפרט אותן כאן, שהיא תמשיך להגיש את התוכנית, ובמקומה הוחלט לשים עיתונאית ושדרית אחרת ששמה נועה ברק".

בן-מנחם הדגיש כי "קרן נויבך, בתוכנית 'מבט שני', בסך-הכל הגישה את התוכנית. זאת תוכנית תחקירים, תחקירים שהיא לא עשתה. אף אחד לא פגע בה בכל מה שקשור למסר החברתי ולעיסוק בענייני חברה. התוכנית שלה ברדיו חיה, שרירה וקיימת, ועוד הבוקר שמעתי אותה". באשר לטענות לפוליטיזציה ברשות הבהיר בן-מנחם: "לא קיבלתי שום טלפון מלשכת ראש הממשלה".