שנה רב דימי במסכת "סנהדרין", ס"ט ע"א: "ותימה דכיכרא דשבתא מעתיקים מפורטלא דדף דיומא ללא דבקשי רשותא". ובתרגום מארמית לעברית: "תמוה שכיכר השבת מעתיקים מפורטל הדף היומי בלי לבקש רשות". הציטוט המפוברק הזה עמד במרכז מאבק קרדיטים משעשע בין האתר "הדף היומי" לאתר החדשות החרדי "כיכר השבת", שנחשף היום ברוטר.נט וב"בחדרי חרדים".

לימוד דף גמרא אחד מדי יום, במטרה להשלים את לימוד הש"ס תוך שבע שנים, הוא מסורת בת כמה עשרות שנים המכונה "הדף היומי". ברשת קיימים כמה אתרים המוקדשים למסורת זו, אחד מהם נקרא פשוט "הדף היומי", והקים אותו באוגוסט אשתקד הראל שפירא, בן 35 מירושלים.

"כיכר השבת" הוא אתר אקטואליה חרדי פופולרי שהוקם גם הוא בשנה שעברה. באחרונה החל האתר לפרסם אצלו מדי יום דף גמרא כדי לפנות לקהל לומדי "הדף היומי". כשהראל שפירא ראה את הדף שהתפרסם ב"כיכר השבת", הבין מיד שמדובר בהעתקה מהאתר שלו, "הדף היומי". בגרסה של התלמוד שבה הוא משתמש באתר, הסביר שפירא ל"עין השביעית", "יש סוגריים מסולסלים בכל מקום שמצוטט פסוק מהתנ"ך, לכן זה מיד בלט לי, כי בכל התקליטורים בשוק יש סוגריים עגולים".

צילום מסך מהאתר "הדף היומי": רוטר.נט

צילום מסך מהאתר "הדף היומי": רוטר.נט

שפירא מציע באתר שלו, לצד דפי הגמרא עצמם, חומרי עזר רבים ללימוד, לוח שיעורים ועוד. לדבריו, הוא הקים את האתר מכספו, ואת העותק הדיגיטלי של דפי הגמרא קיבל מפנחס ראובן, שניסה להקים מאגר כזה אך התייאש. ראובן העביר לשפירא את הטקסטים ברישיון הפתוח CC-by-nc-sa, שמתיר שימוש חופשי בהם לצרכים לא מסחריים ומחייב מתן קרדיט.

עם זאת, מאחר שהטקסטים עצמם משוחררים מזכויות יוצרים, לשפירא ולראובן אין זכויות עליהם. אלא ששפירא ממילא לא התכוון לתבוע, רק לקבל הכרה ופרסום: "אני אתר בלי מימון, בלי פרסומת, בלי שום דבר, וזו הזדמנות לעשות לעצמי פרסומת קלה".

שפירא ביקש לוודא שמדובר בהעתקה, והחליט לשתול בטקסט מידע שאינו קשור לתוכן הטקסט. זו שיטה ותיקה לאיתור העתקות של מאגרי מידע שהמידע בהם אינו ייחודי ומבוסס על ליקוט (כמו ספר טלפונים או מפה גיאוגרפית). מידע מיותר/שגוי שנשתל בחומר המקורי משמש סימן מים ומאפשר להוכיח העתקה.

שפירא שתל מלה שגויה בדף היומי, וזו צצה עד מהרה ב"כיכר השבת". אלא שאז החליט שפירא להמשיך במשחק. "אמרתי, נפנה אליו [למפעיל 'כיכר השבת'] בהומור, נתקע איזה משפט, נראה אם הוא ישים לב. שמתי, הוא לא שם לב", סיפר.

צילום מסך מהאתר "כיכר השבת"

צילום מסך מהאתר "כיכר השבת"

שפירא שם לב כי ב"כיכר השבת" מעתיקים את הדף היומי בשעות הבוקר, ותיזמן את שתילת המשפטים לאותו מועד, למשל, "ומסתברא שליכא כלל מי דמעיין בהאי טקסטא בכיכרא דשבתא דאם לאו הכיצד דליכא מי דשם לב דכל יומא איכא הכא משפטי על כך דכיכרא מעתיקינא מפורטלא דדף יומי האי טקסטא ללא קרדיטא וללא רשותא" (ובעברית: "ומסתבר שאין כלל מי שמעיין בטקסטים האלה בכיכר השבת, שאם כן, כיצד אין מי ששם לב שכל יום יש משפט על זה שכיכר השבת מעתיקים מפורטל הדף היומי את הטקסט, ללא קרדיט וללא רשות". שפירא: "אני דובר ארמית, כן, מי שלומד גמרא הרבה שנים יודע ארמית"). המשפטים פורסמו כלשונם ב"כיכר השבת", ושפירא הסיר אותם מ"הדף היומי" מיד לאחר מכן.

האם שפירא לא חש שלא בנוח כששינה את נוסח הגמרא? "מבחינת הקדושה באמת זה לא מפריע לי, אני בנאדם מאמין והכל, אבל לא אכפת לי, שמתי, הורדתי, זה בסדר. הכנסתי את זה בטקסט של הגמרא רק פעם אחת, פעם ברש"י ופעמיים-שלוש בתוספות, שפחות קוראים אותם. אמרתי, גם אם מישהו בטווח של השעה ייכנס, הסיכוי שהוא יראה את זה לא גבוה. הוא יקרא את הגמרא, לא את רש"י או את התוספות".

כמה גולשים באתר שמו בכל זאת לב למשפטים המפוברקים, ופנו באימייל לשפירא, שהסביר להם שמדובר בבדיקה זמנית. המשחק נפסק כשגולש פנה לשפירא לברר את הפרטים, ופירסם את הסיפור ברוטר.נט.

"אני מחולל המהומה", התוודה שמואל קמינקר, אחד מעורכי "כיכר השבת". "מה שקרה זה שמישהו היה אמור לקבל את האישור של הפורטל, ואני הבנתי שקיבלו אישור. לא ידעתי שצריך לפנות אליהם. רק היום, כשראינו את האשכול ברוטר, מיהרנו למחוק את זה. אותי זה הצחיק באופן אישי. בסופו של דבר יצא מזה רק טוב, כי קיבלו מוּדעוּת לדף היומי וזה חשוב. אבל זה משעשע, בסופו של דבר. אני לא חושב שצריך להתנצל, זו היתה טעות, אי-הבנה, אבל כרגע הפורטל הזה קיבל את הפרסום שהוא רצה. יצרתי קשר עם הבחור, באיחור קצת. הוא לא כועס, הוא אמר שהוא רצה לעורר את המודעות שלנו לסיפור. יש איזשהו סיכום לקראת שיתוף פעולה, אולי".