התקשורת היא "הכוח הגדול ביותר באופן פרופורציוני, הבלתי מרוסן ביותר והמושחת ביותר", אמר פרופ' אסא כשר בכנס בנושא אתיקה בתקשורת שנערך בחודש שעבר באריאל, כך על-פי "אריאלה", עיתון בית-הספר לתקשורת של המרכז האוניברסיטאי אריאל. "אם יש כוח שצריך עכשיו לרסן אותו, זה לא הממשלה, אלא התקשורת, שהיא לא מרוסנת בכלל, ושיש לה כוח להשפיל בני-אדם, לרמוס בני-אדם, לרומם סלבס שהם ממש אפסים ריקים", הוסיף כשר ואמר.

כשר תקף גם את הכיסוי התקשורתי של הרשעתה של העיתונאית אילנה דיין בפרשת סרן ר': "בבית-המשפט המחוזי היא חטפה פסק דין מרשיע עם קנס של 300 אלף שקל. האם שמעתם על כך משהו? זה מפני שהרגולציה היא עצמית. מפני שהעיתונות מפקחת על עצמה, ואילנה דיין היא אחת מאושיות המדיום, ולכן צריך לשמור על שמה הטוב. לכן לא צריך לספר את כל מעשי העוול הנוראיים שהיא עשתה לסרן ר', כפי שהשופט קבע".

מתוך עיתון הסטודנטים "אריאלה", אפריל 2011

מתוך עיתון הסטודנטים "אריאלה", אפריל 2011

ב"אריאלה" ציטטו את תגובת חברת הטלוויזיה קשת, המפיקה את התוכנית "עובדה" עם אילנה דיין, ולפיה "מדובר בטענה מוזרה, שכן פסק הדין של בית-המשפט המחוזי סוקר בהרחבה רבה בכל כלי התקשורת, והוא גלוי ופתוח לכל, כמו גם הערעור שהוגש ושנדון בימים אלה בבית-המשפט העליון".

כשר, שהיה חבר בנשיאות מועצת העיתונות ובבית-הדין לאתיקה שלה, הגדיר את פעילותה של מועצת העיתונות כך: "הרעיון הוא שהעיתונות מפקחת על האתיקה של עצמה באמצעות פראיירים כמוני". עוד אמר כי "זה גוף שערכו אפס בהגנה על האזרחים מפני התקשורת. אפס!", וטען כי "אין מקרה אחד בשנים האחרונות שהגברת דורנר וחבריה דיברו נגד התקשורת ובעד האזרחים. כל מה שיש להם להגיד זה נגד השלטון, נגד הממסד, נגד גופים שלטוניים, בהגנה על התקשורת".

לפי כשר, "לממשלה יש גורמי ריסון רבים מאוד, מהפרלמנט, מבית-המשפט, מאזרחים. איזו השגחה יש לנו על גופי התקשורת? איזה חוק בדיוק? חוק לשון הרע? שמפרסמים קודם ספר מלא לשון הרע ואחר-כך מסתובבים 15 שנה בבתי-המשפט בלי לדעת מה ייצא מזה בסוף? איזה חוק? מועצת העיתונות? שמה היא אוכפת בדיוק? על מי היא אוכפת, איך ועל מה? תסתכלו באתר האינטרנט של המועצה הזאת ותראו את פסקי הדין שלה. תסתכלו באיזו קלות גופי תקשורת יוצאים זכאים מפניו".

לפי כשר, "צריך לצמצם את חופש הביטוי לשם שמירה על כבוד האדם. היום ההגנה היא על כבודו של הטוקבקיסט האנונימי, שיושב לו בסתר בתא החשוך שלו, ומפעיל את המקלדת שלו כדי להשמיץ, כדי להכפיש, כדי לזרוק לחלל טענות שלא היו ולא נבראו, ובית-המשפט יגן עליו בשם חופש הדיבור וכבוד האדם. ומה עם שמו הטוב של האדם שהאיש הזה מקלקל? עליו צריך להגן".

עוד התבטא כשר, שישב בראש ועדה שבחנה את הפרסום הסמוי ("תוכן שיווקי") בטלוויזיה עבור הרשות השנייה: "יש תוכנית בישול שמשודרת כמעט כל יום. כשתראו את התוכנית הזאת, לא תוכלו לעבור אותה בלי שתראו את הפירמה שמייצרת את הסיר, את המיקסר או המזלגות. זה אסור בחוק. אבל מי שם לב לחוק בעניינים האלה? ישנה תופעה כזאת של תוכן שיווקי, שלא מוצג כפרסומת. אני מסתכל על המיקסר, אבל כשאני מסתכל עליו אני רואה את שם הפירמה שמייצרת אותו. מה הבעיה עם זה? הסוכן של אותה פירמה בארץ משלם למפיקים. יש שיקולים כלכליים עצומים בתכנים של התוכנית, והתכנים של הרבה תוכניות שאתם רואים מוכתבים על-ידי אנשים ששילמו. אנחנו הצענו סדר, ומועצת הרשות השנייה אישרה את זה. למה זה לא מתנהל? אין לי מושג למה".

על אתרי החדשות הכלכליות התלונן כשר: "כל בן-אדם, בלי להזדהות, בלי שלמישהו יש מושג מי האדם הזה, יכול לפרסם באתר כזה, בטוקבק או בדרך אחרת, אינפורמציה שיכולה להשפיע על שווי המניות בבורסה. זה הכסף שלנו. הבורסה זה לא עניין של עשירי הארץ, שמשתעשעים בהשקעות. הציבור משקיע במניות. לכן יש רגולטור, יש את הרשות לניירות ערך. זה כספי כל מיני קופות שאנחנו משלמים להן כדי שתהיה לנו פנסיה וכל מיני ביטוחים. לכן צריך להשגיח על הנעשה בה, אבל כל אחד, מאחורי מסך של אנונימיות, יכול להשפיע על הנעשה שם".

עוד ביקר כשר את אתרי החדשות הכלכליות על שאינם מפרסמים גילוי נאות לגבי השקעות בעליהם וכתביהם, בניגוד לכאורה למה שנקבע בוועדה שכינסה הרשות לניירות ערך ושכשר עמד בראשה. "אנחנו ברגולציה העצמית, לכן לא הצענו שיהיה חוק שאוסר על אתר כלכלי להיות רכושו של מישהו שסוחר בבורסה, אלא הוא רק יספר לנו על זה. הוא יגיד לנו מה האתיקה של עצמו, בלי שנאמר לו מה היא צריכה להיות בתחום זה. אף אתר כלכלי לא טרח לעשות זאת", הלין כשר. "אנחנו פותחים את האתרים האלה של חורצי הלשון המפורסמים, שיש להם מה להגיד על כל דבר שזז, אבל את הדבר האלמנטרי הזה על עצמם הם לא טורחים להגיד. גם האתרים שנציגיהם היו בוועדה לא טרחו לעשות זאת", אמר והתייחס, על-פי עיתון הסטודנטים "אריאלה", ל"דה-מרקר" ול"גלובס".

עוד תקף כשר את ויקיפדיה ("כל-כך הרבה אנשים מוחאים לפרויקט הזה כפיים, ואני רוצה לבכות"), את תופעת ההאקרים ("גילויים של מלחמת הכל בכל") ואת אתרי החדשות ("שיקולים כלכליים סמויים בנוגע למה שהם מספרים לנו ומה שהם לא מספרים לנו").

כשר, שהתבקש על-ידי "העין השביעית" לאשר את נכונות הציטוטים מדבריו המתפרסמים ב"אריאלה", אמר כי הציטוט מדבריו בנוגע לסיקור פסק הדין שהרשיע את אילנה דיין בהוצאת דיבתו של סרן ר' אינו מדויק, וכי כיוון בדבריו לתת-הסיקור של המשפט עצמו. ממילא, לדבריו, תגובת חברת קשת מתייחסת למה שלא אמר.

ב"אריאלה" התפרסמו גם דברים שאמרה יו"ר מועצת העיתונות, שופטת בית-המשפט העליון לשעבר דליה דורנר, שהשתתפה גם היא בכנס. דורנר אמרה בתגובה לדבריו של כשר: "אין חיים דמוקרטיים ללא חופש העיתונות וחופש הביטוי. לסתום פיות – זה סוף הדרך".