אהוד אולמרט, 10.8.12 (צילום ארכיון)
במישור הציבורי
סוף כל סוף מוצאים עורכי "ידיעות אחרונות" לנכון לקדם בעמודי החדשות של אמצע השבוע תחקיר שהוכן למען המוסף "7 ימים". פעמים רבות נבלעים התחקירים של עיתון זה במוספי סוף-השבוע בלי כל יחסי-ציבור, בלי הפניה משער העיתון, אפילו בלי כותרת בולטת בשער המוסף. אבל הפעם, כך נראה, המצב יהיה שונה.
ידיעה שמתפרסמת הבוקר בתחתית עמ' 8 של עמודי החדשות מביאה תמצות של תחקיר חדש מאת גיא ליברמן ועופר פטרסבורג, שיראה אור בסוף-השבוע הקרוב. אם לסמוך על נסיון העבר, כתבת התחקיר תוזכר מעתה ועד ליום שישי על-ידי מערך יחסי-הציבור של "ידיעות אחרונות" ברדיו, ברשת ובדפוס, כדי ש"כל המדינה" תחכה/תקרא/תדבר על. ומהו התחקיר שזוכה מ"ידיעות אחרונות" לכבוד מלכים, כאילו היה תיעוד מפגש פסגה בין אביב גפן לשלמה ארצי ("מדברים על הכל") או עדויות לכשלים אתיים של קשת, זכיינית ערוץ 2?
"העד מ'הולילנד' ותרמית האמנות הבינלאומית", נכתב בכותרת הידיעה של ליברמן ופטרסבורג. לפי הדיווח, האדם המכונה ש"ד, הוא עד המדינה מפרשת הולילנד, ניסה למכור יצירות אמנות החשודות כמזויפות. בין היתר מדווח על קבלות מזויפות שהעידו על רכישה לכאורה של יצירות של אמנים ידועי שם. "התחקיר המלא על עד המדינה והתמונות המזויפות ביום שישי", מובטח לקוראים.
הידיעה על ש"ד מתפרסמת מתחת לידיעה אחרת הקשורה לראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט. טובה צימוקי מדווחת כי פרקליטות המדינה החליטה לסגור את התיק נגד אולמרט ונגד יועצו הבכיר עובד יחזקאל בפרשת המינויים במשרד התמ"ת. הידיעה אינה מלווה במאמר פרשנות. ציטוט מפי אמיר דן, יועצו של אולמרט, מובלט. "זה מעט מדי ומאוחר מדי", אומר דן, "הנזק הכבד כבר נגרם כאשר הורידו אותו לחינם מתפקיד ראש ממשלה מכהן". ציטוט מפי שוקי למברגר, המשנה לפרקליט המדינה, מובלט אף הוא: "קיומם של שני תיקים בעלי מאפיינים דומים העלה את השאלה האם נכון לנהל תיק פלילי נוסף". שני התיקים האחרים הם מרכז-ההשקעות, שבו הורשע אולמרט, והולילנד, שבו העד המרכזי מעורב לכאורה במכירת תמונות מזויפות.
"ביזבזו לנו את הזמן", מודיע ב"מעריב" בן כספית בטור פרשנות על סגירת תיק המינויים הפוליטיים. כספית מספר שבילה שלוש שעות עם פרקליטתו של אולמרט בתיק זה, עו"ד רוית צמח, והגיע למסקנה כי "לא היה אבק פלילי, או רמז שלו, בפרשה הזו. היה כאן מצוד נמשך, כוחני, שחתר למקסימום תיקים במינימום זמן. מתישהו, איפשהו, יהיה צורך לחקור מיהם הכוחות, הגורמים והכספים שעמדו מאחורי המסע הזה".
לדעת כספית, בפרקליטות "רצו קודם להשיג את ההרשעה המקווה בטלנסקי ובראשונטורס, ורק אחר-כך לסגור את המינויים הפוליטיים ולקבל צל"ש על אנושיות וענייניות". ההרשעה המקווה לא הגיעה, ובמקום צל"ש ממליץ כספית להעניק לפרקליטות "ועדת חקירה. ממלכתית. על המצוד כולו, שעלה לנו כבר מיליונים רבים ועוד לא הניב כמעט כלום".
"אין 'רדיפה שיטתית'", קובע מנגד ד"ר אביעד הכהן, הפרשן לענייני משפט של "ישראל היום". "המוקד אינו חומר הראיות, שלטענת הפרקליטות מקיים 'סיכוי סביר להרשעה', בעבירות שרקען הוא פעולה בניגוד עניינים (כזכור, על פעולות מסוג זה הורשע אולמרט אך לאחרונה בהפרת אמונים), אלא מכלול הפרשיות – גזר הדין שיינתן בעוד כמה שבועות ופרשת הולילנד – שבהן שקוע כיום עד צוואר מי שהיה ראש ממשלת ישראל", כותב הכהן.
"אלמלא נהגה הפרקליטות כפי שנהגה, היו מאשימים אותה ב'רדיפה שיטתית' של אולמרט. החלטתה היא תעודת כבוד לאנשיה, שמקבלים את החלטותיהם על-פי שיקולים מקצועיים, במתינות וביישוב דעת".
לעיתונאי "דה-מרקר", עידו באום, יש המותרות לפרסם טקסט כפול באורכו מזה של הכהן, ועל כן מי שיקרא "דה-מרקר" עשוי להבין טוב יותר מדוע הפרקליטות החליטה לסגור את התיק מאשר מי שקורא את "ישראל היום".
נוסף להסברים, באום מזכיר את האפשרות שיוגש בג"ץ נגד ההחלטה, מנסה ללמוד מהודעת הפרקליטות על העונש שתדרוש בהרשעה היחידה שהשיגה עד כה נגד אולמרט, וקובע כי תיק המינויים של ראש הממשלה לשעבר אמנם נסגר, אך בשל מה שנאמר בה, "ההחלטה [על הסגירה] היא מעין-הרשעה במישור הציבורי". קביעה זו מניחה כי קיים בתרבות הפוליטית בישראל מישור ציבורי שבו נבחנים פוליטיקאים.
הודעה לתושבי תל-אביב
אם חשתם בשבועות האחרונים אימה, הסיבה אינה סיפורי הזוועה שהפיצה התקשורת הישראלית לקראת מלחמה אפשרית עם איראן, אלא חבורה של כ-20 ילדים בני 12–13 מצפון העיר תל-אביב, שגנבו חפיסות מסטיקים ושוקולדים בסופר, כייסו לקוחות בסניפי רשת מקדונלדס ולקחו לעצמם זוגות אופניים של זרים.
אבי אשכנזי מדווח ב"מעריב" על העבירות של חבורת הילדים מתל-אביב, ועורך העמוד בחר לתת לידיעה את הכותרת "כנופיית ילדים בני 13 הטילה אימה על תל-אביב".
סליחה, תיקון: הכותרת היא "חשד: כנופיית ילדים בני 13 הטילה אימה על תל-אביב". מדובר, אם כן, בחשד בלבד, ובהחלט ייתכן, עד שלא יוכח הדבר מעבר לספק סביר, שהאימה שחשתם בשבועות האחרונים, תושבי תל-אביב יקרים, נובעת מסיפורי הזוועה שהפיצה התקשורת הישראלית לקראת מלחמה אפשרית עם איראן.
דיווח לא מידתי, לא שקול ולא מקצועי
"רופאה ו-10 אנשי צוות באיכילוב נדבקו בשחפת", נכתב בכותרת ידיעה המתפרסמת בראש עמ' 22 של "ידיעות אחרונות". לפי הדיווח, מאת ירון קלנר, הרופאה נדבקה במחלה "לאחר שבאה במגע עם מהגר עבודה אפריקאי שהגיע לטיפול בבית-החולים והיה חולה במחלה". עוד עולה מהדיווח כי הן הרופאה והן יתר עובדי בית-החולים שנדבקו במחלה אינם מוגדרים "חולים פעילים", אלא נשאים בלבד. כלומר, הם אינם סובלים מתסמיני המחלה, ובשל הטיפול הרפואי שהם מקבלים, הסיכוי שידביקו אחרים שואף לאפס.
"רופאה באיכילוב נדבקה בשחפת בעקבות מגע עם מסתננים", נכתב בכותרת ידיעה בתחתית עמ' 14 של "מעריב". הדיווח בידיעה, מאת ארי גלהר, דומה לזה שב"ידיעות אחרונות". ב"ישראל היום", לעומת זאת, מגיעה הידיעה עד לראש עמוד השער של העיתון. שם נכתב, לבן על גבי אדום, כך: "טיפלה בפליטים – ונדבקה בשחפת".
בעמ' 5 מדווחת מיטל יסעור-בית-אור על נסיבות ההידבקות, ומשרטטת תמונה דומה לזו שעולה מהידיעות ב"מעריב" ו"ידיעות אחרונות". בכל זאת, משהו בטון שונה. "רק לפני כחודש וחצי התעוררה ביקורת על נוהלי הבידוד למהגרים מאפריקה שהונהגו בבית-החולים איכילוב, וכעת מתברר שייתכן שהם היו נחוצים", היא כותבת.
"[...] לפני כחודש וחצי החלו באיכילוב במהלך חד-צדדי של בידוד מהגרים ופליטים ושל איסור כניסת מבקרים מקהילות אלו. זאת, משיקולי בריאות הציבור ולאחר מקרה שבו תינוקת אריתריאית, שאושפזה ביחידה לטיפול נמרץ, היתה חולה בשחפת ועלה חשד שהדביקה ילדים חולים. לפי הנוהל, היו אמורים חולים ממדינות אפריקה לענוד תגים ירוקים לאחר שנבדקו ונמצא שאינם חולים בשחפת, אלא שהמהלך עורר ביקורות רבות, ומשרד הבריאות אף הוציא הנחיות מרוככות יותר כדי להתמודד עם סכנת ההדבקה. בבית-החולים ציינו אתמול כי למרות הביקורת, 'המקרה הנוכחי הוכיח כי היה מדובר בצעד נכון והכרחי, שהגן על בריאות המטופלים'".
טור פרשנות נלווה, מאת רן רזניק, מופיע תחת הכותרת "משנה זהירות, לא אפליה". מי שקורא את הדיווח של יסעור-בית-אור, אפילו מי שמסתפק רק בכותרת המשנה לדיווח שלה ("רק לפני חודש וחצי פירסם בית-החולים נוהלי בידוד לאוכלוסיית המסתננים, שעוררו ביקורת. באיכילוב אומרים: 'המקרה הוכיח כי הנוהל היה נכון והכרחי'"), עשוי להבין מכותרת טורו של רזניק כי כוונתו לצעדי הבידוד והזיהוי שהתכוונו ליישם באיכילוב. אך מי שיקרא את הטור במלואו יראה כי רזניק דווקא מביע עמדה הפוכה. כותרת כגון "כן למשנה זהירות, לא לאפליה" היתה משקפת באופן נאמן יותר את דבריו של התחקירן והפרשן לענייני בריאות של העיתון.
"אסור להפוך את הזהירות שאיכילוב – כמו שאר בתי-החולים – מחויב בה לאמתלה לנקוט צעדים לא סבירים, לא ראויים, לא מידתיים ובלתי מוסריים כלפי המאושפזים מאפריקה, כגון בידוד, הרחקה וסימון של חולים אלה ובני משפחותיהם. לטיפול שוויוני, הוגן, צודק ומוסרי בחולים יש גם חשיבות ציבורית-טיפולית בפני עצמה", הוא כותב. רזניק קורא לטפל בגילויי השחפת החדשים "באופן מידתי, שקול ומקצועי". יש מקום להפנות קריאה דומה לעורכיו.
נכון, בקרב האפריקאים שהיגרו לישראל נפוצה מחלת השחפת יותר מאשר בקרב האוכלוסייה ילידת המדינה. אך על התקשורת בישראל להיזהר מפני קִטלוג קבוצת אוכלוסייה שלמה כנושאת מחלות. לכל מי שלא מבין זאת כדאי לקרוא את המשך טורו של רזניק.
"הרבה לפני גלי ההגירה מאפריקה, המחלה [שחפת] לא נעלמה", הוא מציין. "כבר מתחילת שנות ה-90 נרשמה עלייה מדאיגה מאוד במחלה בעקבות העלייה המסיבית ממדינות בריה"מ לשעבר". אילו היה "ישראל היום" יוצא בשנות ה-90, האם היה מפרסם בראש עמוד השער שלו את הכותרת "טיפלה ברוסים – ונדבקה בשחפת"? לא יעלה על הדעת. זהו ניסוח נבזי ומסוכן, המשרת את הקיצוניים שבחברה. עדיף שלא היה רואה אור לעולם, ודאי שלא בראש עמוד השער של העיתון הנפוץ במדינה.
למד להיות אזרח בשעתיים
ב"הארץ" אין ידיעה על הידבקות אנשי הצוות בבית-החולים איכילוב בשחפת, שעליה דווח אמש לראשונה במהדורת החדשות המרכזית של ערוץ 2. למרות זאת, כל התוכן המערכתי בעמ' 5 מוקדש למהגרים ולמבקשי מקלט מאפריקה.
טלילה נשר מדווחת כי עמותת מוקד סיוע לעובדים זרים עתרה לבג"ץ נגד שירות בתי-הסוהר משום שזה הפסיק, לטענתה, לאפשר מפגשים בין עובדי ומתנדבי הארגון לבין מבקשי מקלט הכלואים בבתי-הכלא סהרונים וקציעות. תומר זרחין מדווח כי התגלו "כשלים חמורים" בתרגום ראיונות עם מבקשי מקלט בישראל, ובשל כך נפגעים סיכוייהם לזכות בהכרה כפליטים.
"שר החוץ גדעון סער הורה לקיים עם החזרה ללימודים שיעורים בנושא הלינץ'", מדווחת אפרת פורשר ב"ישראל היום" (לינץ', אגב, לא היה. הנער הפלסטיני לא מת). ב"מעריב" מרחיב עמרי מניב בדבר היוזמה של שר החינוך ומביא ציטוט מפי סער: "מדובר באירוע חמור ביותר, הן בהיבט של אלימות והן בהיבט של גזענות. המספר הרב של בני הנוער שהשתתפו בו מוסיף לדאגה. למערכת החינוך חייבת להיות, ותהיה, אמירה חינוכית וערכית חדה וברורה בנושא".
טלילה נשר מפרסמת ב"הארץ" ממצאים של סקר חדש שבחן את עמדותיהם של תלמידי תיכון. 55% מהמשיבים העידו כי לא היו מוכנים לגור בקרבת משפחה ערבית.
יעל גוראון, מורה לספרות ואזרחות בבית-הספר הרטוב בצרעה, מצוטטת כך: "קשה מאוד לבנות את כל החינוך לאזרחות ולדמוקרטיה, האמור למגר גזענות, בשעתיים שבועיות לקראת בחינה. [...] הדרך היחידה לשנות זאת היא קודם כל להכיר בזה שזו בעיה חמורה של החברה הישראלית, ובהמשך ליצור תוכנית לימודים משמעותית לבגרות, שמתמודדת עם הנושאים ויוצאת נגדם. זה קיים כיום רק בשולי המערכת ובאופן וולונטרי, לא כיעד ברור שהמדינה הציבה לעצמה כחלק מהחינוך לאזרחות".
הכותרות הראשיות ופיטורי עובדים
"ליברמן לקוורטט: להדיח את עבאס בבחירות", מדווח ברק רביד בכותרת הראשית של "הארץ".
"רמז מסוריה: אפשר לדון בפרישת אסד", נכתב בכותרת הראשית של "ישראל היום".
"מצרים מסרבת לדווח לישראל על כוחות בסיני", לשון הכותרת הראשית של "מעריב".
"187,000 מובטלים", נכתב בגופן ענק בכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות".
הכפולה הפותחת של "ידיעות אחרונות" ("כל הארץ פיטורים") ומוסף "ממון" ("משכילים ומובטלים") מרחיבים על שיעור האבטלה העולה, בעקבות נתונים שפירסם אתמול שירות התעסוקה ולפיהם ביולי האחרון איבדו את מקום עבודתם למעלה מ-16 אלף ישראלים.
הסיקור של "ידיעות אחרונות" מקיף. ידיעה מפורטת מאת גד ליאור, תלם יהב ונעם ברקן מסכמת את נתוני שירות התעסוקה. תלם יהב וגואל בנו מביאים ציטוטים מפי ארבעה מפוטרים טריים, ומחלקת האינפוגרפיקה המיומנת משרטטת את "מפת האבטלה" של ישראל. במוסף "ממון" ידיעה נוספת, מאת תלם יהב וגד ליאור, עם נתונים נוספים על מאפייני המובטלים בישראל. יהב מוסיף שתי תיבות נלוות ובהן ציטוטים מפי מובטלת ומובטל.
ב"מעריב" מוקדשת הכפולה השנייה לאבטלה בישראל. יובל גורן ויוסי גרינשטיין מדווחים על נתוני לשכת התעסוקה, ויהודה שרוני חתום על טור פרשנות. "מספר המובטלים ילך ויגדל, ואת זה נראה לאחר פרסום נתוני חודש אוגוסט", הוא מעריך, וממליץ על פעולה בשני מישורים: שיפור רווחיות מפעלי התעשייה והכשרת עובדים "בענפים רוויי עבודה זרה כמו הבנייה".
ב"דה-מרקר" מתפרסמת ידיעה על הפיטורים והמובטלים בראש עמ' 6. ב"כלכליסט" מוקדשת לכך כל הכפולה החמישית. ב"ישראל היום" מתפרסמת ידיעה קצרה (פחות מ-200 מלה) בראש עמ' 17. הידיעה, מאת זאב קליין, אינה מצליחה להתברג בידיעון היומי שמשגר העיתון למנוייו המקוונים.
אין חדש תחת השמש
"בן-דב בדרך להסדר חוב של מיליארדי שקלים", קראה אתמול הכותרת הראשית של "גלובס". כזכור, חברת האצ'יסון הודיעה השבוע על ביטול העסקה לרכישת פרטנר מאיש העסקים והטייקון לרגע אילן בן-דב, והותירה אותו עם הר של חובות שספק אם יצליח להחזיר. "ביטול העסקה מוציא את כל הצדדים קירחים", הסביר אתמול רון שטיינבלט במדור "שוק ההון" של "גלובס".
"קירח מכאן ומכאן", נכתב הבוקר בשער "כלכליסט". יניב רחימי ולירוי פרי מנתחים את ההשלכות של ביטול העסקה תחת הכותרת "את הטלטלה הזו כבר לא בטוח שבן-דב ישרוד".
"נדמה כי גורלם של נוחי דנקנר ואילן בן-דב קשור זה בזה", כותב אסא ששון ב"דה-מרקר". "שניהם עלו כמטיאורים בתחילת העשור הקודם, ושניהם נופלים עתה יחדיו בהפרש של ימים". כותרת משנה בידיעה מאת מיכאל רוכוורגר מסכמת את המצב: "לסקיילקס [החברה המחזיקה בפרטנר] יש נכסים בסך 1.8 מיליארד שקל וחובות של 3 מיליארד שקל. מצבה של סאני, השולטת בסקיילקס, נראה גרוע יותר".
במוסף "עסקים" של "מעריב" מביא גידי ליפקין ציטוט מפי בן-דב. בעקבות טענות כי גורמים מטעמו פנו לאנשי עסקים ישראלים והציעו להם לרכוש את החברה במקום האצ'יסון, אמר איש העסקים ל"מעריב": "הכל הבל הבלים, לא פניתי לאף אחד, ולאף אחד אין סמכות לפנות בשמי. פרטנר חברה נהדרת".
לידיעה מצורף תצלום [מוטי לבטון] של בן-דב בפגישה שקיים בבית-קפה במרכז שוסטר ברמת-אביב. "מה שנראה כסבב פגישות ראשון" (לקראת אפשרות של מכירה לאנשי עסקים ישראלים), מגדיר זאת ליפקין.
אגב, בטור סקירת המסחר במדור "שוק ההון" במוסף "עסקים" של "מעריב" נכתב הבוקר כך: "מניות קבוצת אי.די.בי המשיכו לעורר עניין לאחר שהקבוצה התייחסה לפרסומים בדבר המגעים עם רשות ני"ע על הוספת הערת עסק חי לדו"חות הקרובים של החברה. אי.די.בי אחזקות ירדה ב-8%, דסק"ש איבדה 5.94%". כמו שאומרים ביידיש, "שיהיה לך יום מסחר מעניין".
ענייני תקשורת
בעיתונים רבים מדווח על החלטת דירקטוריון ערוץ 10 לפטר 150 עובדים, ועל הקריאה של יו"ר ההסתדרות עופר עיני לעובדי הערוץ להתעלם מהודעות הפיטורים.