מוניציפלי

כותרת המשנה לראשית על שער "24 שעות", מוסף "ידיעות אחרונות", שואלת: "האם המאמצים האדירים של ניר ברקת למנוע את התחרדות העיר יוכתרו בהצלחה?". מיניה וביה היא גם קובעת כי נבלמה מגמת הנטישה של צעירים חילונים את ירושלים וכי יש אפילו "ניצני הגירה לבירה מהמרכז". די בביקור חטוף במרכז ירושלים עבור מי שהכיר את העיר בעשורים האחרונים כדי לדעת שכותרת כזו מעידה בעיקר על הצלחה אדירה של יועצי התקשורת של ברקת. עיון בכתבה עצמה מגלה כי ההגירה השלילית נמשכת, וכי מי שבאים בכיוון ההפוך אינם חרדים, אבל גם לאו דווקא חילונים. ואולם, את הכותרות הראשיות של עיתוני היום, המוקדשות גם הן לירושלים, עיצבו אינטרסים גדולים יותר אפילו מאלו של מחלקת הדוברות של עיריית ירושלים.

"אושרה בניית 1,500 דירות ברמת-שלמה", נכתב בכותרת הראשית של "ישראל היום". "אושרה תוכנית לבניית 1,500 יחידות דיור בשכונת רמת-שלמה", מוסרת הכותרת הראשית של "מקור ראשון". ב"ישראל היום" מדגישה כותרת המשנה כי מדובר במעשה שנעשה "למרות הלחץ האירופי". גם ב"מעריב" מודפסת על השער כותרת ברוח זו, וב"הארץ" הכותרת הראשית מנוסחת כך: "משנים את מפת ירושלים: ועדות התכנון מאשרות בנייה נרחבת מעבר לקו הירוק". "ברמת-שלמה אושרה אתמול תוכנית בנייה אסטרטגית. היום ידונו בפרויקט נרחב בגבעת-המטוס, שיבודד את שכונת בית-צפאפא", נכתב בכותרת המשנה.

כמה רחוקים הדיווחים הללו מעצם תוכנם. לכאורה חדשות נדל"ן, הזוכות בדרך כלל למקום בשולי העיתונים הכלכליים, ולמעשה כלי ביטוי לרגשות ולנאמנויות האידיאולוגיות והפוליטיות של עורכי עיתונים. ב"ישראל היום" הכותרת "מחזקים את ירושלים" ומאמר פטריוטי של נדב שרגאי הם יסודות הדיווח. היום ב"ישראל היום": ביבי חזק מול הגויים. ב"הארץ", שבסיבוב הקודם, רק לפני שבועיים, הבטיח לנו החזרת שגרירים מאירופה בכותרתו הראשית משל היה מדובר בדיווח ולא במשאלת לב, ממסגר כעת את הרחבת הבנייה בבירת ישראל כמעשה נבלה. צחוק הגורל שמדובר בכלל בשכונה חרדית, שתושביה צורכים תקשורת שונה לגמרי. אבל הסיפור הוא לא התושבים, והדיווחים הם לא עיתונות.

תיק ליברמן

"היועץ המשפטי מתעקש על קלון, ליברמן לא מסכים", נכתב בכותרת ידיעה של חור אריאל-ניזרי ב"מעריב". "פגישתם של וינשטיין ופרקליטו של שר החוץ הסתיימה אתמול באי-הסכמה על סוגיית הקלון", נכתב בכותרת המשנה. "בימים הקרובים יוגש כתב אישום נגד ליברמן, שצפוי לזרז את גיבושו של הסדר טיעון בין הצדדים". "מסתמן: כתב אישום נגד ליברמן – היום", נכתב בכותרת על שער "ישראל היום".

חשבון פשוט

בשבוע שעבר חגג שר החינוך ואיתו ראש הממשלה, וחגגו "ישראל היום" וחגגה גם כתבת החינוך של "ידיעות אחרונות", את הישגיהם של תלמידי ישראל בשתי בחינות בינלאומיות בתחומי המדעים. "מעריב" ו"הארץ" התעקשו לקלקל את החגיגה ולהדגיש דווקא את דברי המבקרים: לעומת המדינות האחרות, שבחנו את כלל התלמידים בשטחן, בישראל ויתרו על כמעט רבע מהאוכלוסייה (בעיקר חרדים); לעומת מדינות אחרות, בישראל הקדישו משאבים והתמקדו בלימוד החומר למבחן ולא בלימוד לשמו; המבחן המדובר מדד הצלחה במבחן ולא ידע במתימטיקה, וגם – התוצאות העידו על פער גדל והולך ביכולותיהם של תלמידי ישראל עצמם. נוסף לכך, עצם הקפיצה הגדולה בציון מן הפעם שעברה העידה, לדעת מותחי הביקורת, על כך שההתקדמות אינה עמוקה ואמיתית.

היום מקדיש "דה-מרקר" את כותרתו הראשית לניתוח שלתוצאות המבחנים. גם אם הסיבה היא העדר חומרים אקטואליים משמעותיים, עצם המעשה של "דה-מרקר" ראוי לציון משום שבעיתונות הישראלית, כפי שמוכר גם מהתנהלותם של דגי זהב, מה שאירע בשבוע שעבר הוא בבחינת היסטוריה רחוקה ולא רלבנטית. "הישראלים שלא הוזמנו לחגיגת הציונים", נכתב בכותרת הגג מעל לכותרת הראשית: "הפערים בהישגים במתימטיקה בישראל – מהגדולים בעולם". "ניתוח 'דה-מרקר' סימן אזהרה ביחס להישגים של ישראל במבחנים הבינלאומיים: התלמידים החלשים ביותר הם בתחתית המדינות המובילות", נכתב בכותרת המשנה. "כתוצאה מכך, בגודל הפערים בציונים במתימטיקה ישראל מדורגת במקום ה-11 בעולם – לצד סוריה, איראן וירדן. הפערים בפועל חמורים יותר, כי התלמידים החרדים כלל לא השתתפו במבחן".

"אין מדינה מובילה במבחן הבינלאומי שתלמידיה החלשים השיגו ציונים נמוכים כל-כך", מציינת מירב ארלוזורוב בידיעה הראשית עצמה. "אם יש מסקנה דחופה שעולה מתוצאות מבחן המתימטיקה הבינלאומי, היא ההכרח לפעול להקטנת הפערים החינוכיים בישראל. [...] מתברר שמבחינת ביצועי מערכת החינוך מתנהלות כאן שתי מדינות נפרדות לחלוטין. דו"ח העוני של הביטוח הלאומי שפורסם באחרונה מיקם את ישראל כמדינה השנייה בשיעורי העוני מקרב המדינות המפותחות והחמישית בפערים חברתיים. אין להתפלא על כך: המדינה בעלת הפערים הגדולים ביותר בהישגים במבחנים הבינלאומיים ביותר מקרב המדינות המובילות היא גם זו שברבות הימים הפערים החברתיים בה נהפכים לגדולים ביותר".

"אלמלא העבודה המסורה שלנו, לא היה לכם עיתון למכור", היא מוסיפה.