אמון על מחויבותו לדווח בפשטות על מה שמשפיע באופן מיידי על הציבור הרחב, בוחר "ידיעות אחרונות" הבוקר לתמצת בראש שערו את המשבר החריף בבית-החולים הדסה באמצעות הכותרת "הבוקר: שביתה בבתי-החולים". כותרת זו ותו לא. בלי רקע ובלי איך ולמה.

ב"ישראל היום", לעומת זאת, מקדישים חלק ניכר מהשער לסיבה. על השיבושים מדווח בכותרת צרה בראש העמוד, ואילו הכותרת הראשית מדווחת על "המשבר בהדסה: הקפאה ופיטורים". "בניסיון למנוע קריסה פנתה ההנהלה לבית-המשפט בבקשה להקפאת הליכים", נכתב בכותרת המשנה. "הרופאים מתנגדים: 'צעד בריוני'. ובינתיים, חגיגות השכר נחשפות: 5.5 מיליון שקל בשנה לרופא עיניים".

מיטל יסעור-בית-אור וזאב קליין מדווחים על הליך הקפאת ההליכים של בית-החולים והשלכותיו. "מתווה תוכנית ההבראה כולל הזרמת 600 מיליון שקל במענקים ובהלוואות להצלת הדסה, בתמורה לפיטורי 550 עובדים, קיצוצי שכר גדולים, ויתור על תוספות שכר ומכירה והעברה של נכסי נדל"ן של הדסה לאוצר", הם כותבים.

העיתונאי רן רזניק כותב בטור דעה נלווה כי "הממשלה צריכה לחתום על הסדר הבראה עם בית-החולים, שמשמעותו תהיה גם העברת מאות מיליוני שקלים מתקציב המדינה לכיסוי הגירעון של בית-החולים. ואולם, משרדי האוצר והבריאות חייבים הפעם להתנות את העברת הכספים בשינוי מהותי ויסודי בדפוסי הניהול וההתנהלות הכושלים של בתי-החולים". לדבריו, בשל ההיסטוריה הבעייתית של הדסה, "נראה שעדיף להעביר את בתי-החולים של הדסה לבעלות המדינה או אחת מקופות החולים, ובכך להביא לשיפור משמעותי מאוד בניהול ובהתנהלות בית-החולים".

במדור הדעות של "ידיעות אחרונות" מביע הפרשן הכלכלי סבר פלוצקר עמדה דומה. "רק שינוי מעמדה מעמותה הנתמכת על-ידי הארגון הפילנתרופי נשות-הדסה למוסד רפואי בבעלות ממשלתית-עירונית, דוגמת בית-החולים איכילוב בתל-אביב, יוציא את העגלה מהבוץ של 1.3 מיליארד שקלים הפסדים מצטברים".

הדסה עין-כרם, 4.2.14 (צילום: פלאש 90)

הדסה עין-כרם, 4.2.14 (צילום: פלאש 90)

הכלכלונים מדווחים על משבר הדסה בהרחבה. ב"דה-מרקר" שמים את הדגש על שירותי הרפואה הפרטיים כגורם שהוביל למשבר. "84% מהכנסות השר"פ זרמו לידי הרופאים – ורק 16% להדסה", לשון הכותרת הראשית של עיתון זה. גם הכותרת בכפולה הפותחת עוסקת בשר"פ ("השר"פ הכניס 254 מיליון שקל. הדסה קיבלה 40 מיליון – השאר זרמו לרופאים"), וכך גם כותרת ידיעה נפרדת, המביאה ציטוט מדברי מנכ"ל הדסה אביגדור קפלן ("'קפלן: 'חלקה של הדסה בהכנסות מהשר"פ אינו מתקבל על הדעת'").

הכתבת לענייני בריאות של "דה-מרקר", רוני לינדר-גנץ, מתווה את מסלול הקריסה של בית-החולים לנוכח הבקשה להקפאת ההליכים שהגיש לבית-המשפט. "הבקשה היא מסמך מאלף, המשרטט בחדות את הכשלים הרבים שהביאו לקטסטרופה שבה המוסד הירושלמי המפואר נמצא על פי התהום עם גירעון של 1.3 מיליארד שקל", היא כותבת. "בין השורות, ולעתים אף באופן מפורש, מאשימה ההנהלה הנוכחית של הדסה את ההנהלה הקודמת במחדלים שהביאו את הדסה למצבה הנוכחי".

על סמך הבקשה להקפאת הליכים משיבה לינדר-גנץ על השאלה "איך הגיעה הדסה למצב הנואש הזה?". התשובות: עובדי מינהל ומשק עם שכר גבוה באופן חריג בשל עוצמת הוועד; חלוקת תוספות עבור שעות כוננות גם למי שאינו זכאי לכך; קידומים פיקטיביים; שעות נוספות גלובליות פיקטיביות; שר"פ על חשבון העבודה; הנחות נרחבות לקופות החולים; וטיפולי חינם לצוות העובדים, הגמלאים ובני משפחותיהם (בסך-הכל 25 אלף איש).

כתב "כלכליסט" לענייני כל מה שמעניין אותו, שאול אמסטרדמסקי, מנסה אף הוא לספק תשובות לשאלה איך נוצר המשבר בהדסה. אמסטרדמסקי מדגיש כי כדי להשיב באופן מושכל על השאלה, "מוכרחים להיות חשופים לנתונים מלאים של בית-החולים", אולם "לרוע המזל, אין כאלה".

על כן מצליב אמסטרדמסקי את הדו"חות הכספיים האחרונים שזמינים לרשות הציבור, משנת 2011; נתונים שהנהלת הדסה העבירה בשנה האחרונה למשרד הבריאות לצורך עבודת ועדת גרמן; והנתונים שמופיעים בבקשה להקפאת הליכים ("את אלה יש לקרוא בזהירות, עם גרגר של מלח. זאת בהתחשב בעובדה כי להנהלה יש תמריץ מובנה להטיל זרקור על מספרים מסוימים, כאלה שנוגעים לשכר העובדים, כדי לכפות עליהם בסופו של דבר קיצוצים משמעותיים"). לדבריו, "הצלבה של שלושת מקורות מידע אלה, עם שיחות שקיים 'כלכליסט' עם גורמים בהנהלת הדסה כמו גם בוועדי העובדים, במשרד האוצר ובמשרד הבריאות, מאפשרים להרכיב תמונה רחבה יותר, אם כי ודאי לא מלאה עד סופה".

הדגשים של "כלכליסט" שונים מעט מאלה של "דה-מרקר". סוגיית השר"פ אינה תופסת מקום מרכזי. גם ל"כלכליסט" תיבה ובה ראיון קצר עם מנכ"ל הדסה, אולם להבדיל מ"דה-מרקר", הכותרת מצטטת דברים שאמר ומבטלים את הדגש על השר"פ ("השר"פ לא יצר סחרור שכר, יש הרבה עיוותים שצריך לתקן"). "האם לשר"פ יש חלק במצבו של הדסה?", שואל אמסטרדמסקי. לפי תיאורו, משרד האוצר טוען שכן, אך בהנהלת בית-החולים דוחים זאת. הוא מציע פשרה: "השר"פ לבדו לא יכול להסביר את הגירעון של הדסה, אבל הוא בהחלט תרם לו". הסיבות המרכזיות למשבר, לפי דיווחו, הן הסכמי שכר נדיבים מדי עם העובדים, ההנחות הנרחבות לקופות החולים וכשל ניהולי מתמשך.

"איך צפוי המשבר להסתיים?", נכתב בטור שאלות ותשובות שמתפרסם ב"דה-מרקר". לינדר-גנץ מציעה ארבעה תסריטים. הבלתי סביר כולל קריסה ופירוק של הדסה. הסביר יותר הוא הסדר הבראה שבסופו יישארו בתי-החולים של הדסה בבעלות ארגון נשות-הדסה. תסריט בעל סבירות בינונית, היא כותבת, כולל את העברת בית-החולים לקופות החולים מכבי ומאוחדת. ויש גם תסריט רביעי, "פחות סביר, אך בהחלט עומד על הפרק: הלאמת הדסה והפיכתו לבית-חולים ממשלתי".

בטור דעה ב"כלכליסט", הצמוד לדיווח החדשותי, קורא אמסטרדמסקי להציל את הדסה, אולם להתעקש על תמורה. "לא רוצים להלאים? אל תלאימו", הוא כותב לפקידי הממשלה. "קחו נכסים, קחו את הניהול, קחו משהו. תודיעו שאתם מבטלים את השר"פ, שאתם מפקחים על השכר, שאתם מכפיפים את הדסה לרגולציה של משרדי הבריאות והאוצר. משהו. אחרת הדסה תינצל מבחינה פיננסית, אבל הכישלון הציבורי יהיה גם על הראש שלכם".

המבוגר האחראי

הכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות" והכפולה הפותחת בעיתון מוקדשות למסע יחסי-ציבור למען רהביליטציה של שר החוץ אביגדור ליברמן. "שלמות העם חשובה יותר משלמות הארץ", מצוטט ליברמן בלב שער העיתון לצד תצלום שלו, מסביר פנים. כותרת המשנה מדווחת כי השר "ממשיך להפתיע בעמדות מתונות". תמצית טור מאת הפרשנית סימה קדמון מודפס אף הוא בשער ומוקדש למהפך שעבר על השר, "מהילד הרע, המוחרם, שכף רגלו לא דרכה בבית-הלבן, ליקיר מחלקת המדינה, זה שהאמריקאים יוצאים עכשיו מגדרם לכבודו".

אביגדור ליברמן בבית-משפט השלום, מיד אחרי שזוכה בפרשת השגריר, 6.11.13 (צילום: אמיל סלמן)

אביגדור ליברמן בבית-משפט השלום, מיד אחרי שזוכה בפרשת השגריר, 6.11.13 (צילום: אמיל סלמן)

בכפולה הפותחת מדווח לקוראי "ידיעות אחרונות" כי "שר החוץ ממשיך לתחזק את תדמיתו כ'מבוגר האחראי' בממשלת נתניהו". תחת הכותרת המודפסת בגופן גדול, "ליברמן החדש", מדווחים איתמר אייכנר ואורלי אזולאי כי "אביגדור ליברמן ממשיך להפתיע", ומביאים בהרחבה מדברים שאמר בנאום שנשא ביום שישי בבוקר.

"אם איווט של פעם, זה של נאומי אסואן-טהרן, היה שומע את נאומו של ליברמן מיום שישי האחרון, הוא בטח היה מורט את שערותיו", כותבת קדמון בטור המלא, המתפרסם בכפולה הפותחת. "על פניו נראה שהאיש עשה סיבוב פרסה במהירות של 120 קמ"ש, עם שני גלגלים באוויר ובלי חגורת בטיחות". קריאה בהמשך הטור מגלה כי קדמון אחראית לא רק למושג "ליברמן החדש", אלא גם על קביעת הביטוי "המבוגר האחראי". "ואם עוד לא השתכנענו שמדובר במהפך", מסיימת קדמון את טורה, "אפשר לשנן את המשפט של ליברמן החדש: 'עדיפה אחדות העם על אחדות הארץ'".

כך עובר המסר: הבעת הדעה ה"סובייקטיבית" בטור הפרשנות מעניקה השראה לכותרות הגג והכותרת המרכזיות של הידיעות החדשותיות, ואפילו לכותרת הראשית של העיתון. המסגור של הסיפור כולו תואם באופן מדויק את העמדה שמובעת בטור הדעה.

בוואקום

לפני כחודשיים ערך "מעריב" כנס בשם "מעורבים". בין נותני החסות לכנס היתה הקרן-לידידות, שבראשה עומד הרב יחיאל אקשטיין. כמה ימים לפני פתיחת הכנס התפרסמה ב"מעריב" כתבת יחסי-ציבור נרחבת מאת צביקה קליין, שהוקדשה לפעילות הקרן-לידידות ולעומד בראשה ("אדם שמשקיע ממיטב זמנו ביהדות ברית-המועצות לשעבר", הוגדר הרב אקשטיין בכתבה שעסקה ביהדות רוסיה).

הבוקר, במוסף "המגזין" של "מעריב", מתפרסמת כתבת יחסי-ציבור נוספת על הרב אקשטיין והקרן-לידידות. הפעם מדווח על מפעלותיו הכתב בדרום של העיתון, יניר יגנה. במוקד הכתבה התוכנית "בכבוד ובידידות", שנועדה לסיוע לקשישים בעיר שדרות ובשבע ערים אחרות ברחבי המדינה.

"הקרן-לידידות הצליחה להרים פרויקט מדהים", מצוטטת הילה אלימלך, מנהלת המחלקה לשירותים חברתיים בעיר שדרות. "היא נכנסה לתוך וואקום וגרמה לקשישים הטבה במצבם, לא רק בהיבט הכלכלי, אלא גם במתן תחושת שייכות מתוך כבוד ולא רק מתוך רחמים". הרב אקשטיין עצמו זוכה לתצלום נאה המלווה את הכתבה, ולציטוט מדבריו. "רק השנה השקענו כעשרים מיליון דולר בחלוקת מזון למשפחות", הוא אומר בין היתר.

לקרן-לידידות שיתוף פעולה ארוך טווח עם "ידיעות אחרונות", שכולל פינה קבועה בפתח המוסף היומי, ידיעות ממותגות בעמודי החדשות ורכישת מנויים של העיתון בשווי של כמיליון דולר בשנה. נראה כי הקרן אינה מסתפקת בכך ומפזרת את השקעותיה בתקשורת, אשר בדומה למערכת הרווחה בישראל, סובלת אף היא בשנים האחרונות מוואקום הולך וגדל.

קשר משפחתי

הכפולה המרכזית של "ידיעות אחרונות" לובשת חג. תחת הכותרת "החלום הספרדי" מדווחת מברצלונה הכתבת מאיה מאהלר על חוק חדש שהעבירה ממשלת ספרד, שיאפשר לצאצאי היהודים המגורשים לקבל אזרחות ספרדית בהליך מזורז.

בלב הידיעה דיוקנם של האחראים לגירוש, המלך פרננדו השני והמלכה איזבלה הראשונה. עוד בעמוד, תיבה עם כמה שמות משפחה המופיעים ברשימת מגורשי ספרד. בעלי השמות הללו זכאים לדרכון ספרדי, כפוף לכמה תנאים. בתחתית הכפולה מופיעות תגובותיהם הראשונות של כמה ידוענים בעלי שמות משפחה הכלולים ברשימה: מירי בוהדנה, ציון ברוך, נטלי דדון, נדב אבקסייס ושלום אסייג. היחיד שמצהיר כי לא יבקש דרכון ספרדי הוא ברוך.

מעיון ברשימה המלאה, שפורסמה באתר ynet, עולה כי יש ידוען ישראלי נוסף בעל שם משפחה הכלול ברשימת המגורשים שמקבל הבוקר מקום של כבוד ב"ידיעות אחרונות", אם כי במוסף "24 שעות" ובהקשר שונה. כתבת השער של המוסף מוקדשת ליצחק אברג'יל, שחזר בשבוע שעבר מהכלא האמריקאי לכלא בישראל. העבריין מתכנן לשקם את אימפריית הפשע שלו, כותב ירון דורון.

"חזרתו של אברג'יל לישראל היא כאב ראש של אדם אחד עיקרי: ראש אח"מ ניצב מני יצחקי", כותב דורון. "הוא ואנשיו בחטיבת המודיעין, חטיבת החקירות ויחידת להב 443 יעשו הכל כדי למנוע את שיקום אימפריית הפשע, דבר שקרוב לוודאי יגרור אחריו שורת חיסולים במסגרת מאבקי השליטה בין הארגונים".

אמש נהרג אדם מפיצוץ מכוניתו בדרום תל-אביב, ובכל העיתונים מדווח על כך. "מעריב" מסתפק בידיעת תצלום בעומק העיתון. ב"הארץ" מודגשים מקרים דומים מהעבר הקרוב. ב"ידיעות אחרונות" מדווחים על המקרה לרוחב כל הכפולה השנייה של העיתון, כולל טור אווירתי מאת מרב בטיטו ("משהו רע קורה כאן"). בכותרת המשנה לידיעה ב"ישראל היום" מציגים את המקרה כחריג יחסי ("אימת מלחמות הפשע חזרה לתל-אביב") ולא כהמשך לשגרה של אלימות פלילית ברחבי המדינה, כפי שמתואר בגוף הידיעה.

בשולי החדשות

כתבת השער במוסף "ממון", מאת עופר פטרסבורג, מקבלת את הסטמפה "תופעה" ומוקדשת לעשרות קבלני בניין שתרמו בבחירות האחרונות למועמדים לראשות העיריות שבהן הם מקימים פרויקטים. "התרומות, בסך מקסימלי של 5,000 שקל, אמנם חוקיות לחלוטין, אך מעלות שאלות מאחר שניתנו למתמודדים באותן ערים שבהן פועלים הקבלנים הללו", כותב פטרסבורג. בשבוע שעבר פעל "ידיעות אחרונות" למען הקבלן מנור גינדי, שנעצר במסגרת חקירת פרשת שחיתות. לכתבה הבוקר מצורפת טבלה עם שמות הקבלנים התורמים למועמדים לראשות העיריות. השמות הנפוצים ביותר ברשימה הם של האחים חן ואיתי גינדי.

חיים לוינסון מדווח ב"הארץ" כי משטרת ישראל החליטה לסגור תיק נגד זאב חבר (זמביש) על בנייה לא חוקית בגדה, על אף שהיו בידיה ראיות למעורבותו בהחלטה לבנות בניגוד לצו בג"ץ. מהמשטרה נמסר בתגובה כי היה "קושי ראייתי בהוכחת המודעות לצו".

מטיילים בין פרחי כלניות, 8.2.14 (צילום: פלאש 90)

מטיילים בין פרחי כלניות, 8.2.14 (צילום: פלאש 90)

הן "ידיעות אחרונות" והן "ישראל היום" מדווחים על ישראלים שטיילו בסוף-השבוע בדרום המדינה, במסגרת הפסטיבל "דרום אדום". "בשל יופייה המרהיב, פריחת הכלניות השנתית היתה האטרקציה המרכזית של הפסטיבל", מדווחים גדי גולן ודן לביא ב"ישראל היום". ב"ידיעות אחרונות" מצאו לנכון לדווח על אטרקציה נוספת: "הכי הרבה הגיעו לקיבוץ בארי, ליער שוקדה ולגבעת הכלניות שבה קבור ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון. אלה שהגיעו לגבעה [...] גם צפו בפריחה האדומה וגם פקדו את קברו".

להלווייתו של שרון, נזכיר, הגיעו פחות אזרחים משצפו וכסאות רבים נותרו ריקים. ב"ידיעות אחרונות" לא דיווחו על כך בזמן אמת, אבל כעת פועלים למניעת מבוכה נוספת. בידיעה המתפרסמת בשולי "ידיעות אחרונות" מדווח איתמר אייכנר כי ביום שלישי תיערך אזכרה לשרון במלאות 30 למותו. "האירוע פתוח, והציבור מוזמן להשתתף בטקס", כותב אייכנר. "הכבישים יהיו פתוחים, וניתן יהיה להגיע ברכב לגבעת הכלניות שבחוות השקמים".

ענייני תקשורת

אופיר דור מדווח ב"כלכליסט" על ההמלצות הצפויות של ועדת לנדס, שאמורה לסיים את עבודתה בשבועות הקרובים. לפי דיווחו, ההמלצה המרכזית תהיה סגירה הדרגתית של רשות השידור במקביל לפתיחת גוף חלופי, איחוד מערכות החדשות של הטלוויזיה והרדיו והפחתה באגרה תוך שינוי מתווה הגבייה.

כתב "הארץ" באמריקה הלטינית, שלמה פפירבלט, מדווח כי מלאי הנייר בוונצואלה אזל ובשל כך הופסקה הדפסת מרבית העיתונים.

שני מאמרים במדור הדעות של "מעריב" נפתחים בטעות באות פ"א גדולה.