בכנס האחרון של האגודה הישראלית לתקשורת הציגה הדר לוי, דוקטורנטית במחלקה לתקשורת ועיתונאות באוניברסיטה העברית בירושלים, מחקר שערכה תחת הנחייתו של פרופ' עמית פינצ'בסקי, ואשר נשא את הכותרת "חדשות מרעישות: מופעיו המוסדיים והחתרניים של הסאונד במהדורת החדשות הטלוויזיונית". לוי התראיינה לתוכנית הרדיו "קול העין" ושוחחה על מחקרה. להלן גרסה ערוכה של השיחה שקיימה עם אורן פרסיקו ונמרוד הלברטל.

"ניגשנו למחקר עם השאלה 'מה עושה סאונד במהדורת החדשות בטלוויזיה'", אמרה לוי בפתח הראיון, "מהדורת החדשות היא סוגה מאוד פופולרית במחקרי תקשורת ועוסקים בה מהרבה מאוד פרספקטיבות, אבל מתמקדים בהיבטים המילוליים והחזותיים שלה ולא מתייחסים כל-כך למקום של הסאונד בתוך הז'אנר האודיו-ויזואלי. הבולטות של הממד החזותי במחקרים האלה באה לידי ביטוי לא רק במה שבוחרים לחקור, אלא גם באיך חוקרים".

זה נובע משום שיותר קל לחקור דברים ויזואליים או שפשוט לרוב החוקרים אין את הרגישות והידע המוזיקלי כדי לעסוק בזה?

"כשאנחנו חוקרים סאונד אנחנו לא מדברים דווקא על מוזיקה. מוקד המחקר במחקרי מסגור שבהם בודקים מהדורות חדשות בטלוויזיה הן האיכויות האקוסטיות ולא הסמנטיות. יש הטיה חזותית חזקה מאוד במדעי החברה ובתרבות המערבית בכלל, מיקוד בחוש הראייה ופחות בחוש השמיעה. זה בא לידי ביטוי גם בכלים של המחקר. אחת המטאפורות שמשמשות במחקרים כאלה היא 'מסגור', שלקוחה משדה הראייה. אלה מחקרים שבוחנים איך העיתונאי מתווך ומעצב את המציאות שהוא מדווח עליה, והמחקרים האלה עוסקים בדרך-כלל במלים ובתמונות ולא מתעסקים בכלל בסאונד, ברעשים, בצלילים וגם בשקט. וכאן נכנס המחקר שלנו, ובכך הוא מנסה לחדש".

עברתם על 59 מהדורות מרכזיות של שלושת הערוצים, 1, 2 ו-10. מה גיליתם?

"גילינו את התפקיד המרכזי של הסאונד, שלוקח חלק בתהליכים של מסגור במהדורות החדשות, אבל גם את האופי החתרני שלו ואת המופעים הפחות מוסדיים שלו, כשרעשים לא מתוכננים עשויים דווקא להפריע לתהליכים של מסגור חדשותי".

הפתיחים המוזיקליים של שלוש מהדורות החדשות הטלוויזיוניות

אילו קונבנציות מאפיינות את השימוש בסאונד במהדורות?

"אם אנחנו מדברים על המופעים המוסדיים, על המקרים שבהם הסאונד מגויס לטובת ההפקה, קודם כל יש לציין את האות המוזיקלי של מהדורת החדשות. זה אות שמבשר בטקסיות על המעבר מלוח השידורים הרגיל לטובת החדשות. המבנה של האותות הימנוני.

"ניתחנו את המבנה המוזיקלי של שלושת הפתיחים וראינו ששלושתם זהים בטונאליות מז'ורית, משקל מרובע, כלי נשיפה מאוד מרכזיים, שמשווים להם אופי תרועתי. בייחוד מצאנו דמיון בין הפתיחים של ערוץ 1 וערוץ 2, שמשדרים ממלכתיות והמקצב, המפְעם שלהם, הוא 60 פעימות בדקה, משהו מאוד הימנוני – לעומת הפתיח של ערוץ 10, שמצאנו אותו יותר 'צעיר' ומודרני באופי הפוליפוני, יש האצה במפעם, יש בולטות של כלי הקשה, אופי קצת יותר צעיר ורב-קולי. זה הבדל שבמחקר שלנו אנחנו מצביעים עליו כעולה בקנה אחד עם התמורות המוסדיות שעומדות ברקע של הערוצים האלה. ערוץ 10 כערוץ צעיר יותר נדרש להציב אלטרנטיבה לממלכתיות של הערוצים 1 ו-2".

מוזיקה אוריינטלית למפלגה ערבית-יהודית

אחת הדוגמאות במחקר שלך נוגעת לליווי המוזיקלי שניתן לכתבה על מפלגות קטנות. המוזיקה כביכול "מתאימה" את עצמה לאווירה. למשל מוזיקה אוריינטלית כשמדווחים על מפלגת דעם, מפלגה ערבית.

"דעם היא מפלגה שמגדירה את עצמה כמפלגה ערבית-יהודית. שמענו שתיפוף דרבוקה ליווה את הראיון עם אסמא אגבאריה-זחאלקה, יו"ר דעם, ומוזיקה קלאסית נבחרה ללוות את הכיסוי של מפלגת הירוקים. זה איזשהו סימון של הירוקים כמפלגת אליטה, כאלה שמקשיבים למוזיקה קלאסית. ובזמן שיו"ר דעם אומרת שזו מפלגה שמייצגת את כל האזרחים בישראל, גם ערבים וגם יהודים, יש ברקע תיפוף דרבוקה כדי להבהיר לנו שזה לא בדיוק המצב. איזו חתרנות אירונית ברקע של הדברים".

את מציינת שהכתבות על המפלגות הגדולות לא מקבלות ליווי מוזיקלי מאפיין.

"בדיוק. המסגור המוזיקלי של מפלגות נישה קטנות לעומת היעדר מסגור שכזה בכיסוי מפלגות שבמיינסטרים, זה משהו שראוי להתייחס אליו ומשהו שאנחנו מצביעים עליו כבחירה שתורמת לשימור סטטוס-קוו פוליטי, ובעצם מדכאת דרכים חלופיות לחשיבה מחודשת על האווירה הפוליטית".

בואי נעבור לגילויים החתרניים של הסאונד. נתת בהרצאה שלך דוגמה שלקוחה משידור חי שהתקיים בערוצים 2 ו-10. שתי המהדורות נפתחו בדיווח על מסיבת עיתונאים דרמטית כששני הכתבים, מתן חודורוב ועמליה דואק, עומדים במסדרון, אחד ליד השני. פונים אליהם בו-זמנית בשידור חי, וכל צופה שומע ברקע את הדיווח של המהדורה המתחרה.

"שתי המהדורות, מבחינה ויזואלית, מציגות מסך מפוצל בין המגיש או המגישה באולפן לכתב או הכתבת בשטח, אבל בגלל האופי המקיף של הסאונד אנחנו שומעים את שני הכתבים בשני הערוצים, מה שעשוי להפריע כמובן לצופה להתרכז במהדורה. אלה בדיוק המקומות שבהם הסאונד עושה קצת חיים קשים למפיקים".

בהכנת הידיעה סייע איתמר מרגלית

• את התוכנית המלאה ניתן להוריד כאן

"קול העין" היא תוכנית משותפת ל"העין השביעית" ולקול-הקמפוס (106FM), רדיו הסטודנטים של בית-הספר לתקשורת של המסלול האקדמי, המכללה למינהל. התוכנית משודרת בקול-הקמפוס מדי שבוע בימי חמישי בשעה 12:00, וזמינה להאזנה באתר התחנה ובאתר "העין השביעית". ניתן גם להתחבר לפיד ה-RSS של "קול העין" באתר icast. עורכת מוזיקלית: חן ליטבק.