תביעת הדיבה שהגישו אתמול בני הזוג בנימין ושרה נתניהו נגד העיתונאי יגאל סרנה היא רק האחרונה בסדרת תביעות שהגישו לאורך השנים ראש הממשלה ורעייתו נגד עיתונאים וכלי תקשורת, בסך כולל של כעשרה מיליון שקלים. מתוכם נפסקו לטובת בני הזוג פיצויים בסך של כמאה אלף שקל במקרה אחד.
בני הזוג נתניהו, שטוענים זה שני עשורים כי הם נרדפים על ידי התקשורת בישראל, לא בוחלים בהליכים משפטיים בגין מה שהם תופסים כהוצאת דיבתם. מאז נבחר נתניהו לראש הממשלה בקדנציה הראשונה בשנות ה-90 הגישו הוא ורעייתו לפחות שבע תביעות דיבה נגד עיתונאים וכלי תקשורת. בחלק גדול מהן דרשו בני הזוג פיצויים בסך מיליון שקלים ומעלה, סכום הגדול פי כמה מזה שנקבע בחוק (ללא הוכחת נזק). עם זאת, מרבית התביעות נסגרו בלא כל פיצוי כספי.
בנוסף לתביעות הדיבה שהוגשו לבתי-המשפט היו מקרים נוספים שבהם איימו בני הזוג נתניהו בהליכים משפטיים נגד עיתונאים וכלי תקשורת אבל בסופו של דבר נמנעו מלעשות כן, אם משום שכלי התקשורת מחקו ידיעות שעוררו את זעם בני-הזוג ואם בלא כל סיבה נראית לעין. היו גם איומים ותביעות דיבה שהוגשו על ידי בני-הזוג נתניהו שלא כנגד עיתונאים וכלי תקשורת, אלא נגד אזרחים או חברי-כנסת.
סיון כהן, בעבר כתבת הרכילות ב"כל העיר" (צילום מסך)
התביעה היחידה בסקירה זו, שהסתיימה בקביעה כי אכן הוצאה דיבתם של בני-הזוג נתניהו ומגיע להם פיצוי כספי, הוגשה לפני כעשור וחצי. בספטמבר 2000 פורסמה במדור הרכילות של המקומון הירושלמי של רשת שוקן, "כל העיר", ידיעה שבה נטען כי שרה נתניהו קיבלה מסאז' על חשבון בית הכנסת של תנועת הליכוד העולמי במונטריאול, אשר הזמין את בעלה לשאת הרצאה. עוד נכתב באותה ידיעה כי נתניהו רכשה במהלך הביקור בקנדה מוצרים תוצרת פראדה באלפי דולרים. בידיעה נוספת במדור הרכילות, שפורסמה בינואר 2001, נכתב כי הגברת נתניהו "שיגעה" צוות מתקינים של חברת yes, אשר הגיע להתקין שידורי לוויין בביתה.
נתניהו הגישה לבית-משפט השלום בירושלים באמצעות עו"ד דוד שמרון תביעת דיבה נגד העיתון, עורכו הראשי דאז יוסף כהן ועורכת מדור הרכילות סיון כהן, ודרשה פיצוי בסך 250 אלף שקל (ת"א 1839/01). השופט נעם סולברג, שמכהן בימים אלה בבית-המשפט העליון, קיבל את טענותיה וקבע לה פיצוי בסך 90 אלף שקל ועוד 20 אלף שקל בגין הוצאות משפט.
בדצמבר 2007 פרסם עיתון "מעריב" ידיעה מאת הכתבת רוני מלול תחת הכותרת "החניה הפרטית של שרה נתניהו". לפי הידיעה, נתניהו ביקשה לקבל לעצמה חניה ברחוב מגוריה, על חשבון הציבור. כעבור כחודשיים הגישה נתניהו תביעה לבית-משפט השלום בתל-אביב–יפו, נגד העיתון והכתבת. הפעם דרשה פיצוי בסך מיליון שקל, הכחשה והתנצלות (16847/08). בחלוף כשנה הגיעו הצדדים לפשרה שלא כללה פיצוי. לפי הסכם הפשרה, "מעריב" יפרסם הודעת התנצלות ונתניהו תסכים לדחיית התביעה תמורת קבלת אגרת המשפט בסך 12,500 שקל.
עיתונאי "מעריב" בן כספית (צילום מסך)
זמן קצר לאחר הגשת התביעה נגד "מעריב", בחודש מרץ 2008, פרסם רביב דרוקר בחדשות ערוץ 10 כי במהלך מלחמת לבנון השנייה הוציאו בני הזוג נתניהו 131 אלף שקל, וזאת במהלך מסע הסברה בלונדון שמומן על ידי ארגון יהודי-בריטי. הפעם היה זה נתניהו עצמו שהגיש תביעה בסך שני מיליון שקל נגד ערוץ 10 וחדשות 10. כשנה לאחר מכן נתניהו משך את תביעתו.
בחלוף כשנתיים, בינואר 2010, פרסם בן כספית כתבה תחת הכותרת "סיפורי שרה" ובה פירוט של מבחר אירועים הקשורים לרעיית ראש הממשלה שרה נתניהו. בין היתר טען כספית כי עם כניסת משפחת נתניהו לבית ראש הממשלה הודח מתפקידו החצרן, שהיה אחראי על עבודת הגננות בבית. ימים אחדים לאחר הפרסום הגישה שרה נתניהו לבית-המשפט השלום בירושלים תביעה נגד העיתון, כספית ועורכו דאז יואב צור (ת"א 1835/10). נתניהו דרשה פיצוי בסך מיליון שקל. תביעה זו עדיין מתנהלת.
בתחילת שנת 2011 הגישו בני הזוג נתניהו סדרה של תביעות על רקע פרסומים של רביב דרוקר בעניין מימון נסיעותיהם לחו"ל, פרשה שכונתה מאז "ביביטורס". במרץ אותה שנה הגיש נתניהו לבית-משפט השלום בירושלים תביעה בסך מיליון שקל נגד חדשות 10, עורך החדשות דאז אורי רוזן, אתר נענע 10 ודרוקר בעקבות ידיעת המשך לתחקירו של דרוקר על נסיעותיו של נתניהו לחו"ל. בידיעה, שנכללה במהדורה המרכזית של הערוץ, נכלל מסמך שבו נמנים תורמיו של נתניהו לקראת המירוץ לפריימריס של שנת 2005, ודרוקר טען כי יש אפשרות שחלק מהתרומות לא דווחו כמתחייב על פי חוק (55728-03-11).
עיתונאי ערוץ 10 רביב דרוקר (צילום מסך)
חודש לאחר מכן, באפריל 2011, הגישו בנימין ושרה נתניהו יחדיו לבית-המשפט המחוזי בירושלים תביעה בסך 3.5 מיליון שקל נגד ערוץ 10, חברת החדשות של הערוץ, העיתונאים דרוקר ומיקי רוזנטל (שהגיש את תוכנית "המקור" יחד עם דרוקר) וחברת נענע10, וזאת בעקבות שידור התחקיר על נסיעותיו של נתניהו בחו"ל (20025-04-11). שתי התביעות הללו נגד ערוץ 10 הסתיימו כשנה מאוחר יותר, באחת מתקופות המשבר החמורות של הערוץ, בהסכם שלא כלל פיצוי ואפילו הודאה בהוצאת דיבה או התנצלות. במקומם באה התחייבות תמוהה של הערוץ לסקר את בני הזוג באופן "הוגן וענייני".
"ערוץ 10 פנה לראש הממשלה ולרעייתו וביקש מהם בתור מחווה מצדם כלפי הנתבעים שלא לנהל כעת את התביעות הנ"ל נגדם ולמחקן, וזאת בהתחשב במצבו הקשה של שוק התקשורת בכלל, ושל ערוץ 10 בפרט, ובשים לב לקשיים הכלכליים החריפים בהם נתון ערוץ 10", נכתב בהסכם הגישור. "ראש הממשלה ורעייתו נעתרו לבקשה, וכמחווה כלפי ערוץ 10 הם מבקשים בזה למחוק את שתי התביעות, מבלי לקיים את ההליך המשפטי בהן".
פרסום התחקיר של דרוקר בשנת 2011 הוביל גם לתביעה נגד עיתון "מעריב", שפרסם ידיעת המשך על הממצאים בתחקיר. ידיעה מאת נועם שרביט ואלי ברדנשטיין, שהופיעה ב"מעריב" למחרת פרסום התחקיר של דרוקר, נשאה את הכותרת "שישים אלף לארוחת ערב". זמן קצר אחר-כך פורסמה בעיתון קריקטורה מאת המאייר מושיק לין שבה נראה נתניהו נושא את מזוודותיו בשדה התעופה כשמאחוריו שובל של חבילות שטרות כסף אשר נפלו מתיקו האישי.
קריקטורה של בנימין נתניהו מאת מושיק לין, כפי שהוגשה לבית המשפט השלום בירושלים
בעקבות הידיעה והקריקטורה תבע נתניהו את "מעריב", שני העיתונאים שרביט וברדנשטיין, הקריקטוריסט לין וכן את העורך הראשי דאז אבי משולם. נתניהו דרש פיצוי בסך מיליון שקל (55713-03-11). בשנת 2014, על רקע פירוק החברה שהוציאה לאור את "מעריב" בזמן הפרסומים, הודיעו הצדדים כי הגיעו להסכמה לפיה התביעה תידחה ללא צו להוצאות.
ההסכם האמור של בני הזוג נתניהו עם ערוץ 10 ורביב דרוקר, כלל תנאי נוסף ולפיו "ראש הממשלה ורעייתו שומרים על מלוא זכותם לחדש את ההליכים המשפטיים נגד כל אחד מהנתבעים בכל אחת משתי התביעות בכל עת, על-פי שיקול דעתם הבלעדי". מאז ועד היום לא חידשו בני-הזוג נתניהו את התביעות נגד ערוץ 10 ודרוקר.
מנגד, דרוקר עצמו הצהיר לא אחת כי לאיומים ולתביעות מצד ראש הממשלה השפעה מצננת על העיסוק העיתונאי הרציני בזוג: "הדרישה הראייתית שלי מעצמי גבוהה הרבה יותר ממה שהייתי מחיל על איש ציבור אחר. ברור לי שאני שם את הערוץ ואת עצמי בסיכון לתביעה, ואני חייב לדעת מי עומד מאחוריי בבית המשפט. התקשר אליי בכיר במערכת ונתן לי סיפור מצוין. אמרתי לו, 'שמע, אנחנו לא נגיע לפרסום של הדבר הזה. הם יתבעו, ואת מי נעמיד בבית המשפט?'. אי אפשר לקחת מאדם את הזכות שלו לתבוע, אבל הטקטיקה של לתבוע בכל פעם בסכומים גבוהים לא ראויה לראש ממשלה, שאמור להימצא במרכז הביקורת הציבורית".
* * *
תביעת בני הזוג נתניהו נגד העיתונאי יגאל סרנה