הדרת האוכלוסיה הערבית מסקרי דעת קהל והיחס המפלה בכלל של התקשורת הישראלית לאוכלוסיות מסוימות צפויים לעלות לדיון בישיבה הבאה של נשיאות מועצת העיתונות. חבר נשיאות המועצה יאיר טרצ'יצקי, יו"ר ארגון העיתונאים, יזם דיון בנוהג של חלק מכלי-התקשורת, ובראשם "ישראל היום", לערוך סקרי דעת קהל בקרב יהודים בלבד ולפרסם את ממצאיהם כאילו הם מייצגים את עמדת כלל האוכלוסיה בישראל.

באחרונה חל שיפור מסוים בכל הקשור לסקרי האפרטהייד, המפרידים בין אוכלוסיה יהודית לאוכלוסיה לא-יהודית גם כשהם עוסקים בנושאים הנוגעים לכלל אזרחי מדינת ישראל. בעקבות הביקורת הציבורית על הנוהג הנקלה הבטיחו שורה של כלי תקשורת, ובהם "הארץ", גלי צה"ל, חדשות ערוץ 10 וחדשות ערוץ 2, להימנע מעריכת סקרים שכאלה או למצער על הקפדה בדיווח עליהם, כדי שיובן כי מדובר בסקר המייצג את עמדות הציבור היהודי בלבד.

כעת מבקש טרצ'יצקי ממועצת העיתונות להתייחס לנושא, ואף להוסיף סעיף בתקנון האתיקה שימנע אפליה מכל סוג בסיקור העיתונאי. במייל שהעביר לחברי המועצה חילק טרצ'יצקי את הבעיה לשני חלקים: ההטעיה והאפליה.

"גם אם כלי תקשורת ערך סקר ללא ערבים, להבנתי זה מנוגד לאתיקה להציג את זה כסקר שמשקף את עמדות הציבור הישראלי", כתב טרצ'יצקי לחברי המועצה, וזאת על סמך סעיף 4.א בתקנון האתיקה האוסר על פרסום "ביודעין או ברשלנות דבר שאינו אמת, אינו מדוייק, מטעה או מסולף". לדברי טרצ'יצקי, על המועצה לפרסם הודעה לפיה הנוהג לדווח על סקרי דעת קהל שנערכים בקרב יהודים בלבד כאילו הם מייצגים את עמדת כלל האוכלוסיה מנוגד לאתיקה.

הסוגיה המורכבת יותר היא הפסקת האפליה. לגביה מציע טרצ'יצקי ללכת בעקבות חוק שוויון הזדמנויות בעבודה ולנסח על פיו סעיף חדש בתקנון האתיקה שיעסוק בשוויון הזדמנויות מול התקשורת. טרצ'יצקי אף צירף נוסח מטעמו בזה הלשון:

לא יפלה כלי תקשורת בין מסוקריו ו/או מרואייניו ו/או עיתונאיו  - הקיימים והפוטנציאליים - מחמת מינם, נטייתם המינית, מעמדם האישי, גילם, גזעם, דתם, לאומיותם, ארץ מוצאם, מקום מגוריהם או השקפתם.

"סעיף כזה", כתב טרצ'יצקי לחברי המועצה, "יאפשר בעתיד להגיש תלונה לבית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות נגד כלי תקשורת שבאופן שיטתי מתעלמים מאוכולוסיה כזאת או אחרת, ואותם כלי תקשורת יצטרכו לבוא ולהסביר למה לטענתם לא מדובר באפלייה אלא בהחלטה עריכתית/מקצועית מוצדקת".

בשיחה עם "העין השביעית" מסביר יו"ר ארגון העיתונאים כי מבחינתו סוגיית האפליה בסקרים היא רק צעד אחד ראשון בדרך לטיפול ביחס התקשורת לאוכלוסיות מודרות.

"קודם כל לגבי האופן המטעה של הצגת הסקרים, תקנון האתיקה מתייחס לזה בצורה ישירה וזו להבנתי עבירה אתית כי זה דיווח לא הוגן ולא מדויק".

יגידו לך שליד תוצאות הסקר כתוב שנערך בקרב מדגם מייצג של האוכלוסיה היהודית בלבד.

"הסעיפים בתקנון האתיקה הם לא סעיפים שאומרים בצורה מדויקת מה ואיך צריך לכתוב, אבל הם מציבים ערכים. אני חושב שאיסור אפליה ואיסור הדרה זה ערך שלבית-הדין לאתיקה יהיו כלים לבחון"

"בסדר, באותה מידה אני יכול לתת כותרת על מישהו שהוא אנס ולכתוב בסוף הטקסט שהכותרת היתה בדיחה. ברור שיש עניינים של מידתיות. אם הכותרת הראשית היא על 'הציבור הישראלי' ולמטה כתוב בקטן באופן שהקורא הסביר לא יצליח להבין שזה לא מדגם מייצג של כלל האוכלוסיה אלא של האוכלוסיה היהודית, אז הדבר יכול לעמוד למבחן של בית-הדין לאתיקה שיבוא ויפרש האם לפי רוח התקנון הדיווח היה הוגן ומדויק.

"הבעיה השנייה נוגעת לאפליה. עצם זה שלא מכניסים את האוכלוסיה הערבית לסקרים היא רק מאפיין של תופעה יותר רחבה - לא מסקרים את החברה הערבית בישראל, בטח שלא בצורה פרופורציונלית לגודל האוכלוסיה וגם ברמה איכותנית ברמה לא טובה. על פניו תקנון האתיקה לא אומר אמירה מספיק מפורשת וברורה לגבי החובה לסקר כמו שצריך אוכלוסיות מסוימות".

אתה רוצה לקבוע ש-20% מכל עיתון או כל מהדורה יוקדשו לערבים?

"בדיוק בגלל זה אני חושב שהרעיון להתבסס על חוק שוויון הזדמנויות בעבודה הוא יפה, כי הוא כבר נבחן. לבוא ולהציג אמירה ערכית, בלי להתייחס למספרים. הרי החוק לא אומר שבכל מקום עבודה חייבים להיות 20% ערבים ו-54% נשים. הוא אומר שאסור להפעיל שיקולים פסולים וצריך לתת הזדמנות שווה לכולם. זה משהו שאם הוא הצליח בשוק עבודה מאוד נוקשה, אני חושב שהוא יכול להצליח גם בשוק העיתונות.

"אם מחר יהיה פאנל באחת מתוכניות האקטואליה ללא ערבי, ומישהו יגיש תלונה למועצת העיתונות, יבוא העורך של התוכנית ויגיד 'מה אתם רוצים, עשינו פאנל על קציני צה"ל בישראל ואין כמעט קציני צה"ל ערבים. זה היה השיקול ולכן זה לא פאול אתי'. אבל אם יראו שבאופן שיטתי, במשך שנה באותה תוכנית אין אף מרואיין ערבי אז ברור שיש פה בעיה.

"צריך להבין שכל הסעיפים בתקנון האתיקה הם לא סעיפים שאומרים בצורה מדויקת מה ואיך צריך לכתוב, אבל הם מציבים ערכים. אני חושב שאיסור אפליה ואיסור הדרה זה ערך שלבית-הדין לאתיקה יהיו כלים לבחון. זה לא משהו שצריך להיבדק כל תוכנית, אבל אם נניח עושים פאנל בתוכנית טלוויזיה על חינוך ולא מזמינים אף אישה קל וחומר כשעושים דיונים על האוכלוסיה הערבית בישראל ולא מזמינים אף ערבי או כשעושים סקרים שבוחנים את העמדות של הציבור הישראלי ופשוט מתעלמים מפלח מסוים בציבור שהוא מאוד מובחן ויש לו עמדות מסוימות, יש מקום לבדוק את זה. כיום לתקנון האתיקה אין התייחסות ברורה לזה ואני חושב שצריכה להיות. לבוא לעיתונאים ולהגיד שיש להם תפקיד ערכי, שליחותי, בחברה הישראלית וחלק מהתפקיד הזה הוא לשרת את כל החברה".

לדברי טרצ'יצקי, עד כה לא שמע תגובה להצעתו מנציגי "ישראל היום" במועצת העיתונות. הדיון בנושא צפוי להיערך בישיבה הבאה של המועצה, שתתכנס בחודש הבא.