שר האוצר לשעבר, יאיר לפיד, היה מנוע מלעסוק בענייני "ידיעות אחרונות" לאורך כהונתה של הממשלה הקודמת, וזאת בגין זיקתו לקבוצת התקשורת – כך עולה מחוות דעת שחיברה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לענייני ייעוץ, עו"ד דינה זילבר. חוות הדעת, שנכתבה בחודש יוני 2014, נמסרה לפרסום לאחרונה בעקבות עתירה שהגישו רביב דרוקר וחדשות ערוץ 10 ובקשה שהגישה התנועה לחופש המידע.
ח"כ לפיד הועסק כבעל טור בכיר בקבוצת "ידיעות אחרונות" במשך כעשור, תפקיד שממנו פרש בשלהי 2012, חודשים אחדים לפני ריצתו לכנסת. מו"ל "ידיעות אחרונות", ארנון (נוני) מוזס, ערך לו מסיבת פרידה מיוחדת בבית-מלון כשבועיים לפני יום הבחירות.
רעייתו של ח"כ לפיד, ליהיא לפיד, מפרסמת מאז תחילת העשור הקודם טור שבועי ברשת המקומונים של קבוצת התקשורת. לפיד עצמו, בשיחה עם היועץ המשפטי של משרד האוצר, התייחס גם להכנסותיו ממכירת ספרים שהוציא בהוצאת "ידיעות ספרים", שבבעלות חלקית של קבוצת "ידיעות אחרונות".
על רקע זיקתו לקבוצת "ידיעות אחרונות", כתבה עו"ד זילבר בחוות הדעת, נדרש לפיד שלא להתערב באופן אישי בקביעת זהותם של העיתונים שבהם רוכש משרד האוצר מודעות פרסומת. "ההתקשרות לפרסום מודעות בעיתונים נעשית באופן שוטף על-ידי פנייה של הגורם האחראי במחלקת הכספים לקבלת הצעות מחיר מלפ"מ, ללא מעורבות כלשהי של לשכת השר בהליך", צוין בחוות הדעת. "מטבע הדברים, ההחלטות מתקבלות על-פי המחיר, ובשים לב גם לצורך בפרסום עבור קהל יעד מיוחד (כגון ‒ בעיתונות הכלכלית, במקרים המתאימים).
"ייתכן אמנם שיתעוררו מקרים שבהם לשכת השר תבצע בעצמה פרסום מסוג זה, ואז הפנייה ללפ"מ וקביעת העיתון שבו ייערך הפרסום ייעשו על-ידי לשכת השר", הוסיפה עו"ד זילבר, ובפנייה ללפיד הבהירה: "לאור האמור לעיל, ועל רקע האופי הכללי של הזיקה אל 'ידיעות אחרונות', ניתן להסתפק בקביעה כי לא תהיה מעורב באופן אישי בקבלת ההחלטה על זהות העיתון שבו תתפרסם מודעה מטעם משרדך, גם במקרה שבו הדבר ייעשה על-ידי אנשי לשכתך".
כמו כן הוטלו מגבלות על מעורבותו של לפיד ביישום "חוק הסופרים", כדי למנוע מצב שבו ישפיע באופן ישיר על היקף התמלוגים המועברים לכיסו ולכיסיהם של קרוביו (אמו של לפיד היא הסופרת שולמית לפיד, ורעייתו של השר לשעבר הוציאה גם היא ספרים). לפני כשנה, בעקבות טענות על ניגוד עניינים בשל קשריו עם "ידיעות אחרונות", הצהיר לפיד כי לא ייקח חלק בתהליך חקיקת הצעת החוק שנועדה להגביל את הטבלואיד המתחרה "ישראל היום".
פרסום מנדטורי: עשרות מיליוני שקלים
"ככלל", ציינה עו"ד זילבר בחלק אחר של חוות הדעת, "העיתונות הכתובה אינה מתוקצבת על-ידי המדינה ופעילותה אינה מוסדרת על-ידי משרד האוצר". עם זאת, היא מוסיפה בהמשך, למשרד האוצר יש השפעה על כספי הפרסום המופנים לפרסום מנדטורי בעיתונות המודפסת ‒ מודעות שגופי ממשל מחויבים לפרסם בעיתונים על-פי חוק.
במסגרת הפולמוס הציבורי בדבר נחיצותו של הפרסום המנדטורי, אחת הטענות הנפוצות היא כי מדובר באפיק שדרכו שרים מזרימים כספים לעיתונים הקשורים אליהם. טענה נפוצה אחרת עוסקת בבזבוז הכרוך בהפניית עשרות מיליוני שקלים לפרסום ממשלתי בעיתונים, שכן יעיל וזול הרבה יותר לפרסם את המידע במאגר מקוון.
המשנה ליועץ המשפטי לממשלה דינה זילבר (צילום: יוסי זמיר)
"בהקשר זה", כתבה עו"ד זילבר, "יש להעיר כי אגף התקציבים [במשרד האוצר] בוחן מעת לעת את נושא המודעות שאותן נדרש לפרסם לפי דין בעיתונות, מתוך מגמה לצמצמן. להחלטות בתחום זה עשויה להיות השפעה על 'ידיעות אחרונות', והטיפול בהן עשוי לעורר חשש מסוים לניגוד עניינים. ברוח הדברים האמורים לעיל, מוצע לקבוע כי הטיפול בנושא זה, ככל שיידרש, ייעשה בהתבסס על המלצות הגורמים המקצועיים, וככל שיוצע לסטות מהן, ניתן יהיה לעשות זאת באופן מנומק, ובתיאום עם היועץ המשפטי של משרד האוצר, אשר יוודא כי אין במעורבות זו משום הטיה מכוונת לטובת העיתונות הכתובה".
לצד זיקתו של לפיד לקבוצת "ידיעות אחרונות" התייחסה עו"ד זילבר גם לשורה של ניגודי עניינים אפשריים אחרים שעלולים היו להתממש במהלך כהונתו כשר האוצר. המשנה ליועץ המשפטי לממשלה פירטה עם אילו גופים ואישים נמצא לפיד בקשרי קרבה ובקשרים בעלי אופי כלכלי ופוליטי, וציינה כיצד עליו להימנע או להגביל עצמו בבואו להכריע בעניינים הקשורים לעסקיהם.
בין היתר מוזכרים במסמך 113 תומכים שהעניקו ערבויות למפלגתו של לפיד, יש-עתיד – רובם המכריע בסכומים העולים על 100 אלף שקל. בין נותני הערבות בולטים שמותיהם של אנשי הפרסום הבכירים יורם באומן (ממובילי קמפיין הבחירות של לפיד) ואילן שילוח, שכל אחד מהם העניק למפלגתו של לפיד ערבות בסך 130 אלף שקל. השופט לשעבר בעז אוקון, שבין עיסוקיו כתיבת טור שבועי ל"ידיעות אחרונות", העניק למפלגה ערבות בסך 20 אלף שקל.
עו"ד זילבר מציינת בחוות דעתה כי ההלוואות שלהן ניתנו הערבויות נפרעו, וכי הערבויות פקעו בחודש פברואר 2013, זמן קצר לאחר תום מערכת הבחירות.
כחלון עם הוט, גבאי עם בזק
לצד המסמך בעניינו של השר לשעבר לפיד פרסמה התנועה לחופש המידע גם חוות דעת בעניינם של השרים משה כחלון, גלעד ארדן, איילת שקד, אורי אריאל, אופיר אקוניס, אבי גבאי ובנימין נתניהו (חוות הדעת בעניינו של ראש הממשלה, שפורסמה כאן בשבוע שעבר, עוסקת בכהונתו כשר התקשורת). כמו כן פורסמו חוות דעת בעניינם של השרים לשעבר יעקב פרי, יעל גרמן ולימור לבנת, וחוות דעת בעניינו של סגן השר לשעבר מיקי לוי (כל המסמכים ניתנים להורדה כאן).
בחוות הדעת בעניינו של שר האוצר כחלון ציינה עו"ד זילבר בין היתר את סוגיית העסקתה של אחותו, עליזה זרקא, כסמנכ"לית כוח-אדם בחברת הכבלים הוט שבשליטת פטריק דרהי – סוגיה שעלתה לראשונה כבר לפני כשש שנים, עם מינויו לתפקיד שר התקשורת.
אף שהשר האחראי על שוק הטלוויזיה בישראל הוא שר התקשורת, צוין בחוות הדעת, גם שר האוצר מחזיק ב"סמכויות שיש בהן כדי להשפיע באופן מהותי על הוט שידורים". על רקע זה נקבע בחוות הדעת כי כחלון יימנע מטיפול ב"עניינים הנוגעים באופן ספציפי להוט שידורים או לחברה אחרת בקבוצת הוט", וייאסר עליו לעסוק בסוגיות העשויות להשפיע ישירות על מעמדה של אחותו בחברה.
"בעניינים רוחביים שבהם תידרש מעורבותך, ואשר לדעת היועץ המשפטי של משרדך יש להם השפעה ישירה ומהותית על הוט שידורים או על חברה אחרת בקבוצת הוט, תוכל לטפל רק לאחר קבלת אישור מאת הח"מ, ובתנאים שתקבע", הוסיפה. "ככלל, לא תהיה מניעה שתטפל בעניינים רוחביים שאין להם השפעה מהותית ומיוחדת על חברה מקבוצת הוט, ואולם יהיה צורך לתת את הדעת גם לאופי ההשפעה על הוט ועל מכלול נסיבות העניין".
התנועה לחופש המידע: "עצם הבקשה לחשוף את ההסדרים גרמה להטמעת חשיבותם ולזירוז הליך הכנתם עבור כל השרים"
חבר אחר במפלגתו של כחלון, השר להגנת הסביבה אבי גבאי, התחייב שלא לעסוק בענייניה של קבוצת התקשורת המתחרה בהוט – קבוצת בזק שבשליטת משפחת אלוביץ'. עד חודש אפריל 2013, צוין בחוות הדעת, כיהן גבאי כמנכ"ל חברת בזק. אף שמאז חלפו למעלה משנתיים – פרק זמן שלטענת עו"ד זילבר די בו כדי לבטל את זיקתו לחברה ‒ השר גבאי הצהיר כי הוא מצוי ב"קשר חברי קרוב עם כמחצית מחברי ההנהלה הבכירה בבזק". לפיכך, ואף שהמשרד להגנת הסביבה כמעט ואינו עוסק בתחומים העשויים להשפיע על עסקיה של קבוצת בזק, השר גבאי התבקש להימנע מעיסוק בענייניה.
"אנו סבורים כי בניתוח שאלת ניגוד העניינים יש להתייחס גם לאינטרסים של חברת בזק ושל חברות הבנות שלה (ולעניין זה ‒ yes, פלאפון ובזק בינלאומי), הנשלטות על-ידי בזק, הגם שבין בזק לבין החברות הבנות נהוגה הפרדה מבנית", הבהירה עו"ד זילבר.
מנכ"לית התנועה לחופש המידע, עו"ד עינת הורביץ, ציינה בהודעה מטעם הארגון כי ההליכים להשגת המסמכים שהתקבלו כעת החלו כבר לפני כשנה. "לא רק שתודות לבקשת התנועה לחופש המידע נחשפים לראשונה הסדרי ניגוד העניינים של שרי הממשלה הקודמת והנוכחית, אלא שעצם הבקשה לחשוף את ההסדרים גרמה להטמעת חשיבותם ולזירוז הליך הכנתם עבור כל השרים", מסרה עו"ד הורוביץ. "מידע זה כמובן חייב להיות גלוי מיד עם כניסת כל שר לתפקידו, ואנו מקווים שמעתה ואילך ההסדרים יפורסמו באופן יזום בתוך זמן קצר מיום מינוי הממשלה".
* * *
העתירה שהגישו רביב דרוקר וחדשות ערוץ 10
תשובת משרד המשפטים