באוזן של הרצוג
לו היה "ישראל היום" צהובון אמיתי, היתה פליטת הפה של יצחק הרצוג, שהתכוון להצהיר אתמול נאמנות לירושלים אך בטעות הבטיח "אשמור על נתניהו מאוחדת", הופכת לכותרת ראשית. כיוון ש"ישראל היום" הוא שופר תעמולתי עילג עם סגנון מהוגן יחסית, עורכיו מסתפקים בכותרת בולטת בעמוד השער, "נתניהו ניצח את הרצוג ב'מיני עימות'", שמלווה בסטמפה "בוז'י התבלבל: 'אשמור על נתניהו מאוחדת'".
הסגנון מתון, אך המניפולציות בוטות. בכפולה הפותחת, תחת כותרת רחבה "בוז'י התבלבל בשידור חי: 'אשמור על נתניהו מאוחדת'", מדווחים שלמה צזנה ומתי טוכפלד על חילופי הדברים בין ראש הממשלה ליו"ר המחנה-הציוני, אמש בתוכנית ערוץ 2 "פגוש את העיתונות". "הרצוג היה המרואיין היחיד שלו היתה אוזנייה", מציינים השניים, משום מה, כבר בפתח הידיעה. תצלום גדול בראש העמוד מציג את הרצוג פונה לעבר המסך הענק שממנו בקעה דמותו של נתניהו, כשאוזנייה בולטת מצד ראשו. כיתוב התצלום קורא "האוזנייה של הרצוג" ובתצלום עצמו האוזנייה מוקפת עיגול אדום, כדי שאי-אפשר יהיה לפספס אותה. "אחת הטענות שהושמעו בעקבות זאת", כותבים צזנה וטוכפלד על האוזנייה של הרצוג, "כי נדרש לכך על מנת לשמוע את הראיון עם נתניהו".
אחת הטענות? אילו עוד טענות הושמעו בעקבות התגלית כי הרצוג התראיין באולפן טלוויזיה והתעמת עם נתניהו כשאוזנייה תחובה באוזנו? "כל אזרח בישראל צריך לשאול את עצמו מי הוא רוצה שיענה לטלפון האדום ויקבל את ההחלטות החשובות ביותר לבטחון המדינה", כותב חיים שיין בטור המתפרסם אף הוא בכפולה הפותחת. "הבחירה היא, לדעתי, בין נתניהו – שהוכיח במשך שנים שיקול דעת, אחריות, ראייה מערכתית ומנהיגות בקנה-מידה עולמי, לבין יצחק הרצוג – שמיד עם הישמע הצלצול ישתמש באוזניות על מנת לקבל הדרכה מציפי לבני, ואולי מראובן אדלר, מנוני מוזס, מאייל ארד או ממאיר דגן".
עכשיו ברור. הטענה המשתמעת מ"ישראל היום" היא שהרצוג לא צויד באוזנייה על-ידי הצוות הטכני של חדשות ערוץ 2 כדי שיוכל לשמוע את נתניהו ולהגיב לדבריו, אלא על-ידי צוות היועצים הפרטיים שלו, כדי שיוכלו ללחוש לו את התשובות בשידור חי. אולי אפילו היה זה ארנון (נוני) מוזס בעצמו שסיפק לו את האוזנייה, יחד עם חוטי המריונטה. לא רק בובאי, גם לחשן.
פרופורציות
חלק ניכר מהידיעה של צזנה וטוכפלד מוקדש לפליטת הפה של הרצוג. "ברוב הטוקבקים נכתב כי נתניהו הביס את הרצוג, שנראה לא מוכן ומבולבל בעקבות פליטת הפה", הם כותבים. "גם הרשת החברתית התמלאה בתגובות דומות. כך, למשל, כתב נער בשמינית בתיכון בתל-אביב: 'שאני אבין, הוא לא מסוגל לדבר מול ביבי? או שמא הוא מרגיש חלש לעומתו? ומה יהיה כשידבר עם אובאמה? אני יודע למי אני מצביע'".
כרזת תעמולה לבנימין נתניהו, ירושלים 2015 (צילום: נתי שוחט)
הפסקה האחרונה בידיעה מוקדשת לפליטת פה, מביכה פחות, של נתניהו. "יצוין כי לא רק הרצוג מעד בלשונו", הם מדווחים. "בראיון שהעניק שלשום לרדיו דרום אמר נתניהו כי הוא מצפה משותפיו 'כחלון ולפיד,' כלשונו, להודיע על תמיכה במועמדותו לראשות הממשלה. מאוחר יותר הודיעו במטה הבחירות של הליכוד: 'רה"מ התכוון לומר כי הוא מצפה מהשותפים הטבעיים שלנו – כחלון וליברמן – להודיע על תמיכה'".
"'נתניהו מאוחדת': פליטות הפה של המועמדים העייפים", נכתב מעל דיווח קצר מאת איתמר אייכנר, המתפרסם בתחתית טור צד בעמ' 10 של "ידיעות אחרונות". אייכנר מדווח על פליטת הפה של הרצוג (תוך ציטוט שגוי של הטעות) ופליטת הפה של נתניהו, וכן מזכיר כי משה כחלון קרא לתומכיו להצביע ב-18 במרץ, בעוד שהבחירות יתקיימו ב-17 בחודש.
כיצד היו מדווחים ב"ידיעות אחרונות" על פליטת הפה של נתניהו מיום שישי אלמלא פליטת הפה של הרצוג במוצ"ש? אין לדעת. אולם ניתן לנחש, על סמך הזרוע המקוונת של קבוצת "ידיעות אחרונות", אתר ynet.
שלשום עלתה לאתר ידיעה שכל כולה דיווח על פליטת הפה של נתניהו. תחת הכותרת "נתניהו: לפיד שותף טבעי; הליכוד: זה נאמר בטעות", דיווחו איתי בלומנטל ומורן אזולאי על השגגה וצירפו תיעוד מוקלט של דברי נתניהו, כולל כתוביות המתמללות את דבריו, עבור המתקשים בהבנת הנאמר.
עד לרגע זה לא עלתה ב-ynet ידיעה דומה על פליטת הפה של הרצוג.
לצון נופל על לצון
התצלום של הרצוג, כשדמותו של נתניהו משקיפה אליו מבעד למסך הענק של אולפן חדשות ערוץ 2, מתפרסם בשערי כל העיתונים, מלבד בשער "ידיעות אחרונות".
בראש שער "הארץ" מדווח יהונתן ליס על העימות הקצר בין ראש הממשלה למועמד להחליפו. הכותרת, כותרת המשנה, כיתוב התצלום והפסקאות הראשונות בידיעה אינם מציינים את העובדה כי ברגע המכריע, אחרי שבועות ארוכים שבהם דרש להתעמת מול נתניהו, כשסוף-סוף ניתנה לו ההזדמנות לכך, כשל הרצוג בלשונו. רק בהמשך הידיעה, המופיעה בראש עמ' 4, מצוין כי הרצוג החליף בטעות בין בירת ישראל המאוחדת לבין ראש הממשלה (בכותרת המשנה לידיעה בעמוד הפנימי מוזכר כי "הרצוג מעד בלשונו").
תזכורת נוספת למעידה של הרצוג מתפרסמת בשער "הארץ", במסגרת פתיחת טורו של יוסי ורטר. תחת הכותרת "עייפות החומר" כותב הפרשן הפוליטי של העיתון: "העייפות גרמה לנתניהו להתבלבל בין יאיר לפיד לאיווט ליברמן בראיון ביום שישי לרדיו דרום, ולכנות את הראשון 'שותף טבעי' (ולאחר מכן לפרסם הודעת הכחשה מבוהלת). בעטיה של אותה עייפות מצטברת, הבטיח אמש יצחק הרצוג, באולפן 'פגוש' כשיריבו מציץ מאחורי גבו ומגחך כמו ילד ששמע בדיחה גסה, כי ישמור על 'נתניהו מאוחדת'".
ל"הארץ" תירוץ נוח לאי-הבלטת פליטת הפה של יו"ר המחנה-הציוני – זהו עיתון גבה מצח. ל"מעריב", על אף שסגנונו צעקני פחות מזה של "ידיעות אחרונות" ו"ישראל היום", תירוץ זה פחות מתאים. בכל זאת נמנע "מעריב" מלציין את פליטת הפה של הרצוג בשערו. לא בכותרות ולא בתמצית הטור של כספית המתפרסם בשער העיתון.
ידיעה מאת אריק בנדר לסיכום משדר "פגוש את העיתונות", המתפרסמת בכפולה השנייה של "מעריב", מציינת באגביות את פליטת הפה של הרצוג. זו מוזכרת בפתח הפסקה החמישית, במשפט בודד ("בדבריו התבלבל הרצוג ואמר: 'אשמור על נתניהו מאוחדת' במקום 'ירושלים מאוחדת'") ונטול כל הרחבה. בסיום הידיעה מדווח כי "בתגובה לשאלה מדוע לא הגיע נתניהו לאולפן כמו יתר המתמודדים, השיב מנכ"ל חדשות ערוץ 2 אבי וייס כי הגעתו של ראש הממשלה לאולפן היתה כרוכה באבטחה כבדה ובחילול שבת. הוא הוסיף כי גם אולמרט ושרון התראיינו בשעתו לפני הבחירות ממעון ראש הממשלה ולא הגיעו לאולפן".
"ההופעה המסכמת שלו ב'פגוש' לא היתה טובה", כותב כספית על הרצוג בטור המלא פרי עטו, שמתפרסם בכפולה הפותחת של "מעריב". "הוא נפל, כמו טירון, למלכודת של ערוץ 2, שבניגוד לסיכום מפורש, העמידו אותו מול נתניהו במחטף. הוא ישב במלוא קוטנו באולפן, בעוד נתניהו בגודל על-טבעי על המסך הגדול. הוא גימגם, הוא הסתובב לנתניהו ונותר בגבו למצלמה. הוא קיבל הזדמנות להנחית נוק-אאוט לראש הממשלה שמפחד להגיע לעימות רשמי ופומבי מולו, אבל פיספס אותה".
פסקה זו, הביקורתית כלפי הרצוג, ממוקמת בסוף טורו של כספית, המוקדש רובו ככולו לכשלונות של נתניהו. ראש הממשלה, קובע כספית, "לא הצליח להנחית נוק-אאוט" להרצוג, "למרות זירה נוחה" (כיתוב התצלום של נתניהו שנלווה לטור מהדהד קביעה זו). בהמשך טורו מפנה כספית את קוראיו לתיעוד הווידיאו של הראיון שהעניק נתניהו ל"ג'רוזלם פוסט" ותרגומו פורסם בגליון שישי האחרון של "מעריב". נתניהו, כך מגלה כספית, שגה עובדתית באחת התשובות שנתן למראיינו, גיל הופמן.
במהלך הראיון נתניהו דיבר על מקרי עבר שבהם הימין הפיל את עצמו בבחירות וציין, בין היתר, בדקה השישית לראיון, כי "זה קרה שוב ב-2006, כשאנחנו לא קיבלנו את התמיכה וקדימה הרכיבה את הממשלה ונסוגה מעזה והביאה לתוצאות נוראיות".
"ראיתי את זה ביום שישי ב'מעריב' והתקשיתי להאמין", כותב כספית. "הלכתי אתמול לאינטרנט כדי לראות את הראיון המצולם. כן, זה הציטוט המדויק מפיו של האיש. ובכן, בנימין נתניהו משוכנע שהוא הפסיד את הבחירות ב-2006, ואז קדימה ביצעה את ההתנתקות ונסוגה מעזה. זה מה שהוא אמר. הבעיה היא שמדובר בתיאור דמיוני, על גבול ההזיה. ההתנקות בוצעה לפני הבחירות ב-2006. היא בוצעה בקיץ 2005. היא לא בוצעה על-ידי קדימה, אלא על-ידי הליכוד. קדימה לא נוסדה עדיין.
"כזכור", מוסיף כספית בהמשך טורו, "זה לא המקרה הראשון שראש ממשלת ישראל מפזר הזיות ממוחו הקודח כעובדות היסטוריות ידועות. זכור המקרה של החיילים הבריטים בירושלים, והמקרה של גנדי ששירת בממשלתו, והאיטלקים שהציעו לו להיות שר האוצר שלהם. לא, במקרים האלה נתניהו לא משקר. הוא משוכנע שזו המציאות, כי הגרסה הזו נוחה לו יותר".
הערת ביניים על בנימין נתניהו והחיילים הבריטים
לפחות בנוגע להזיה בדבר "החיילים הבריטים בירושלים", מן הראוי לסייג. ראיון שהעניק נתניהו לגדי בלום ופורסם במוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות" ב-13.10.06 לא כלל ציטוט מובהק של נתניהו כאילו ראה "חיילים בריטים", אלא ציטוט שבו דיבר כביכול על "שוטרים בריטים", וממילא אחר-כך הוכחש כי כך אמר ומערכת "ידיעות אחרונות" אישרה את הכחשתו.
כיצד בכל זאת נדבקה בנתניהו אגדת החיילים הבריטים? אחד הלידים לראיון ההוא קרא:
חיילים בריטים התאמנו מעל גדר תיל, וזה מאוד הטריד אותי, כי הייתי קטן, אז שאלתי: 'אמא, איך אעמוד בזה כשאהיה חייל?'. מה היתה עונה אמא ישראלית? כשתתבגר לא יהיו מלחמות. אבל אמא שלי אמרה: 'אל תדאג, אתה תגדל'. היו הרבה תקוות בבית שלנו, אבל דבר אחד לא היה: אשליות".
כבר למחרת תהה העיתונאי דוד שליט כיצד איש במערכת "ידיעות אחרונות" לא שם לב שנתניהו לא היה יכול לראות חיילים בריטים מתאמנים ליד ביתו משום שנולד לאחר תום המנדט הבריטי על ארץ ישראל.
עם זאת, בראיון עצמו נתניהו אינו מצוטט כמי שאמר "חיילים בריטים התאמנו מעל גדר תיל, וזה מאוד הטריד אותי". במקום זאת הוא מצוטט כאומר: "פעם אחת הלכתי ברחוב עם אמא שלי וראיתי חיילים מתאמנים, אתה יודע, מעל גדר תיל, וזה מאוד הטריד אותי".
ה"בריטים" שורבב למשפט שהודגש באחד הלידים לכתבה ככל הנראה משום שדברי נתניהו על האירוע באו בראיון מיד לאחר שתיאר את סביבת ילדותו ואומר כי במקום "היו שדות קוצים ומחנה צבאי בריטי". בהמשך נתניהו צוטט כאומר: "השוטרים הבריטים ומחסומי הטנקים שלהם נראו לי ענקיים", ובתשובה לשאלת בלום, "את הבריטים הלכת לראות עם יוני?", הוא צוטט כמשיב: "לא, בכלל לא. הלכתי כאן המון עם אמא שלי".
בנימין נתניהו, מרץ 2006 (צילום: אוליביה פיטוסי)
שלושה שבועות לאחר פרסום הראיון עם בלום נחתם מדור המכתבים ב"7 ימים" במכתב מאת הקורא הנאמן אופיר אקוניס, אז יועץ התקשורת של נתניהו. "לצערנו נפלה טעות סופר מצד העיתון בכיתוב הציטוט המדויק של דברי מר בנימין נתניהו", כתב אקוניס. "נתניהו לא אמר שכילד ראה חיילים בריטים מתאמנים ליד ביתו, אלא חיילים שהתאמנו במתקן צבאי שהשאירו מאחוריהם הבריטים לאחר שעזבו את הארץ. מדובר כמובן בחיילי צה"ל שהתאמנו במחנה אלנבי שהוקם על-ידי הבריטים והופעל על-ידי צה"ל בימי ילדותו של מר נתניהו".
למכתב לוותה "הערת המערכת" שאישרה את תוכנו: "מבדיקה חוזרת של תמליל הראיון עולה כי בנימין נתניהו אכן דיבר על 'חיילים שהתאמנו במתקנים בריטיים' – ולא אמר 'חיילים בריטים' או 'שוטרים בריטים'".
על אף האישור של מערכת "ידיעות אחרונות" כי נתניהו צוטט באופן שגוי, רבים ממבקרי נתניהו ממשיכים להזכיר את הסיפור על ה"חיילים הבריטים". לפני חודשים אחדים פנתה מערכת "העין השביעית" אל אקוניס, משרד ראש הממשלה וגדי בלום בשאלה מדוע לקח למערכת "ידיעות אחרונות" שלושה שבועות לתקן שגגה שנפלה בציטוט, על אף שזו עוררה תגובות רבות מיד עם הפרסום. כל הנוגעים בדבר סירבו להגיב.
תפקידה של התקשורת
הכותרת הראשית של "ישראל היום" – "הסנאט חוקר 'מימון מהממשל נגד נתניהו'" – מתבססת על דיווח שפורסם אתמול בפוקס-ניוז. "'פרשת העמותות 2' מסתעפת", מדווחים ארז לין ומתי טוכפלד בכפולה הפותחת של "ישראל היום". "ועדה דו-מפלגתית של הסנאט האמריקני מנהלת זה זמן חקירה מיוחדת סביב מעורבותו לכאורה של ארגון 'קול אחד', שקיבל מענקים בשווי מאות אלפי דולרים מהממשל, בבחירות בישראל באמצעות ארגון V15". לפי דיווחם, "החשש הוא ש'קול אחד' השתמש במענקים בשווי של מאות אלפי דולרים שקיבל מהממשל האמריקני למטרות פסולות באמצעות V15".
Source: Secret panel probing possible Fox News ties to pro-Netanyahu campaign http://t.co/8mMEuX8Gsk
— Chemi Shalev (@ChemiShalev) March 14, 2015
"כן, אדוני ראש הממשלה, אתה צודק. הכוחות שפועלים להדחתך עצומים", כותב הבוקר רביב דרוקר במדור הדעות של "הארץ". "רוב התקשורת עובדת בזה, כסף גדול זורם להשגת היעד, מ-1999 לא היה דבר כזה. גנרלים לשעבר, אנשי עסקים, פקידים בכירים, כולם חולמים על הטקס הצנוע שבו תיפרד מהתפקיד.
"האם התופעה הזאת פסולה? התנועה להשארת נתניהו בשלטון עושה אותו דבר בדיוק. 'ישראל היום' הגדיל את תפוצתו ב-100–150 אלף עותקים ביום. כסף גדול מעבר לים, גדול הרבה יותר ממה שמושקע ב-V15, מוזרם להפצת התעמולה של נתניהו במסווה של עיתון".
"כסף זר גם תמך בך לאורך השנים", הטיחה אתמול רינה מצליח בבנימין נתניהו, שהשיב: "זה לא נכון, זה פשוט לא נכון". בהמשך השיחה, בתשובה לשאלה בנוגע למתקפותיו על התקשורת, טען ראש הממשלה כי התקשורת היא זו שתוקפת אותו ללא רחם. "זה התפקיד שלה", אמרה מצליח. "זה לא התפקיד שלה", השיב נתניהו. "תפקידה להיות אובייקטיבית. היא לא אובייקטיבית. היא לא מספרת על ההישגים שלנו". "תפקידה לבקר את השלטון", התעקשה מצליח. נתניהו השיב: "היא מבקרת את השלטון, אבל היא עושה דברים שהיא לא עושה לגבי אחרים".
"העובדה שרוב התקשורת נגד נתניהו נתפסת אוטומטית כתופעה לא הגונה", ממשיך דרוקר ב"הארץ". "הרגילו אותנו שתקשורת צריכה להיות 'מאוזנת', סימטרית, אבל מה אם שולט בנו ראש ממשלה רע במיוחד, שהמשך שלטונו מסכן את כולנו? האם גם אז התקשורת אמורה להגיד 'מצד אחד' ו'מצד שני'? [...] אולי התקשורת מתנהגת עכשיו כפי שלא נהגה זה שש שנים, מפני שנתניהו הגיע לרמת תפקוד בלתי אפשרית? נכון, זה חודשים ש'ידיעות אחרונות' ו-ynet מסתכלים על המציאות הישראלית רק דרך משקפיים של 'מה יפגע בנתניהו', אבל רוב העיתונאים (וגם הגנרלים לשעבר, הפקידים ואנשי העסקים) באמת חושבים שנתניהו הוא ראש הממשלה הגרוע ביותר שהיה פה בעשרות השנים האחרונות".
עוד כותרת ראשית
"המוני פעילים בהתגייסות אדירה בישורת האחרונה לאור קריאתם של גדולי ומאורי הדור שליט"א לקדש שם שמים", נכתב בכותרת הראשית של "המבשר", שמקדיש את מרבית שערו והעמודים 2–5 (מבין 8) לעידוד קוראיו להצביע עבור יהדות-התורה.
כישלון חרוץ בהשתתפות עשרות אלפי מפגינים
הכפולה השנייה של "ישראל היום" מזמינה את הקוראים להגיע לעצרת הימין שתתקיים הערב בכיכר רבין. "מארגני עצרת הימין מצפים הערב לעשרות אלפים בכיכר רבין", נכתב בראש העמוד. "אמש הוחלט: גם נתניהו ינאם בעצרת".
"התקשורת ברובה תנסה להמעיט בערך העצרת", מעריך דרור אידר בטור פרשנות נלווה, "אבל אוהבי ארץ ישראל ותומכי מפלגות הימין נקראים להתייצב".
הפגנת השמאל בכיכר רבין, 7.3.15 (צילום: הדס פרוש)
אם אכן יגיעו הערב עשרות אלפי מפגינים לכיכר רבין, כפי שהגיעו בשבוע שעבר לרגל הפגנת השמאל, יקשה על התקשורת להמעיט בערך העצרת. עיתונאים ב"ידיעות אחרונות" ו-ynet, שבכל זאת יבקשו להתייחס בביטול לאירוע, מוזמנים לשאוב השראה ממתי טוכפלד, הפרשן הפוליטי של "ישראל היום", שבגליון יום שישי האחרון קבע כי ההפגנה של השמאל בשבוע שעבר "נכשלה כישלון חרוץ", כיוון ש"ההמונים העדיפו לצפות בהפגנה בטלוויזיה".
עיתונות חוקרת
הכותרת הראשית של "דה-מרקר" מובילה את הקוראים לתחקיר מאת אבי בר-אלי על "הבת, היועץ והלוביסט – שיטת הגובים של ישראל-ביתנו".
בשולי החברה
ג'קי חורי מדווח ב"הארץ" כי ועדת הבחירות האזורית בבאר-שבע דחתה עתירה לארגן הסעות לקלפיות ביום הבחירות לתושבים בדואים בכפרים הלא-מוכרים בנגב, המרוחקים לעתים עשרות קילומטרים ממוקדי ההצבעה. לפי הדיווח, יו"ר ועדת הבחירות האזורית, השופט אליהו ביתן, התבקש להורות על ארגון הסעות לתושבי 13 כפרים לא-מוכרים שבהם מתגוררים יותר מ-35 אלף תושבים, ואשר בעלי זכות ההצבעה מביניהם אמורים להצביע בקלפיות ביישובים המרוחקים 10–40 ק"מ מבתיהם. השופט דחה את העתירה בנימוק "שלוועדה אין את המשאבים הדרושים להצבת אוטובוסים בכפרים ביום הבחירות, וכי התועלת בהנגשת מוקדי ההצבעה לכפרים אינה משמעותית מספיק".
"בכפרים הללו אין תחבורה ציבורית", מזכיר חורי, "ולדברי חליל אל-עמור, תושב הכבר הלא-מוכר אסרה, בגלל מצבם הכלכלי, לרוב התושבים בכפרים גם אין כלי רכב פרטיים. לכן, בעלי זכות ההצבעה שיבקשו לממש את זכותם בבחירות יצטרכו להגיע בעצמם לכביש ראשי סמוך למקום מגוריהם ולנסוע בתחבורה ציבורית".
"רחוקים מהקלפי? גט-טקסי ואובר יסיעו אתכם בחינם כדי להצביע", נכתב בכותרת ידיעה מאת דניאל שמיל הרואה אור ב"דה-מרקר" הבוקר. "לפי נהלי ועדת הבחירות המרכזית, אם אתם גרים יותר מ-20 ק"מ מהקלפי שבה אתם רשומים, אפשר לנסוע אליה וחזרה בחינם בתחבורה ציבורית", מדווח שמיל. "[...] החידוש השנה מגיע משירותי המוניות: באובר הכריזו כי אפשר יהיה לקחת מונית לקלפי וחזרה (שתי נסיעות), כאשר כדי להזמין יש להיכנס לאפליקציה ולהקליד את קוד ההטבה – בחירות 2015. הנסיעות יוגבלו לסכום של עד 40 שקל לכל כיוון, ובמקרה של עלות גבוהה יותר, הנוסע ישלם רק את ההפרש. עם זאת, בשלב זה אובר פעילה בתל-אביב בלבד".
עושים לביתם
חברת קוקה-קולה, שתורמת לזיהום הסביבה בהיקפים אדירים בשל מכירת מיליארדי בקבוקי פלסטיק מדי שנה ובהם המשקה הלא בריא שהיא מייצרת, שוב פותחת לקראת הפסח במסע יחסי-ציבור כדי להציג את עצמה כחברה עם תודעה סביבתית גבוהה. כמו בשנים קודמות, גם השנה מצאה קוקה-קולה שותף נאמן ב"ידיעות אחרונות", המקדם את המיזם שלה כאילו מדובר במידע חדשותי.
תחת הכותרת "קסם המִחזור" מתפרסמת הבוקר מודעה הנחזית לידיעת תצלום ובה מצוטט אלון זמיר, סמנכ"ל השיווק של קוקה-קולה, שאומר: "אנו גאים להמשיך את המסורת של מפעל המחזור זו השנה החמישית ברציפות".
כפולת האמצע במוסף "24 שעות" של "ידיעות אחרונות" מוקדשת ברובה לקידום המיזם "שולחן משפחתי", שהעיתון עורך בשיתוף החברה המסחרית אוסם.
הוגנים גם בלי תחרות
"אנחנו לא מונופול דורסני", אמר לפני כחודשיים ביני זומר, המנהל של נובל-אנרג'י בישראל, לעיתונאי "ידיעות אחרונות" סבר פלוצקר. "משתדלים להיות הוגנים גם בלי תחרות".
"דלק ונובל-אנרג'י עשו תרגילי מס כדי להפחית בתמלוגי הגז", נכתב בכותרת ידיעה מאת ליאור גוטמן ותומר גנון, הבוקר ב"כלכליסט". לפי הידיעה, מחזיקות מאגר הגז ים-תטיס הגישו ביום חמישי האחרון תביעה לבית-המשפט המחוזי בירושלים נגד משרד התשתיות בדרישה להחזיר להן 58.15 מיליון שקל ששילמו כתמלוגים. לטענתם, הם שילמו תמלוגים גבוהים מדי.
"מהנספחים שצורפו לכתב התביעה עולה", מדווח בהמשך הידיעה, "כי משרד האנרגיה מאשים את החברות בנסיונות לבצע תכנוני מס אגרסיביים במטרה להתחמק מתשלום תמלוגים מלא עבור הפקת הגז. עוד טוענים במשרד כי ים-תטיס מכרה גז שאין ברשותה כדי להימנע מתשלום מס".
הידיעה מצטטת ממייל ששלח לפני כשנה רו"ח שמעון כהן, ממינהל אוצרות הטבע שתחת משרד התשתיות, לנובל ודלק ובו כתב: "אנו עדים לנסיונות חוזרים ונשנים מצדכם לביצוע תכנוני מס אגרסיביים, במטרה להביא להפחתה ניכרת בסכומי התמלוגים שמשולמים על-ידיכם".
ענייני תקשורת
"אופס, שכחנו" היא הכותרת בשער מוסף "מעריב" לכתבה מאת משה שטיינמץ הבוחנת כיצד מטפלים מצעי המפלגות, ובעיקר לא מטפלים, במבחר סוגיות אזרחיות. בשער מוסף "מעריב" נדפס איור של חמישה ספרונים קטנים שאמורים לייצג חמישה מצעי מפלגות. משום מה, אחד המצעים שבאיור מיוחס לליכוד, אף שהליכוד לא פירסם כלל מצע והכתבה מאת שטיינמץ אינה מתייחסת לליכוד, למעט הערה בפתחה: "מעמדו של המוסד המכונה 'מצע בחירות' התערער במערכות הבחירות הקודמות, עד כדי כך שבבחירות 2013 מפלגת הליכוד לא טרחה בכלל לפרסם מצע או מסמך עקרונות כלשהו. זה לא הפריע לה להפוך למפלגה הגדולה בכנסת. גם הפעם ממשיך הליכוד באותו קו".
כפולת האמצע בקונטרס החדשות של "ידיעות אחרונות" מוקדשת לקידום גליון סוף-השבוע הקרוב, שצפוי להיות גדול מהרגיל לרגל חג הפסח. הסטמפה "הראיונות הכי מבוקשים" מודבקת לצד הפניה לראיון שערכה אמירה לם עם עיתונאי חדשות ערוץ 10 מתן חודורוב, שבמהלכו הוא מצהיר כי בגיל 14 הבין שהוא הומו. ב"ידיעות אחרונות" רצו, מן הסתם, בראיון היציאה מהארון של חודורוב (הוא עצמו מבהיר כי הוא סולד מהביטוי ומעולם לא התייחס לזהותו המינית כאל סוד). זהו בדיוק סוג הראיונות שעורך העיתון, רון ירון, מכנה "הישגיים", על אף שההישג היחיד בהם הוא רכילותי.