ביניים

"לידיעת ראש הממשלה נתניהו: הצמיחה רק מגבירה את האי-שוויון", נכתב בכותרת בשער "גלובס". "ראש הממשלה טוען בעקשנות שרק הצמיחה תצמצם את הפערים? הכלכלן הצרפתי תומס פיקטי טוען בספר מהפכני שמבוסס על מחקר של 15 שנה שאי-השוויון בחברות המפותחות רק מתחיל, וסופו שהוא יחזיר את החברה האנושית למאות ה-18 וה-19, שבהן שלט בכיפה ההון שעבר בירושה. מציע להטיל מס עושר אחיד בכל העולם. הספר ניצב בראש רשימת רבי-המכר של אמזון".

"בעולם החדש לא יישאר דבר למעמד הביניים", נכתב בכותרת הראשית של "כלכליסט", ציטוט של "הכלכלן שמשנה את השיח הכלכלי בעולמי בראיון בלעדי למוסף 'כלכליסט'". "פרופ' תומס פיקטי כבר מוגדר כ'כלכלן החשוב ביותר בדורנו'", מכתירה כותרת המשנה. "ספרו החדש 'הון במאה ה-21' נהפך לרב-מכר עולמי וסומן כ'נקודת תפנית בתולדות המחשבה הכלכלית'", ממשיכה הכותרת.

"בראיון ל'כלכליסט' פורס פיקטי את מסקנות מחקריו האחרונים. הוא מנתח כיצד השיטה הקיימת מבטיחה ש'בעלי ההון ימשיכו להתעשר מהר יותר מהאנשים העובדים', טוען שהתוצאה עלולה להיות 'אי-שוויון חסר תקדים ועושר מרוכז הרבה יותר מהיום', ומזהיר מפני 'איום על המוסדות הדמוקרטיים'", מסיימת הכותרת.

"לעשירים יהיה הרבה יותר, לנו יישאר הרבה פחות", נכתב בכותרת המשנה על שער המוסף, "והקורבן הבא הוא הדמוקרטיה. ראיון עם פרופ' תומס פיקטי, הכלכלן החשוב בדורנו, שהוא קריאת חובה לכל מי שעומד נפעם מול תהום האי-שוויון ההולכת ונפערת". הכותרת הראשית היא "אדונים ומשרתים".

שער מוסף "כלכליסט", 24.4.14

"החלום האמריקאי נגוז? מעמד הביניים בארה"ב הוא כבר לא העשיר בעולם", נכתב בכותרת ידיעה מתורגמת מה"ניו-יורק טיימס" בעמ' 30 של "דה-מרקר". "בעוד שעשירי ארה"ב הם עדיין בין האנשים העשירים בעולם, קצב הגידול בהכנסות המעמד הבינוני והנמוך בה אטי בהשוואה למדינות רבות אחרות – ורק שיעור נמוך ממשקי הבית ב'ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות' מרוויח מהצמיחה הכלכלית במדינה", נכתב בכותרת המשנה.

"בעולם החדש לא יישאר דבר ממעמד הביניים" היא כותרת הראיון עצמו עם פיקטי, שערכו אורי פסובסקי ומיקי פלד. "אי-השוויון ילך ויעמיק, העשירים ימשיכו להתעשר בקצב גבוה מזה של האנשים העובדים, ואנחנו חוזרים בצעדי ענק להיות חברה מעמדית על בסיס 'קפיטליזם בירושה'. הפתרון טמון בהעלאת המס על העשירים, אבל אין כמעט סיכוי שזה יקרה", נכתב בכותרת המשנה.

"בסופו של דבר", אומר פיקטי בסופו של הראיון, "זו לא רק אחריות של הכלכלנים. זו גם האחריות של חוקרים אחרים במדעי החברה, של עיתונאים, וגם של האזרחים. זו אחריות של כולם: לא להשאיר את ענייני הכלכלה לכלכלנים. מדידה קפדנית של הכנסה ועושר ותשומת לב לעובדות הן עניין שנוגע לכולנו. אם אנחנו רוצים שיהיו לנו מוסדות טובים יותר ומדיניות ציבורית טובה יותר, כולנו צריכים לעסוק בשאלות האלה, ולא להשאיר אותן לקבוצה קטנה של מומחים לכאורה, שכמובן אינם באמת מומחים".

לא היה היום בחדשות

"אתמול התארחה ועדת המשנה של ועדת פנים וסביבה, שבאה לבחון מה קורה במפרץ חיפה ואת התוכניות הרות האסון שעלולות להרוס את חייהם של מאות אלפי אנשים. מישהו ראה את זה בתקשורת?", שאלה הגולשת גליה זמיר באחד הטוקבקים שהתפרסמו אתמול כאן באתר, בתגובה  למאמר שהאשים את התקשורת שהיא שבויה של "מדינת תל-אביב". "זהו מאבק שנאבקים תושבי האזור והצליחו להביאו לכנסת ולעורר מודעות, אבל התקשורת מתעלמת כי רפי כהן סגר את המסעדה, גלית גוטמן נסעה עם יגאל אהובי לתאילנד ונינט טייב עברה דירה עם החבר החדש שלה".

"ח"כ דב חנין, יו"ר ועדת המשנה לבחינת סוגיות תכנון ובנייה במפרץ חיפה: 'האם הקטנת שכר עובדים יכולה להוות הצדקה להקמת נמל חדש'", נכתב בכותרת ידיעה שהתפרסמה היום באחד העיתונים ועסקה בדיון בוועדה שמונתה לבחון את "ההשלכות הבריאותיות והסביבתיות של התרחבות בתי-הזיקוק, הקמת נמל חדש והקמת חוות המיכלים" על המפרץ. הידיעה, על פני כשליש עמוד, סיפקה את הרקע לדיון, תיאור של הדיון עצמו, שנערך תוך כדי סיור בנמל חיפה, ציטוט של חברי-הכנסת שהשתתפו בו ואפילו של קריאת ביניים שהפריעה לדבריו של מנכ"ל נמל חיפה, מפיה של פעילה סביבתית: "איפה אתה גר? האם אתה ישן טוב בלילה?".

הידיעה, מאת מ' מילר, מתפרסמת ביומון החרדי הקנאי "הפלס". ב"ידיעות אחרונות", "ישראל היום" ו"הארץ" לא מצאתי התייחסות לדיון בוועדת המשנה של ועדת פנים וסביבה על אודות צביונה העתידי של העיר חיפה.

שולם שולם לעולם

גם היום עוסקים העיתונים בנפתולי היחסים בין ממשלת ישראל לבין הרשות הפלסטינית. אתמול תפסו את תשומת הלב דברים שאמר יו"ר הרשות לעיתונאים ישראלים – הסכמתו להארכת המו"מ (שהודגשה על-ידי "הארץ") והתנאים שהציב (שהודגשו על-ידי "ישראל היום"); במוקד העניינים היום הסכם הפיוס הפלסטיני שנחתם בין פתח לחמאס.

"פיוס פלסטיני: פתח וחמאס יקימו ממשלת אחדות", נכתב בכותרת הראשית של "הארץ", מעל לתמונה של בכירים משני המחנות מרימים ידיים שלובות בטקס החתימה על ההסכם בעזה. "בחמאס ימשיכו לשמור על עצמאות הזרוע הצבאית של הארגון", נכתב בכיתוב התמונה. כותרת המשנה היא "ישראל ביטלה בתגובה את פגישת המו"מ. נתניהו: 'עבאס בחר בחמאס ולא בשלום'. דקות לאחר ההכרזה תקף חיל האוויר פעיל בשיגור רקטות".

ב"ישראל היום", וגם ב"ידיעות אחרונות", הדגשים הפוכים. תגובת ישראל לפיוס היא מרכז הסיקור, וצובעת גם את אופיו ("זעם"). "להכרעת הקבינט: הפסקת המו"מ", נכתב בכותרת הראשית של "ישראל היום". "זעם בישראל בעקבות חתימת ההסכם בין פת"ח לחמאס", נפתחת כותרת המשנה. "בישראל זועמים: או אנחנו או חמאס", נכתב בכותרת בתחתית שער "ידיעות אחרונות". בכותרת המשנה, לצד ציטוט של נתניהו, נמצא גם מקום לציטוט של לפיד ("התפייסתם עם מי שנשבעו להרוג אותנו"). בניגוד לניסוח בכותרת ב"הארץ", בכותרת של "ידיעות" נכתב על "רקטות לדרום לאחר נסיון חיסול בעזה". כותרת ידיעה בעמ' 5 של "ישראל היום" היא "לאחר הפיוס: קסאמים".

"זה כבר מתחיל להיות מביך, הסכסוך שם אצל השכנים", כותב מרדכי גולדמן על שער "המבשר" החרדי. "היה לנו את הסכם מכה, הצהרת צנעא, הסכם קהיר ואת הצהרת דוחא. אבל תמיד כשזה הגיע לשלב המעשה, משהו שם פשוט לא עובד". גם ב"ידיעות אחרונות" מזכיר אליאור לוי, במסגרת מיוחדת תחת הכותרת "גשר מחמאסטן לפתחלנד", את ההיסטוריה המסוכסכת שבין התנועות וההסכמים השונים שנחתמו ביניהן: "עד אתמול נותרו ההבנות הללו על הנייר בלבד – וכעת נותר לראות אם הן סוף-סוף ייושמו".

רוח המועדון (1)

"לאייל גולן יש עוד סיבות לשמוח אחרי שהתבשרנו כי הוא ובת-זוגו, רוסלנה רודינה, בהריון: מכירות 60 אלף עותקים מאלבומו החדש ומופע משותף עם שרית חדד והזמר היווני ניקוס ורטיס באצטדיון בלומפילד", נכתב בכותרת המשנה לידיעה המרכזית בעמוד החדשות של המוסף היומי של "ידיעות אחרונות", "24 שעות", המסתיימת בציטוט של גולן: "אני אוהב את שרית, יש בינינו חיבור טוב".

"קשה להתעלם מהעובדה שההופעה המשותפת מגיעה אחרי התקופה הכי קשה בקריירה של גולן, אחרי פרשת הקטינות, כשחדד ומנהלה אבי גואטה החליטו להושיט לו יד תומכת במהלך אמנותי", כותב רז שכניק לקראת סופה של הידיעה, ומצטט את חדד: "כשכל זה קרה, איחלתי לאייל לצאת מהעניין כמה שיותר מהר, ואני שמחה שהמשטרה ניקתה אותו מכל חשד. האמנתי שזה יסתיים ככה".

הזמר אייל גולן רוכן לעבר הנשיא שמעון פרס בטקס הפתיחה לחגיגות יום-ההולדת של פרס. ירושלים, 18.6.13 (צילום: קובי גדעון, לע"מ)

"הדבר המעניין היחיד ב'ימים יגידו' – דבר די מדהים, למען האמת – הוא הצורה שבה מצטיירות באלבום הזה מערכות היחסים בין גברים לנשים, או ליתר דיוק, מערכת היחסים המשולשת בין גבר, אשה והגבר שגנב את האשה לגבר הראשון", כותב בן שלו בביקורת על אלבומו השנתי הקבוע של גולן ב"גלריה" של "הארץ".

"שני דברים עולים מתוך הנארטיב הקבוע הזה, שנכח גם באלבומיו הקודמים של גולן, אבל מעולם לא הופיע בצורה כל-כך עקבית ואובססיבית. ראשית, גולן מצטייר כאדם רדוף ופרנואידי, שבטוח שבכל פינה אורבים לו אויבים שמנסים לגנוב ממנו את היקר לו מכל. זה דיוקן מעניין שמצטייר מהשירים, ומה שהופך אותו למעניין עוד יותר הוא העובדה שגולן לא כותב את שיריו בעצמו. נדמה כאילו כותבי השירים שלו – וכל אחד מארבעת שירי הגניבה והבגידה נכתב בידי אדם אחר – ניסו לקלוע להלך הרוח שלו, אולי מתוך תמיכה בו ואולי מתוך מחשבה שלשיר ברוח הזאת יהיו סיכויים גבוהים להיכנס לאלבום.

"הדבר השני שעולה מתוך הנוכחות האינפלציונית של הגבר השני, אותו 'אחר' שלוקח את האהובה או שהיא נותנת לו את לבה, הוא התפיסה שלפיה לא ייתכן שאשה תישאר רגע אחד ללא חסות של גבר. או שהיא איתי, או שהיא איתו – אין אפשרות אחרת. זה חתיכת שוק לגלות את השוביניזם הזה בוקע מאלבום של אייל גולן".

רוח המועדון (2)

"חגיגה צהובה", נכתב בפינה השמאלית התחתונה של שער "מקור ראשון", לצד תצלום בגודל בול של אוהדי מכבי תל-אביב. "מכבי תל-אביב העפילה לפיינל-פור", נכתב בכותרת בשוליים השמאליים של שער "הארץ", לצד תמונה בגודל בול של שחקן מכבי תל-אביב (כדורסל). "היכל התהילה", נכתב בכותרת התופסת את רוב השליש התחתון של שער "ישראל היום", מעל לתצלום של שחקני הקבוצה חוגגים. "מי היה מאמין: בתחילת העונה אף אחד לא נתן לקבוצה הזו סיכוי, אבל מכבי תל-אביב עשתה את זה – והעפילה בפעם ה-12 בתולדותיה לפיינל-פור", נכתב לפני ההפניה לדיווח על פני (כמעט כל) כפולת העמודים 28–29.

אולסי פרי, שהוביל את מכבי תל-אביב לזכייה בשתי אליפויות אירופה, 23.3.14 (צילום: משה שי)

"האימפריה חוזרת" היא הכותרת הראשית (או אחת משתי הכותרות הראשיות) של "ידיעות אחרונות", באותיות צהובות ובמרכז עמוד השער, מעל לאותה תמונה של השחקנים החוגגים. "ניצחון מדהים", קובעת כותרת המשנה, המפנה לדיווח של כתב מכבי תל-אביב הנצחי רפאל נאה. "זה קרה. עוף החול שוב הניף כנפיים ונסק כנגד כל הסיכויים", נכתב בהפניה לטור הפרשנות של רז שכניק. ההפניות הן למוסף הספורט – מוסף הספורט היומי היחיד היוצא היום בעיתונות המודפסת בעברית – ששערו מעוצב כשהוא פונה באופן חגיגי על צדו ומציג תמונה נוספת, בתצורת פוסטר, של השחקנים החוגגים את הניצחון. "המסורת. הטירוף. הקהל. השחקנים. המאמן. ברגע האמת הכל התחבר למכבי תל-אביב", נכתב בכותרת המשנה, המצטטת גם את המאמן, שמדבר על "הרוח של מכבי", שהיא-היא ניצחה את המשחק.

וכל הטררם הזה, הקונפטי והזיקוקים שיורים ב"ידיעות אחרונות" מגיע רק לכבוד עלייה לחצי הגמר. נראה שככה זה כשאתה העיתון של המדינה שהמדינה חומקת לו מבין האצבעות והקבוצה שלו, הקבוצה של המדינה, מוכה ומושפלת פעם אחר פעם – גם חצי גמר הוא סיבה להיסטריה.

"ואגב רוח המועדון", כותב אביב לביא ב"הארץ", "עם שריקת הסיום מישהו הניח על ראשי השחקנים כובעים בצורת דגל ישראל. מותר לשער שלרוב שחקני הקבוצה אין מושג איך נראה הדגל הזה. תזכורת קטנה לכך שבהרכב הנוכחי של מכבי, העלייה לפיינל-פור היא אולי הישג אדיר למועדון – אבל הקשר לכדורסל הישראלי קלוש למדי".

רוח המועדון (3)

"תמימותו של ילד נגעה ללבי", כותב ד' פויגל בטור ב"המבשר" המוקדש לתגובת ילד לקריאת ידיעה בעיתון על נסיון פיגוע של חיזבאללה בתאילנד. "נו, מישהו שם לב לידיעה המרעישה הזו? מי הקדיש זמן על מנת לעכל את המקרה האמור. [...] אולם הילד טהור הנפש רואה את הדברים בפרספקטיבה נכונה ובאספקלריא יהודית אמיתית. הוא רואה כאן את התגלמות המלים של השיר 'והיא שעמדה' בחיי היום-יום. [...] כדאי שגם אנחנו נפתח את העיתון מדי בוקר ונעלעל בו בצורה כזאת, כך שנתבונן מעט ונשים לב לנסיו של הקב"ה שבכל יום עימנו, וניווכח גם אנו כי אכן לא ינום ולא יישן שומר ישראל, ובכל דור ודור הוא מצילנו מידי שונאינו".

ספרים, רבותי, ספרים

כל הכלכלונים עוסקים במכירה המסתמנת של רשת חנויות הספרים סטימצקי לחברת ארלדן, המחזיקה בהוצאת הספרים כתר; וכך גם מוסף הכלכלה "ממון" (כותרת ראשית) והידיעה הראשית במדור הכלכלה של "ישראל היום" (המחזיק היום שני עמודים).

"משפחת רשף, הבעלים של הוצאת כתר, תשלם 30–50 מיליון שקל תמורת רשת סטימצקי", נכתב בכותרת על שער "דה-מרקר". "חשש בהוצאות הספרים", נכתב בכותרת המשנה, "סטימצקי וגם צומת-ספרים, החולשות על 74% משוק חנויות הספרים, יוחזקו שתיהן בידי הוצאות ספרים גדולות – ושאר ההוצאות יהיו בעמדת נחיתות". "אם תצא הרכישה לפועל, 3 הוצאות ספרים ישלטו ב-80% מהשוק", קובעת כותרת המשנה לראשית על שער "ממון".

ב"דה-מרקר" ממליצה עדי דברת-מזריץ בטור פרשנות "להודות בטעות" ולבטל את "חוק הספרים", "לצד ביטול – או הגבלה – של הבעלות הצולבת של צומת-ספרים וכנרת-זמורה-ביתן ואי-אישור העסקה המתרקמת בין כתר לסטימצקי".

אי.די.בי

העיתונים מדווחים כי הסתיימה בחיוב הבדיקה בעניינו של איש העסקים מוטי בן-משה, הרוכש (יחד עם אדוארדו אלשטיין) את השליטה בקונצרן אי.די.בי מידי הנאמן שלקח אותו מנוחי דנקנר פושט הרגל. הבדיקה העלתה כי בן-משה הוא אכן הבעלים הישיר של החברה שבאמצעותה רכש את השליטה באי.די.בי.

סביבתו של נתניהו

"הפרשה המביכה שמטלטלת את סביבתו הקרובה של נתניהו" היא כותרת הגג לדיווח על פני שני שלישים מעמ' 10 של "ידיעות אחרונות", העוסקת בנהג ראש הממשלה שנחשד בביצוע עבירות מין בילדות ונערות. הפרטים והכרונולוגיה מעורפלים: כתב אישום על ביצוע עבירת מין בילדה בת תשע הוגש כבר לפני שנתיים, ההוראה מנציבות המדינה להשעותו הגיעה רק "לאחרונה", ו"לאחרונה" נעצר הנהג בחשד לעבירות דומות נוספות.

אילן שמואל, נהג ראש הממשלה לשעבר, מובא לבית-המשפט לדיון בחשדות כי ביצע עבירות מין בקטינות (צילום: פלאש 90)

פתיח הכתבה, של ירון דורון ואיתמר אייכנר, מפליג בחשיבות התפקיד של נהג ראש הממשלה ("האיש שאחראי על בטיחותו, שנחשף לשיחות רגישות, לדיווחים סודיים" וכו') ומדגיש את תגובת נציבות שירות המדינה ("נבדוק מי אחראי לכך שהמקרה לא דווח כנדרש"), שאינה עולה דווקא בקנה אחד עם תגובתה של לשכת נתניהו ("פעלנו בהתאם להנחיות").

גם ב"ישראל היום" מדווח על המקרה. בידיעה של אפרת פורשר ושלמה צזנה לא מוזכר השם נתניהו אפילו פעם אחת. תגובת משרד ראש הממשלה מופיעה בידיעה ובכותרת המשנה ("פעלנו לפי הנהלים"), תגובת נציבות שירות המדינה כלל אינה מוזכרת.

פינת הטוקבק

הערה על השער היומי בדף הפייסבוק של "ידיעות אחרונות", 24.4.14

ענייני תקשורת

"העיתונאי היהודי שמעון אוסטרובסקי" היא כותרת דיווח של א' למל ב"המבשר" על "העיתונאי האמריקאי כתב סוכנות VICE NEWS שנחטף בעיר סלוביאנסק על-ידי המורדים הפרו-רוסים". "מאז החלה המערכה ובמיוחד בחודש האחרון", טוען למל, "הפכו היהודים ללשון מאזניים, כשכל צד מצדד בהם לטובתו. פוטין מאשים את ראשי המאבק ומכנס ניאו-נאצים ואנטישמים, ובמקביל, השלטון החדש באוקראינה מאשים את הפרו-רוסים כמי שעומדים מאחורי גל מעשי האנטישמיות כדי להטיל עליהם טיט ורפש, וכראיה לטוהר כוונותיהם מציגים לראווה את מעורבותם של יהודים בתפקידים בכירים בשלטון החדש". כותרת המשנה לדיווח היא "הערבות היהודית ההדדית מביאה לפעילות ענפה מאחורי הקלעים לשחרורו של העיתונאי".

"הישראלי שנפל בשבי" היא כותרת דיווח של יאיר נבות, "כתבנו במוסקבה", ב"ידיעות אחרונות" במדור "חדשות חוץ". "הפרו-רוסים שחטפו את העיתונאי סיימון אוסטרובסקי – אזרח ישראל שהתגורר בארץ בעבר – הודו אתמול שעשו זאת בגלל דיווחיו למגזין אמריקאי", נכתב בכותרת המשנה. "בינתיים היחסים בין ארה"ב לרוסיה מחריפים, ובמוסקבה מאיימים: 'נפעל כמו בגיאורגיה'".