עיקרי הפסיקה

בג"ץ 4500/07

בפני: כבוד הנשיאה ד' ביניש
כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין
כבוד השופט י' אלון

העותרים:
1. ח"כ שלי יחימוביץ'
2. ח"כ אריה אלדד
3. ח"כ רן כהן

נ ג ד

המשיבים:
1. מועצת הרשות השניה לרדיו ולטלוויזיה
2. שר התקשורת
3. היועץ המשפטי לממשלה
4. חברת החדשות הישראלית בע"מ
5. יצחק לבני, יו"ר מועצת המנהלים של חברת החדשות
6. רחל בן ארי, חברת מועצת המנהלים של חברת החדשות
7. יהודה לנקרי
8. דב גולדברגר
9. רפי גינת
10. שידורי קשת בע"מ
11. רשת-נגה בע"מ

עתירה למתן צו על תנאי

נושא התיק:
רשות השניה לטלויזיה ולרדיו, עניינה של העתירה במעמדם המיוחד של הדירקטורים נציגי הציבור במועצת המנהלים של חברת החדשות.

עתירה ציבורית נגד החלטת משיבה 1, (להלן: המועצה), שלא למנות את משיבים 5 ו-6, (להלן: לבני ו- בן ארי), לכהונה נוספת כנציגי המועצה במועצת המנהלים של משיבה 4, (להלן: חברת החדשות), בתום תקופת כהונה של שלוש שנים. בעתירה נטען כי נפלו שלושה פגמים עיקריים בהחלטת המועצה: שיקול זר שהוא הרצון להביא למינויו משיב 9 למנהל; אי-סבירות ההחלטה; אי מתן זכות ללבני ובן ארי להשמיע את טענותיהם לפני שהוחלט לא למנותם לכהונה נוספת.

בג"ץ, (מפי הנשיאה ביניש ובהסכמת המשנה לנשיאה ריבלין והשופט אלון), דחה את העתירה ופסק כי:

הטענה כי ההחלטה שלא להאריך את כהונת לבני ובן ארי ניתנה משיקולים זרים לא הוכחה. ע"מ להטיל דופי בהחלטות המועצה ולפוסלן, נדרשות ראיות מינהליות בעלות משקל רב ומוטל על העותרים נטל הוכחה כבד בעניין. לא הוצג בסיס עובדתי וראייתי לטענה כי התקיימה קנוניה בין הזכייניות למועצה, לפיה לבני ובן ארי יוחלפו ע"מ שניתן יהיה להביא למינוי משיב 9. אין תשתית ממשית לקביעה שחברי המועצה נמנעו מלשקול שיקולים לגיטימיים בתחום סמכותם, ושקלו שיקולים שאינם ממין העניין בלחץ הזכייניות. במיוחד כך, כאשר החלפת הנציגים נעשתה עם פקיעת תקופת כהונתם לפי חוק.

המועצה היא גוף ציבורי האחראי לפיקוח על שידורי ערוצים 2, 10, ותחנות הרדיו האזוריות ועליה לפעול לשם כך לפי אינטרס הציבור. על המועצה לפעול בסבירות ולשקול שיקולים ענייניים וראויים ולאתר את הערכים והעקרונות הנאבקים על הבכורה, ולערוך ביניהם איזון לפי משקלם היחסי. חובה זו מוטלת עליה גם בבואה להחליט אם למנות לכהונה נוספת את נציגיה המכהנים בדירקטוריון חברת החדשות ועל החלטתה זו להתקבל תוך הפעלת שיקול דעת המצוי במתחם הסבירות. בענייננו על המועצה לשקול האם הנציג המכהן הינו המועמד שיוכל לייצג באופן המיטבי את אינטרס הציבור, או שמא יהיה זה אדם חדש. ההכרעה צריכה לפעול לפי האיזון הכולל של השיקולים. לפיכך, עמדת המועצה בדבר רענון השורות אינה מספיקה אף כי מדובר בשיקול שיש ליתן לו משקל.

אכן נראה כי המועצה שקלה שיקולים נוספים כגון מידת עצמאותם של נציגיה המכהנים מול זו הצפויה של נציגיה החדשים, שיקול אותה חובה עליה לשקול מאחר שהרכב דירקטוריון חברת החדשות מבוסס על איזון עדין בין האינטרס הציבורי בשידורי חדשות מדויקים, מהימנים ומאוזנים, לאינטרס הכלכלי של הזכייניות. המועצה טענה כי בהחלטתה שקלה שיקול זה וכי אף שהיתה שבעת רצון ממידת עצמאותם של לבני ובן ארי, אך שוכנעה כי נציגיה הנכנסים יפעלו אף הם בעצמאות תוך עמידה על האינטרס הציבורי. כן שקלה המועצה את מצבה של חברת החדשות ואעפ"י שטענותיה בעניין זה מוקשות, לא קמה עילה להתערבות בהחלטה. אף אם יכולה היתה המועצה ליתן משקל שונה לכל אחד מן השיקולים ששקלה, ולהגיע להחלטה אחרת, החלטתה לא חרגה ממתחם הסבירות המסור לשיקול דעת המועצה, שהרי בימ"ש זה אינו שם עצמו בנעלי הגוף הממנה ואינו שוקל במקומו את השיקולים הנוגעים לתפקודו ולמינויים הנערכים בו אלא כאשר המינוי נערך בחריגה קיצונית ממתחם הסבירות, דבר שאינו ממן ענייננו; הפגם של אי מתן זכות שימוע בא על תיקונו בדיון החוזר שקיימה המועצה.

מתוך פסק הדין

ביום 31.05.2007, צפויה היתה, אפוא, פקיעת מינויים של לבני ובן ארי, אלא אם היתה מועצת הרשות השניה רואה למנותם מחדש.

להשלמת הרקע מן הראוי להזכיר עוד כי מספר חודשים לפני מועד פקיעת כהונת לבני ובן ארי, הודיע מנהל חברת החדשות דאז מר שלום קיטל, כי יסיים את תפקידו בחודש מאי 2007. בהתחשב בכך, הקים דירקטוריון חברת החדשות בינואר 2007 ועדת משנה לאיתור מועמדים לתפקיד מנהלה החדש של החברה (להלן: ועדת האיתור). חברי ועדת האיתור היו לבני ובן ארי, והמנכ"לים של הזכייניות. ועדת האיתור קיימה מספר ישיבות במהלך החודשים ינואר ופברואר 2007 וראיינה מועמדים לתפקיד מנהל החברה. במהלך עבודת הועדה, נתגלעה מחלוקת בין נציגי הזכייניות לבין לבני ובן ארי בנוגע למועמדותו של המשיב 9, מר רפי גינת (להלן: גינת), לתפקיד מנהל חברת החדשות. שני נציגי הציבור - לבני, יו"ר הדירקטוריון, ובן ארי, חברת ועדת האיתור – התנגדו נחרצות למועמדותו של גינת למנהל החברה מטעמים שונים, ובין היתר זיקה או קרבה לנציגי הזכייניות. נציגי הזכייניות, מנגד, תמכו במועמדותו. יצוין, כי על פי ההליך הקבוע בחוק, די היה בהתנגדותם של שני דירקטורים מטעם הציבור למינויו של מועמד למנהל חברת החדשות, כדי למנוע מדירקטוריון חברת החדשות למנות מנהל לחברה, וזאת עקב הצורך ברוב מיוחד של 75% מחברי הדירקטוריון לבחירה במנהל. התנגדותם של של לבני ובן ארי היוותה, איפוא, מיעוט חוסם למינוי, ויש להניח כי התנגדות זו הביאה לכך שהזכייניות, הממליצות בפני הדירקטוריון על המועמדים לתפקיד מנהל החברה, לא הביאו את מועמדותו של גינת (או של מועמד אחר) להצבעה בדירקטוריון חברת החדשות. בסופו של יום, ועדת האיתור לא סיימה את מלאכתה וכהונתם של לבני ובן ארי בדירקטוריון פקעה עוד בטרם הושלמה עבודת ועדת האיתור. אי ההסכמה שנוצרה הביאה לכך שטרם מונה מנהל קבוע לחברה, ועד היום משמש בה כמנהל ממלא מקום זמני.[..]

לקראת סיום כהונתם של לבני ובן ארי, התכנסה מועצת הרשות השניה ביום 27.5.2007, והחליטה שלא להאריך את כהונתם ולמנות תחתם את המשיבים 7 ו-8 כנציגיה בדירקטוריון חברת החדשות. בהחלטתה ציינה המועצה כי השיקולים שהובילו לאי מינויים של לבני ובן ארי לכהונה נוספת, נגעו למצבה של חברת החדשות בתקופת כהונתם. בין יתר השיקולים לעניין זה נמנו: הזליגה של תוכן המקדם את התכניות המשודרות על ידי הזכייניות לתוך שידורי החדשות; כיסוי לא מספק בשידורי החדשות לעניינים הקשורים לפריפריה; ומצבה התקציבי של החברה. המועצה התייחסה לכך כי החלטתה שלא למנות את לבני ובן ארי לכהונה נוספת נתקבלה במקביל לחילוקי הדעות שנוצרו בין לבני ובן ארי לבין נציגי הזכייניות בנוגע למינוי מנהל לחברת החדשות. בהקשר זה, ציינה המועצה בהחלטתה כי זו אינה נוגעת לעמדת לבני ובן ארי בסוגיית מינוי המנהל, וכי היא שוכנעה שהנציגים החדשים שמינתה, המשיבים 7 ו-8, ישקלו באופן עצמאי וענייני את הנושא, תוך התחשבות באינטרס הציבורי. המועצה אף הבהירה כי לבני ובן ארי סירבו להצעה כי כהונתם תוארך בתקופה קצרה על מנת לאפשר את השלמת הליך מינוי מנהל חברת החדשות.

לקריאת פסק הדין המלא