בסוף השבוע האחרון ערך המיליונר קובי אלכסנדר חגיגת בר-מצווה מפוארת לבנו בווינדהוק בירת נמיביה. אלכסנדר, יליד ישראל, הוא המייסד של קומברס, אחת מחברות הטכנולוגיה המצליחות בארצות-הברית. אלכסנדר מתגורר במדינה האפריקאית זה כשנתיים, מאז נמלט לשם מרשויות החוק בארצות-הברית, שהגישו נגדו כתב אישום הכולל 35 סעיפים של הונאה ומרמה. הפרשה, שנודעה בשם "פרשת הבקדייטינג", על שם הניסיון המיוחס לאלכסנדר לזייף לטובתו תאריכים של אופציות בשווי מיליונים, עוררה הדים רבים ונחשבה לחמורה במיוחד. מדובר, לפי כתב האישום, במיליונים רבים של דולרים, ובארצות-הברית ממשיכים בנסיונות להסגיר את אלכסנדר כדי למצות עימו את הדין.

העובדה שמדובר במבוקש לא הפריעה לעשרות אנשי עסקים ובידור ישראלים להיענות להזמנה של אלכסנדר, שהטיס אותם לנמיביה כדי להשתתף בחגיגות, שנמשכו שלושה ימים. לפי הפרסומים בעיתונים, במסיבה נכחו מאות אנשים, וביניהם הפרסומאי יורם באומן, יו"ר קבוצת השמירה יגאל שרמייסטר, מנכ"ל בית-ההשקעות אפסילון שמואל פרנקל, מנכ"ל הרשות השנייה לשעבר שמוליק שם-טוב, איש ההייטק רון צוקרמן, מנכ"ל קומברס לשעבר כרמל ורניה, איש העסקים צביקה דגן, אנשי מכבי תל-אביב בכדורסל רוני שטן ועו"ד אריה סמו, והיחצנים רני והילה רהב. על החלק האמנותי הופקדו, מהצד הישראלי, הזמרת עינת שרוף והראפרים המכונים סאבלימינל והצל.

במוסף "סופשבוע" של "מעריב" שפורסם ביום חמישי האחרון נכתב כי "כתנאי לטיסה ולאירוח חינם נדרשו האורחים להימנע מלהגיע עם מצלמות וידיאו ואפילו פלאפונים מהדור השלישי, וכמו כן נדרשו לחתום על התחייבות להימנע מלספק לתקשורת כל פרט אודות האירוע". אלא ש"פרטים אודות האירוע", כולל תצלומים, פורסמו גם פורסמו בתקשורת. כתב העיתון "כלכליסט", אסף לוי, בילה במסיבה, צילם וחיבר כתבה מפרגנת שהתפרסמה היום (א') בעיתונו.

בכתבה הוצנעו הפרטים המביכים הקשורים לפשעים שבהם מואשם אלכסנדר, ולא היתה כל התייחסות לפן האתי הבעייתי שבהשתתפות אותם אנשים בחגיגות. לעומת זאת התמקדה הכתבה בתיאורים ארוכים ומפורטים של הפאר והרהב שבהם נערכו החגיגות, האלכוהול הרב ומספר הדוגמניות שקישטו את האירוע, ובתקוותו של אלכסנדר לשוב "לשנה הבאה בירושלים הבנויה". הכתבה זכתה להפניה הראשית בשער "כלכליסט", תחת הכותרת "החברים של קובי" והכיתוב "מיוחד". גרסה של הכתבה התפרסמה גם בעיתון-האם "ידיעות אחרונות" ובאתר Ynet.

אלא שבכך לא תם הסיפור, שהיה יכול להיזכר כאנקדוטה, אחת מני רבות, בתהליך ההתמכרות של העיתונות הישראלית לבעלי הון. במהלך סוף השבוע בנמיביה הבחין הכתב לוי כי במלון שבו הוא שוהה נמצא גם סגן נשיא צפון-קוריאה, והחליט לנסות לצלמו. אחרי שעבר, כנראה, מעגל אבטחה אחד, נעצר לוי על-ידי המשטרה הנמיבית. או אז החלו נסיונות קדחתניים לשחררו, ושגרירות ישראל ומשרד החוץ עורבו גם הם בעניין. כלי התקשורת בישראל נענו לבקשתו של העורך הראשי של "כלכליסט", יואל אסתרון, שלא לפרסם את פרטי המקרה עד שיוסדר סופית שחרורו של הכתב.

הערב פורסם לראשונה דבר המעצר והשחרור, אולם כלי התקשורת שדיווחו על הפרשה לא סיפרו כי בין אלה שפעלו לשחרורו של לוי היה היחצן רני רהב, שהשתמש לצורך כך בדרכון הדיפלומטי שברשותו. המעורבות הזו מעוררת שאלה: האם עורכי "כלכליסט" לא ירגישו חייבים ליחצן וללקוחו (המואשם בפשעים בהיקף של מיליונים, שעליהם אמור העיתון לדווח מדי פעם)? רהב, שגם היה מעורב בקורס ההכשרה של כתבי "כלכליסט", מייצג רבים מאנשי העסקים הגדולים במדינה ומשמש צינור מידע חשוב לעיתונים, ובמיוחד לכלכליים שבהם. "עבירה גוררת עבירה", שנו חז"ל. מי שמשחק לידיהם של יחצנים ובעלי הון ימצא את עצמו נתון לחסדיהם.