ביום רביעי שעבר עלה ח"כ ציון פיניאן (ליכוד) לדוכן במליאת הכנסת והגיש לקריאה טרומית את הצעת החוק 2773 – "הצעת חוק השקעות משותפות בנאמנות (תיקון - פרסום תשקיף בעיתון), התשע"א-2010".

על-פי ההצעה, שעליה חתום פיניאן יחד עם חברי-הכנסת ראלב מג'אדלה, פניה קירשנבאום, שי חרמש, אמנון כהן, משה גפני וחיים אורון, ישונה סעיף קטן (ב) בתוך סעיף 31 בחוק השקעות משותפות בנאמנות כך שיתווספו לו המלים "הודעה כאמור תכלול את כריכתו הקדמית של התשקיף".

ח"כ ציון פיניאן בעת סיור היכרות בכנסת. 19.2.09 (צילום: אורי לנץ)

ח"כ ציון פיניאן בעת סיור היכרות בכנסת. 19.2.09 (צילום: אורי לנץ)

שינוי קטן, אך כזה שמשמעותו היא השבה לאחור של תנאי פרסום התשקיפים בעיתון כך שקרנות נאמנות חדשות המוצעות למכירה לציבור יחויבו לפרסם בעיתונות המודפסת פרטים רבים יותר מתוך התשקיף הרשמי שלהן. במלים אחרות – החוק יחייבן לרכוש מודעות גדולות יותר.

בשונה מפרסום על-פי חוק, שלו מחויבים משרדי הממשלה וגופים ציבוריים, העלות של פרסום מודעות מרובות פרטים מוטלת במקרה זה על בתי-השקעות פרטיים ולא על הציבור הרחב - בדומה לפרסום על-פי חוק של משרדי הממשלה, הנהנים הם העיתונים המודפסים.

"הצעת החוק הזו באה לשמור על ציבור המשקיעים הרחב ועל עקרון הגילוי הנאות, שהוא אבן היסוד של חובת הגילוי והפרסום לציבור בכלל ובדיני ניירות ערך בפרט", הסביר ח"כ פיניאן את ההיגיון מאחורי הצעתו לחברי-הכנסת שנכחו במליאה. "המצב שהיה קיים עד לאחרונה הוא שנדרש פרסום בעיתונות של כריכת התשקיף, מכוחו הוצעה לציבור ההשתתפות ברכישת קרנות נאמנות חדשות".

לפי פיניאן, "דרישה זו שונתה לאחרונה, כך שעיקר הפרסום נדרש מעתה באינטרנט, בעוד שבעיתונות הוצע פרסום לקוני בלבד, המפנה בעיקרו לפרסום באינטרנט. הצעת החוק האמורה נועדה להשיב את המצב לקדמותו, כפי שהיה נהוג ממש עד לעת האחרונה, ולהמשיך את הפרסום בעיתונות, שהינו עדיין אמצעי ההפצה והפרסום הרחב והיעיל ביותר במדינת ישראל, על מנת להבטיח המשך מתן מידע מלא למגוון אוכלוסיית המשקיעים בקרנות נאמנות".

הקהל המתעניין ברכישת ניירות ערך וקרנות נאמנות הוא קהל מצומצם יחסית לזה המתעניין בפרסומים בענייני תכנון ובנייה, למשל. במחקר שפירסם מכון המחקר של הכנסת ועסק בפרסומים על-פי חוק נכתב כי "ככל שקהל היעד ספציפי יותר, אקטיבי יותר ומקצועי יותר, כך צפוי שתהיה לפרסום המנדטורי באינטרנט השפעה חיובית יותר". לנוכח זאת, האם אין בהשבת החובה לפרסום בעיתונות המודפסת משום עדות נוספת לסובסידיה עקיפה של הענף על-ידי חוקים ותקנות? לא, לדעת ח"כ פיניאן.

על-פי מצב העניינים שמתאר פיניאן, חלקים נרחבים מהציבור הישראלי, שאין להם נגישות לאינטרנט או שאינם בקיאים בשימוש בו, מעוניינים לרכוש קרנות נאמנות באופן ישיר, ללא תיווך של יועץ השקעות, אך אינם מסוגלים לקבל החלטות מושכלות בעניין משום הפסקת פרסום פרטי התשקיף בעיתונות המודפסת.

"קרנות נאמנות הינן מכשיר השקעה נפוץ בקרב שכבות אוכלוסייה רבות, ובהן מגזרים שלמים שונים, שבאופן עקבי הינם בעלי נגישות נמוכה מאוד לאינטרנט, או אינם נוהגים או יכולים להשתמש באינטרנט כמקור לקבלת מידע", אמר פיניאן לחברי-הכנסת.

בהמשך הוסיף: "פגיעה בציבור בגין חיסכון של כמה אלפי שקלים בשנה לאותן קרנות שמרוויחות מיליונים ודחפו בכל כוחן את שינוי המצב הקיים אינו צריך להוות עילה לפגיעה. כאשר משקללים את האינטרסים השונים, אין כל ספק שאותו חיסכון כספי לקרנות לא מצדיק שום פגיעה בציבור ובעקרון הגילוי הנאות, ויש להבטיח מתן מידע מלא לציבור המשקיעים".

עם תום דבריו של המציע, השיב להצעה מטעם הממשלה שר המשפטים יעקב נאמן, אשר חזר כמעט מלה במלה על הרציונל של פיניאן ולבסוף הודיע כי "הממשלה מציעה לכנסת לאשר את החוק בקריאה הטרומית ולהעבירה לוועדת הכספים להכנתה לקריאה ראשונה". בהצבעה שהתקיימה מיד לאחר מכן תמכו בהצעת החוק 23 חברי-כנסת. לא היו מתנגדים או נמנעים.

"ציון פיניאן לא גולש באינטרנט"

בשיחה עם "העין השביעית" מרחיב ח"כ פיניאן את הדיבור על הסיבות שהניעו אותו ליזום את הצעת החוק. "פנו אלי כמה גורמים כלכליים", הוא מסביר, "ואמרו לי, 'שמע, אדוני, אנחנו רוצים לקנות מניות ואנחנו רוצים לראות את התשקיף, ואני לא מגיע לאינטרנט, אין לי אמצעים להגיע לאינטרנט. אני קורא עיתון 'ידיעות', אני קורא 'מעריב', אני רוצה שזה ימשיך להיות המצב'. ביקשתי את זה, וראה איזה פלא, אפילו שר המשפטים בירך על המוגמר".

פיניאן מעריך כי השינוי בחוק יעלה לבתי-ההשקעות כמה עשרות אלפי שקלים בשנה, שיוקדשו לקניית מודעות בעיתונים. לדבריו, אף שמדובר בתחום צר יחסית הפונה לקהל מקצועי, גם חלק מקהל זה סובל מפער דיגיטלי. "ציון פיניאן לא גולש באינטרנט", הוא מעיד על עצמו, "גם אין לי זמן. אני קורא בעיתון". יחד עם זאת, פיניאן מדגיש כי הצעתו אינה מבקשת להפסיק את הפרסום באינטרנט, אלא לחייב פרסום בעיתון לצד הפרסום המקוון. "טובים השניים מן האחד", כהגדרתו.

האין זה, בעצם, סבסוד עקיף של העיתונים?

"אף עיתון לא פנה אלי".

מיהם אותם "גורמים כלכליים" שהזכרת?

"זה לא העיתונות".

כדוגמה לגורם כלכלי שפנה אליו ואינו עיתון או שדולה המייצגת עיתון מביא פיניאן את בנו, עו"ד יוסי פיניאן. לדברי ח"כ פיניאן, עבודתו של בנו יוסי, כמו של עורכי-דין אחרים, דורשת ממנו לשמור כספים בקרנות נאמנות, אך הוא אינו בקיא ברזי הגלישה באינטרנט. "תנוח עליך דעתך, תהיה סמוך ובטוח, עם ציון פיניאן אף עיתון לא דיבר", מוסיף פיניאן ומדגיש.

הצעת החוק, כאמור, הועברה לדיון בוועדת הכספים של הכנסת. ח"כ פיניאן, החבר בוועדה, "שומר על אופטימיות" ומעריך כי אף ש"ארוכה הדרך", כדבריו, עד לאישור הצעתו בקריאה שנייה ושלישית, הרי שכך יקרה.