לפני שבועיים, בישיבה של ועדת חוקה, חוק ומשפט, שארכה שלוש דקות, הוחלט לבצע רביזיה בתקנה 15 של תקנות חובת המכרזים. התקנה נועדה להעביר את חובת פרסום המכרזים מהעיתונות המודפסת לאינטרנט. כעת, בשל ההחלטה לבצע רביזיה, יעלה מחדש נוסח התקנה לדיון.

זה כמה שנים שמשרד האוצר מנסה להעביר חלק נכבד מהפרסומים המנדטוריים מהעיתונות המודפסת לאינטרנט. האוצר מבקש לחסוך את עלויות הפרסום ולשפר את יעילותו. מתנגדי המעבר מדגישים כי הפער בין מי שיש לו גישה לאינטרנט למי שאין לו עלול להביא לאי-שוויון בחשיפה למידע. לצד זאת עולים מדי פעם גם טיעונים עקרוניים בעד התמיכה בעיתונות המודפסת, שסובלת בשנים האחרונות מקשיים הולכים וגדלים. בפועל, במקום לקיים דיון מעמיק באפשרות של סבסוד ממשלתי לעיתונות הדפוס, נוצר בישראל מצב של סבסוד עקיף, בזבזני ולא מוסדר.

חברי-הכנסת יואל חסון (מימין) ויצחק הרצוג (משמאל) בכנסת, אוקטובר 2011 (צילום: דוד ועקנין)

בסוף השנה שעברה הציע משרד האוצר פעם נוספת לבטל את חובת פרסום המכרזים הממשלתיים "בעיתון נפוץ, בעיתון בשפה הערבית ובאתר האינטרנט", ולחייב פרסום באינטרנט בלבד. במקום פרסום כל המכרזים החדשים בעיתון, כפי שמקובל כיום, הציע האוצר כי פעם בשבוע תפורסם רשימה מצומצמת של המכרזים שפורסמו באינטרנט "בעיתון נפוץ ובעיתון בשפה הערבית", תוך הפניה לאתר הייעודי. לפי נתוני האוצר, המעבר מפרסום כל המכרזים לפרסום רשימה שבועית של המכרזים יחסוך 17 מיליון שקל בשנה.

בתחילת חודש יוני, בדיון בישיבת ועדת חוקה, חוק ומשפט, הצליח משרד האוצר להעביר באופן חלקי את נוסח התיקון שביקש לבצע. מ"מ יו"ר הוועדה, ח"כ יצחק הרצוג, הסכים למעבר של פרסום המכרזים מהעיתונות המודפסת לאינטרנט, אך ביקש לעדן את נוסח התקנה שהציע האוצר. "אני אומר לכם שעדיין, העיתונות המודפסת, במיוחד במגזר הערבי, היא קריטית, כי אם אני רוצה לשלב ספקים מהמגזר הערבי, אני רוצה שהם יקראו את זה בעיתונים. לא כולם עדיין מספיק מסונכרנים על העניין של האינטרנט", אמר הרצוג, לפי פרוטוקול הישיבה. "לא שאני לא מבין את התהליך ההיסטורי", הוסיף בהמשך הדיון, "הוא קורה, אבל אני רואה מכרזים של הרווחה, של ביטוח-לאומי. זה עדיין עובד, אתה מבין? אני לא יודע אם זה לא מוקדם מדי, הדבר הזה".

נציג הלשכה המשפטית של משרד האוצר, עו"ד ברוך לוברט, הציע להוסיף הוראת שעה שלפיה בשנה הראשונה ימשיך פרסום כל המכרזים בעיתונות המודפסת כרגיל, אך בכל פרסום יוזכר דבר המעבר הצפוי לאינטרנט. הרצוג ביקש להאריך את הוראת השעה לשנה וחצי, ונענה בחיוב.

כמו כן ביקש הרצוג כי לאחר שיתבצע השינוי והפרסום יעבור לאינטרנט, יגדל מספר העיתונים שבהם תפורסם הרשימה המצומצמת של המכרזים. "ב-OECD התחייבנו לשלב את החרדים ואת הערבים במעגל התעסוקה", אמר. "אני צריך להכניס ספקים ערבים לשוק. עכשיו הם לא מתמודדים כי הם לא מגיעים, כי יש להם בעיית מידענות. אותו דבר, אני חושב, בציבור החרדי. אני לא יודע מה אתם מציעים לעשות עם החרדים, כי יש מאבק גדול באינטרנט, זה לא סוד, ואני לא יודע מה אתם מציעים לעשות בהקשר הזה".

אבי מישראל, מנהל מינהל הרכש באגף החשב הכללי במשרד האוצר, הודה כי המשרד מתרכז בחשיפה מוגברת של המכרזים בציבור הערבי ולא בציבור בחרדי. עמיתו למשרד, עו"ד לוברט, הציע להגדיל את חובת פרסום הרשימה המצומצמת של המכרזים לשלושה עיתונים בעברית ושניים בערבית. בשל התחשבות בציבור קוראי הרוסית, סוכם על פרסום הרשימה בחמישה עיתונים, לפחות שניים מהם בעברית ושניים בערבית.

למרות הגידול במספר העיתונים, מדובר בצמצום משמעותי של היקף הפרסום לעומת המצב כיום, שבו כל המכרזים מתפרסמים באופן מפורט. הנוסח החדש אושר בוועדה פה אחד, על-ידי ח"כ הרצוג וח"כ אורי מקלב.

אלא שההסכמות שאליהן הגיעו חברי הוועדה ונציגי האוצר בוטלו, כאמור, לפני כשבועיים. כפי שדיווח תומר אביטל ב"כלכליסט", יוזמה של ח"כ יואל חסון וח"כ אברהם מיכאלי הביאה לשינוי. "הנושא, בעיני, צריך להיות נידון פעם נוספת", אמר חסון. "[...] המסלול הזה שרוצים להוביל אליו הוא מסלול שבסוף תהיה בו פגיעה בציבור מבחינת יכולת החשיפה לפרסומי הממשלה בכל הרמות המדוברות". ח"כ מיכאלי הוסיף: "האנשים האלה שלא רואים את האינטרנט ולא משתמשים בו – לא יקבלו זמינות לגשת לאותם מכרזים שמפורסמים שם, ולכן זה יגרום לחוסר שוויוניות וימנע מהם את הזכות לגשת לדברים האלה".

בתוך שלוש דקות התקבלה פה אחד ההחלטה לפתוח מחדש את הדיון בתקנה 15 בתקנות חובת המכרזים. בעד הרביזיה הצביעו חסון, מיכאלי, אחמד טיבי ויצחק הרצוג.