תצלום: אילוסטרציה

"הצפון בער", נכתב הבוקר בפתח הכותרת הראשית של "מעריב". רק בפתח הכותרת הראשית של "מעריב". מבחינת כל יתר העיתונים, או שהצפון לא בער או שאין בבעירה עניין לציבור. האם "מעריב" הצליח להשיג ידיעה בלעדית על שריפת ענק בגליל שחמקה מעיני כל יתר העיתונאים? מובן שלא, אבל לאבי אשכנזי, כתב "מעריב", היה מידע על כך שבכירים במשטרה השתתפו בסדנת גיבוש בזכרון-יעקב בעת שתושבי טובא-זנגרייה הפגינו והתפרעו במחאה על שריפת המסגד ביישוב. כדי שהפער בין השתתפות הבכירים בסדנה למצב המתוח ביישוב יחולל סנסציה גדולה ככל שניתן, הדליק "מעריב" את הצפון כולו בבעירה.

"הבעירה בצפון", נכתב בכיתוב תצלום [אתר פאנט] המתפרסם מתחת לכותרת הראשית של "מעריב". בתצלום נראית ערימת צמיגים בוערת.

"צעירי טובא-זנגרייה שרפו את בניין המועצה", מדווח דני ברנר בעמ' 9 של "ישראל היום". לפי דיווחו, "עשרות צעירים רעולי פנים התעמתו במהלך הלילה עם כוחות המשטרה הגדולים שנותרו בכפר. הצעירים השליכו אבנים, ירו באוויר מנשק קל וממקלעים ושרפו צמיגים ודגל ישראל. לאחר מכן שרפו המתפרעים את בניין המועצה והסבו נזקים כבדים למתנ"ס המקומי ולמרפאה, שממנה אף גנבו תרופות".

בידיעה נפרדת מדווח ברנר כי ראש המועצה הממונה על הכפר, תא"ל (מיל') צביקה פוגל, הודיע כי יבקש לפרוש מתפקידו. "בערב יום הכיפורים לפני שנתיים נורו לעברי שני צרורות מרובה M-16 כשהייתי במשרדי במועצה, ורק בנס ניצלתי", מצוטט פוגל. "מאחר שאני חש שזה עומד לקרות שוב, החלטתי לעזוב את תפקידי".

ב"הארץ" מדווח אלי אשכנזי כי "בערך בחצות יצאו המפגינים לצומת הכניסה אל הכפר, ניסו להצית את תחנת הדלק במקום וחסמו את הצומת באבנים וצמיגים בוערים". דיווחו מתפרסם בעמוד מודעות האבל, לצד דיווח על מותו של חבר-הכנסת לשעבר חנן פורת.

ב"ידיעות אחרונות" מדווחים על ההתפרעות של תושבי הכפר באמצעות ידיעת תצלום המתפרסמת בכפולת מודעות האבל, לצד ידיעה על מותו של השחקן שמואל שילה. תחת הכותרת "ה'מחיר' של תג מחיר", מדווחים אושרת נגד-לויט וגואל בנו כי נוסף לשריפת מבני ציבור בכפר, דיווחו חקלאי ראש-פינה על "נזקים כבדים לרכוש ולעצי פרי".

הכותרת הראשית של "מעריב", על הצפון הבוער, מפנה את הקוראים לעמ' 8, שם מצטמצם אזור הצפון לכפר טובא-זנגרייה בלבד: "טובא-זנגרייה בערה, וצמרת המשטרה בילתה בסדנת 'מאסטר שף", לשון הכותרת בראש העמוד. "בעקבות הצתת המסגד והמהומות בטובא-זנגרייה הוזנקו אלפי שוטרים לצפון", נכתב בכותרת המשנה, "אבל לסגל הבכיר של המשטרה בראשות המפכ"ל זה לא הפריע להמשיך ללבוש סינר ולהשתתף בגיבושון בישול".

בתצלום המרכזי בעמוד נראים המפכ"ל יוחנן דנינו, ניצב יואב סגלוביץ' וסגן המפכ"ל ישראל יצחק מתחבקים כשהם לבושים סינרים לבנים. מתחת לתצלום נכתב בגופן קטן "עיבוד מחשב".

תצלום אילוסטרציה ב"מעריב" (סריקה)

במלים אחרות, ראשיהם של בכירי המשטרה הולבשו על תצלום יחסי-ציבור מתוכנית הטלוויזיה "מאסטר שף". האילוסטרציה הזו נועדה לגרום לקהל הקוראים לגחך בלי שיידרש להפעיל ולו שבריר מיכולת הדמיון שלו. העובדה כי תצלום מפוברק נלווה לידיעה חדשותית שהגיעה עד לכותרת הראשית בעיתון היא סימן מובהק ש"מעריב" תחת הבעלים נוחי דנקנר והעורך ניר חפץ טרם נגמל מעיתונות הביבים שאיפיינה אותו בשנים האחרונות, למרות המאמץ הניכר לשוות לעיתון סממני איכות. למעשה, תצלום כזה אולי אפילו מדרדר את "מעריב" לשפל שלא היה כמותו בשנים האחרונות.

שלא יהיו אי-הבנות, לאשכנזי היה סיפור שבהחלט ראוי לפרסום, אולי אפילו לפרסום בולט. אבל הטיפול המגושם והאינפנטילי שסיפקו לו עורכי "מעריב", על גבול הולכת שולל של הקוראים, פגע בו במקום להועיל. ב"מעריב" רצו ככל הנראה להעצים את הזעם, אבל מי שאינו אוהב שמתייחסים אליו כאל אידיוט (לכאורה קהל היעד החדש של "מעריב") יתקשה להתעלם מהגזמות כה בוטות בדיווחים חדשותיים. זה פשוט לא רציני. "הצפון" לא בער, ולעיתון אין באמת תצלום של בכירי המשטרה מתחבקים בסינרים בזמן שתושבי הכפר טובא-זנגרייה מציתים מבני ציבור. המלצה לעיתונים שרוצים להשתפר: תתחילו בדיווח אמין ומדויק, ורק אחר-כך תיפטרו מצבעי הרקע בעמודי החדשות.

"אני חושב שגדל דור של עיתונאים מאוד ציניים בישראל, שמאמין מעומק הלב שהציבור מטומטם, שהקוראים הם בבונים ניאנדרטלים, ואני כופר בתפיסה הזו", אמר סגן עורך "מעריב" שי גולדן בראיון לעורכת "ליידי גלובס" ורד רמון-ריבלין, שהתפרסם אתמול. "עושים להם טבלואידים צהובים וצעקניים עם כותרות וכותרות משנה תת-רמה, עם טקסטים ברמה של תיכון, עם רמת שנינות ואירוניה ובקיאות בחומר שלא היתה עוברת שנה א' בקורס לעיתונאות. העמודים הראשונים בעיתונים נראים כאילו נכתבו בידי תיכוניסט חרמן ילדותי, לא משכיל וחסר חוש היסטורי וראיית עולם מורכבת".

לפי גולדן, "'מעריב' יהיה חייב לשדרג את הסטנדרטים שלו ב-7 דרגות, כי הוא במצב קטסטרופלי, ובמקביל לשמור על קו מערכתי מאוזן ברמה המדינית. אם 'מעריב' יצליח בזה – זה יהיה בית להרבה מאוד אנשים שאיבדו את האמון בעיתונות הישראלית. [...] יש צמא אמיתי לעיתונות איכותית. אם 'מעריב' יאמץ סטנדרטים גבוהים של תוכן, הסיכוי שלו לשרוד לא רע בכלל". גולדן, יש לציין, אחראי על מוסף התרבות החדש "ז'ורנל", שאכן נמצא 7 דרגות מעל קונטרס החדשות של "מעריב".

אגב, בתחתית שער "מעריב" הבוקר מתפרסמת הכותרת "השב"ס מעניש את האסירים הבטחוניים: בלי עופות שלמים". לצד הכותרת תצלום של פולקע.

פחד אמיתי

בכל העיתונים מתפרסמים דיווחים על כך שדיפלומט ישראלי הודח מתפקידו בשל הדלפה של מידע לעיתונאי. בכל העיתונים, למעט "ידיעות אחרונות", מזוהה הדיפלומט כדן ארבל, סגן שגריר ישראל בארה"ב. ב"מעריב" מקבל הסיפור את הנפח הגדול ביותר (ראש הכפולה הפותחת) ודגש מושם על מעורבותו של שירות הביטחון הכללי בחשיפת המדליף. ב"הארץ" מדווח ברק רביד כי המידע שהודלף נגע ל"סוגיה בטחונית רגישה". בשום עיתון לא מדווח אם השב"כ הפעיל אמצעי חקירה גם על העיתונאי שפירסם את הסיפור.

אלי ברדנשטיין מדווח ב"מעריב" כי ההדלפה "אירעה לפני יותר משנתיים, עוד לפני שארבל מונה לתפקיד הבכיר". לפי ברדנשטיין, "מהות ההדלפה עוסקת, ככל הנראה, באישור טלפוני שנתן ארבל לאחד הכתבים המדיניים בעיתונות המודפסת לקיומה של פגישה כלשהי. ארבל לא העביר מסמכים או פרטים נוספים. מקור במשרד החוץ הטיח ביקורת באותו עיתונאי וטען שהוא נהג בחוסר אחריות ובניגוד לכללי השיחה 'ושרף את ארבל'". מהטון הביקורתי בדיווח ניתן להבין כי אין מדובר בכתב המדיני של "מעריב".

לצד הדיווח העובדתי, מאמר פרשנות מאת בן כספית, המתמקד בעבודת השב"כ לחשיפת המקור העיתונאי. "נדמה לי שמישהו בשב"כ קצת התבלבל", כותב כספית. "[...] נדמה לי שבזמן האחרון מתחילים החברים בשב"כ, כנראה בהשראה מלמעלה, לחצות את הקו הדק המפריד בין הפעולה ההכרחית למעשים הלא מידתיים.

"[...] ארבל ידוע כדיפלומט מצטיין, אחד הטובים שיש [...] ולמרות כל זה, בא השב"כ ברגל גסה, שלא להגיד מסומרת, בלי הליך ראוי, באישון ליל, כמו במדינה אוטוקרטית, ומדיח את האיש. [...] יש כאן ניסיון להפחיד, יש כאן ניסיון להרתיע אנשים מלדבר עם עיתונאים".

אכן, בדיווח מאת ברדנשטיין נכתב כי "בעקבות הקמפיין לצמצום הדלפות, העידו עובדים רבים במשרד החוץ על תחושה של פחד אמיתי לשוחח עם עיתונאים".

יומן מחאה חדש

"תנובה הכפילה את הרווח התפעולי בתוך שלוש שנים", נכתב בראש השער האחורי של "דה-מרקר". יורם גביזון מנתח את הדו"חות הכספיים של חברת החלב, ולפיהם שיעור הרווח הנקי בשנה אחרונה עמד על כ-7%. "מנכ"ל תנובה, אריק שור, אמר כי הדו"חות מוכיחים שרווחיות תנובה היא מידתית ודומה לזו של חברות מזון בישראל ובחו"ל. בהעדר ביאור המפרט את המכירות והרווח התפעולי של מגזרי הפעילות השונים, קשה לתמוך בקביעה זו, בעיקר לגבי מגזר החלב, שעורר את המחאה הציבורית".

פרשנות דומה ניתן לקרוא ביתר המוספים והעיתונים הכלכליים. בכפולה הפותחת במוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות", למשל, כותבת נווית זומר כך: "חייבים גם לציין כי [הדו"חות] לא משקפים במדויק את שיעור הרווח האמיתי של חטיבת החלב, יצרנית הקוטג'. בהחלט יכול להיות שאם לא היו מקזזים את הפסדי מחלבת רומניה ו'אדום אדום' גם יחד מרווחי חטיבת החלב, היה מתברר ששיעור הרווחיות גבוה יותר ממה שהוצג".

"כפי שהדברים נראים עכשיו, תנועת המחאה העממית הגדולה בתולדות ישראל, שהתיימרה לחולל מהפכה חברתית עמוקה, הופכת בהדרגה ללא יותר ממרד צרכנים נגד חברת תנובה", נכתב הבוקר במאמר המערכת של "הארץ".

הכותרת הראשית של "הארץ" מלמדת שכעת לא רק תנובה על הכוונת של המחרימים: "תנובה חשפה זינוק ברווחים; איום בחרם על שטראוס, אוסם ותלמה". אסף שטול-טראורינג ואורה קורן מדווחים בעמ' 2 של העיתון על הכוונה להרחיב את החרם. "החרם אינו המטרה, אלא האמצעי", מצוטטים מובילי החרם במכתבם למנהלי שטראוס, אוסם ויוניליוור. ובכל זאת, חרם צרכני נמצא במרכז סדר היום, לא שינויים מבניים שיובילו ליתר צדק חברתי.

מאמר המערכת של "הארץ" קורא לממשלה "לאשר בהקדם את דו"ח טרכטנברג" ולמנהיגי המחאה "למהר ולחזור לפעילות נמרצת". ב"דה-מרקר" כותב נחמיה שטרסלר על ה"גורמים שמעוניינים לחסל את המלצות ועדת טרכטנברג": "מדובר במונופולים, בוועדי העובדים הגדולים, בתעשיינים, בחקלאים, במשרד הביטחון ובחרדים". מסר דומה התפרסם אתמול בכותרת הראשית של "דה-מרקר", בכפולה הפותחת של העיתון ובידיעה שהתפרסמה בעמ' 6. נכון להיום, "דה-מרקר" הוא כלי התקשורת הנלהב ביותר לאישור המלצות טרכטנברג כפי שהן, בין היתר בתואנה כי עדיף שיפור מועט על לא כלום.

ב"מעריב" מתפרסם ראיון שערך אתמול יהודה שרוני עם שר האוצר יובל שטייניץ. גם הוא בעד אישור המלצות טרכטנברג. "חלק מהשרים בקואליציה הנוכחית אינם מעוניינים בהצלחת הממשלה או בהצלחתו של העומד בראשה", מסביר שטייניץ את הכישלון של נתניהו להעביר בממשלה את המלצות הוועדה. הפתרון של שר האוצר: "צריך לעבור למשטר נשיאותי במתכונת הדומה לזו שבארה"ב או בצרפת, עם תיקונים קלים". לגבי ההמלצות עצמן מבטיח שטייניץ: "הממשלה לא תחמיץ את ההזדמנות ליישם את הדו"ח". בפתח מוסף "24 שעות" של "ידיעות אחרונות" מתפרסמות תוצאות השאלון היומי שתהה אתמול, "האם לדעתך המלצות ועדת טרכטנברג ייושמו?". 91% השיבו בשלילה.

בכותרת הראשית של "כלכליסט" מסתכלים הבוקר קדימה ומכריזים כי "המחאה עוברת שלב". בכפולה הפותחת רשימה מאת שאול אמסטרדמסקי, המתריע כי אם הפוליטיקאים הישראלים לא יפנימו את משמעות המחאה החברתית, אם לא "יזנחו את כללי הפוליטיקה הישנה ויאמצו את כללי השיח החדש, מה שאירע בקיץ האחרון יהיה רק הפרומו. מעין קול קורא שיחוויר לעומת הדבר האמיתי שיתחולל כאן בסוף אוקטובר – הפגנת המונים ביוזמת מובילי המאבק החברתי, חרם צרכנים מתוכנן, איומי השביתה של עופר עיני שעלולים להתממש ושביתה המתגבשת באקדמיה". בכפולה השנייה של "כלכליסט" משרטט העיתון את "יומן המחאה החדש" – מ"יום הזעם העולמי", שיחול בשבוע הבא, ועד להפגנות ולשביתות המתוכננות לסוף החודש. ספטמבר חלף בלי שהתחזיות האפוקליפטיות התממשו. היכונו נא לסוף אוקטובר.

מחר תפרוץ מלחמה

"צריך לנהוג תמיד כאילו מחר מלחמה", מצוטט הרמטכ"ל רב-אלוף בני גנץ בכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות". על-פי כותרת המשנה, הרמטכ"ל שוחח עם יוסי יהושוע במסגרת מיזם עיתונאי שעתיד להתפרסם במוסף "7 ימים" ביום שישי הקרוב, ערב יום כיפור, ובו ראיונות עם מפקדי גדוד 890 על לקחי מלחמת 1973.

"הקונגרס האמריקאי החליט: סיוע החוץ יקוצץ ב-20%", לשון כותרת במוסף "עסקים" של "מעריב". דוד ליפקין מדווח כי למרות ההחלטה העקרונית, הסיוע הבטחוני לישראל, בסך 3  מיליארד שקל, לא יקוצץ כלל.

הפתעות

באופן מפתיע, "ישראל היום" אינו מדגיש את ההישגים הטובים יחסית בתוצאות מבחני המיצ"ב. דיווח קצר, מאת דן לביא, מתפרסם בראש עמ' 21 של העיתון.

"באופן מפתיע", נכתב בדיווח מתורגם מה"אקונומיסט" שמתפרסם ב"דה-מרקר", "צעירים מעטים כיום צורכים הרואין". באמת מפתיע. סם כל-כך משובח, והצעירים נוטשים אותו? לטובת מה? עוד לא לגמרי ברור. "בימיו הראשונים של סם חדש, האנשים היחידים שיודעים עליו הם אלה שמשתמשים בו", מצוטט ג'ון רמזי מבית-החולים סט. ג'ורג' בלונדון, המייעץ לקליניקה ייעודית למשתמשים בסמי מועדונים.

לפי הדיווח, בשנים האחרונות התגלו עשרות רכיבים חדשים של סמים מהונדסים שבהם נעשה שימוש ("הבריטים מחבבים במיוחד חומרים פסיכו-אקטיביים", מצוין). הסם היחיד שמוזכר בשמו דווקא אינו חדש – קטמין, "סם הרדמה סינתטי המיועד לשימוש בידי וטרינרים על כלבים וחתולים". הסם "פופולרי בקרב בליינים לקבלת תחושת אופוריה חזקה", נכתב, אך לצד זאת הוא גורם לתופעת לוואי: כיבים בשלפוחית השתן.

ענייני תקשורת

גילי איזיקוביץ מדווחת ב"הארץ" כי צלם בצוות אל-ג'זירה, שהוזמן לשמוע את הנשיא שמעון פרס מגנה את שריפת המסגד בצפון, התבקש לפני הצילום להתפשט ולהוריד את מכנסיו. "גזענות מעורבת בהטרדה", הגדיר זאת פורום העיתונאים הזרים.

לי-אור אברבך מדווח ב"גלובס" כי גיא סודרי הוא המועמד המוביל לתפקיד מנכ"ל חברת החדשות של ערוץ 10.

יוסי בר מדווח ב"מעריב" כי המאפיה האיטלקית אסרה על דוכני העיתונים בעיירה קסטל אמרה די-סאביה למכור את העיתון "מטרופוליס", בשל פרסום ידיעה כי אחד מראשי הארגון החליט לשתף פעולה עם חוקריו. בעקבות האיסור, כך מדווח, שלחו "ארגונים הנאבקים בפשע המאורגן" נערים שחילקו את העיתון בחינם ברחובות העיירה.

ב"גלובס" מרחיב חן מענית בנוגע לשני מקרים של צווי איסור פרסום שהובילו לתוצאה אבסורדית: עו"ד דניאל מעוז והמדליפה ענת קם.

שי גולדן, סגן עורך "מעריב", מתראיין, כאמור, לעורכת מוסף "ליידי גלובס", ורד רמון-ריבלין. על הבעלים החדש של "מעריב", נוחי דנקנר, אומר גולדן: "הוא רגוע וחכם יותר מכל האנשים שפגשתי בחיי". על העורך החדש של "מעריב", ניר חפץ, אומר גולדן: "יש לו יכולות עיתונאיות מאוד גבוהות, חושים מצוינים וקילר אינסטינקט. הוא יודע לזהות סיפור, וכמו טורף הוא לא מרפה ממנו. [...] עיתונאי עם ביצים".

על המעבר מ"הארץ" ל"מעריב" אומר גולדן כך: "אהבתי מאוד את 'הארץ', אבל הרווחתי כמו כלב. הרווחתי פחות ממה שעורך מוסף 'הארץ' צריך לקבל. הרווחתי פחות מעמיתי בעמדות מקבילות, והרבה פחות מערכי בשוק. אני טלנט, אני שם, אני אדם שיש לו משקל ציבורי. אם אתה כמו"ל לא מסוגל לכמת את זה, אז מקומי לא שם".

בתשובה לשאלה אם הוא "כועס על עמוס שוקן" משיב גולדן: "אני קצת מאוכזב. אני לא בטוח שהוא הבין עד הסוף מי אני ומה אני. פגשתי אותו פעם אחת לשיחה של חמש דקות. הוא לא דיבר איתי מעולם חוץ מזה. [...] הכסף הפך את המעבר קל יותר. ב'הארץ' ניסו להתקרב להצעה ש'מעריב' נתנו. אני אמרתי להם: 'שואו מי דה מאני, שואו מי יור לאב'. כסף זה פקטור".

לפי רמון-ריבלין, גולדן סירב לפרט את שכרו בשני העיתונים, "אולם בענף מדברים על עלייה משכר של 18 אלף שהרוויח ב'הארץ' לשכר של כ-60 אלף שקל שהוא משתכר בתפקידו החדש ב'מעריב'".