המגזין הראשון בשפה הערבית המיועד לנשים. נוסד בשנת 2000 על-ידי קבוצת וידא-תקשורת שבבעלות לוטפי משעור. משעור מינה את בתו, יארא משעור, לעורכת. המגזין, ירחון כרומו, שואב את השראתו בעיקר מעיתונות הנשים בלבנון ומגזיני נשים אמריקאיים. יש בו מדורי אופנה, בישול ותצלומי אופנה, והוא עוסק גם בנושאים שאינם קלים לעיכול בחברה הערבית, כגון אמהות חד-הוריות, סיפורי אהבה של זוגות חד-מיניים, נשים עצמאיות ורווקות ועצות בתחום הזוגיות.
שאיפתו המוצהרת של המגזין היא לעורר דיון פתוח בזכויות הנשים. משעור התוותה במגזין קו עריכתי שלפיו האשה הערבייה החדשה היא עצמאית, גם כלכלית, ואינה מפחדת להתעמת עם החברה הגברית המסורתית שסביבה. באחד מטורי העורכת כתבה: "נולדנו חופשיות ושוות, ולא ניתן לאיש לגזול את חירותנו ואת השוויון שלנו או להגביל את זכויותינו הטבעיות". על-פי נתוני המגזין, הוא מופץ לכ-18 אלף מנויים (יותר ממחצית קוראי "א-סינארה"), ושיעורי הקריאה שלו (כ-3% מהנשים הערביות בישראל) זהים לאלה של "לאשה" בקרב הנשים בישראל.
המגזין גם מפיק אירוע שנתי של בחירת מלכת יופי מהמגזר הערבי, "מיס לילכּ". תמונות המתמודדות מתפרסמות גם במגזין וגם בעיתון "א-סינארה". הזוכה במקום הראשון מקבלת מלגת לימודים, תמונה על שער המגזין ומשכורת שנתית.
קישורים
"חדר משלך, אבל רק בבית ההורים", מאת תמר רותם, "הארץ", 23.5.2004
ביבליוגרפיה
"הכל פוליטי", לקסיקון הפוליטיקה הישראלית, עמוס כרמל. הוצאת דביר, 2001
"מדריך החברה הערבית", מרכז מוסאווא, 2005
"העיתונות הערבית בישראל כמכשיר לעיצוב זהות חדשה", ד"ר מוסטפא כבהא, מכון חיים הרצוג, 2006