מה נשאר מהאופוריה סביב בית"ר ירושלים בדרך לליגת האלופות? במשחק הראשון, בשבוע שעבר, ניצחה בית"ר בטדי את אלופת פולין, בקושי. אבל לכולם היה ברור שלקבוצה של גאידמק לא תהיה בעיה לעבור הלאה. ביום שישי שמחו כולם לשמוע שהיריבה בשלב הבא תהיה ברצלונה הענקית. הרבה מלים נשפכו השבוע על יריבת הפאר הקטלונית. בתקשורת היו גם כאלה שהחלו לתור אחר דילים נוחים לאוהדים. אף אחד לא לקח בחשבון שבדרך לתור הזהב בספרד אורבת קבוצה פולנית קשת יום. התייחסו אליה כאל מטרד שיש לסלק.
עיתונות הספורט, כדרכה, נגררה אחר התלהבות האוהדים. הביקורות למחרת הניצחון בשבוע שעבר היללו. הכותרות דיברו על רמבו והכתירו ("רשמית"!) את היורש של מלמיליאן. כל מיני עיתונאים בשקל התנדבו להוליך את האוהדים למסע מופלא של אשליות. אבל כמו במופע קסמים, ברגע שסובבו את הראש לשנייה, לא נותר זכר מהעתיד המובטח. בית"ר הושפלה בפולין, וקוסמי התקשורת עברו להתחרות ביניהם מי יצרח חזק יותר "כולם הביתה". המאמן, המנהל, השוער ומחלק התה של בית"ר צריכים להתפטר, ורק לפרשנים ולעיתונאים שטחנו לנו את הצורה במשך שבועות מגיעה העלאה במשכורת. הם הרי ידעו כל הזמן יותר טוב מכולם. אפילו רמבו כזה קטן על ידם.
שלא תטעו לרגע: גם הכישלון הקולוסאלי המתמשך של הכדורגל הישראלי – זה של בית"ר אמש, וזה של נבחרת ישראל בארבעים השנים האחרונות – לא יזיז לרוב מדורי הספורט בעיתונים ובאתרים. הכדורגל ימשיך לתפוס נפחים משמעותיים, כי זה הספורט הכי פופולרי והכי מביא רייטינג כאן. העיתונות תמשיך להיגרר אחרי האוהדים ולספק להם תככים זולים מהמגרשים. זו תוכנית כבקשתך. רק צדיקים מעטים בתקשורת ימשיכו לנסות ליצור תרבות קצת שונה של קריאת ספורט. מרבית העיתונאים ימשיכו לנפח בלונים ולהתפלא אחר-כך שהם מתפוצצים להם בפנים.
אולימפיאדה – מוסף מיוחד
אולימפיאדת סין יוצאת לדרך, ועכשיו אף אחד לא יעמוד בדרכה, גם לא בית"ר ירושלים. לרגל האירוע נספרו שלושה מוספים מיוחדים.
ל"ישראל היום" עוד אין דבר כזה, מוסף, והוא הסתפק בתשעה עמודים בתוך העיתון. התוצאה בהתאם: רפרוף מהיר על האולימפיאדה, בעיקר מנקודת מבט ישראלית, פלוס כתבה המתפעלת מהמוכנות הסינית למשחקים.
שורה תחתונה: יחסית לשטח הדל, ציון עובר.
"הארץ" הציע מוסף גלובלי (48 עמודים, בעריכת איתן בקרמן) עם חמישה סיפורים אישיים (ומרתקים) של ספורטאיות, ארבעה מתורגמים מעיתונות בעולם ועוד אחד על הסייפת הישראלית האלמונית נעם מיילס, שסיכוייה להשיג משהו בבייג'ין אפסיים. אין אצלנו מדורי ספורט שידגישו נשים בצורה כזו. כולם (כמעט) שוביניסטיים להחריד. צילום השער של השחיינית הצרפתייה לור מאנודו מרהיב ומעורר תיאבון. בסוף המוסף לא שכחו את רשימת הספורטאים הישראלים ואת לו"ז התחרויות.
שורה תחתונה: מפתיע, מקורי, מעניין.
אפרים זינגר, מנכ"ל הוועד האולימפי
(צילום: פלאש 90)
"ידיעות אחרונות" מציג בשער, איך לא, את אריק זאבי, הספורטאי הישראלי הפופולרי ביותר. בעיתון של המדינה דאגו להקיף אותו במתעמלות האמנותיות, שלרגל המאורע (צילום לשער "ידיעות אחרונות"!) לובשות קימונו ואוכלות נודלס עם מקלות. ברחוב מוזס הסטריאוטיפים תמיד עובדים שעות נוספות. חיפשתי היכן מתחבאת תמונה של מאו, ולהפתעתי לא מצאתי.
את עמודי המוסף (36 עמודים, בעריכת ערן להב וצביקה נעים) מלווים טורי צד עם רגעים קומיים מהאולימפיאדות. יש גם כתבונת חמודה על לימור פרידמן, המתעמלת שנפלה מהקורה בלוס-אנג'לס והפכה לסמל של הכשלונות הישראליים בספורט. סוגר את המוסף העמוד הסאטירי "הלוזר", שדווקא הצליח להצחיק.
שורה תחתונה: חביב, קליל ולא מזיק.
"מעריב": הקיצוצים והפיטורים ברחוב קרליבך פסחו במפתיע על המוסף האולימפי. 52 עמודים, מהם רק תשעה עמודי מודעות, ובשפה מסחרית – 83 אחוזי מערכת! מבחינת עלות-תועלת נגרם כאן נזק כבד לנמרודי, אלא אם כן נמכרה כל מודעה במאה אלף דולר.
43 עמודי מערכת (בעריכת ערן סורוקה ומיכה להב) העניקו מרחב פעולה גדול – עם 11 כתבות ועוד טורים ופינות. שני סיפורים מעניינים יותר מהשאר הם של אפרים זינגר, מנכ"ל הוועד האולימפי, שמספר לראשונה על נפילתו בשבי הסורי במלחמת יום כיפור, ועל האובססיה הסינית למדליות זהב. צילום השער (של השייטים קליגר וגל) סתמי מדי למוסף מיוחד. הכחול של הים והתכלת של השמים לא בילבלו אותי.
שורה תחתונה: טוב, מקיף ומושקע.
כך כבשנו את סין
מבין מדורי הספורט, לרשות "ידיעות אחרונות" בבייג'ין עומדת הנציגות הגדולה ביותר – שלושה כתבים וצלם (ייתכן שעוד אחד יצטרף בהמשך). "מעריב" שלחו שני כתבים וצלם שגם מדווחים ל-nrg, "הארץ" שיגר עיתונאי אחד, ואפילו "ישראל היום", שרק מלאה לו שנה, הצליח להשיג אקרדיטציה, למרות הכמות המוגבלת שהוקצתה לישראל.
מבין האתרים שיחק אותה Ynet, שברגע האחרון הפתיע וצירף כתב נוסף (מיקי שגיא) לזה שכבר היה רשום (סער הס). ככה זה כשאחד מראשי הוועד האולימפי הבינלאומי הוא אלכס גלעדי. אתר וואלה עם נציג אחד מכובד בסין, ורק מי שקורא לעצמו "אתר הספורט מס' 1" לא השיג אשרה (נכון ליום שלפני הפתיחה), וכנראה ידווח לקוראיו בלעדית מהכורסה מול הטלוויזיה. אולי מפני שיותר חשוב לו לשלוח כמה שיותר צוותים לסיקור האימונים של בית"ר ואשדוד.
פינת הבלוג. הבלוגים לביקורת תקשורת ספורט מתחלפים מהר מהצפוי. לפני שבועיים המלצתי על אחד, אלא שהשבוע הוא הרים ידיים ופרש. קצת קשה לעמוד בעומס החומרים. אלא שמיד צץ לו חדש תחת השם היצירתי "הפיצרייה של צ'ורצ'יץ'", והוא כרגע נושא הלפיד.
תגובות – yegerm9@walla.co.il