החשד באונס שהופנה כלפי שחקני הפועל תל-אביב בשבדיה המיט מבוכה וכלימה גם על כמה אתרי אינטרנט, ובמיוחד אתר ערוץ הספורט. הפרשה התפרסמה לראשונה ביום שישי לפני הצהריים ב-ynet, ומיד לאחר מכן החל מרדף מטורף של אתרי הספורט אחרי הסנסציה. ערב קודם לכן שידר אתר ערוץ הספורט בשידור ישיר את משחקה של מכבי נתניה מול גלטסראיי במסגרת מוקדמות הגביע האירופי. את הפועל תל-אביב, שעמדה לשחק באותה מסגרת מול גטבורג בשבדיה, אף אחד לא התכוון לשדר. ברגע האחרון הרים ONE את הכפפה ויצר קשר עם אתר ספורט שבדי, ששידר את המשחק ומכר אותו תמורת 55 שקל לכל גולגולת יוזר. אין לי מושג אם ONE קנו את השידור בתור יוזר יחיד, אבל ההערכה היא שהם שילמו סכום מגוחך תמורת שידור, שעשה להם יחסי-ציבור וגם רייטינג מצוין, כולל 1,100 טוקבקים.

בסיכומו של ערב רשמה נתניה תבוסה והסיפור הגדול הגיע דווקא מהפועל תל-אביב, עם ניצחון יוצא מהכלל. אלא שגם דקות ארוכות אחרי סיום המשחק בשבדיה נותר ערוץ הספורט עם כותרת ראשית על ההפסד של נתניה, חרף העובדה שהנושא כבר לא היה מעניין, רק משום שהיו לו ראיונות של אחרי המשחק ותקציר.

כשלמחרת צצה השערורייה, ערוץ הספורט לא הרשה לעצמו להפסיד שוב בגזרת הפועל תל-אביב, מה עוד ש-ONE שלחו כתב לסיקור המשחק בשבדיה. הדיווחים הראשונים סיפרו על חשד לאונס מצד שני שחקני הפועל תל-אביב, בהמשך דובר בחשוד אחד, דגלאס דה-סילבה. בידיעות פליליות נהוג לא לפרסם שמות חשודים עד להארכת מעצרם, אבל כשזה נוגע לשחקני כדורגל ישראלים שמסתבכים על אדמת נכר, יש כנראה חוק שעומד מעל האתיקה.

העדכונים באתרים התחלפו במהירות, אבל אתר ערוץ הספורט, בלהט יוצא דופן למחוק את חרפת הפסדו לאתר המתחרה ערב קודם, הלך רחוק מדי: כתב הערוץ מוטי פשכצקי קבע כי דה-סילבה צפוי לעונש מאסר ממושך, ובכל מקרה ישוחרר מיד מהקבוצה. כן נכתבה בידיעה תוספת מרושעת על הרגלי השתייה שלו. גם חרצו את דינו, גם קבעו את עונשו וגם רמסו את כבודו. נוסף לכך פירסמו באתר הזה סקר גולשים, שבדק איך צריך לנהוג בשחקן. בידיעה המקורית לא נכתבה שום הסתייגות, ולו מינימלית, כמו "במקרה שהחשדות יתבררו כאמת".

(צילום מסך: ערוץ הספורט)

בשעות שלאחר מכן החל הסיפור לאבד גובה במהירות, ובסופו של יום נותרה משערוריית מין תורנית, שבה מעורבים שחקנים צעירים, רק בועת סבון, ובעיקר תקשורת מתלהבת, מתלהמת ודורסנית.

כשהפרשה גוועה, יכלו עיתוני יום ראשון לסכם בנחת את הסיפור. זו היתה נקמתם של כלי התקשורת האטיים, שמדי יום אוכלים חצץ מהאינטרנט, ללעוג לכשלונו של חלק מהמדיה המהירה ביותר (אחרי הרדיו).

גיא אביעזר כתב ב"מעריב": "כל־כך הרבה גרסאות, עדויות, חשיפות, ספקולציות, ואפילו לא התנצלות אחת. הנזק שנגרם בסוף השבוע לשחקן באזור גלישה co.il היה חמור לא פחות מאותה תלונה של גברת סוונסון או איך שקוראים לה. דה-סילבה גמר בחוץ, ומישהו אחר צריך לאכול את הכובע". אביעד פוהורילס באותו עיתון: "אתמול ב-20.30 הסיפור האימתני מגטבורג היה מת גמור, ברווז שנשחט, נמרט וראשו נמלק. 'הסיפור' קיבל מיום שישי ובמשך כמעט יממה ממדים מפלצתיים מדקה לדקה, בעידן שבו אם אתה לא מעדכן את הידיעה בקצב ה-refresh ומחמיר את המצב של שכטר ודה-סילבה בכל ארבע דקות, אתה פשוט לא קיים. אז לפעמים המהירות היא מהשטן, ולעתים יש יתרון מסוים באטיות הדיווח, ביכולת להפנים, להבין, לעצור רגע ולתהות, שהרי מדובר בדיני נפשות ובדיני משפחות שיושבות בסלון ביתן, כמעט אבלות ומוכות הלם בשעות לא שעות, וניזונות מדיווחים לא דיווחים, שמתבססים בעיקר על מהימנות הכתבים שרובם נשארו בכלל בארץ, ולא היו ב'זירת האסון'".

אתר ערוץ הספורט הרוויח שעתיים של רייטינג, אבל עוד לפני שנכנסה השבת כבר הפסיד שני קילוגרם של אמינות. כשמזכירים את אתר ערוץ הספורט באותה נשימה עם הצהובון המתחרה, לא יעזרו לו אחר-כך עשר ידיעות בלעדיות. הנזק נגרם. שכטר ודה-סילבה לא יועמדו למשפט על אונס, אבל חלק מעיתונות האינטרנט ירד לזנות.

ועוד שתי הערות באותו עניין

ספורט "ידיעות אחרונות", ששלח כתב לשבדיה, היה חייב להצדיק את הנסיעה היקרה ופירסם ביום ראשון "גילויים חדשים" על הפרשה. תמציתם: המלון של הפועל תל-אביב נראה כמו בית-זונות אחד גדול. ביום שני לקח "ידיעות" קרדיט והתגאה ברכילות הזו ("חשיפת 'ידיעות אחרונות'"), שלטענת העיתון גרמה למאמן, אלי גוטמן, לרדת על השחקנים. ניפחו את הצהוב כמו שרק הם יודעים, לא הוסיפו מידע משמעותי במיוחד, אבל העיקר שתדעו שכתבנו היה שם. בלעדית. 

ב"מעריב" כתב אראל סג"ל על הפרשה: "הודות לאנשי שלומם בתקשורת, התדמית של הפועל חיובית, מלח הארץ כזו. בני טובים, ואני לא רוצה לומר את המלה המפורשת – 'אשכנזים'. אם בית"ר היא הכבשה השחורה, אז להפועל תמיד סולחים. על רימונים, על התפרעויות, על אבוקות. לפרנסי הקבוצה צריך לומר, במקום להיכנס למחול השדים שלא היה, הרבה יותר דחוף שתטפלו באלימות הגואה ביציעים שלכם, ותתחילו בקמפיין אמיתי נגד ההתבטאויות הגזעניות והאנטישמיות בבלומפילד". ושום גילוי נאות על אהדתו של סגל לקבוצה הגזענית ביותר בישראל.

3 קטנות

משבר השידורים בכדורגל הישראלי יצר אפקט שרשרת: כמה ממשחקי הקבוצות במפעלים האירופיים לא שודרו, לראשונה זה שנים. הכסף נגמר, המוח התייבש, ואוהדי קבוצות עשו שמיניות באוויר כדי למצוא שידור נידח המועבר באנטנה מגג בית בכפר אירופי נידח. כך, למשל, היה במשחק של מכבי חיפה, ששיחקה בקזחסטן מול אקטובה, ואף אחד לא ידע מה קורה שם. לשיא הגיחוך הגיעה תוכנית הספורט ברדיו 103 עם המנחה אופירה אסייג, שהבטיחה דיווחים שוטפים מהמשחק. עד מהרה התברר שמדובר בדיווחים מאת שני עיתונאים, שנמצאים בבתיהם בארץ ומעודכנים ברמת ה-sms. השלב הבא: שידור ישיר במורס.

צל"ש השבוע על איפוק מוענק ל-ONE. היו לאתר הזה כל המרכיבים לסיפור מין עסיסי, אבל עורכיו שמרו על מכובדות וקורקטיות. סנסציית האונס התגמדה אצלם בידיעה הראשית לסיפור קורקטי על סקס עם שחקני כדורגל, דיון על קונדומים ובחורות צועקות. טוב טעם. גם הכותרת של "הראיון המיוחד" כל-כך עם סוכן שחקנים, שלא מדבר כל יום, כלל רק סימן קריאה אחד בסך-הכל. ציפינו שהם יירדו נמוך, הרבה יותר נמוך, כמו שרק הם יודעים. אבל הם לא התפתו. כל הכבוד.

ספורט "מעריב", ביום שאחרי נצחון הפועל תל-אביב בגטבורג, שבדיה, עם כותרת טובה שקיבלה דחיפה עיצובית. שילוב יצירתי של עורך ומעצב יכול להביא לתוצאה מעניינת ששוברת את השגרה המעייפת של עמודי ספורט בעיתון. מומלץ להרבות.

לתגובות: yegerm9@walla.co.il