בשבוע שעבר הודיעה ההוצאה-לאור האמריקאית זיף-דייוויס מדיה, המוציאה את "PC מגזין", כי החל מינואר 2009 יחדל כתב-העת מלהתפרסם בפורמט מודפס, וכי כל עסקי המגזין יועברו אל אתר האינטרנט שלו, PCmag.com. מעבר לצד הסנטימנטלי שבהודעה, יש כאן שאלה של השלכות מעשיות: האם סגירת "PC מגזין" מצביעה על תופעה? ולא פחות חשוב מכך, האם המוצר הישראלי, מבית זיף-דייוויס מדיה, ייסגר גם הוא בעקבות האב האמריקאי?
"PC מגזין" נולד בינואר 1982, סמוך ללידתו של המחשב האישי, ה-PC של חברת יבמ. תוך זמן קצר הפך לתנ"ך של חובבי החומרה. אם מישהו רצה לדעת משהו בנוגע לפריט חומרה כלשהו, "PC מגזין" היה המקום עבורו. המבדקים של כתב-העת נחשבו חמורים וקפדניים, וההמלצות שלו בנוגע למסך, לוח-אם, מארז או מעבד נקראו על-ידי מאות אלפי מעריצים שרופים. במהלך שנות התשעים גדל "PC מגזין" לממדים שהזכירו יותר מדריך טלפונים מאשר ירחון. כ-600 עמודים עמוסים במודעות של כל יצרניות המחשבים ויצרניות הציוד ההיקפי (מקלדות, עכברים, סורקים, מדפסות) היו נוחתים בפתח ביתם של יותר מ-1.2 מיליון מנויים.
בשבוע שעבר נכנסתי לחנות ספרים. על המדף היו שני גליונות: גליון פברואר 2008, שהחזיק 124 עמודים, וגליון ספטמבר 2008, שהחזיק כ-100 עמודים בלבד. כל מי שמכיר מעט את תחום כתבי-העת יודע לקרוא את הכתובת שעל הקיר.
נראה שמה שקרה לספרות המחשבים, שנחשבה בעבר לסוגה משגשגת ומבוקשת וכיום כמעט נמחקה לחלוטין, קורה כעת למגזיני המחשבים. בעשור האחרון התכווץ מספר המנויים של "PC מגזין" במחצית כמעט, וכיום הוא מדווח על כ-600 אלף מנויים בלבד. נוסף לכך, במחצית הראשונה של 2008 סבל כתב-העת מצניחה של יותר מ-38% בשיעור ההכנסות מפרסום. גם כתבי-עת אחרים סובלים מאותה בעיה, ובהם גם כאלו העוסקים בטכנולוגיה, שהירידה בפרסום בהם בתשעת החודשים הראשונים של השנה נאמדת בכ-17%, אולם הימלטות המפרסמים מ"PC מגזין" היתה חדה במיוחד.
ולבסוף, אי-אפשר להתעלם מההצלחה של אתר האינטרנט של המגזין. מנכ"ל ההוצאה לאור, ג'ייסון יאנג, אמר בראיון ל"ניו-יורק טיימס" כי כ-80% מהרווחים וכ-70% מההכנסות של "PC מגזין" מגיעים מאתר האינטרנט של כתב-העת ולא מהמהדורה המודפסת שלו. מנתוני חברת ComScore עולה כי לאתר האינטרנט של כתב-העת הגיעו קרוב למיליון גולשים באוקטובר האחרון, עלייה של 5% בהשוואה לשנה שעברה.
נראה ש"PC מגזין" נתקל במגבלות המדיום: הנייר. דווקא תחום עתיר מהירות, חידושים ופיתוחים כמו חומרה למחשבים, תוכנות וציוד היקפי אינו נוהג להמתין עד למועד הירידה לדפוס. אתרי אינטרנט המתמחים בטכנולוגיה, בלוגרים מומחים הסוקרים מוצרים ואתרי השוואות מחירים הפכו את העיון ב"PC מגזין" לחוויה כמעט אנכרוניסטית. למרבה האירוניה, אתר האינטרנט של כתב-העת היה הראשון להוכיח זאת.
השילוב של כל הגורמים האלו הוביל להחלטה שכנראה אין צורך במוח כלכלי מבריק במיוחד כדי לקבל אותה. החלטה דומה קיבל לפניו Christian Science Monitor, שהודיע כי החל מאפריל 2009 יתרכז בפרסום מקוון, ועוד לפניו, כאן בישראל, "העין השביעית". מי שחושב שמגמה זו תיבלם בקרוב עשוי להתבדות: ככל שהמשבר הכלכלי יעמיק, יותר ויותר עיתונים וכתבי-עת צפויים להיסגר או לחלופין להעביר את פעילותם אל האינטרנט.
יחסינו לאן
ומה באשר לגורלו של "PC מגזין" הישראלי? מי שמכיר את ההיסטוריה של כתב-העת הזה יודע שגם הוא עבר לא מעט תהפוכות.
"PC מגזין ישראל" הופיע לראשונה בישראל בראשית שנות התשעים, לאחר שיהודה אלידע, איש הייטק בעברו, רכש את הזיכיון מחברת זיף-דייוויס. באמצע שנות התשעים נכנס אלידע לשותפות עם חברת אנשים-מחשבים, מו"ל מקומי שעסק בפרסום כמה כתבי-עת טכנולוגיים. הצדדים הקימו חברה משותפת בשם PC מדיה, שאליה העביר אלידע את "PC מגזין", בעוד שאנשים-ומחשבים העבירו אליה את "PC מדיה" (שבעבר נקרא "עולם ה-PC" ועוד קודם לכן "32 ביט").
בשנת 2000 פורקה השותפות, ואלידע הקים יחד עם יוסי ברגרזון, הבעלים של חברת דפוס-קל, את חברת קום.מדיה, שהמשיכה להוציא לאור את כתב-העת. גם שותפות זו פורקה בראשית 2004 (בשבוע שעבר מונה לדפוס-קל מפרק זמני לאחר שהחברה נקלעה לקשיים), ואלידע שוב חיפש שותף. הפעם הוא מצא קונה – חברת SBC, שרכשה את המוצרים של קום.מדיה ובהם "PC מגזין" ו"NET מגזין", שבינתיים נסגר.
לדברי עורך "PC מגזין ישראל", נדבי נוקד, "מוקדם ללבוש את החליפה להלוויה של המוצר הישראלי". נוקד טוען כי התנאים בשוק האמריקאי אינם זהים לתנאים בשוק הישראלי. "יש לנו בסיס מנויים חזק שעומד על כ-15 או 16 אלף מנויים שצומח בהדרגה ושיעור חידושי מנויים מרשים".
ואולם לדבריו, אין ספק כי להחלטה של המו"ל האמריקאי תהיה השפעה על המוצר המקומי הן ברמת ההפקה (אם הזכיינית הישראלית תקבל יותר או פחות תכנים ובאיזה היקף) והן על שיקולי המנוי אם להמשיך לשלם עליו. "ייתכן שהקורא ישאל את עצמו מדוע עליו לקרוא מגזין מנייר אם אפילו בארה"ב הגיעו למסקנה שזה מיותר", אומר נוקד.
לדברי נוקד, כ-60% מהתכנים המופיעים ב"PC מגזין ישראל" מתורגמים, אולם אין סיבה שתהיה פגיעה ברמה או בהיקף של התכנים שהזכיין הישראלי יכול להשתמש בהם. "PC מגזין יודע לייצר דבר אחד: תוכן. כיוון שהאתר PCmag.com ימשיך לייצר תוכן, אנחנו נמשיך לקבל אותו", אמר.
למרות זאת, נוקד מודה שהוא עדיין לא יודע כיצד ייראו היחסים בין הזכיין הישראלי למו"ל האמריקאי בעידן שבו אין יותר מגזין מודפס. האם ההחלטה האמריקאית מקרבת את היום שבו תתקבל החלטה דומה בישראל? נוקד טוען שהכל עניין של כסף. "אם 'PC מגזין' ימשיך בישראל, זה יהיה אך ורק אם הוא ייצר כסף. אף אחד לא יעשה את זה בהתנדבות", סיכם.
הכותב עבד בחברת אנשים-ומחשבים בשנים 1998–1999