חברת אפל מומחית ביחסי-ציבור. אלופה. סטיב ג'ובס, מנכ"ל החברה, עשה קריירה משליטה בעיתונות. הוא המלך. הם כאלה אלופים והוא כזה מלך שלפעמים העיתונאים שוכחים שהם עובדים בשירות הקוראים שלהם ולא בשירות החברה.
בשבוע שעבר למשל שלחו דוברי הזכיין הישראלי של אפל, חברת iDigital, הודעה לעיתונאים שבה נאמר כי החברה מחפשת עובדים לחנות הראשונה שלה, שתיפתח בקרוב. נציגי אפל ביקשו שהעיתונאים יפרסמו את הידיעה. רוב העיתונאים שלחו את אנשי יחסי-הציבור של אפל למחלקת המודעות של עיתוניהם: אם iDigital רוצה לפרסם מודעת "דרושים", היא מוזמנת לשלם עבורה. ב"גלובס" החליטו לוותר על המודעה, ורועי דויטש פירסם ב"גלובס" טקסט שכולו שיר הלל לחברה. כך נפתח הטקסט שלו:
"בניגוד לכל חנות קמעונאית 'רגילה' אחרת, האפל סטור – כמו כל דבר שאפל עושה – נחשבת בעיני חסידיה לחוויה דתית כמעט. מכאן שלא מפתיע במיוחד הביקוש הגדול שיש לעבודה בחנויות האלה".
לא ברור על מה מבוססת הקביעה הזו. האם לדויטש יש נתונים על "הביקוש הגדול" שיש לעבודה בחנויות החברה? האם הוא השווה בין הביקוש לעבודה בחנות של אפל לעומת חנות של פוקס או פיצה דומינוס? אם כן, הרי שהנתונים הללו אינם מופיעים בידיעה שלו. דויטש ממשיך ומתפייט:
"עשרות צעירים בחולצות ירוקות הנושאות את הלוגו של אפל מסתובבים בין האנשים השוהים בחנות ומשתמשים במכשיריה של אפל ללא הגבלת זמן, ומסבירים באדיבות ובסבלנות לכל דורש גם את ההסברים הספציפיים ביותר".
גם באדיבות וגם בסבלנות? נשמע לי כמו איש מכירות ברשת חנויות באג. אבל מצד שני, באג היא קמעונאית "רגילה", אז את מי היא מעניינת? הלאה:
"ועכשיו כל זה קורה גם בישראל: בקרוב תיפתח חנות האפל הראשונה בארץ הקודש, בקניון רמת-אביב – ותופעל על-ידי הנציגה המקומית iDigital, זאת לאחר שנים בהן התחננו חובבי אפל הישראלים לנציגה הקודמת, ידע, שתפתח חנות כזו".
אני לא מכיר אף חובב אפל ש"התחנן" שתיפתח חנות ב"ארץ הקודש", אבל זה נשמע טוב וממילא דרמה מצועצעת היא מצרך מבוקש כאשר מפרסמים מודעת "דרושים". אפשר להמשיך:
"אך בעוד שבארה"ב מדברים כבר על כ-10% מהאוכלוסייה שמשתמשים במקינטוש, בארץ הנתונים קצת טובים פחות (בעיקר בגלל שנים של הזנחה), ולכן iDigital, כך נראה, מצאה דרך מקורית במיוחד לגייס עובדים לחנות החדשה".
הנתונים אכן "קצת טובים פחות", והדרך המקורית שבה iDigital מצאה לגייס עובדים היא לשכנע את "גלובס" להפוך לפלטפורמת יחסי-הציבור הפרטית שלה. נוסף ל"גלובס", שנרתם למשימה בחדווה לא ברורה, מספר דויטש כי iDigital פנתה גם ל"בלוגרים המובילים בתחומים הרלבנטיים בתקווה שאלו יעזרו לה לאתר מועמדים חדשים". דויטש מספר שרק אתר אחד הסכים לפרסם את מודעת ה"דרושים" של iDigital, אך ציין שבחברה "עוד אופטימיים".
מדוע שלא יהיו אופטימיים? החדירה של קומוניקטים לאגפי התוכן בעיתונים היא כבר לא סוד כמוס, אבל נראה שעם הזמן עוד ועוד גבולות נחצים. אם אנשים שכותבים בעיתון, שאמורים להיות אמונים על אתיקה עיתונאית ומקבלים שכר כדי לשרת את הקוראים שלהם, מוכנים לפרסם טקסט כזה, מדוע שבלוגרים לא יעשו זאת? אלא שלמרבה ההפתעה, ואולי בעצם לא, הבלוגרים מתגלים כבעלי מחויבות יותר עמוקה לקוראים שלהם מאשר כמה מהאנשים שכותבים בעיתון.