הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו הסכימה להעביר לידי עמותת "הצלחה" את הפרוטוקולים של ישיבות ועדת הטלוויזיה שבהן נדונה התוכנית "השבוע". כך עולה מתגובת הרשות, שהוגשה בשבוע שעבר לבית-המשפט המחוזי בירושלים. דבר הגשת התגובה נודע לראשונה בכנס בנושא שקיפות שנערך באוניברסיטה הפתוחה ביום רביעי, בעת הרצאה שנשא עו"ד אלעד מן, היועץ המשפטי של עמותת "הצלחה".
ביוני האחרון הגישה העמותה עתירה מינהלית לבית-המשפט לפי חוק חופש המידע, ובה דרשה להורות לרשות השנייה למסור לה שני פרוטוקולים של ישיבות ועדת הטלוויזיה שלה, האחת שבה נדון שיבוץ התוכנית "השבוע" בלוח השידורים והאחרת שבה נדונה הורדתה מלוח השידורים. את שני הפרוטוקולים ביקשה התנועה לראות במשך שנה, אולם הרשות דחתה את הבקשה פעם אחר פעם.
העניין המיוחד בהחלטות סביב "השבוע" נובע מהעובדה שזו התוכנית שבה שודרה הכתבה שבעקבותיה אולץ ערוץ 10 להתנצל בפני איש העסקים שלדון אדלסון. ההתנצלות שנכפתה על אנשי המערכת הובילה להתפטרות של ראשי חברת החדשות ומחאה בשידור. מאוחר יותר הורדה התוכנית כולה מהמסך, והכתב שהכין את הכתבה, אבנר הופשטיין, פוטר.
למרות בקשות חוזרות ונשנות סירבה הרשות השנייה להעביר לידי העמותה את הפרוטוקולים, בתואנות שונות. בין היתר טענה הרשות כי העברת הפרוטוקולים תיאלץ אותה לבצע עבודה רבה, כי אם יועברו הפרוטוקולים עלול להיווצר "אפקט מצנן" על משתתפי הדיונים ברשות, וכי ממילא אין בפרוטוקולים דבר מה דרמטי.
אלעד מן (צילום: "העין השביעית")
"אף אחד מהטיעונים שהעמידה הרשות השנייה, לרבות טיעון ה'סחף' או 'המדרון התלול' וההפרעה האפשרית לעבודת הרשות – אין בהם כל ממש", נכתב בעתירה שהגישו עו"ד דב גלעד-כהן ועו"ד מן.
בתגובת הרשות, שהגישו עו"ד דרור גדרון ועו"ד נגה גל, הוסבר כי באופן עקרוני, "תמליל הקלטות הישיבות של ועדת המשנה של מועצת הרשות, אשר אינו בגדר פרוטוקול רשמי, אינו חומר אשר על רשות מינהלית להעביר במסגרת בקשה לפי חוק חופש המידע". התגובה, יש לציין, הוגשה במועד המאוחר ביותר האפשרי, בלי לעבור על הוראת השופט שדן בעתירה.
לפי באי-כוחה של הרשות, "תמלילי ישיבות המועצה וועדותיה, המחזיקים עשרות ולעתים מאות עמודים, אינם נערכים או מאושרים אצל גורם כלשהו, אינם עוברים הגהה, והם נשמרים לצרכים פנימיים של הרשות בלבד". לדברי הרשות, בדיונים עולים פעמים רבות סודות מסחריים ומקצועיים, ועל כן "לו היתה מחויבת הרשות לעבור על כל התמלילים, להשחיר חלקים רבים המהווים סודות מקצועיים או מסחריים של בעלי הזיכיון, להפיצם לחברי המועצה, להטמיע את הערותיהם, להעביר לבעלי הזיכיון את התמליל המושחר ולהותיר להם זמן לעתור ככל שלדעתם עדיין יש בתמליל עניינים מקצועיים או מסחריים שלהם, ולאחר זמן ההמתנה, ואם לא התקבלה עתירה בשלב זה, לאשר את התמליל ולהעלותו לאתר – הדבר היה מטיל נטל כבד על הרשות ומשבש את תפקודה התקין".
"מדובר ברשות בעלת תקציב קטן יחסית אשר בשנת 2011 עמד על סך של כ-59,632 אלף שקל"
הרשות הוסיפה מיד בהמשך כך: "בפרט כאשר מדובר ברשות בעלת תקציב קטן יחסית, אשר בשנת 2011 עמד על סך של כ-59,632 אלף שקל, הממומן כולו מכספי התמלוגים של בעלי הזיכיון, ולא מכספי המדינה או הצופים". האופן שבו נרשם תקציב הרשות בתגובתה עלול להטעות. בפועל כוונתה של הרשות היא שהתקציב השנתי בשנת 2011, התקציב המוגדר "קטן יחסית", עמד על קרוב ל-60 מיליון שקל, ולא 59 אלף שקל, כפי שניתן להבין בטעות מכתב התגובה (לפי אתר הרשות השנייה, התקציב בשנת 2011 עמד על "49,632 אל"ש", כלומר על 49 מיליון שקל).
מעבר לטענת המעמסה התקציבית, חזרה וטענה הרשות כי "להפצת התמלילים המלאים עלול להיות אפקט מצנן על פעילותם של חברי המועצה", וכי העברת הפרוטוקולים עלולה לפגוע גם באופן שבו נציגי בעלי הזיכיון יציגו את עמדתם בפני חברי המועצה.
חרף זאת נכתב בתגובה כי "לפנים משורת הדין, ולאחר שבחנה הרשות השנייה את התמלילים לגופם, ולאור העובדה כי כל לוחות השידורים נשוא ישיבות אלו כבר שודרו בפועל, החליטה הרשות השנייה כי ברמה העקרונית ניתן לחשוף את התמלילים".
ברם, הרשות טענה כי על העותרת היה לצרף את חברת "ישראל 10 שידורי הערוץ החדש בע"מ", זכיינית ערוץ 10, ומכל מקום על הרשות לבקש כעת את עמדת הזכיינית להעברת התמלילים טרם העברתם. לאחר קבלת עמדת ערוץ 10, נמסר בתגובה, תחליט הרשות סופית אם להעביר את התמלילים או לא.
5066-06-13