הסיקור התקשורתי של אסון הפיצוץ בעכו הזכיר לנו שוב את המציאות הכואבת: החיים והמוות בפריפריה נתפסים כחשובים פחות בתקשורת הישראלית. עורכי החדשות העניקו לאסון, שבו נהרגו חמישה בני-אדם, בולטות פחותה מזו הניתנת לאסונות המתרחשים במרכז. ההשוואה ברורה במיוחד לנוכח הטיפול התקשורתי שניתן לאסון דומה בירושלים בחודש שעבר. ההבדלים בולטים עוד יותר כיוון שמדובר בפריפריה כפולה: גם הריחוק הגיאוגרפי של עכו וגם העובדה שמדובר בפגיעה בערביי ישראל, שהם פריפריה חברתית-אתנית לעצמה.

בחדשות ערוץ 2 למשל סוקר האירוע באייטם הרביעי בלבד במהדורה (כ-7 דקות לאחר תחילתה), וזאת למשך 8 דקות (17.2.14). לסיקור האירוע בעכו קדמו, בין היתר, דיווחים על הידרדרות מערכת היחסים בין אהוד אולמרט לשולה זקן ותלונות של אב-הבית בבית משפחת נתניהו. זאת, בהשוואה לסיקור פיצוץ בלון הגז בירושלים בינואר, שהיה האייטם השני באותה מהדורה (לאחר דיווח על נפילת רקטות באילת) וארך כ-18 דקות – יותר מפי שניים מהזמן שהוקצה במהדורה לאירוע בעכו. בערוץ 10 הוצג האירוע בעכו כאייטם הפותח במהדורה, וסוקר במשך כ-8 דקות (לעומת דיווח של כ-15 דקות על האסון בירושלים בחודש שעבר).

אופן הסיקור של האסון בעכו אינו מפתיע. פרופ' אלי אברהם מאוניברסיטת חיפה מצא כי הפריפריה בישראל זוכה לסיקור תקשורתי נמוך יותר בהשוואה למרכז, בתחומי חיים שונים. ההבדל בא לידי ביטוי גם בהיקף סיקור נמוך וגם באיכות הסיקור – המתמקד בשלילי ומתבסס במקרים רבים על סטריאוטיפים. במחקר שערכתי עם פרופ' יריב צפתי מאוניברסיטת חיפה מצאנו כי אפילו בתחום חדשותי מובהק כמו פיגועי טרור, אירועים המתרחשים בפריפריה מסוקרים בצורה פחות בולטת בעיתונות הישראלית בהשוואה לפיגועים המתרחשים במרכז, גם כשמדובר בפיגועים עם מאפיינים דומים (מבחינת מספר הנפגעים, סוג הפיגוע וכו').

אמצעי התקשורת ממלאים תפקיד מרכזי בחיינו כיום, ולסיקור התקשורתי של אירועים חשיבות ממשית גדולה. התקשורת משקפת את המציאות שבה אנו חיים, אך במידה רבה היא גם מעצבת אותה בכך שהיא מחליטה אילו אירועים יזכו לסיקור תקשורתי ואלו יקודמו לראש סדר היום. כך קובעת התקשורת מהם הנושאים החשובים, אלה שהציבור ומקבלי ההחלטות צריכים לתת עליהם את הדעת. על-פי מהדורת החדשות של ערוץ 2 השבוע, רכילות פוליטית ממוקמת גבוה יותר מחייהם ומותם של חמישה בני-אדם, ערבים, תושבי הגליל.

ד"ר מורן ירחי היא מרצה וחוקרת בבית-הספר סמי עופר לתקשורת, המרכז הבינתחומי הרצליה