לאחרונה השיק משרד הכלכלה שירות אינטרנטי חדש ובו מפורטים שלל מקצועות ונתונים שנאספו עליהם. מטרתו של השירות לסייע לצעירים בתחילת דרכם להחליט על המסלול המקצועי שאליו יפנו. כך כוללים הנתונים את השכר התחילי המוצע לעובדים בכל מקצוע, וכן מספר המשרות המוצעות בו על-פי אזורים (צפון, מרכז, דרום). לבסוף ניתן לכל מקצוע ציון משוקלל (בין 1 ל-10) המשקף את הדרישה מצד המעסיקים ואת גובה השכר המוצע (ציון 10 פירושו דרישה גבוהה ושכר גבוה מאוד, ו-1 מציין דרישה נמוכה ושכר נמוך).

על פניו, זהו שירות חשוב וחיוני, המאפשר לאנשים צעירים להגיע להחלטה מושכלת בנוגע לעתידם המקצועי. אלא שזמן קצר מאוד לאחר פרסום הממצאים הללו כבר היו מי שמצאו בהם ליקויים. עיתונאים – הקרובים אצל עצמם – הופתעו במיוחד לגלות שהשכר ההתחלתי המוצע במקצועם הוא למעלה מ-9,000 שקל (עם ציון משוקלל 7). חגי מטר כתב בפייסבוק כי "בהתחלה אתה תופס את הראש בחוסר אמונה ופורץ בצחוק מטורף ופרוע. אחר-כך עצוב לך מההבנה שזה טריק מלוכלך של בנט כדי להשניא עיתונאים על הציבור. אחר-כך עצוב לך עוד יותר לחשוב שאם מישהו מקבל סכום הוגן כמו 9,000 שקל זה ישניא אותו על מישהו. ואז אתה מבין שכל הסיפור פורסם רק בוואלה ברנז'ה, וחוץ מעיתונאים שמתחרפנים מזה (וחבריהם בפייסבוק), אף אחד בציבור בכלל לא יודע מזה".

מטר צודק בכל הנוגע לשכר העיתונאים, אבל הנתונים בעניינם לא היו מקור התימהון היחיד בפרסום של משרד הכלכלה. על-פי הנתונים שפורסמו התברר, למשל, כי פסיכולוג מתחיל יקבל כמעט 15 אלף שקל (ברוטו), וכי רופאי שיניים מתחילים יחגגו עם משכורת של כמעט 40 אלף שקל (ציון משוקלל 8, כמו רופאים, ששכרם ההתחלתי נמוך פי 4). אלה המבקשים ללמוד מחול או משחק ישמחו לגלות ששכרם ההתחלתי יעמוד על 5,270 שקל, עם ציון משוקלל 8. במלים אחרות: יש עבודה רבה, ויש שכר בצדה, ובעל הבית דוחק, וכנראה שרק הפועלים עצלים.

בתוכניתו של רזי ברקאי בגלי-צה"ל היום (עם המגישה האורחת רונית מטלון) הופתעו לנוכח הנתונים התמוהים הללו, והעלו לשידור כמה בעלי מקצוע. רופאת השיניים ששוחחה עם ברקאי ומטלון העידה כי שכרה ההתחלתי לא היה קרוב אפילו לנתון המוצג באתר משרד הכלכלה, וכי גם כיום (לאחר כמה שנים במקצוע) הוא עומד על כ-12 אלף שקל (רחוק מאוד מ-40 אלף השקלים שמציע, ככל הנראה, משרד הכלכלה לרופאי השיניים שלו). גם עורך-הדין שרואיין סיפר על שכר נמוך בהרבה מהמפורסם בטבלת משרד הכלכלה, על אף שכעורך-דין פלילי, כך אמר, מצבו טוב בהרבה בהשוואה לחבריו שלא בחרו בתחום זה, ושרבים מהם נותרו מחוסרי תעסוקה. לבסוף הועלה גם עיתונאי ירושלמי, מפוטר טרי מרשת "מעריב", שהופתע לקרוא בנתוני משרד הכלכלה כי בעירו מוצעות 99 משרות פנויות לעיתונאים. הייתכן כי אמנם כך, תהה העיתונאי, ואם כן – איפה הם אותם עיתונים (או כלי תקשורת אחרים) המחפשים אחר עובדים בירושלים, ומדוע לא שמע עליהם?

לבסוף הועלתה לשידור מיכל צוק, המשנה למנכ"ל והממונה על התעסוקה במשרד הכלכלה, שהגנה בחירוף נפש על הפרסום שהופיע באתר המשרד. ראשית החמיאה צוק למשרד ולשר על היוזמה הברוכה. שנית, מדבריה של צוק עולה כי הנתונים שפורסמו הם בסדר גמור. אין שום בעיה עם הנתונים. הבעיה היחידה היא ש"לא הובהר" כי כאשר מדובר בשכר התחלתי, הכוונה אינה דווקא לשכר שמקבל אדם המתחיל לעבוד במקצוע, אלא בשכר המוצע לעובדים במשרות הפנויות (כלומר, גם לעובדים בכירים ובעלי ותק). כמו כן, ציינה צוק, הנתונים הללו מבוססים על סקר מעסיקים במגזר העסקי הפרטי, ולא במגזר הציבורי, ולכן הם משקפים את בעלי המשרות במגזר זה בלבד.

גם אם נניח להיתממותה של צוק בנוגע ל"הבהרת" משמעותו של הנתון "שכר התחלתי", קשה לקבל את דבריה בנוגע לתוקפם של הנתונים בכללותם. כותב שורות אלו הופתע מאוד לגלות כי לפי אתר משרד הכלכלה, מרצה במדעי הרוח מרוויח שכר התחלתי של לא פחות מ-10,000 שקל בחודש. בתור מי שעובד במקצוע זה כמה וכמה שנים אני יכול להעיד כי נתון זה תמוה ביותר. אני מכיר גם כמה עמיתים למקצוע שיחשבו כמוני. הציון המשוקלל שניתן למקצוע שלי, 10 עגול, נראה אף הוא משונה מאוד. האומנם מדובר באחד המקצועות הנחשקים והרצויים ביותר? האומנם יש משרות פנויות רבות כל-כך במגזר הפרטי למרצים במדעי הרוח? לנוכח העובדה כי ברוב המכללות (דהיינו, ב"מגזר הפרטי") אין כלל חוגים למדעי הרוח, אין שום סיכוי שזהו נתון מדויק, אף לא בקירוב.

האמת היא שעורכי אתר משרד הכלכלה היו ערים לכך שלפחות כמה מהנתונים שפורסמו בו "אינם סבירים". כך הודו בגילוי לב בפרק המתודולוגיה שפורסם אף הוא לצד טבלת דירוג המקצועות. משום כך, במקרים שבהם השכר ההתחלתי נראה לעורכי הטבלה "בלתי סביר", תוקן הנתון. כך, למשל, נתון השכר ההתחלתי הממוצע למרצים במדעי הרוח היה במקורו 23 אלף שקל(!!). אבל זה, כאמור, נראה "בלתי סביר".

באתר משרד הכלכלה לא מצוין על-פי אילו קריטריונים נבחרה ה"סבירות" או ה"אי-סבירות" של הנתונים שתוקנו, אבל משום מה לא נכללו בנתונים אלו משכורותיהן ההתחלתיות של אחיות מוסמכות (6,428 שקל, ציון משוקלל 4), הנמוך אך במעט ממשכורותיהן של אחיות בלתי מוסמכות (6,714 שקל, ציון משוקלל 10). הייתכן כי במגזר העסקי הפרטי מוכנים לשלם יותר לאחיות חסרות הסמכה? האם נתון זה נראה סביר לאיזשהו אדם סביר?

קשה לדעת כיצד באמת הופקו הנתונים שפורסמו באתר משרד הכלכלה. בשורה התחתונה זה גם לא באמת משנה. משנה שאלה הנתונים שנתפסים כ"סבירים" בעיניהם של עובדי המשרד שערכו את טבלת דירוג המקצועות; משנה שאלה הם הנתונים שנמסרו לשר הכלכלה נפתלי בנט (הייטקיסט מחונן, המתנאה בהבנתו בכלכלה); משנה שאלה הם הנתונים שעל בסיסם פועלים, ככל הנראה, גם משרדי ממשלה אחרים.

האנשים הללו, בעלי תפיסת ה"סְבירוּת" המעוותת שלהם, איבדו כנראה כבר לפני זמן רב את המגע עם המציאות. הם חיים בעולם אחר, באיזו מציאות חלופית ומופרכת מן היסוד, שבה לרקדנים ולשחקנים יש עבודה טובה ששכר בצדה, אחיות חסרות הסמכה מרוויחות שכר גבוה יותר מאחיות מוסמכות וכלי תקשורת מחפשים עיתונאים בהמוניהם לעבודה עבור שכר הוגן. וממקום מושבם באותה מציאות חלופית ומופרכת הם קובעים את גורלותינו.