הידיעה שפורסמה אתמול ב"גלובס" ולפיה ערוץ one מבקש אישור לפתוח ערוץ בתשלום היא לא פחות ממדהימה. בשנים האחרונות מנהלים ב-one קמפיין קולני נגד ערוצי התשלום של ערוץ הספורט, באיצטלה של מגיני הציבור מפני גזל ועושק. אז מה קרה פתאום לאבירי הצדק הספורטיבי? לא יכול להיות שגם הם נכנעו לבצע הכסף.
ב-2008 המלחמה בין one לערוץ הספורט התלהטה באופן מיוחד, סביב פעילותו הנמרצת של הערוץ לאשר לו ערוצי תשלום. one לקח חלק דומיננטי בניסיון לסכל זאת. הוא השתמש בשירותיו של עורך-דין המתמחה באינטרנט כדי לרכז תלונות ציבור נגד זליגת תכנים וערוצי תשלום, והעביר אותן למועצה לשידורי כבלים ולוויין. אודי מילנר, אחד מבעלי one, אף הגיע לדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת ב-2009. מילנר חילק לחברי-הכנסת ולשרת הספורט חוברת עבה ומפורטת שהסבירה מדוע אסור לאשר ערוצי תשלום.
הח"כים והמוזמנים באולם הוועדה גם זכו לשמוע מפיו דברי תוכחה. וכך אמר מילנר: "ערוץ הספורט מנסה לסחוט את ציבור אוהדי הספורט על-ידי מכירת ערוץ Live. הוא מנסה למשוך את הקהל לשם בעזרת תכנים אטרקטיביים, שהם למעשה התכנים שזולגים [...] הציבור הוא מי שחשוב לנו, וחשוב לנו להגן עליו [...] התפקיד שלכם הוא להגן על הציבור. ילדים בקריית-שמונה ובשדרות צריכים לראות את ערוצי הספורט".
זוכרים את מועצת החברים והקומבינות?
המערכה של one נגד ערוץ הספורט זרועה בעשרות עקבות שוצפות באתר שלו, כמה מהן כותרות ראשיות. הנה אחת מ-2008: "אטפל בכל ערוצי הפלוס פלוס פלוס", ציטוט של שר התקשורת דאז, אריאל אטיאס. באותה ידיעה זכו הקוראים לדעת שהם אינם לבד במערכה: "אתר הספורט one הנלחם בשידורים בתשלום למען ציבור הספורט בישראל, גם הפעם לא נשאר אדיש". בידיעה אחרת פירגנו ב-one לניצן חן, יו"ר המועצה לשידורי כבלים ולוויין, תחת הכותרת "לא אכנע ללחצים פסולים של אינטרסנטים".
כמה חודשים לאחר מכן נרשמה תפנית בעלילה, כשהמועצה הגמישה את עמדתה מול ערוץ הספורט. "לא יאומן כי יסופר", קוננה אופירה אסייג במתקפה על חן ("האיש שהעלה חיוך על פניהם של רבבות צרכני ספורט ונטע בהם תקווה במשך תקופה ארוכה שהגיע הסוף לתשלומים האינסופיים לשידורים בתשלום"). היא האשימה אותו בתפירת דיל מאחורי גבם של הצופים. לידיעה אף צורפה כתובת המייל של שר התקשורת, משה כחלון, והיא הסתיימה במלים: "מועצת כבלים ולוויין? מהיום אמרו מועצת החברים והקומבינות".
וזה נמשך. לקראת אישור הערוץ בתשלום עברו ב-one להכרזת מלחמה. "ניצן חן מציג: שיטת השקשוקה של המועצה". לאייטם צורפה רשימת תכנים שיזלגו לערוצים החדשים. "ניצחון גדול למשרדי הלוביסטים ולאינטרסנטים על חשבון הציבור", סיכמה הידיעה, שכיכבה שעות ארוכות בצמרת דף הבית. והנה כאן ידיעת חנופה לח"כ יואל חסון, שפעל נגד הזליגה ונרתם למען הציבור, ופה גם איתן כבל זוכה לידיעה מחבקת על פועלו ("זו לא זליגת תכנים, זה שיטפון"), ושניהם גם יחד עולים לשידור אוהד בתוכנית הרדיו של אסייג.
ויש גם ידיעת נזיפה ביו"ר מינהלת ליגת הכדורסל, אבנר קופל, שעשה יד עם הרעים ותמך בזליגה, וכאן תמצאו חיבוק של one לתנועה לאיכות השלטון, שהחליטה להיכנס לעובי הקורה. נוסף לכך היתה הערת אזהרה על האולימפיאדה, שערוץ הספורט זמם שתשלמו גם עבורה, ומחאה נגד ערוצי ה-HD – "עוד ערוצי ספורט ועוד תשלום לצרכן הספורט", ועוד ועוד.
זה היה קמפיין מסיבי ונלהב נגד גזלנים ומזליגים, שהעיד על החשיבות שראו ב-one בהגנה על הנדכאים והחלכאים. כדי למתג את עצמם כמי שפועלים למען השכבות החלשות אפשר היה למצוא בכל שידור ישיר באתר one, ממסיבת עיתונאים ועד משחקי מכבי תל-אביב ביורוליג, את המלים "שידור ישיר בחינם וללא תשלום" באותיות מובלטות, על אף שהחינם הזה היה גם באתרים אחרים.
לאלה שעד לרגע זה עדיין מאמינים בטוהר כוונותיו של האתר העממי, נגלה שמן הסתם לא רק שלום כיסו של הציבור והדאגה לילדי הפריפריה נגעו ללבם של בכירי one. הבסיס למלחמה הבלתי מתפשרת היה החשש שערוצי התשלום יעשירו את ערוץ הספורט, ומי שייהנה בין השאר הוא אתר האינטרנט שלו, שמאיים על ההגמוניה של one.
נדיה קומנצ'י, מאחורייך
באחת הידיעות חישבו ב-one את המחיר שייאלצו הצופים לשלם. "מי שאוהב ספורט וירצה לראות את כל השידורים אצלו בסלון, ייאלץ להיפרד מ-60 שקל עבור חבילת ערוצי צ'רלטון ו-40 שקל עבור חבילת ערוצי הספורט, סכום מוגזם לכל הדעות".
וכמה יעלה ערוץ התשלום החדש מבית one? לפי הידיעה השבוע ב"גלובס" – 35 שקל בלבד. מחיר הוגן ונוח, במיוחד עבור הורי הילדים מקריית-שמונה ושדרות, שראשי האתר דיברו כל השנים בשמם. פליק-פלאק דרמטי לאחור עם היפוך לפנים לא נראה מאז ימי נדיה קומנצ'י במונטריאול 1976. ציון 10!
ב"גלובס" הובאה תגובת one למהלך המפתיע: "הערוץ החדש יהיה ניתן לצפייה גם במסגרת חבילות הטריפל של הוט, שמוזילות באופן משמעותי את עלויות הטלוויזיה ומשתלמות באופן ניכר יותר מחבילות הבסיס, כך שלמעשה לקהל חובבי הספורט תהיה אפשרות לצפות ביותר תכנים בפחות כסף. אנחנו מאמינים שקהל חובבי הספורט צריכים לקבל תוכני ספורט רבים כחלק מחבילות זולות מבעבר".
איזה פטנט נפלא מבית one: לשלם פחות ולראות יותר. ומה אפשר לראות בדיוק ב-one? הערוץ שעלה לפני כשנה וחצי עוד לא הוכיח שהוא קיים. היצע התכנים שלו דל עד משמים. במרבית שעות היום אין סיבה לאמץ את קצות האצבעות כדי לזפזפ אליו. אם האטרקטיביות של ערוץ הבסיס יכולה להתחרות בכדור שינה, מה בדיוק יציע ערוץ בתשלום? אין ל-one שום סיבה הגיונית, בטח לא מוסרית, לאור האג'נדה שלו, לבקש אישור לערוץ כזה. אין לו אפילו עומס של שידורים ישירים בערוץ החינם, שמתנגשים זה בזה ומצדיקים ערוץ נוסף.
הקשר הצרפתי
הבקשה של one לאישור ערוץ תשלום נגועה בחוסר תום לב. האם מדובר בניסיון לערער את היציבות שהושגה בעמל רב אחרי שנים רבות של זליגות תכנים ותלונות צופים? האם זוהי נקמתם ברגולטור שהצליח לנווט בין הלחצים, הרגישויות והפוליטיקות, ולהסדיר את הבלגן בשידורי הספורט? האם כשהבינו שאינם יכולים להתמודד עם התופעה שהוקיעו, החליטו להצטרף אליה ולקחת חלק במסע הזליגות על חשבון הצופים?
הניסיון להתחקות אחרי המהלך התמוה של one עשוי להוביל אל "הקשר הצרפתי". כפי שנכתב כאן בעבר, לפני כשמונה חודשים הגיעה למועצת הכבלים והלוויין בקשה של הוט להעלות ערוץ ספורט צרפתי חדש (Mcs Football), המחזיק בזכויות הליגה המקומית בכדורגל. כשבמועצה החלו לבדוק מי עומד מאחוריו, התאיידה הבקשה של הוט כלא היתה. הסיבה: העקבות הובילו אל פטריק דרהי, שהוא גם הבעלים של הוט. במקרה כזה היה הערוץ החדש מחויב באישור מיוחד של הממונה על ההגבלים העסקיים.
לאחר נסיון הנפל הזה גיששו אנשי one במועצת הכבלים והלוויין באשר לאפשרות אחרת: הם רוצים לשדר את הליגה הצרפתית בכדורגל, אבל במקרה כזה יס תשלם להם מחיר גבוה יותר מזה של הוט. התשובה היתה שלילית. בעקבות כך החל לפני כחודשיים וחצי ערוץ one לשדר את הליגה הצרפתית במחיר שווה לשתי חברות הכבלים.
נוני מוזס הוא הבעלים העיקרי של one. לפני שנה וחצי מכר את עיקר חלקו בהוט לפטריק דרהי תמורת חבילה יפה של כ-650 מיליון שקל, ונותר שותף עם כ-3%. עכשיו תחברו את המשוואה: מוזס + one + הוט + דרהי + ערוץ כדורגל צרפתי + הבקשה לערוץ תשלום – ותקבלו תשובה אפשרית לשאלה למה one התנערו לפתע מעקרונותיהם הקדושים למען הציבור רק בשביל איזו קומבינה, לכאורה, שדרכה מנסה דרהי להכניס את ערוץ הכדורגל שלו בדלת האחורית.
המהלך האחרון של one הוא תזכורת חדה ומטלטלת לכך שגם "מאבק ציבורי" הוא לא פעם ספין ציני. אלה שמנהלים אותו יפמפמו אותו בכל האמצעים שלרשותם, תוך התחזות לאבירי ההגינות והצדק החברתי – כל עוד הוא משרת את האינטרסים שלהם, ולא יהססו להפוך חברבורותיהם ברגע שתצוץ הזדמנות עסקית קורצת. לא שהיה צריך להיות רדוף קונספירציות הזוי כדי לחשוד במניעים של one עד עכשיו, אבל הבגידה האחרונה של האתר שברה אפילו את השיאים שקבע הוא עצמו.
לחברי המועצה לשידורי כבלים ולוויין אסור להיעתר לבקשה ולהיכנע ללחצים. הבשורה היחידה שתעלה מערוץ התשלום הזה היא שיטת שקשוקה נוספת – הפעם בסגנון one.
לתגובות: yegerm9@walla.co.il