אתמול ברפת עין-חרוש
נולדה עגלה שאין לה ראש.
וזה מפריע לה להיות
פרה כיתר הפרות?
לא, אדרבה, וכבר שמעו
איך היא גועה אפילו מוווווּ.
בלי ראש?
ובכן, באיזה אופן המו יוצא לה?
יוצא דופן.
וזה מזיק לממלכה?
לא ביותר, ככי ככה.

(מתוך "שיר העצה", "עוץ לי גוץ לי")

בשנה וחצי האחרונות היתה הזמניות עניין מרכזי בחדשות שלנו, לאחר שמנכ"ל חדשות 10 המתפטר ראודור בנזימן עזב את תפקידו בעקבות פרשת ההתנצלות בפני שלדון אדלסון. כמחליפו נותר סגנו, אורי רוזן, ממלא-מקום במינוי זמני. בסוף השנה שעברה קיבלה הזמניות חיזוק עם פרישתו של רוזן והחלפתו הזמנית על-ידי אבי אלקלעי – ממלא-מקומו של ממלא-המקום. עם מינויו של מנכ"ל קבוע חדש וראוי מקצועית לחדשות 10, גולן יוכפז, הגיע הזמן לרפלקציה זמנית על הזמניות.

הזמניות בתפקיד מנכ"ל חדשות 10 לא היתה תקדים בכל מה שקשור למנהלים זמניים של חברת חדשות. המתחרה מן הערוץ השני, חברת החדשות הישראלית, גילתה את הפטנט הזה כבר לפני כמה שנים, ב-2007. אז, עם פרישתו של שלום קיטל, מונה אבי וייס למנכ"ל זמני, ולאחר כחצי שנה, ולא לפני שהתרחשו סביב המינוי עימותים ומשברים שונים, הפך הזמני להיות קבוע כשמינויו אושר על-ידי הדירקטוריון באופן סופי. כמו היום, גם אז – לא ברור מנין שאבו קברניטי חברות החדשות את הסמכות והאפשרות למנות מנהל זמני לחברת החדשות, כאשר הוראות חוק הרשות השנייה אינן מזכירות אפשרות כזו ולמעשה קובעות מנגנון זמניות אחר לגמרי.

"שיר העצה" מ"עוץ לי גוץ לי" נותן מושג על עצות יצירתיות להכשרת עקמומיות חוקית וכיצד מקבלים אישור ממלכתי להעדר "ראש" חיוני למערכת. הוראות סעיפים 68 ו-69 לחוק הרשות השנייה הן המסדירות את דרך מינוי מנכ"ל חברת החדשות. לאחר עיון בהוראות הללו, לא ברור מנין שאובה הסמכות למנות ממלא-מקום בלבד, שכן בהתאם להוראות סעיף 69 (בסעיף 69ב), רק יו"ר דירקטוריון החברה יכול לכהן כממלא-מקום, וזאת עד למינוי קבוע אחר, ובמלותיו של הסעיף עצמו: "חדל מנהל חברת החדשות לכהן לפני תום תקופת כהונתו, ימלא יושב-ראש מועצת המנהלים את תפקידו עד מינוי מנהל אחר של חברת החדשות".

מעת שמונה מנהל חדש לחברת החדשות ברוב הדרוש (75% מחברי הדירקטוריון, ש-40% ממנו ממונים על-ידי הרשות השנייה) – הרי שמינויו הוא מינוי קבוע לחמש שנים, כהוראת סעיף 68 לחוק. על העברת המנהל שמונה מתפקידו להיעשות בהתאם להוראות החוק, ברוב הנדרש שם או בנסיבות האחרות המנויות (למשל אם התפטר, או שנקבע כי נבצר ממנו למלא את תפקידו באופן קבוע או שהועבר מתפקידו ברוב של 75% מחברי הדירקטוריון).

אך כאן לא תם הסיפור. אמנם חוק הרשות השנייה הוא החוק המרכזי והספציפי המסדיר את מינוי מנכ"ל חברת החדשות, אך הוא אינו החוק היחיד. דיני החברות חלים גם הם על אופן ניהולה והתנהלותה של החברה, והם משלימים את המסגרת הנורמטיבית החלה על החברה, ואשר לפיה יש גם לתת פרשנות נכונה להוראות חוק הרשות השנייה.

דינים אלה, הכוללים גם את הפסיקה הענפה בסוגיות תאגידיות, מביאים למסקנה כי החלפתו של מנכ"ל טרם סיום תקופת כהונתו הרגילה אינה אירוע שגרתי ובטל בשישים, וכי דרושות הצדקות משמעותיות לפעולה זו. בין השאר יש להביא בחשבון את חובות הזהירות והאמונים החלות על הדירקטוריון וחבריו בעת מילוי תפקידם ואת העובדה שאין לבצע החלפות כאלו מטעמים שאינם ענייניים או שאינם מגיעים כדי צורך ממשי השלוב בטובת החברה.

סיכום ביניים: החוק אינו מכיר בזמניות, אך המציאות יוצרת ומעצבת אותה. כעניין שבעובדה ראינו שני ממלאי-מקום זמניים מכהנים כמנכ"לי חברת חדשות בשנה וחצי האחרונות. האם הדבר חיזק את חדשות 10, שממילא נמצאה במשחק ריאליטי של הישרדות? הדעת נותנת שהמנהל הזמני הוא מנהל חלש, לפחות חלש יותר מעמיתו הקבוע. משיפולי זמניותו הוא נושא עיניים כלות במעלה הר הקבע שהוא מבקש להעפיל עליו ושואל את עצמו למה להרגיז את רוחות השמים בדרך למעלה. ומי שהגיע מראש כדי להיות זמני? האם הוא משוחרר משיקולי קביעות, או שגם הוא נתון לכבלי ארעיותו ולהעדר היכולת לתכנון ארוך טווח ולקיבוע מדיניות מעצבת לשנים ארוכות? התשובה נמצאת לפעמים בגוף השאלה.

כאן צריך להעיר על כשל נוסף ומהותי הנוגע למינוי מנהל חברת חדשות, ונובע דווקא מהוראות החוק עצמו. הכשל נטוע בכך שמי שמעמידות מראש את שמות המומלצים לתפקיד מנהל חברת החדשות הן הזכייניות. סעיף 68(א) קובע כי "מועצת המנהלים של חברת החדשות תמנה את מנהל חברת החדשות על-פי המלצת נציגי בעלי הזכיונות או בעל הרישיון בחברה".

לנציגי הציבור לכאורה ועל-פי לשון החוק אין זכות המלצה כזו (מלבד הזכות שלא לאשר איש מהמועמדים), ולמעשה הבחירה יכולה להתבצע כבר לפני שדירקטוריון חברת החדשות בוחר את המועמד המועדף עליו. זכיין חכם ורב-תחבולות יעמיד רק מועמדים נוחים מבחינתו או כאלה שסיכם איתם סיכומים מוקדמים בתמורה לתמיכתו. גם כאן יש פתח לא בריא לאובדן אי-התלות של מנהל חברת החדשות ועצמאותו המכרעת כעורך הראשי של שידורי החדשות שלה.

על רקע זה, לא ברור גם מעמדה של ועדת האיתור שפעלה על-פי הפרסומים להמלצה על שמות מועמדים לכהן כמנכ"ל החברה. על אף שנראה כי ועדת איתור כזו, שבה חברים גם נציגי ציבור מבין חברי הדירקטוריון, היא פורמט מוצלח יותר להצלחת הריאליטי "בחר לי מנכ"ל" – הרי שבחוק לא נקבע מנגנון כזה, וממילא לא ברור מנין הוא שואב את זכות קיומו. אמנם ניתן להצדיק אותו בעקרונות כלליים הנובעים מדיני תאגידים ומממשל תאגידי רצוי ותקין, אבל לא לכולם ברור כי דווקא עקרונות אלו הם שיש ליישם על חברת החדשות.

בתכתובות שנערכו בחודשים האחרונים עם הרשות השנייה בסוגיות שונות הנוגעות להתפטרות מנהל חברת החדשות אורי רוזן ומינוי מחליפיו (הזמני והקבוע), לא הצלחתי לקבל התייחסות כלשהי מן הרשות בכל הנוגע לשאלת הזמניות, למרות הפצרות חוזרות ונשנות. גם בשאלות אחרות נותרנו חלוקים. אחת מהן היא מידת יישומם (אם בכלל) של דיני החברות על מנגנוני חברת החדשות ובעלי התפקידים בה.

במכתבה האחרון אלי בעניין זה כתבה היועצת המשפטית של הרשות, עו"ד הילה שמיר: "הרשות השנייה הינה תאגיד סטטוטורי המחזיק במניות בחברת החדשות מכוח חוק הרשות השנייה, והיא מפעילה את הסמכויות הרגולטוריות שלה בהתאם לכך. ככלל, ההוראות הספציפיות הקבועות בענייננו בחוק הרשות השנייה גוברות על ההוראות הקבועות בדברי חקיקה אחרים". במלים אחרות – אם אתה לא שם (בחוק הרשות השנייה), אתה לא קיים. קשה לקבל גישה זו כאשר במקרים ובמקומות אחרים ברור שיש חקיקה תקפה גם מעבר למסגרת המסדירה פיקוח על נושא או תחום מסוימים, במיוחד כשאין סתירה, אלא השלמה ביניהם. אף אחד לא יתיימר לקבוע שדיני ההגבלים העסקיים אינם חלים על בנקים משום שהפיקוח עליהם מוסדר בנפרד או שדיני החברות נעצרים בשערי הבנק. מדוע סבורה הרשות השנייה שהדבר נכון לגבי חברות החדשות? העניין כלל אינו ברור.

נשארנו אפוא ללא תשובות ברורות. האם נשוב ונראה כאן מנהל חברת חדשות במינוי זמני? האם על אף שלכאורה העצמאות שבתפקיד נפגמת ככל שהזמניות ואי-הוודאות הופכות מוחשיות יותר – יאפשר הדירקטוריון של אחת מחברות החדשות את כהונתו של מנכ"ל מוחלש ועתיר חשש לעתידו המקצועי, שרוצה רק לחזור הביתה בשלום? כולנו תקווה שגם בתנאי כהונה קשים כאלה יצליחו גם מנכ"לים זמניים לשמר את עצמאותם ואת שיקול הדעת המקצועי הנפרד שלהם, אך כמו שכולנו למדנו כבר מזמן מדורותי, נדמה לי שאנחנו כבר מזמן לא בקנזס, טוטו.

הכותב הוא יועצה המשפטי של הצלחה – התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית הוגנת, והוא אחד מהמייצגים אותה במסגרת בג"ץ 4965/12, הצלחה נ' הרשות השנייה ואח', העוסק בפרשת ההתנצלות בפני שלדון אדלסון. בעת האחרונה התנהלו התכתבויות שונות בין הכותב לבין היועצת המשפטית של הרשות השנייה בכל הנוגע להתפטרות מ"מ מנכ"ל חברת חדשות 10 בע"מ אורי רוזן ומינוים של שני מחליפיו, אבי אלקלעי וגולן יוכפז. התכתבויות אלו משקפות מחלוקות שונות בין הצלחה לרשות השנייה שלא באו על פתרונן, וכמה מהן נסקרו לעיל.