בעוד כשבוע ידון בית המשפט הגבוה לצדק (בג"ץ) בכמה עתירות שהוגשו נגד מינוי אלוף (מיל') דודי זיני לראש שירות הביטחון הכללי. על רקע זה, פורסמו לפני כמה ימים ידיעות בתקשורת, בעיקר באתרי ימין וחרדים, כי נגד שלושה מהעותרים - ראשי השב"כ לשעבר כרמי גילון, עמי איילון ונדב ארגמן – "נפתחה בדיקה" בחשד לעבירה פלילית של אחזקת מסמך סודי.

בפועל, מדובר במסמך ששלושת ראשי השב"כ לשעבר חיברו בעצמם, ושהם בעצמם ביקשו מבית-המשפט שיוגדר כסודי. בנוסף, הרושם הראשוני שעלה הוא כי מדובר בתלונה למשטרה. במשטרה לא הגיבו לפנייתי, אך מבדיקה שעשיתי התברר כי לא הוגשה תלונה כזו.

מי שפרסם ראשון את הידיעה הוא אבישי גרינצייג, עיתונאי בערוץ I24NEWS . גרינצייג סירב לומר לי מי הגיש את התלונה ולמה הכוונה בדיקה פלילית שאינה של המשטרה. "חכה להפתעות" הגיב.

פניתי לעמי איילון שאמר לי בתגובה כי התלונה היא "בדיחה". לדבריו, "אנחנו לא קיבלנו שום ידיעה על פתיחת בדיקה ולמיטב שיפוטנו מי שמוסמך לפתוח בחקירה פלילית בנושא כזה היא היועצת המשפטית לממשלה".

העתירה הוגשה באמצעות עורכי הדין ניר קהת, נועה ואיתן פלג, שבעברו היה תשע שנים רכז בשב"כ. היא הוגשה עוד לפני שזיני נכנס לתפקידו. עו"ד פלג אמר לי שכל הפרסומים בנושא התלונה למשטרה הם "ספין חסר שחר".

"קיווינו שבג"ץ ידון בעתירה לפני המינוי", הוסיף איילון, "ויוציא צו ביניים שימנע ממנו להיכנס לתפקידו עד להחלטה סופית. אך לצערנו השופט התורן חאלד כבוב החליט שהעתירה תועבר להרכב של שלושה שופטים למועד מאוחר יותר".

בנוסף לגילון, איילון וארגמן, חתומים על העתירה בראשי תיבות (חוק השב"כ אוסר פרסום שמות עובדיו, גם לשעבר) 186 אנשי שב"כ לשעבר. בעתירה הם כותבים כי "מראש שב"כ נדרש, בין היתר, הבנת עומק וראייה מודיעינית אסטרטגית כוללת, יכולת בניהול הכוח ויכולת בבניין הכוח כמו גם יכולת ניהול אינטר-דיסציפלינארית.

יכולות אלה אינן ניתנות לרכישה באבחה אחת או תקופת חפיפה בת חודש, אלא מדובר במיומנות נרכשת, באמצעות צבירת ניסיון מעמיק ומשמעותי בתפקידים בעלי נופך מודיעיני מובהק ובממשק אינטימי, רצוף ועמוק עם גורמים מגוונים לרבות רשויות אכיפת החוק בישראל".

לפיכך סבורים העותרים כי "המינוי יפגע בשירות, ולא פחות חשוב מכך, יפגע באמון הציבור בשירות, ויפגע באמון עובדיו".

בינתיים הוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים, בראשות נשיא בית המשפט העליון לשעבר אשר גרוניס, דנה במינוי זיני ואישרה אותו. זאת לאחר שהיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, לא המליצה לפסול את המינוי.

ועדת גרוניס שללה את הטענות שהועלו בפניה כי זיני לא עבר את מבחן "טוהר המידות". היא התייחסה לפגישתו עם נתניהו לפני כמה חודשים, במכוניתו של ראש הממשלה, בעת ביקור בבסיס צאלים, שם לאחר חמש דקות החליט נתניהו למנותו לראש השב"כ. זיני לא ביקש ולא קיבל את אישור הרמטכ"ל רב אלוף אייל זמיר לפגישה. במילים אחרות, הוא עקף סמכות.

הוועדה אישרה כי התנהלות זיני היתה "סטייה מהנהוג והמקובל" ובעקבותיה הודיע זמיר על הפסקת שירותו הצבאי של האלוף זיני. למרות זאת, ועדת גרוניס מחלה לו בהסבר מתפלפל.

לפי הוועדה, "בסיטואציה האמורה, כאשר הזימון של האלוף זיני לרוה"מ על ידי רוה"מ נעשה עת שניהם היו קרובים פיזית, ניתן להבין את התנהלותו של האלוף זיני. האלוף זיני שוחח עם הרמטכ"ל זמן קצר לאחר מכן באותו יום, ניסה להשיגו אך לא הצליח ושוחח אתו בעניין כנראה למחרת. הרמטכ"ל לא הדיח את האלוף זיני משירותו בצה"ל. הרמטכ"ל הפסיק את שירותו בצה"ל עת שהתברר שהמינוי מוסכם בין רוה"מ והאלוף זיני".

הוועדה דנה גם בחשש שמא זיני יהיה נאמן לראש הממשלה ולא לחוק ולעקרון הממלכתיות, כפי שמחייב חוק השב"כ. "האלוף זיני הכחיש שאמר כי הכפיפות לראש הממשלה קודמת לכפיפות לחוק. לדבריו, ראש השירות אכן כפוף לראש הממשלה אך ראש הממשלה כפוף לחוק. הוא חזר והדגיש אף את כפיפותו שלו לחוק", הדגישה הוועדה והוסיפה כי זיני הבהיר לה כי לא יציית לחוק, רק אם ידרשו ממנו לאכול חזיר.

ואולם מעניין לדעת מה היה עונה זיני אם היה נשאל אם יציית לחוק גם אם הרב שלו, או רבנים אחרים, יורו לו לציית לפסיקותיהם גם אם יהיו בניגוד לחוק. השופט גרוניס לא שאל אותו את השאלה הנדרשת הזו.

לעומת זאת, הוועדה הגבילה את סמכויותיו של זיני כראש שב"כ ואילצה אותו לחתום על הסכם ניגוד אינטרסים שאוסר עליו לעסוק במספר נושאים. פרטי ההסכם לא פורסמו על ידי הוועדה, אך לפי הדו"ח הם עוסקים בבנו ובבן משפחה נוסף.

בעבר פורסם כי בנו נמנה עם נוער הגבעות, שרבים משורותיהם נוהגים באלימות כלפי פלסטינאים ומבצעים מעשי טרור בגדה המערבית. לפי הפרסום ב"עובדה", בנו של זיני גם היה בדוקאי של השב"כ. מכאן אפשר להסיק כי זיני מנוע מלעסוק בכל מה שקשור לחטיבה היהודית באגף ישראל (לשעבר האגף הלא יהודי) בשב"כ.

על כך אומרת הוועדה "אם בגדר כהונתו יהיו מקרים בהם יהיה מידע מסוים לגבי בני משפחה יהיה עליו, לכל הפחות, להימנע מלעסוק בנושא נוכח ניגוד עניינים, ועל כן אחרים בשירות יעסקו במקרה כזה. אם תהא מידת הקירבה רבה מאד, ואם יהיה מדובר במידע לגבי מעשים קיצוניים, מן הראוי שיתפטר מתפקידו ואם לא יעשה כן יהיה נכון להפסיק את כהונתו. זאת בשל ניגוד עניינים בדרגה גבוהה, לרבות פגיעה באמון הציבור".

עו"ד פלג ציין כי ככל הידוע לו, העובדה שראש השב"כ נדרש להסכם ניגוד עניינים שאוסר עליו לעסוק בכמה תחומים הקשורים לעבודתו השוטפת והיום יומית, היא "חסרת תקדים". לעומת זאת פרקליטו של זיני, עורך הדין אוהד שלם, ציין כי הסכם על ניגוד עניינים הוא נוהל קבוע למי שמתמנים לתפקידים בכירים בשרות המדינה.

כך או כך, המסמך שבאתרי הימין טוענים כי הוא חומר סודי של השב"כ, הוא בסך הכול מסמך ששלושת ראשי השב"כ חיברו בעצמם. הוא עוסק באתגרים שניצבים לפתחו של הארגון בשנים הבאות, ובראש וראשונה החשש מפני העלייה באלימות המתנחלים בגדה, שהולכת וצוברת תאוצה ועלולה להוביל להתלקחות אזורית, והצורך בראש ארגון שיוכל לטפל בכך - ולא יהיה מנוע כתוצאה מניגודי עניינים.

"כל אחד יכול היה לחבר הערכה כזו", אמר לי איילון. לדבריו, רק מתוך אחריות לאומית העותרים ביקשו שהמסמך לא יתפרסם ושבית המשפט יגדיר אותו "סודי". "אנו רוצים להתרכז בעיקר וזה חוסר התאמתו של זיני לתפקיד, ולא להפחיד את הציבור בתרחישים עתידיים".

עו"ד שלם פנה לעו"ד פלג וביקש ממנו לעיין במסמך הסודי וגם בשמות חברי השב"כ האלמונים שחתומים על העתירה. בתגובה ביקש עו"ד פלג לראות את הסכם ניגוד העניינים. אצל חלק מחברי השב"כ לשעבר יש חשש שאם זיני ידע מי העותרים נגדו הוא עלול להתנכל להם.

העתירה של ראשי השב"כ לשעבר היא גם נגד הממשלה, ראש הממשלה והשב"כ. שלושתם מיוצגים בידי פרקליטות המדינה.

אוהד שלם, עו"ד של זיני אמר בתגובה "לא הגשנו תלונה למשטרה ולא מוכר לנו העניין כלל. את העתירה וקבלת המסמכים ננהל בבית המשפט ולא בתקשורת. לגופה של העתירה, אנחנו עדיין לומדים את החומר ונגיב במועד".

פניתי לדוברות המשטרה כדי לקבל תשובה האם בכלל הוגשה תלונה נגד שלושת ראשי השב"כ לשעבר ואם כן מה הסטטוס שלה. עד כה לא התקבלה כל תשובה.
אני גם ממתין לתגובת השב"כ.

עדכון 9.11: לאחר פרסום הטור, פנה אוהד שלם, עורך-דינו של דוד זיני, לבג"ץ בבבקשה שיורשה למרשו לעיין בחומר שהעותרים מסרו והגדירו סודי. במשטרה מסרו את התגובה הבאה: "איננו מאשרים או מכחישים קיומן של בדיקות ו/או חקירות, ככל שהן קיימות ואין בכך לאשר את עצם קיומן", ואילו בשב"כ סירבו להתייחס לנושא.