לאחר שאזכור שמו של רה"מ הנאשם בנימין נתניהו בכיכר החטופים בתל-אביב, על-ידי השליח האמריקאי סטיב ויטקוף, גרר קריאות בוז ממושכות, דאג נתניהו לאזכר את שמו באופן אחר בצמוד לעסקת שחרור החטופים, כך שלא יוכל לגרור תגובה פומבית מצד מתנגדיו.
נתניהו פרסם בחשבונותיו במדיה החברתית ובתדרוכים לאלמנטים במערך התעמולה שלו, כי משרד ראש הממשלה יכין "ערכת קליטה" לחטופים שיחזרו משבי חמאס ובה חפצים אישיים שונים. אלא שבהודעה שפרסם נתניהו הוזכר מפורשות דווקא חפץ אחר שיצורף לכל "ערכה": פתק ובו מסר גנרי לכל חטוף וחטוף, החתום על-ידי נתניהו, ועל-ידי אשתו שרה.
המסר, שלפי התמונה המצורפת יחכה לחטופים על המיטה, ככל הנראה בבית החולים לשם יגיעו לצורך שיקום, יהיה: "בשם כל עם ישראל, ברוך שובך! חיכינו לך, מחבקים אותך. שרה ובנימין נתניהו".
הציוץ של נתניהו (צילום מסך)
20 החטופים החיים שנותרו בשבי חמאס חוזרים היום (13.10) לאחר יותר משנתיים בשבי, לאחר שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ כפה על ראש הממשלה הישראלי לחתום על הסכם להחזרת החטופים ועל סיום המלחמה, שהיתה לארוכה מאז קמה מדינת ישראל.
לאורך תקופה של שנתיים עשה נתניהו ככל שביכולתו על מנת למנוע את סיום המלחמה, דבר שהיה עלול להזיק לו פוליטית באופן בלתי הפיך, זאת בזמן שהוא מתמודד עם אישומים פליליים כבדים ומנסה לבטלם באמצעות הפיכה משטרית.
שותפיו מהימין הקיצוני, ראשי המפלגות בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן-גביר, איימו להפיל את הקואליציה, מה שהיה מוביל לבחירות שלפי כל הסקרים (למעט אלו הנערכים בידי מערך התעמולה של נתניהו עצמו) היו מובילים להפסד של "גוש נתניהו".
בנוסף, מיד ביום הטבח ב-7 באוקטובר 2023, החלה להתגבש בקרב נתניהו ויועציו התובנה לפיה יש להרחיק את יום הבחירות ככל האפשר מיום הטבח, על מנת לעמעם את זכר המחדל הביטחוני החמור בתולדות ישראל והטבח הגדול ביותר ביהודים מאז השואה. וכמובן, סיום המלחמה ישמוט מידי נתניהו את התירוץ למניעת הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית לטבח ולמלחמה.
פועל יוצא של צרכים פוליטיים אלה היה הטרפוד העקבי והמתמשך של עסקאות חטופים, תחילה אלו שניסה להתניע ממשל ביידן ואחר-כך אלו של ממשל טראמפ. השיא אירע עם הפרת הפסקת האש במרץ האחרון, אחרי שכבר נחתם הסכם להחזרת החטופים וסיום המלחמה.
בחודשים שעברו מאז נהרגו עוד עשרות חיילי צה"ל ועוד אלפי אזרחים פלסטינים, רק כדי לחתום כעת על הסכם שפרטיו דומים עד זהים לאלו של ההסכמים השונים שהונחו על השולחן כבר מתחילת המלחמה. למעשה, בשונה מהם, בהסכם הנוכחי, המונע על-ידי האינטרסים הכלכליים של טראמפ ומשפחתו מול מדינות המפרץ העשירות, נקבע כי סיום המלחמה הוא הצעד הראשון בדרך להקמתה של מדינה פלסטינית - שכדי לסכלה טיפח נתניהו את החמאס במשך שנים.
פוליטיקאים נוהגים תדיר לנצל אירועים תקשורתיים לקידומם הפוליטי והאישי, אולם נתניהו ואשתו שרה כובשים בכל פעם שיאים חדשים בתחום זה. כך היה גם בעסקת שליט, העסקה להחזרתו של החייל החטוף על-ידי חמאס גלעד שליט ב-2011. נתניהו התנגד במשך שנים להחזיר את שליט תמורת שחרור אסירים פלסטינים, ולבסוף בחר לעשות זאת על מנת לשקם את תדמיתו הציבורית שניזוקה קשות בעקבות מחאת יוקר המחיה שניצתה באותה שנה.
אהוד ברק, שהיה שר הביטחון באותה עת, סיפר על יום חזרתו של שליט כי נתניהו התנהל באופן "קטנוני בצורה מביכה ממש". לשכת נתניהו הפקיעה את ניהול הטקס מהגורם הטכני במטה הכללי של צה"ל שהיה אמור לעשות זאת, "והכל היה מכוון לדבר אחד: לזה שהתמונה שתהיה, התמונה הראשונה כשהילד הזה יורד, היא תהיה רק עם ביבי בפריים. ואם הייתי מקשיב להוראות הליטרליות של הצוות הזה - יכול להיות שבכלל שר הביטחון לא היה יכול לגשת, להגיע לשם, עד שביבי לא יגמור לדבר איתו".
האובססיה של נתניהו לתקשורת מוכרת וכבר הוקדשה לה מאמרים, מחקרים וספרים, אולם לצידה דומיננטית לא פחות היא האובססיה של אשתו, שרה, לתדמיתה הציבורית - הגם שמעולם לא נשאה בתפקיד ציבורי.
עובדי לשכת ראש הממשלה העידו בעבר כיצד נתניהו הורתה לתעד כל אזכור שלה בתקשורת, זניח ככל שיהיה ולתעד את התוצאות בקלסרים, לקבל קטעי וידאו, צילומים ותיעוד של כל תוכנית טלוויזיה או פריט חדשותי בה הופיעה, אפילו לשבריר שנייה.
זכורה גם "שיחת הצעקות" המפורסמת שנחשפה ב"וואלה" בה התרעמה על כך שבידיעת יחסי-ציבור במדור רכילות שפיארה אותה, לא הוזכר כי היא פסיכולוגית. האובססיה של שרה נתניהו לתדמיתה היא גם לתדמיתה במובן הפיזי ממש: נתניהו הפכה לבדיחה בשל מנהגה לפרסם תמונות שלה כשהן מעובדות בכבדות בתוכנת עיבוד תמונה, כך שתיראה צעירה בעשרות שנים מגילה.
מנהג זה הפך ממביך לבעייתי עת תמונות מזויפות כאלה החלו להיות מופצות גם בחתימתם של צלמי לשכת העיתונות הממשלתית, ולא רק בערוצים הפרטיים של נתניהו (שגם הם ממומנים מכספי ציבור).
וכמובן, האובססיה התקשורתית של שרה נתניהו מככבת גם בתיקים הפליליים של בעלה. "תיק 4000" נשען בין היתר על התכתבויות שלה ושל מקורביה עם הבעלים ופונקציונרים באתר "וואלה", על מנת לשתול עוד ועוד ידיעות ותמונות מחמיאות באתר, שהיה אז אתר החדשות השני הנצפה בישראל.
למרות המעורבות המסיבית שלה בפרשייה הפלילית, היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט פחד לכלול אותה בכתב האישום ופטר אותה ואת בנה יאיר בלא כלום.