לפי דיווח של איתמר אייכנר ב-ynet, בישיבת הממשלה לפני יום הכיפורים, ראש הממשלה נתניהו הודיע שהנחה את שר המשפטים לוין להגיש הצעת חוק שתאפשר להחליף את ה"פקידות הבכירה" בכל חילופי ממשלה. זאת בנימוק שהחוק "יאפשר את הגיוון הנכון, ויאפשר לכל ממשלה מכל צד פוליטי לפעול בלי שהפקידות יכולה לשבש את עבודתה ולתקוע אותה".

נתניהו צייץ בטוויטר עוד במרץ האחרון כי "באמריקה ובישראל, כשמנהיג חזק מהימין מנצח בבחירות, הדיפ סטייט בשירות השמאל משתמש באופן מעוות במערכת הצדק כדי לסכל את רצון העם. הם לא ינצחו לא בישראל ולא באמריקה. אנחנו עומדים חזקים ביחד".

למרות שנתניהו מנסה למכור לציבור הישראלי רהיטים ממודל אמריקאי, המציאות בארה"ב הרבה יותר מורכבת: נכון שיש לכל ממשל פדרלי חדש סמכות למנות שורה ארוכה של בכירים, אך לאחר מאות שנות היסטוריה, אסונות ופרשות, אחת הזכורות שבהן היא פרשת ווטרגייט, עוצבו מגבלות בחוק, בפסיקה ובפרקטיקה על הפעלת הסמכות הזו.

כך, חלק מהמינויים דורשים אישורים של בתי הנבחרים, וגם ישנם תפקידים שמראש הוגדרו כעצמאיים-מקצועיים כדי לאזן את המינויים של הממשל ולשמור על יציבות. הניסיון של הנשיא הסורר טראמפ בכהונתו השנייה לנתץ את כל הסדרים והתקנות הללו, נידונה בימים אלה באינספור הליכים משפטיים ומינהליים וימים יגידו אם הוא יצליח בכל מהלכיו. מכל מקום, ארה"ב הינה הכלכלה הגדולה בעולם ויש לה מספיק "שומנים" לניסויים כושלים. מותרות שספק אם מדינת ישראל יכולה להרשות לעצמה.

לכן, נראה סביר יותר שהרהיטים שנתניהו מנסה למכור לציבור הישראלי הם דווקא מהמודל הבנגלדשי.

לאחר מאות שנים של משטרים קולוניאליסטיים וצבאיים, החלה בנגלדש בשנת 1990 במעבר למשטר דמוקרטי. עד להפיכה בקיץ 2024, בממשלה שלטו לחילופין מפלגת הליגה האוואמית והמפלגה הלאומנית של בנגלדש (BNP). החוק בבנגלדש מגדיר את השירות הציבורי כממלכתי ומקצועי. למרות זאת, בדומה להצעה של נתניהו, לאחר כל בחירות המפלגה שניצחה גם החליפה את הנהגת השירות הציבורי בפעילים שלה.

הדבר נעשה באמצעות השתלטות של משרד ראש הממשלה על הליכי המינויים והקידומים ורשימת המועמדים; גרימה לפרישה מוקדמת של עובדים ותיקים; מינוי עובדים בהליכים "מיוחדים" והעסקת עובדים חיצוניים בחוזים אישיים; עובדים שמונו על ידי מפלגת השלטון דאגו למינוי של פעילים פוליטיים מטעמה גם בדרגים נמוכים יותר; במקביל, עובדים שמונו על ידי מפלגת השלטון שהודחה, אם לא פוטרו, נדחקו לשוליים ולא קודמו.

מאחר שהעובדים בשירות הציבורי בבנגלדש הבינו את השיטה, הם שירתו את מפלגת השלטון במקום את הציבור. חלקם ניהלו קמפיינים של המפלגה במהלך עבודתם, וגם נוצרה "דלת מסתובבת" בין עבודה בשירות הציבורי לבין השתתפות בפוליטיקה. היו אף כאלה שתוך כדי עבודתם בשירות הציבורי ניהלו קמפיינים לבחירת עצמם בבחירות הבאות כנציגי מפלגת השלטון. כאשר נוצר חשש שבבחירות הבאות תנצח מפלגת האופוזיציה, חלק מהעובדים חצו את הקווים לשורותיה כדי להיות מתוגמלים ולשרוד בתפקידם עם עלייתה לשלטון.

עקב הפוליטיזציה, השירות הציבורי נכנס לספירלה של הידרדרות: הפוליטיזציה שהובילה מפלגת השלטון הרתיעה אזרחים מוכשרים מלהגיש מועמדות – דבר שהקשה על גיוס עובדים איכותיים ושימש כתירוץ להורדת הרמה המקצועית של בחינות הכניסה; מאחר שהשירות נהיה יותר פוליטי ופחות מקצועי, בכל סבב גיוס נוסף נהיה עוד יותר קשה למצוא מספיק עובדים איכותיים. הפוליטיזציה של העובדים הובילה גם לפוליטיזציה של השירותים שניתנו לציבור; לכן, לא מפתיע שהשירות הציבורי בבנגלדש נחשב על פי החוקרים ובעיני האזרחים למושחת, ללא אמין, יעיל, מקצועי ואפקטיבי וגם כמוטה פוליטית.

הן הליכי המינוי והקידום בשירות הציבורי והן קבלת הציבור שירותים ממנו, הפכו ליותר מושחתים וכללו תשלומי שוחד. בנגלדש נחשבת לאחת המדינות המושחתות בעולם ויש בה עוני ופערים חברתיים וכלכליים עצומים. גם הדיגיטציה שעבר השירות הציבורי בשנים האחרונות, לא שיפרה משמעותית את בעיות הפוליטיזציה והשחיתות.

במקביל להשתלטות על השירות הציבורי והעמקת השחיתות, המשטר האחרון של הליגה האוואמית הפך ליותר ויותר סמכותני. דיכוי חופש העיתונות הקשה על האופוזיציה את בלימת התהליכים השליליים. אחד המניעים המרכזיים של מחאת הסטודנטים שהובילה להפיכה בקיץ 2024, הייתה ההתנגדות לתוכנית המפלגה להקצות יותר ממחצית מהמשרות בשירות הציבורי על בסיס מכסות שיטיבו עם פעיליה.

ההפגנות דוכאו באלימות קשה ומפגינים נחטפו מהרחובות, עונו, נרצחו והועלמו. אך בסופו של דבר המשטר קרס וראשת הממשלה שייק הסינה נמלטה להודו.

אם הציבור הישראלי יסכים לקנות את הרהיטים שמציע נתניהו – בעתיד, כאשר אזרחים ישראלים יבקשו לקבל שירותים בסיסיים מהמדינה, הם יידרשו להציג הוכחה כי השתתפו בליכודיאדה או לשלוף מהכיס מעטפה עם כסף מזומן. הזמן להתנגד להצעה של נתניהו הינו עכשיו, ואין לחכות לאישור החוק בכנסת ולהצלה משופטי בג"ץ.