רק בישראל

"אסד בקרב על שלטונו", מדווחת הכותרת הראשית של "ישראל היום". "משטר החירום בוטל; השלטון: נמחץ בכוח את המחאה", דבר כותרת הגג, וכותרת ההפניה לטורו של בועז ביסמוט (העוסק בעניין אחר) מסכמת היטב: "שינוי, אבל לרעה". "אסד, תסתלק", דבר הכותרת הבולטת על שער "ידיעות אחרונות", הממוקמת בתחתיתו. "רבבות סורים לא מסתפקים בביטול חוקי החירום", נכתב לפני הכותרת, המוקפת במרכאות. כותרת המשנה מדווחת כי "המפגינים מסרבים לעזוב את הכיכר בעיר חומס, ונשיא סוריה מאיים: חייכם בסכנה".

גם בשער "מעריב" מוקדשת כותרת לנעשה בסוריה: "מרחץ דמים"; "צבא סוריה הרג 30 מפגינים", נכתב בכותרת המשנה. "הארץ" מקדיש לסורים כותרת על השער, מתחת לקפל: "28 הרוגים בהפגנות ברחבי סוריה; אסד ביטל את מצב החירום בניסיון להציל את שלטונו", וכותרת המשנה: "21 בני-אדם נהרגו בהפגנות המתגברות בחומס, העיר השלישית בגודלה בסוריה. תושבים: אנשי המשטר יורים לכל עבר".

אבי יששכרוף מדווח ב"הארץ" על הפגנות בערים נוספות, בניאס ולטקייה, ועל הפגנה "צנועה" באוניברסיטה של דמשק. "אחד האיסורים הבולטים שיבוטלו כחלק מהסרת מצב החירום הוא האיסור על כינוס יותר מחמישה בני-אדם במקום אחד", כותב יששכרוף, "אולם ספק אם להחלטה תהיה משמעות כלשהי לאור האיסור המתמשך על קיום עצרות מחאה". לפי צבי בראל, "הנשיא אסד דומה עכשיו למי שמנסה לגלוש במדרון במהירות גדולה יותר מכדור השלג שדוהר אחריו". הכדור, טוען אסד ומדווחים העיתונים, מורכב מאנשי "האסלאם הקיצוני".

בטור פרשנות כותב גם אלוף בן על ביטול תקנות החירום, תחת הכותרת "סוריה הקדימה את ישראל". "בלב המהפכות במדינות ערב עומדת הדרישה לביטול חוקי החירום, שהעניקו לממשלות סמכויות נרחבות ופגעו קשה בזכויות האזרח", הוא פותח, ומשווה בין ישראל לסוריה: בסוריה הונהג משטר החירום ב-1963 ובוטל ב-2011, ואילו בישראל הוא הונהג ב-1948, ארבעה ימים אחרי הקמת המדינה, ולא בוטל מאז.

בן מתאר חירויות שונות שניתנות למשטר הישראלי כתוצאה מהמצב הזה וקורא לשקול מחדש את האישור האוטומטי שניתן להארכת תוקפם של חוקי החירום בישראל בכנסת מדי שנה. עצם ההשוואה מקומם. הרי גם בן אינו טוען שהחירות שנוטלות לעצמן ממשלות רודנים ערבים בשם חוקי החירום – החירות לטבוח באזרחים – מזכירה את זו שנוטל המשטר הישראלי. מבחינה זו, השימוש באקטואליה של המדינות הרודניות השכנות, כדי להציף את הדיון הראוי בפני עצמו במשטר החירום הישראלי, מזיק לעמדתו של בן.

ב"ישראל היום" כותב בועז ביסמוט דווקא על הנעשה במצרים, ש"משנה פנים". "ל'אביב העמים הערבי' ניחוח כה משכר, עד כי הידיעה מ-6 באפריל עברה כמעט בלי שנרגיש: שר החוץ המצרי, נביל אל-ערבי, בישר כי ארצו מבקשת לפתוח דף חדש ביחסיה עם איראן", כותב ביסמוט, שמרבה לסקר את גל המהומות והמהפכות בעולם הערבי באופן פסימי וקודר.

"הידיעה קילקלה קצת את הסיפור על העידן החדש בעולם הערבי. ואולי בגלל זה היא הוצנעה?", שואל ביסמוט. מאחר שגם ב"ישראל היום" הדיווח (שכן הופיע בתקשורת הישראלית) לא זכה לבולטות יתרה (ולפי בדיקה לא ממצה שלי: כלל לא הובא בעיתון לפני היום), נראה כי הסיבה הקונספירטיבית שמעלה ביסמוט אינה הסיבה הנכונה. המצרים, כפי שמציינת הידיעה הסמוכה לטור הפרשנות של ביסמוט, מכחישים את העניין.

מי שהאצבע שלו אולי קרובה יותר לדופק, אף כי דומה שהעמדה הרגשית שלו בסיקור העולם הערבי כמעט הפוכה לזו של ביסמוט, הוא עיתון "הארץ", שמדווח בלי סימן שאלה על כך שאיראן מינתה שגריר בקהיר: "אחרי 30 שנה, איראן מינתה שגריר למצרים", לשון כותרת הידיעה בעמוד הפותח של העיתון. ואולי מדייק יותר עמית כהן, שכותרת דיווחו ב"מעריב" היא "למרות הדיווחים: היחסים עם איראן לא התחממו". ובקיצור, מכלל הדיווחים בעיתוני היום על ההתפתחויות בגזרת מצרים-איראן עולה כי שתי המדינות מנהלות טנגו דיפלומטי של גישושים ונגיעות.

על רקע זה, בראל חוזר על אבחנתו בדבר האינטרסים המשותפים של גורמים לא-אוהדים לשימור שלטונו של אסד בסוריה. "באורח פרדוקסלי, נוצר עתה מכנה משותף בין ארה"ב, איראן וישראל להנציח את שלטונו של אסד, אשר נתפס במערב כמי שיכול לכוון ולשלוט במידת השפעתה של איראן ובפעילותו הצבאית והפוליטית של חיזבאללה".

המערכות פועלות

דיווחים הקשורים לחייל החטוף גלעד שליט מופיעים על שערי ארבעת העיתונים המרכזיים בישראל. ב"ידיעות אחרונות" וב"מעריב" הם מלווים בתצלומים של הוריו, נועם ואביבה, ואחיו יואל, ישובים ערב החג על מדרכת רחוב סמוך למעון ראש הממשלה בירושלים. ב"הארץ" התצלום הוא של הוריו של שליט נפגשים עם נשיא המדינה שמעון פרס במאהל המחאה באותו מקום. ב"ישראל היום" מוותרים על תצלומים מן הסוג הזה (המובאים בקטן בעמ' 7) ומסתפקים בשער בדיוקן המוכר של שליט במדים.

"מתווך אירופי חדש לקידום עסקת שליט", נכתב בכותרת על שער "ישראל היום". זה גם המידע שנמסר בכותרות על שערי "מעריב" ו"ידיעות אחרונות": "חמאס: ערוץ חדש למו"מ" ב"מעריב" ("בכיר חמאס הפתיע") ו"חמאס: יש מתווך אירופי חדש" ב"ידיעות אחרונות".

ערב החג מסרו העיתונים את הודעת ראש הממשלה על מינוי ממונה חדש מטעם הממשלה למגעים לשחרור שליט, איש מוסד בשם דוד מידן. מינוי שני בעלי התפקידים, הממונה והמתווך, מביא, לפי כותרת המשנה לראשית של "מעריב", לכך ש"מתחדשת התקווה להתקדמות בשיחות".

ב"ידיעות אחרונות" לא המידע על המתווך החדש זוכה לעיקר תשומת הלב, אלא המסר המשתמע מישיבתם ההפגנתית של בני משפחת שליט על המדרכה, ערב חג הפסח. "בזמן שנתניהו חגג שלשום עם משפחתו את ליל הסדר, ישבו בני משפחת שליט לבדם על המדרכה בכניסה למעונו של רה"מ. איש לא יצא אליהם", נכתב בכיתוב התמונה.

"הארץ", כאמור, לא מפרסם את התצלום ש"מעריב" ו"ידיעות אחרונות" משתמשים בו, וגם לא מדגיש את המידע על מתווך חדש, שמובא בסופה של ידיעה ונראה כאילו נוסף ברגע האחרון. כיתוב התמונה על השער (ג'קי חורי ומזל מועלם) מוסר כי "הוריו של החייל החטוף גלעד שליט בילו את ערב החג בישיבה על המדרכה מול מעון ראש הממשלה בירושלים. שלשום ביקר באוהל המחאה נשיא המדינה שמעון פרס, ואמר כי הוא 'משוכנע שנראה את גלעד חי ובריא בבית'. ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו נאלצו להיעזר בחג בעששיות ובנרות, לאחר שפיצוץ בצינור מים מרכזי גרם לניתוק החשמל במעון הרשמי ליממה שלמה".

לעומת זאת, בידיעה אחרת ב"הארץ", של מזל מועלם, בעמ' 4, נכתב: "רק סמוך מאוד לכניסת חג הפסח חודשה אספקת המים והחשמל לבית ראש הממשלה. את ליל הסדר חגגו בני משפחת נתניהו כשמערכות המים והחשמל פועלות".

עוד חדשות מפינה במזרח התיכון

"בתום קרב יריות במחנה פליטים: החמאס הרג שני חשודים ברצח הפעיל האיטלקי בעזה", נכתב בכותרות ידיעה בעמ' 3 של "הארץ". "שני החשודים שנהרגו, ועוד אחד שנפצע ונעצר, מזוהים עם ארגון הג'יהאד-העולמי", כותב אבי יששכרוף. עוד כותרות באותו עמוד: "מחמוד עבאס: יותר מ-130 מדינות יכירו בנו בספטמבר"; "גובר הלחץ מצד ארה"ב ומדינות אירופה על ראש הממשלה נתניהו להציג תוכנית מדינית חדשה".

בעמ' 5 מדווח אילן ליאור כי "חתני פרס ישראל ואנשי רוח יברכו על הצהרת העצמאות הפלסטינית בגבולות 67'". בתצלומים המצורפים לידיעה נראים שרת החינוך לשעבר שולמית אלוני ופרופ' יהודה באואר. עוד במברכים: הפרופסורים דוד הראל, ירמיהו יובל, מנחם יערי, גבי סלומון, איתמר פרוקצ'יה, יהושע קולדני, זאב שטרנהל וירון אזרחי; והלא-פרופסורים דוד טרטקובר, אלכס ליבק, חנה מרון, יונה פישר, דן צור, דני קרוון, יהושע סובול, יאיר גרבוז וספי רכלבסקי.

"בגלל המרצים: תרומת המיליונים בסכנת ביטול", נכתב בכותרת על שער "מעריב". לפי אפרת זמר-ברונפמן, "הוויכוח על החופש האקדמי מגיע לכיס של המוסדות להשכלה גבוהה. תרומה של מיליוני שקלים, המיועדת להקמת ספרייה חדשה באוניברסיטת בן-גוריון, מעוכבת ונמצאת בסכנת ביטול. הסיבה: התורם האמריקאי מתנגד להתבטאויות הפוליטות של כמה מהמרצים, ומתנה את העברת הכסף בהסתייגות מהן".

לידיעה מצורף הטור הבלתי נמנע של בן-דרור ימיני, המוחה על התערבות בעלי הון בנעשה באקדמיה ובהתניית תרומות בהכוונת הדעות הפוליטיות של מרצים. סתם, מה פתאום, פסח עכשיו, לא פורים. כותרת הטור של ימיני שמתפרסם היא "החופש לא לתרום". ימיני מוסיף כי לא רק תורם אחד, אלא כמה תורמים הפסיקו או מעוניינים להפסיק את תרומותיהם בשל ה"אנטי-ציוניות" של האוניברסיטה. רצו חרם (מרצים באוניברסיטה, על ישראל), קיבלו חרם (תורמים לאוניברסיטה, על האוניברסיטה), הוא מסכם.

זו העבודה שלהם

בשבוע שעבר, אחרי ש"הארץ" הקדיש שתי כותרות ראשיות להתבטאויות מביכות של יצחק (בוז'י) הרצוג, אחד המועמדים לראשות מפלגת העבודה, העיר כאן אריק כרמון כי נראה כאילו ל"הארץ" יש אינטרס לבחוש במים הפוליטיים של המפלגה. היום מעיר על כך במדור הדעות של "ידיעות אחרונות" גם אביעד קליינברג, שמכנה את הכותרות של "הארץ" "סיכול ממוקד".

כאילו כדי להוכיח תיאוריית קשר, מקדיש היום "הארץ" שוב כותרת ראשית למועמד לראשות המפלגה, הפעם לא כדי להביכו, אלא כדי לברכו: "מצנע החל את המירוץ לראשות העבודה", נכתב בכותרת, ומתחת לה: "יו"ר העבודה לשעבר ל'הארץ': 'אני קרוב מאוד להכריז על התמודדות על ראשות מפלגת העבודה'. בשבוע שעבר נאם מצנע בהרמת כוסית בסניף העבודה, שלח ברכה לאנשי מחנהו שבה בישר על כוונתו לחזור למפלגה, וקבע להיוועד עם ח"כ בן-אליעזר". אמנם בידיעה עצמה כותבת מזל מועלם כי "מצנע סירב להכריז כבר עתה על התמודדות והבהיר שיקבל החלטה סופית 'בתחילת חודש מאי'".

ענייני תקשורת

ח"כ דני דנון מבקש מהשב"כ – כך על-פי ידיעה של אריק בנדר ב"מעריב" – לפרסם לא רק את תמונות הילדים והתינוקות הדקורים מאיתמר, אלא גם את תצלום שחזור הרצח בהשתתפותם של החשודים חכים עוואד ואמג'ד עוואד. זאת, כדי "לעורר זעזוע קשה בעולם" וכך למנוע את התמיכה בהקמת מדינה פלסטינית, משום שהדבר יוכיח ש"אזרחיה ומנהיגיה הם רוצחים מלידה". לא נמסר אם דנון ביקש באותה נשימה מהשב"כ לאסור על פרסום תצלומי המצות הטבולות בדם ילדים נוצרים.

"חול המועד בפרחים", נכתב בכותרת על שער "ישראל היום". "כ-200 אלף איש טיילו אתמול ברחבי הארץ, ומצפים שתנועת המטיילים תגבר", נכתב מתחת לתצלום של מטיילים בינות למרבדי פרחים ססגוניים כל-כך, שהאלרגיה שלי התגברה עוד יותר, דבר שחשבתי שכבר אינו בגדר האפשרי. ב"הארץ" כותרת גדולה לרוחב עמ' 4 מודיעה על "פסח דליל במטיילים: רבע מיליון יצאו לטבע". חג אביב שמח.