בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל, שר הביטחון אהוד ברק ומפקד חיל האוויר עידו נחושתן, על רקע מערכת כיפת-ברזל (צילום: אבי אוחיון, לע"מ)
מעל סירי הענק
"רגיעה לפסח", מבשרת הבוקר הכותרת הראשית של "ישראל היום", כמו היתה הפסקת האש הבלתי רשמית שהושגה בין ישראל לחמאס שי לחג. שלמה צזנה, לילך שובל, גדי גולן וליאור יעקבי מדווחים בכפולה הפותחת של העיתון כי "ראש הממשלה בנימין נתניהו הבהיר כי שקט מצד חמאס ייענה בשקט מצד צה"ל, וחמאס הודיע מצדו כי אם תקיפות צה"ל ייפסקו – ייעצר גם ירי הרקטות".
לצד הדיווח, תצלום [רפאל בן-ארי] שבו נראים מפקד חיל האוויר האלוף עידו נחושתן, ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון אהוד ברק במהלך סיור שקיימו אתמול באשקלון, ליד סוללת מערכת כיפת-ברזל.
תצלום [אדי ישראל] של ראש הממשלה ושר הביטחון על רקע מערכת כיפת-ברזל מתפרסם גם בכפולה הפותחת של "מעריב", מעל הכותרת "נתניהו: 'הנחתנו מכה קשה על החמאס'". הציטוטים של נתניהו וברק מככבים בכפולה הפותחת של העיתון, אך "מעריב" נפתח הבוקר בדיווח מאת אורי בינדר, ששהה "במטבח עם תושבי הדרום".
כותרת המשנה לרשימתו של בינדר מנוסחת כך: "אוסי לנקרי מאופקים לא מתכוונת לתת לגראדים להרוס לה את ליל הסדר המסורתי, בהשתתפות עשרות מסובין. 'אם החמאס יקלקל לי את החגיגה, יהיה לו עסק איתי', היא מאיימת, תוך שהיא רוכנת מעל סירי הענק". לכותרת הרשימה נבחר הביטוי המחורז "בישולים נגד טילים". כשיבוא היום שבו חוקר תקשורת יבחן את השלכות השתלטותם של עורכי מדורי הספורט על מדורי החדשות בעיתונים, תוכל כותרת זו לשמשו.
תצלום [טל כהן] של שר הביטחון וראש הממשלה על רקע מערכת כיפת-ברזל מתפרסם גם בשער "הארץ", ואחד נוסף מתפרסם בכפולה הפותחת של העיתון, בהבדל קטן – נקודת המבט בתצלום השני מעט רחבה יותר, כך שניתן לראות לא רק את המנהיגים והסוללה, אלא גם את צוותי התקשורת המתעדים אותם.
"ישראל איננה מעוניינת להודות שהיא מקיימת מגעים, ולו עקיפים, עם החמאס", מסבירים ברק רביד ועמוס הראל ב"הארץ", "לכן, מושג הסדר עקיף שבו כל צד אמור למלא את חלקו, בלי להתייחס ישירות לדרישות הצד השני. הסדרים כאלה החזיקו מעמד באופן סביר בעבר. חסרונם: בהעדר מו"מ מסודר, לא ניתן לרדת לפרטים ולהסכמות של ממש, מעבר לריסון הירי". בטור פרשנות נלווה מעריך הראל כי "השקט עשוי לחזור בהדרגה משום שההרתעה ההדדית עוד עובדת, במידה מסוימת לפחות [...] אבל הפסקת אש בלתי רשמית, גם אם אכן תושג, תהיה יציבה פחות מהמציאות ששררה באזור אחרי עופרת-יצוקה".
הכותרת הראשית של "הארץ" קוראת, "ישראל אינה מחכה למימון האמריקאי; צה"ל ירכוש ארבע סוללות כיפת-ברזל". בכותרת המשנה מצוין כי ועדת הכספים אישרה אתמול תוספת של 260 מיליון שקל למערכת הביטחון.
ב"דה-מרקר" מדווחים מוטי בסוק ואורה קורן כי "מערכת הביטחון מזמינה בימים אלה עוד ארבע מערכות של כיפת-ברזל מרפא"ל, בנוסף לשתיים שפעילות באזור אשקלון ובאר-שבע". על-פי דיווחם, "עלות כל סוללת כיפת-ברזל היא 60–80 מיליון דולר. לעלות הסוללות יש להוסיף את עלות טילי היירוט, שמחיר כל אחד מהם נאמד ב-70–80 אלף דולר. עלות של כל גראד או קסאם, לעומת זאת, היא כמה מאות דולרים".
בכפולה הפותחת של "ידיעות אחרונות" מתפרסמים ארבעה מאמרים על מערכת כיפת-ברזל. רשימתו של סבר פלוצקר מוכתרת בקביעה "לא רק יעיל, גם רווחי". פלוצקר מציין את החיסכון שנובע ממניעת פגיעות טילים, מזכיר את האפשרות לייצא את המערכת, וכותב כי "גם אם כיפת-ברזל תצליח במשימתה ב-80%, היא תהיה – בחשבון עלות-תועלת כלכלי – אחד המיזמים הצבאיים הרווחיים ביותר של ממשלת ישראל".
"לא נכון להשוות את העלות של הטיל המיירט לעלות הרקטה עצמה, אלא לעלות הנזק שהוא עלול לגרום לרכוש, חלילה לנפש, ולעלות של המהלכים שהיינו צריכים להיכנס אליהם בעקבות כך", טוען אופיר שהם, ראש המינהלת למחקר ופיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית במשרד הביטחון, בראיון לאנשיל פפר המתפרסם בחלק ב' של "הארץ".
"הסיפור של כיפת-ברזל", כותב אמיר אורן בחלק ב' של "הארץ", "[...] מאמת את צדקת האיסור להשאיר את המלחמה לניהולם של הגנרלים, במדים ובלעדיהם – והם שאיישו את הצמרת כולה, גם בממשלה, בשנות הסירוב לפתח ולהצטייד במערכות כאלה. הקצינים עם הברזלים על כתפיהם אומנו לפעול בחזית; אין להם מיומנות עודפת בהבנת האוכלוסייה האזרחית".
כמו בדרום אפריקה
בעוד "ישראל היום" מתמקד בטווח הקצר ומבליט בכותרתו הראשית את הרגיעה המסתמנת בחזית הדרומית, "ידיעות אחרונות" מביט קדימה ומבליט בכותרתו הראשית את ההתפתחות הצפויה בחזית הבינלאומית. "הקרע", לשון הכותרת המודפסת בין שני תצלומים – של בנימין נתניהו וברק אובמה.
נחום ברנע מדווח בעמ' 10 כי "בדיונים שהתקיימו בימים האחרונים בצמרת הממשלה הוזהר נתניהו מפני הקרע המחריף בין ממשלת ישראל לממשל האמריקאי. הנשיא אובמה נחוש בדעתו להביא להקמת מדינה פלסטינית על בסיס קווי 1967".
על-פי דיווחו של ברנע, "נתניהו דחה את הדרישה האמריקאית להכיר בקווי 1967 כבסיס למו"מ" והעביר את הסבריו לבית הלבן, אך "אובמה לא השתכנע. הוא אמר שאם נתניהו לא יכול לדבר על תפיסת הגבולות שלו בפומבי, הוא יכול לפרט אותה בפגישה איתו, בארבע עיניים. אבל במשבר האמון שנוצר, ספק אם ניתן להגיע לשיחה כזאת".
הידיעה של ברנע, שנעשתה לכותרת הראשית של העיתון, היא עיבוד למאמר מאת הפרשן, המתפרסם הבוקר במדור הדעות של העיתון. במאמר מוסיף ברנע כי "הכעס בוושינגטון הגיע לנקודת רתיחה" וכי "למרות רעידת האדמה שעוברת על העולם הערבי, ואולי בגללה, אובמה נחוש להביא להקמתה של מדינת פלסטין. עם ישראל או בלעדיה". ברנע משרטט במאמרו את "התרחיש הקודר" שלפיו עצרת האו"ם מקבלת את ההצעה להכיר במדינה פלסטינית בגבולות 67', צה"ל נאלץ לסגת, ועל ישראל מוטלות סנקציות, כפי שהוטלו בזמנו על דרום-אפריקה.
סחיטה באיומים
הכותרת הראשית של "מעריב" מוקדשת הבוקר להחלטת הרופאים להשבית את מערך הניתוחים ליומיים, למעט ניתוחי חירום, כחלק ממאבקם לשיפור תנאי העסקתם. ליטל גרוסמן מדווחת בעמ' 16 כי "חילופי האשמות בין האוצר להסתדרות הרפואית עולים מדרגה: בעוד משרד האוצר טוען שההסתדרות הרפואית היא זו שלא נענית לבקשתם לשוב לשולחן המשא-ומתן ומאיים בפנייה לבית-המשפט, בהסתדרות הרפואית טוענים כי האוצר מסרב לתת הבהרות אותן ביקשו כתנאי לחזרה למשא-ומתן – וממשיכים לנקוט בצעדי המחאה".
רוני לינדר-גנץ חושפת ב"דה-מרקר" כי במכתב ששיגר יו"ר ההסתדרות הרפואית, ד"ר ליאוניד אידלמן, למזכיר הממשלה, צביקה האוזר, לפני כחודש וחצי, נכתב כי "הנושא של בחירת רופא בבתי-חולים ציבוריים הוא נושא שההסתדרות הרפואית מובילה ומקדמת עוד משנות ה-90, והמצוי בראש סדר העדיפויות שלה באופן עקבי", וזאת בניגוד לטענת ההסתדרות בשבועות האחרונים כי נושא זה אינו במוקד דרישותיה.
מאמר המערכת של "הארץ" יוצא נגד האפשרות להכניס את שירותי הבריאות הפרטיים לבתי-החולים הציבוריים. "מערכת הבריאות בישראל טובה", נכתב במאמר, "אך היא חסרה משאבים ורופאים, ויש לחזקה. הפקרת התשתיות הציבוריות לשימוש פרטי תאפשר למדינה להתנער לחלוטין מחובתה לספק בריאות שוויונית, ועלולה לרסק את המערכת כולה".
מירב ארלוזורוב מבקרת ב"דה-מרקר" את עצם ההחלטה של ההסתדרות הרפואית לפתוח בשביתה וכותבת כי "הציבור אינו יכול לעמוד בשביתה שדנה אותו לסכנת חיים. שביתה כזו מורידה אותו על ברכיו, ואינה מותירה לו ברירה אלא לקבל את התכתיבים של השובתים – במקרה זה, הרופאים. לכן, הדיון בשאלה אם תביעות השכר של הרופאים מוצדקות הוא דיון תיאורטי בלבד, מאחר שברגע שהרופאים בחרו לשבות, דינן של תביעות השכר שלהם להתקבל – גם אם אין בהן כל צדק וכל היגיון. אקט השביתה של הרופאים הוא אקט של סחיטה באיומים, ולמדינה אין כל כלי להתגונן בפני הסחיטה הזו".
ימיני נגד רונן
מאמר מאת בן-דרור ימיני, שתמציתו מתפרסמת בשער "מעריב", תופס כל עמ' 6 בקונטרס החדשות של העיתון. תחת הכותרת "אג'נדה בבית-המשפט" מגלה ימיני כי "השופטת רות רונן, שחייבה את המדינה לחשוף שמות של קצינים העוסקים בהעברת מזון לרצועת עזה, מצויה בניגוד עניינים. בעלה חבר בהנהלת הקרן החדשה, שתומכת בעמותה שהגישה את העתירה". לדברי ימיני, "השופטת היתה חייבת לפסול את עצמה. היא לא עשתה זאת. היא בחרה לקבל החלטה שיותר משהיא משפטית, היא בעיקר פוליטית. החלטה עם אג'נדה".
אמנון לורד מדווח ב"מקור ראשון", על סמך פרסום במגזין האמריקאי "Forward" מיום רביעי האחרון, כי קרן פורד תפסיק את הזרמת הכספים לארגוני הקרן החדשה לישראל. לורד כותב כי "מומחים לנושא אומרים חד-משמעית כי יש כאן הבעת אי-אמון כלפי הקרן החדשה. זה קשור לתחושות בקרן פורד כי כל ההשקעות שלהם בעשורים האחרונים במזרח התיכון לא מניבות שום תוצאה חיובית". לורד מציין כמה מהארגונים שייפגעו מההחלטה: עדאללה, אג'נדה, האגודה לזכויות האזרח, בצלם, המוקד להגנת הפרט ועיר-עמים.
ענייני תקשורת
גילעד נס מדווח ב"כלכליסט" בהרחבה על ריכוך במסקנות צוות בראשות יו"ר מועצת הכבלים והלוויין, ניצן חן, ומנכ"ל משרד התקשורת, עדן בר-טל, שבחן את התאמת הרגולציה לעידן שבו תוכני וידיאו רבים מופצים ברשת, ולא באמצעות הכבלים והלוויין. בין היתר מדווח נס על הקלה בהגבלה על תוכן שיווקי בערוצי הטלוויזיה.
"גידול מהותי בכמות התוכן שיועבר באמצעות הרשת יקשה על בחינת כל משדר ומשדר באשר לעמידתו בכללי התוכן השיווקי, ובצוות מבינים כי הרגולטור רק יביך את עצמו בניסיון לרוץ אחר הפרות שכאלו עשרות פעמים ביום", כותב נס. "ככל הנראה, יכללו המלצות הצוות מעין מפת דרכים שלאורה יצומצם האיסור על תוכן שיווקי בערוצים המסחריים, וחברות הטלוויזיה הרב-ערוצית יוכלו לשלב אלמנטים מסחריים סביב התוכן שלהן".
שלומי דיאז מדווח ב"ישראל היום" כי חקירתה של עמותת אור-ירוק על אודות נסיבות התאונה שבה נהרג העיתונאי טל שביט העלתה "חשש לליקויים בבניית שולי הכביש ושימוש בצבע שמקדם החיכוך שלו אינו זהה לזה של הכביש". כמו כן מדווח דיאז כך: "עוד נמצא כי האופנוע החליק על צדו ללא שליטה עד למקום ההתנגשות, כנראה עקב נסיעה במהירות גבוהה מעל המותר".
איתמר אייכנר מדווח ב"ידיעות אחרונות" כי צלמי לשכת העיתונות הממשלתית הודיעו על הפסקת מתן שירותי צילום וסיקור ללשכת הנשיא משום שלטענתם הם אינם מתוגמלים על עבודה זו.
ב"דה-מרקר" מתפרסמת ידיעה בחתימת "הניו-יורק טיימס", ולפיה בית-הנבחרים האמריקאי אישר תקנה שתאסור פיקוח על האופן שבו ספקיות האינטרנט מנהלות את רשתות הפס הרחב שלהן.
ל"דה-מרקר" צורף הבוקר קונטרס נפרד בן שמונה עמודים בשם "TheMarker Finance", הכולל "נתוני בורסה. חברות, קרנות נאמנות, אג"ח, מט"ח, מדדי מניות".
קונטרס החדשות של "ידיעות אחרונות" תופח ל-48 עמודים.