מחסום משטרתי ליד זירת דקירה בירושלים (צילום: אורן נחשון)
עושים נעים
חמישה ימים חלפו מאז עסקת החילופין שבה שוחרר החייל הישראלי גלעד שליט משבי חמאס תמורת למעלה מאלף אסירים פלסטינים, ונראה כי העיתונים חוזרים לשגרה. לכאורה, הכותרות הראשיות של כל עיתוני הבוקר, למעט "הארץ", עדיין עוסקות בשליט. בפועל, כל עיתון פועל על-פי תפיסת עולמו מהימים של לפני העסקה. "ישראל היום" מהלל את ראש הממשלה על עסקת שליט, "ידיעות אחרונות" מבקר אותו בחריפות בעקבות העסקה, ו"מעריב" מעלה לכותרת הראשית פרט טריוויה הקשור לעסקה.
"ישראל נחלשה" היא הכותרת של "ידיעות אחרונות", ציטוט מפי ציפי לבני, יו"ר האופוזיציה, המתייחסת בדבריה להשפעתה של עסקת שליט על המדינה. כל הכפולה הפותחת בעיתון מוקדשת לשיחה בין יובל קרני ללבני.
"עם ישראל כפה על הממשלה את ההחלטה לשחרר את גלעד שליט", נכתב בעמ' 2 של העיתון בגופן ענקי, כשהמלים "כפה" ו"ההחלטה" צבועות אדום. הראיון עמוס בביקורת על העסקה, שלפי לבני יש בה "פוטנציאל לנזק אסטרטגי למדינת ישראל", היא "הכפילה את כוחו" של חמאס והביאה לכך ש"נחצו קווים אדומים". על נתניהו אומרת לבני כי ממשלתו "עובדת הפוך: נתניהו לא היה מוכן לדבר עם אבו-מאזן בגלל הסכם הפיוס עם חמאס, ועכשיו אנחנו עושים עסקאות עם חמאס ועדיין לא מדברים עם אבו-מאזן".
במכוון, או במקרה, לבני עושה שימוש בדבריה בשם המפורש של העיתון המתחרה ואומרת כך: "אני לא הפסיכולוגית של הממשלה הזו, אבל זה גם לא משנה. מה שמשנה זה שישראל היום חלשה יותר וחמאס חזק יותר – ועם זה אף אחד לא יכול להתווכח".
ב"ישראל היום" מתווכחים עם הקביעה הזו, כמובן. "העסקה נכונה; מעכשיו כללים חדשים", היא הכותרת של העיתון, ציטוט מפי שר הביטחון אהוד ברק. כותרת המשנה נפתחת בציטוט נוסף: "זוהי החלטה מנהיגותית של ראש הממשלה". בעמ' 2 של העיתון ראיון קצר שערך עם ברק שלמה צזנה. רוב הראיון דווקא מוקדש לעמדת שר הביטחון ולפיה נדרשים כללים חדשים לעסקאות דומות בעתיד, אך לקראת סיום מוזכר כי ברק "שיבח [...] את רה"מ בנימין נתניהו על ההחלטה לשחרר את שליט". עוד מצוין כי לדברי ברק, נתניהו "עמד בהחלטתו" שהעסקה לא תתבצע בכל מחיר, וכי לדעתו ראש הממשלה "לא קיבל את ההחלטה בשל לחץ הרחוב".
בעמ' 5 של העיתון מתפרסמת ידיעה קצרצרה, אף היא מאת צזנה, תחת הכותרת "סטיקר של צעירי הליכוד: 'גם אני מצדיע לנתניהו'". הנה הידיעה במלואה: "צעירי הליכוד הפיצו בסוף השבוע סטיקר ובו הכיתוב 'גם אני מצדיע לנתניהו'. הסטיקר מבוסס על התמונה מיום הגעתו של גלעד שליט לבסיס תל-נוף, שם הצדיע החייל המשוחרר לרה"מ בנימין נתניהו". לידיעה מלווה תצלום של הסטיקר. ל"ישראל היום" לא מצורף הסטיקר עצמו.
ל"מעריב" אין ראיון עם יו"ר האופוזיציה וגם לא עם שר הביטחון, ובכל זאת הכותרת הראשית בעיתון קשורה לעסקת שליט: "האבא טס עם רון ארד, הבן החזיר את גלעד הביתה". אחיקם משה דוד מדווח על "סגירת מעגל בחיל האוויר". מנויי "במחנה", נא לשבת: מתברר שטייס מסוק היסעור שהביא את שליט למצפה-הילה הוא בנו של הטייס שנטש יחד עם הנווט רון ארד את מטוס הפנטום מעל אדמת לבנון לפני 25 שנה.
עוד מתברר כי הפרט הלא חשוב הזה שווה כותרת ראשית וידיעה בעמ' 2 בעיתון יומי בעל תפוצה ארצית. בעמ' 3 מדווחים עדי חשמונאי וזוהר שחר לוי כי במהלך סוף-השבוע שיחק גלעד שליט בפינג-פונג וטייל עם אביו בחוף הים, שם "נהנו השניים משעות רצופות של שמש, ים, שקט, רוגע, ובעיקר פרטיות".
לא פרטיות מלאה, מסתבר. ל"הארץ" תצלומים בלעדיים של הטיול שערך שליט. "שלשום בצהריים נסעתי עם אשתי לקמפינג בחוף בצת. למחרת בבוקר הבחנו בגלעד שליט ואביו נועם", כותב/מתוודה/מתרץ ירון קמינסקי, צלם "הארץ". בראש עמוד השער של העיתון תצלום של גלעד שליט ואביו הולכים בחוף הים. "הם התמקמו קרוב למים", ממשיך קמינסקי, "פתחו כסאות לבנים, אספו צדפים ואבנים ונכנסו למים. בשנים האחרונות הזדמן לי לצלם את משפחת שליט פעמים רבות, כשסביבה אינספור מצלמות. אתמול היה נעים להיתקל בהם סתם כך, בים, בשבת הראשונה של גלעד מאז שוחרר מהשבי".
הטקסט הזה נועד להכשיר את העובדה שתצלום פפרצי מכסה את מרבית חציו העליון של שער "הארץ". לא נשלח בכוונה, נתקל במקרה. לא חלק מעדר של צלמים, אלא צלם בודד. לא פלישה אכזרית לרגעים נדירים של פרטיות בין אב לבנו הידוען בעל כורחו שחזר מהשבי, אלא אירוע "נעים".
בעמ' 4 של העיתון תצלום נוסף שלכד קמינסקי במצלמתו, ובו נראה החייל שליט שוחה במי הים התיכון. מתחת לתצלום מדווח ג'קי חורי כי מאז חזרתו של שליט, "האווירה בבית המשפחה, שבחמש השנים האחרונות לא ידע שמחה, השתנתה, ופתאום כולם שם מחייכים". למען הזהירות והדיוק, ובהתאם למסורת העיתונאית המפוארת של "הארץ", חורי מסייג ומייחס את המידע הזה ל"שכנים של משפחת שליט".
"במצפה-הילה מעריכים כי החל מהבוקר, עם סיום חופשת סוכות, מספר המבקרים ירד, והיישוב והמשפחה יחזרו לשגרת חייהם", מוסיף חורי ומציין כי גם צוותי התקשורת מתחילים להתפנות מסביבות בית המשפחה. "המאבק העיקרי כעת הוא מי יזכה בראיון הראשון עם גלעד, כשבמשפחה מדגישים שעדיין מדובר בחייל ושהוא כפוף לדובר צה"ל".
"נחוצה כריתת אמנה חדשה שאולי תחייב את אמצעי התקשורת: בואו נניח לגלעד שליט", טוען הבוקר יעקב אחימאיר במדור הדעות של "ישראל היום". דעה זו נשמעה בשולי הדיווחים על שליט גם בימים שלפני ביצוע עסקת החילופין ואף הביאה לחתימה על אמנה בין כלי התקשורת. האמנה לא החזיקה מעמד זמן רב, אך הטענה בדבר הצורך בה ממשיכה למצוא לה במה. "דומה כי אנחנו, בתקשורת", מוסיף אחימאיר, "צריכים למצוא את האיזון הנכון בין סיפוק סקרנותו של הציבור, זכותו לדעת, לבין אפוד המגן שבו יצטרך להצטייד שליט מפני המציצנות. מהדורת חדשות אינה צריכה להיפתח בדיווח על קורותיו בשעות שקדמו לשידור המהדורה".
העיתון שבו כותב אחימאיר אינו נפתח הבוקר בדיווח על קורותיו של החייל אתמול. זו הידיעה השנייה בעיתון. בשער "ישראל היום" הבוקר תצלום של שליט [אוצ'ו גוש/ג'יני] כשהוא "יוצא מביתו". בעמ' 3 בעיתון מדווחים דניאל סיריוטי ויעל ברונובסקי כי שליט טייל אתמול בחוף הים. ב"ידיעות אחרונות", לעומת זאת, חתומים חמישה כתבים [גואל בנו, ליאור אל-חי, ישראל מושקוביץ, איתן גליקמן ודניאל אדלסון] על ידיעה בינונית באורכה המסכמת את מעשי שליט בסוף-השבוע.
ב"דה-מרקר" מדווחת אופיר בר-זהר כי לפי מנהלת יחסי-הציבור של משפחת שליט, תמי שינקמן, לא רק כלי תקשורת ישראליים פנו בבקשה לראיין את החייל, אלא גם הרשתות NBC, ABC, התוכנית "60 דקות" של CBS, ורשתות מטורקיה, צרפת, גרמניה, בריטניה וסין.
"אין סיכומים קודמים ואין הסכמות עם אף אחד", מבהירה היחצנית. "אין סיכומים גם בנוגע לדברים נוספים, כמו ספרים". שינקמן מחמיאה בדבריה לכלי התקשורת על עמידתם בתנאי האמנה לשמירת פרטיותו של שליט, וטוענת כי כל צילום של החייל עובר דרכה ודרך המשפחה לאישור לפני פרסומו.
"אבו-שפשופה מת"
הכותרת הראשית של "הארץ" מוקדשת לבחירות בתוניסיה, שיתקיימו היום. אבי יששכרוף מדווח כי "על-פי סקרים שמידת מהימנותם אינה ברורה, המפלגה האסלאמיסטית א-נהדה (התחייה, התקומה), שמזוהה עם הזרם המתקדם בתנועת האחים-המוסלמים, צפויה להיות המפלגה הגדולה ביותר ולזכות ביותר מ-20% מהקולות". לדבריו, "הסוגיה המרכזית של הבחירות נוגעת פחות לענייני דת והרבה יותר לעניין הכלכלה של תוניסיה, שרבים מעריה וכפריה סובלים משיעור אבטלה גבוה".
ב"ידיעות אחרונות" מתפרסם דיווח מאת אלדד בק, שליח העיתון לתוניסיה. לפי דיווחו, מנהיג מפלגת א-נהדה, ראשד גאנושי, הצהיר כי "אם יהיה חשד לזיוף ותוצאות ההצבעה לא יעלו בקנה אחד עם ציפיות מפלגתו, אנשיה יובילו מהפכה עממית חדשה".
במוסף "24 שעות" של העיתון מתפרסם ראיון שערך בק עם ג'יל-ג'קוב ללוש, המתמודד בבחירות למועצה המחוקקת. "ידיעות אחרונות" לא מראיין סתם מתמודד, אלא את "המתמודד היהודי היחיד". "אני שמח שרואים בי תוניסאי ככל האחרים ולא תוניסאי עם טלאי צהוב", אומר ללוש. "אנחנו מנסים לבנות דמוקרטיה אמיתית, מעבר להשתייכות דתית או אחרת. אני לא רוצה לבנות מחדש את המדינה הזו בשם היהדות". מובן שב"ידיעות אחרונות" לא מסוגלים לראות בללוש "תוניסאי ככל האחרים".
לורנצו קרמונזי, שליח "קוריירה דלה-סרה" ללוב, מספק ל"ידיעות אחרונות" "דיווח מתא הקירור בלוב שבו מוצגת לראווה גופת קדאפי לעיני ההמון הנרגש", כפי שמנסחת זאת כותרת הגג לידיעה. מתחת לכותרת ההיתולית "על גופתו המתה" ותצלום חדש של הרודן הגוסס, רגעים ספורים לפני הוצאתו להורג, מדווח קרמונזי על התור הארוך בן מאות הלובים שמבקשים לראות את הגופה.
"הזועמים ביותר הם אלו שנפצעו בקרבות בחודשים האחרונים", הוא כותב. "כמה מהם איבדו רגליים, וכעת הם מרותקים לכסאות גלגלים או נתמכים בקביים ומתקרבים בהתרגשות סנטימטרים בודדים מגופת הרודן שמעלה אבק, לא מצניעים את התרגשותם כשהם מביטים מקרוב באגרוף הברזל השמוט". בהמשך מדווח קרמונזי על גופת בנו של קדאפי, מועתסם: "היא מוטלת באזור תעשייתי בתוך קונטיינר קירור שבו מעמיסים כבשים שחוטות". לפי "הטיימס" הבריטי, מצוין בשולי הידיעה, מי שהוציא להורג את קדאפי, בכדור מאקדח הזהב של הרודן, היה קטין.
גם ל"מעריב" דיווח מהתור לצפייה בגופתו של קדאפי. ג'פרי פליישמן, שליח "הלוס-אנג'לס טיימס", מדווח כי "גופתו נחה באור החיוור של מקרר הבשר, ראשו הוטה הצדה ודם זב מחזהו". פליישמן גם מוסיף פרטים על רגעיו האחרונים של קדאפי. לפי דיווחו, זמן קצר לאחר שהוצא להורג התקשרה בתו של קדאפי, עיישה, לטלפון הנייד שלו. "אחד המורדים ענה לטלפון ואמר לה: זה נגמר. 'אבו-שפשופה (בעל התלתלים) מת'".
את דיווחו של פליישמן מלווים שני תצלומים. האחד מציג את קדאפי הגוסס כשאקדח צמוד לראשו, האחר מציג את גופת קדאפי בחדר הקירור. בתצלום האחרון הגופה מפוקסלת. במדור ביקורת הטלוויזיה של "מעריב" מותח אלון הדר ביקורת חריפה על ערוצי הטלוויזיה ששידרו את תצלומי הלינץ' בקדאפי. אף מלה על חלקו של עיתון "מעריב" בחגיגת המוות.
"תמונות הלינץ' מיום חמישי היו בלתי נסבלות", כותב בועז ביסמוט, עורך חדשות החוץ של "ישראל היום". ביסמוט מניח כי במפקדת נאט"ו "חשו אי-נוחות לנוכח התמונות. הלוא אלה שיצאו למערכה נגד קדאפי ניסו למכור לעולם אלטרנטיבה שפויה לרודן. התמונות האחרונות מלוב רק מוכיחות עד כמה 'האלטרנטיבה' רחוקה מלהיות מוכנה, גם אם הן מבטאות תסכול של עם מדוכא במשך ארבעה עשורים".
לדעת ביסמוט, בחירות יהיו בלוב, "אבל לא דמוקרטיה". הוא מהמר על מלחמת אזרחים. לצד הציפייה כי המפלגה האסלאמית תהיה הגדולה ביותר בפרלמנט של תוניסיה, מעלה ביסמוט חשש כי "האביב הערבי" "יוביל ל'תחייה', אבל לא לתחייתם של האנשים הטובים והראויים, אלא לשחרורם של כוחות הרוע דווקא".
במאמר המערכת של "הארץ" משתדלים לשמור על אופטימיות. הוא נפתח בקביעה כי "לינץ' באשר הוא לינץ' אינו יכול לעורר חדווה בקרב שוחרי זכויות האדם והדמוקרטיה", אך מסתיים כך: "בדילמה שבין תמיכה ברודנויות יציבות לבין עמידה לצד מהפכנים, שלפניהם עתיד מעורפל, הבחירה ברורה. על ישראל לעשות ככל יכולתה כדי להוכיח לעמים הערביים המשתחררים שדמוקרטיות נועדו זו לזו; שישראל היא חלק ממשפחת החופש, הדמוקרטיה והשלום – אותה המשפחה שמבקשת לאמץ גם אותם".
"בעתיד דמוקרטי, יש עתיד טוב יותר ליחסי תוניסיה וישראל?", שואל אלדד בק את ג'יל-ג'קוב ללוש בסיום הראיון בין השניים.
"כל דמוקרטיה בכל מדינה ערבית תוליך בהכרח לאורך זמן לנורמליזציה של היחסים עם ישראל ועם כל מדינה אחרת", משיב ללוש. "הדמוקרטיה תסייע לכך שהקשרים עם כל המדינות הזרות לא יהיו הדאגה העיקרית של האזרחים. בעבר, בתוניסיה ובמקומות אחרים בעולם הערבי, הוציאו בכל פעם את הבעיה הישראלית-פלסטינית כמו שפן מהכובע כדי להשכיח העלאות מחירים או עלייה באבטלה. אמרו לאנשים: לכו תשרפו דגל, תעשו הפגנה, וגמרנו. בניית הדמוקרטיה בעולם הערבי תסייע לכך שהמדינות השונות שיבחרו בדמוקרטיה יתעסקו תחילה בבעיות שלהן, וישפטו עם פחות רגשנות ורגשות את שקורה במקומות אחרים".
הבן של הסבא של כולנו
למעלה משני עמודים בקונטרס החדשות של "ידיעות אחרונות" מוקדשים הבוקר לקידום ספר חדש שכתב גלעד שרון על אביו. צביקה ברוט מביא קטעים בלעדיים מהביוגרפיה, שתראה אור השבוע בארה"ב בהוצאת הארפר-קולינס ובישראל בהוצאת מטר.
לפי הפרסום הבוקר נראה כי הביוגרפיה החדשה תהיה אוהדת לפחות כמו זו שכתב אורי דן ("בסודו של אריאל שרון", הוצאת ידיעות-ספרים, 2007). בין היתר מודגשת תחושת הבגידה שחש שרון לנוכח החלטתו של ראש ממשלת ישראל מנחם בגין להקים ועדת חקירה לבדיקת הטבח במחנות הפליטים סברה ושתילה. "מנחם, אתה הסגרת אותי. אתה עשית את זה", אמר שרון לבגין לאחר שאיבד את תיק הביטחון.
את ראש הממשלה הנוכחי, בנימין נתניהו, מתאר שרון הבן באמצעות שרון האב כ"חתרן", "פחדן", "לחוץ ותזזיתי". על-פי הספר, לאחר ששרון לא קיבל את תפקיד שר האוצר בממשלת נתניהו הראשונה כפי שהובטח לו, הוא אמר לראש הממשלה: "היית שקרן ונשארת שקרן". האשמה חריפה במיוחד כשהיא יוצאת מפי אריאל שרון. לשכת ראש הממשלה מסרה ל"ידיעות אחרונות" בתגובה כי "מדובר בספר שנכתב ממניעים פוליטיים, כחלק מניסיון של גלעד שרון לקדם עצמו בתוך מפלגת קדימה".
אותה התגובה מתפרסמת הבוקר ב"ישראל היום", שם מוקדשת הכפולה החמישית לידיעה וטור על אודות הספר של גלעד שרון. יוני הרש מדווח על עיקרי דבריו של שרון בראיון שהעניק ל"ניו-יורק טיימס". דן מרגלית מוסיף טור פרשנות תחת הכותרת "הבן מכתים את אביו".
מרגלית קולע לדעת מנסחי התגובה הרשמית של לשכת ראש הממשלה וקובע כי הספר משמש עבור שרון שלב "בטיפוסו אל הזירה הפוליטית. פניו לבכירות בקדימה". ידיעה נפרדת, מאת צבי הראל, מוקדשת לתזכורת על אודות גלעד שרון ומתפרסמת תחת הכותרת "חשד: תיווך במתן שוחד של 18 מיליון שקל".
בלעדי
"ישראל היום" הוא העיתון היחיד שמבליט הבוקר בשערו דיווח על הדקירה אתמול בירושלים, שבה נפצע קשה יהודה נעמד, בן 18. על-פי החשד, המעשה בוצע ממניעים לאומיים. החשוד במעשה, כך מדווח בראש שער העיתון, נמלט ככל הנראה לכפר פלסטיני סמוך. בעמוד השער של "ידיעות אחרונות" אין לאירוע אפילו אזכור קטן.
"הארץ" הוא העיתון היחיד שמדווח הבוקר בהרחבה [אנשיל פפר] על נטישה של כ-100 חיילות את אירוע ההקפות שערך צה"ל ביום חמישי האחרון במועצה האזורית אשכול, לאחר שאולצו לעבור מטעמים דתיים "למתחם אטום ומגודר, המנותק מהרחבה בה התקיימו הריקודים".
"ידיעות אחרונות" הוא העיתון היחיד שמדווח הבוקר כי הזמרים שלמה ארצי ושלום חנוך התאחדו בשבוע שעבר לביצוע מיוחד של "כמה טוב שבאת הביתה" לכבוד שובו של גלעד שליט מהשבי. הידיעה, שמתפרסמת בכפולת האמצע של העיתון, חתומה על-ידי כתב "ידיעות אחרונות" לענייני שלמה ארצי, רז שכניק.
ענייני תקשורת
ב"דה-מרקר" מתפרסמת ידיעה [סוכנויות הידיעות] על העימות הסוער בין רופרט מרדוק לכמה מבעלי המניות בפגישה של חברת ניוז-קורפ. כאן ניתן להאזין להקלטות מהאסיפה.
הבוקר, לראשונה, לא הגיע "ישראל היום" לבתיהם של המנויים שבחרו שלא לשלם דמי משלוח.