ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, החלה אתמול להכין לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק הממשלתית "חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות (תיקון מס' 7)" שנועדה להאריך בחודשיים את תוקף "חוק השוחד הקטן" המעניק הטבות בשווי מיליוני שקלים לערוץ 14.
החוק מגלגל את עלות הפצת השידורים החיים של ערוץ 14 והערוצים המסחריים האחרים על הקופה הציבורית (מתקציב תאגיד השידור) ובמקביל מסיר מעל הערוץ את החובה החוקית לאפשר הפצה בחינם של אותם שידורים בפלטפורמות הרב-ערוציות.
מטעם האופוזיציה, רק ח"כ שלי טל מירון (יש עתיד) נכחה בישיבה מתחילתה ועד סופה. מהקואליציה נכח ח"כ שלום דנינו (הליכוד). מי שנעדר מהדיון באופן מופגן היה שר התקשורת, שלמה קרעי (הליכוד), זאת למרות שמדובר בחוק ממשלתי ולמרות שהקפיד בעבר להגיע לישיבות ועדת הכלכלה שדנו בחקיקה פרטית.
ברקע ההיעדרות, סכסוך בו פתח קרעי עם חבר מפלגתו, יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ דוד ביטן, לאחר שהלה בלם כמה הצעות חוק פרטיות בנושאי תקשורת שקרעי עמד מאחורי חלק מהן, במטרה לעקוף את הייעוץ המשפטי של משרדו. קרעי, שהשמיץ את ביטן בכמה הזדמנויות, הצהיר כי יפעל להקמת "ועדת תקשורת" ייעודית שתיטול סמכויות מהוועדה בראשות ביטן.
בסביבתו של ביטן הגיבו בזמנו ואמרו כי קרעי פועל על דעת עצמו, ללא גיבוי מיו"ר הליכוד, רה"מ נתניהו, וכי אם קרעי מעוניין לפעול באופן עקום, ולקדם חוקים פרטיים לא אפויים ולא תקינים מבחינה משפטית, הוא אינו יכול לצפות שוועדת הכלכלה תיטול על עצמה את האחריות להביא אותם אל הכנסת.
עימות בין ח"כ דוד ביטן, יו"ר ועדת הכלכלה (שלישי מימין), לבין שר התקשורת שלמה קרעי (שני משמאל), בעת ישיבת הוועדה על חוקי ההפיכה התקשורתית, 15.1.25 (צילום: שבי גטניו)
גם אתמול, סירב ביטן לאשר את החוק במתכונתו הנוכחית והבהיר כי אין בכוונתו להעניק גיבוי להתנהלות משרד התקשורת. לדבריו, כולם יודעים כי משך ההארכה הנוכחית חסר משמעות ומיד כשיפוג תוקפה תתבקש הארכה נוספת, בדיוק כפי שקורה כעת.
"בגדול, צריך לסיים את זה. אני לא ממתין לחוק הממשלתי", קבע ביטן כשפנה לסגן היועצת המשפטית של משרד התקשורת, עו"ד זיו גלעדי. ביטן כיוון בכך לנימוק העיקרי של משרד התקשורת לצורך בהארכת החוק: המתנה לחוק השידורים הממשלתי שקרעי מנסה לקדם כבר מ-2023, ושאמור לשנות את כל רגולציית התקשורת המסחרית המשודרת ובתוכה גם את התנהלות עידן פלוס.
לטענת קרעי, החוק יונח על שולחן הכנסת בחודש מרץ, אולם בעבר כבר נכזבו הצהרות דומות שלו.
"אתם לא יכולים להסתמך על חוק שאולי יבוא. זה לא רציני, אני מאוד מצטער", השיב ביטן. גם עו"ד איתי עצמון, היועץ המשפטי של ועדת הכלכלה, העניק רוח גבית לביטן כשאמר שמובן לכל שגם אם אכן תונח הצעת החוק של קרעי, הרי שיידרשו דיונים ממושכים כדי להכינה לחקיקה.
במהלך הדיון הציב ביטן אולטימטום למשרד התקשורת: הוא העניק ארכה של שבוע-שבועיים לקרעי לנסח את ההצעה לפי עקרונות מתווה שהציג: שירותי עידן פלוס יישארו כשירות ציבורי בעל חשיבות חברתית, חברות השידור הפרטיות יחויבו למסור את השידור הליניארי, אך ההפצה תמומן על-ידי המדינה.
אם קרעי יצליח לנסח הצעה ברוח זו, יאות ביטן להעניק ארכה של יותר מחודשיים, ובלבד שתהיה הסכמה על פתרון הקבע המקודם בוועדה. במידה וידחו את המתווה המוצע על ידו, אמר ביטן, החוק הנוכחי יעבור אך זו תהיה ההארכה האחרונה שיאפשר.
"אם רוצים להדיח אותי ושוועדת הכלכלה לא תדון בדברים האלה, אני לא מסכים עם זה אבל זה כבר לא עניין שלי", אמר ביטן תוך שהוא מגחך ושלח עקיצה לשר התקשורת, "כל עוד אני יושב פה, אני לא יעשה צחוק מהכנסת".
הבוננזה של ערוץ 14
עיקר תשומת הלב התקשורתית בנוגע ל"חוק השוחד הקטן" התמקדה בסוגיית מחיקת חובות ערוץ 14 לעידן פלוס והמימון הציבורי להפצתו בחינם (הטבה שניתנה לבסוף גם לערוצים המסחריים האחרים), אולם נראה שדווקא ההטבה השלישית שווה הרבה יותר כסף לערוץ: ההחרגה שהוכנסה בסעיפים 13(ב) ו-13(ג) בהוראת השעה שעברה באוגוסט האחרון, ושאיפשרה לו לגבות תשלום מהפלטפורמות הרב-ערוציות (יחד עם עוד שלושה ערוצים קטנים המכונים, יחד עם ערוץ 14, "ערוצים זעירים").
"אין הצדקה יותר ל-13(ג)" טענה אתמול עו"ד נגה רובינשטיין, הלוביסטית של קשת שנשאה דברים בוועדה. ואכן, בחוות דעת של הייעוץ המשפטי לממשלה שהוגשה ב-23 בינואר 2025 לוועדת שרים לענייני חקיקה, שדנה בהצעת החוק הממשלתית, נכתב לגבי התיקונים בסעיף 13(ב) ו-13(ג) כי "לפי הוראת השעה, מבין כל הערוצים המופצים על גבי המערך, רק הערוצים הזעירים יהיו זכאים לדרוש תמורה מספקי תכנים במתכונת OTT עבור הפצת שידוריהם הליניאריים (בזמן אמת)".
ע"י עו"ד זיו גלעדי, סגן בכיר ליועמ"שית, כתב כי עולה חשש שמדובר ב"הסדר פרסונלי משום שיתכן כי ההחרגה רלוונטית בפועל רק לערוץ 14. "מדובר בקושי משמעותי", כתב עו"ד גלעדי שהוסיף כי ישנו חשש לפגיעה בזכות יסוד חופש העיסוק של הערוצים המסחריים הוותיקים ומתן יתרון לא הוגן לערוצים הזעירים במשא ומתן המסחרי מול הפלטפורמות הרב-ערוציות.
בייעוץ המשפטי תמכו לבסוף בהצעה, רק משום שהיה מדובר בהוראת שעה קצובה לפרק זמן קצר, תוך אזהרה כי "ככל שיתארך משכה של הוראת השעה, עוצמת הפגיעה האפשרית בזכויות תגדל, והאיזון החוקתי הנוכחי עשוי להתערער". אלא שכך בדיוק קרה, ואתמול הגיעה הצעת החוק לוועדת הכלכלה על מנת להאריכה בפעם השנייה.
בדיון עצמו אמר יו"ר הוועדה ביטן לעו"ד רובינשטיין שאין בכוונתו להיכנס שוב לוויכוחים שהיו בישיבות על החוק באוגוסט 2024, אך בשלב מסוים עו"ד עצמון הפנה את תשומת ליבו לבעייתיות שבהארכת תוקף הסעיף שהיועמ"שית תמכה בו רק כיוון שהוא זמני, לא כל שכן אם ינסו להופכו לעניין קבוע, כפי שביטן מעוניין בנוגע לכל סוגיית מימון עידן פלוס.
"זה באמת סעיף בעייתי", אמר לבסוף ביטן וסיכם את הנושא בכך שעל משרד התקשורת להחליט מה יקרה עם הסעיף הזה במסגרת ההסדר הקבוע, ובכך החזיר גם את תפוח האדמה הזה לחיקו של השר קרעי.
כבר אתמול בצהריים, שעות בודדות אחרי תום הדיון, נקבעה ישיבת ועדה נוספת לשבוע הבא, והוקצתה לה שעה אחת בלבד. בכך קצב ביטן את משך הזמן לקבלת תשובת משרד התקשורת לשבוע, וכנראה שאורכה הקצר של הישיבה המתוכננת מרמז שלא יתיר בה הצגת עמדות אלא ישמע את עמדת משרד התקשורת ובהתאם לה תתקיים הצבעה.