"לא ייתכן, לדעתי, לתת אמון בממשלה אשר, כדי להציל את יוקרתה בציבור, מוכנה להגיע לחילול שבת בטקס ממלכתי, ומוכנה להטעות את המזהירים אותה מראש, רק כדי לקיים מופע ראווה אשר ספק רב אם גם ללא חילול השבת היה מוצדק".
את הדברים הללו הטיח חבר הכנסת קלמן כהנא מעל דוכן מליאת הכנסת, ב-14 בדצמבר 1976, במסגרת הצעת אי-אמון. כהנא, מהחותמים על מגילת מגילת העצמאות, רב הקיבוץ חפץ חיים וד"ר לפילוסופיה, כיהן בכנסות הראשונה עד התשיעית מטעם סיעת פועלי אגודת ישראל, חלק מאיחוד המפלגות החרדיות "החזית הדתית תורתית", המקביל ל"יהדות התורה" בימינו.
הצעת האי-אמון שהגיש בזמנו ח"כ כהנא הובילה לבסוף להתפטרות ממשלת יצחק רבין הראשונה, כל זאת בשל טקס שנערך ביום שישי לכבוד קבלת מטוסי F15 ראשונים מארה"ב. הטקס בכלל הסתיים לפני כניסת השבת, אולם הח"כ כהנא טען כי קיומו גרם לנוכחים לחלל שבת בדרכם הביתה.
חבר הכנסת קלמן כהנא, 12.1.1966 (צילום: משה פרידן, לע"מ)
הצעת האי-אמון נדחתה, אבל מאחר ששלושה חברי קואליציה מהמפד"ל נמנעו בהצבעה, רה"מ רבין ראה בכך התפטרות מהממשלה והוביל להקדמת הבחירות.
39 שנים לאחר מכן, בדיקת "העין השביעית" מעלה כי נציגי הציבור החרדי היושבים בימים אלה בממשלה מגלים סובלנות רבה הרבה יותר לחילול שבת ממשלתי, גם כשהוא נעשה בשמם ממש.
כפראפרזה על ההאשמה של ח"כ כהנא כי חילול השבת הגבולי של הממשלה דאז היה בשל "מופע ראווה", ניתן לקבוע כי בחודש האחרון הפך נתניהו את חילול השבת לספורט לאומי. הוא משודר מלשכת רה"מ באופן קבוע כל שבת בבוקר, מול שתיקתם הרועמת של חברי הקואליציה החרדים.
בשם ממשלת ישראל
ביום חול רגיל, לשכת רה"מ נתניהו מוציאה בממוצע מספר בודד של הודעות לתקשורת, וישנם ימים בהם בקבוצות הווטסאפ השונות של הלשכה לא נשלחת אפילו הודעה אחת. אולם מאז תחילת שלב א' של עסקת שחרור החטופים מידי ארגון הטרור חמאס, ב-19 בינואר, נשלחות בשבתות עשרות הודעות לכתבים.
הבדיקה מעלה כי לשכת רה"מ נתניהו חיללה בחודש האחרון את השבת לא פחות מ-55 פעמים באמצעות הודעות לתקשורת, לעיתים עד 16 הודעות לתקשורת במהלך שבת אחת (1.2), זאת בזמן שהליך השחרור מסוקר באופן מלא בתקשורת, לא מדובר ב"פיקוח נפש" וממילא את כל ההודעות היה ניתן להוציא באמצעות דובר צה"ל (28 מתוך 55 מההודעות שנשלחו הן של תמונות או וידיאו מטעם הצבא) - או לחכות לצאת השבת.
חברי כנסת מטעם יהדות-התורה בישיבת סיעה, 27.1.25 (צילום: חיים גולדברג)
הסיבה היחידה למבול ההודעות היא תדמיתית בלבד: נתניהו, הידוע באובססיה שלו לתקשורת, יודע כי אירועי השחרור זוכים לרייטינג שיא ומעוניין לשלוט על הנרטיב ולהחדיר את שמו לסיקור - גם במחיר חילול שבת שבעבר היה גורם לקול זעקה מצד השותפים הקואליציוניים החרדים.
למעשה, חברי הממשלה החרדים הפכו שותפים בפועל, בכל כורחם, לחילול השבת של לשכת רה"מ נתניהו. הודעות הנשלחות מלשכת ראש הממשלה נושאות כותרת המבהירה מטעם מי יוצאת ההודעה. לעיתים הכותרת היא "לשכת ראש הממשלה", פעמים אחרות "ראש הממשלה בנימין נתניהו", אך חמש מתוך ההודעות שנשלחו בשבת היו בשמה של "ממשלת ישראל".
בשבת ה-18.1 נשלחה מטעם הלשכה הודעה באישון לילה (01:08) שהודיעה בשם "ממשלת ישראל" על אישור מתווה החטופים שייכנס לתוקף ביום ראשון.
הודעות של לשכת רה"מ נתניהו שנשלחו בשבת
בשבת ה-1.2, בה שוחררו ירדן ביבס, עופר קלדרון וקית' סיגל, הוציאה לשכת רה"מ בשעה 09:02 הודעה לפיה "ממשלת ישראל מחבקת את שני השבים", ובשעה 11:09 הודעה נוספת לפיה "ממשלת ישראל מחבקת את השב קית' סגל". יש להניח ששרי הממשלה החרדים שכנראה שהו באותו הזמן בבתי הכנסת לא יודעו על כך שהוצאה בשמם הודעה כזו.
גם בשבת שבוע לאחר מכן (8.2), בשעה 11:48, נשלחה הודעה מטעם משרד ראש הממשלה לפיה "ממשלת ישראל מחבקת את שלושת השבים", זאת לאחר שהחטופים אוהד בן-עמי, אור לוי ואליהו שרעבי הועברו לידי כוחות צה"ל.
תוך חודש, הודעה בודדת אחת תוך חילול שבת ב-18 בינואר, הפכה שבוע לאחר מכן לשמונה הודעות, ובשבועות לאחר מכן לעשרות הודעות מדי שבת – 16 הודעות ב-1 בפברואר, 16 הודעות מכניסת השבת ועד צאתה ב-7-8 בפברואר, ו-14 הודעות בשישי-שבת האחרונים (14-15.2).
ה"סאן-דור" של לשכת ראש הממשלה: "פדיון שבויים"
סוגיית חילול השבת חורזת את דברי ימי הפוליטיקה הישראלית - מהטקס לכבוד קבלת מטוסי ה-F15 ועד להעברת ה"משחן" של חברת החשמל בשבת ב-1999, שהביא לפרישת יהדות-התורה מקואליציית ברק. כדי לעקוף את המגבלה שנכפתה על-ידי המפלגות החרדיות, הומצאו "טריקים" שונים ומשונים. כך, במשך עשרות שנים עקפה חברת אל-על את האיסור על קיום טיסות בשבת באמצעות חברת בת, "סאן-דור".
נראה שנתניהו, המודע לנפיצות שבחילול שבת פומבי על-ידי לשכתו, הקדים תרופה למכה באמצעות מעקף "סאן-דור" משלו. כך, 39 מתוך 55 ההודעות שיצאו מלשכת ראש הממשלה במהלך השבת, נשאו את הכותרת "פידיון שבויים", שם הקוד המרכזי של הלשכה לחילול שבת, כביכול מעין תחליף ל"פיקוח נפש" ההלכתי. זאת למרות, כאמור, שאין שום דחיפות או צורך אמיתי בשליחת ההודעות בשבת (או בכלל).
משה גפני ויעקב ליצמן, חברי כנסת מטעם יהדות התורה (צילום: רועי אלימה)
כאמור, על "חילול שבת" פחות בהרבה, נפלו בעבר ממשלות בישראל. אולם למרות חילול השבת העקבי של לשכת רה"מ נתניהו, שנועד לצרכים תדמיתיים בלבד, הסיעות החרדיות החברות בממשלתו הנוכחית לא טרחו להגיש בנושא זה הצעת אי-אמון או אפילו להביע הסתייגות.
מה השתנה מאז ממשלת רבין ועד ממשלת נתניהו? קדושת השבת עבור הציבור החרדי לא השתנתה, וגם זמני כניסת ויציאת השבת נותרו כשהיו. גם מה שמונח על הכף הוא אותו הדבר: השפעה על חקיקה וגישה לתקציבים והטבות שמאפשרת הישיבה בממשלה. מה שהשתנה הוא רק מוכנותם של נציגי הציבור החרדי בכנסת לשלם את המחיר על כפיית שמירת השבת.
נראה שמי שמסירים את חותמת הכשרות מעסקים הפועלים בשבת, אפילו אם האוכל המתבשל במטבח שלהם כשר למהדרין, לא יסירו את חותמת הכשרות מ"המחלבה" הפרטית שלהם, ממשלת ישראל ה-37, גם כשהעומד בראשה מחלל את השבת בסיטונות.