שנת 2024 היתה הקטלנית ביותר לעיתונאים בעולם, כשישראל אחראית לכמעט 70% מהעיתונאים שנהרגו, כך קובע דו"ח של הוועד להגנה על עיתונאים, ארגון עצמאי ללא מטרות רווח שבסיסו בארצות-הברית.
בשנת 2024 נהרגו ברחבי העולם 124 עיתונאים, המספר הגבוה ביותר שנמדד על ידי ה-CPJ מאז החלו המדידות לפני למעלה משלושה עשורים. בכך נחצה בשנת 2024 השיא הקודם שנקבע בשנת 2007, אז נהרגו 113 עיתונאים, כמחציתם במהלך המלחמה בעיראק.
85 מתוך 124 העיתונאים שנהרגו בשנה שעברה הם קורבנות מלחמת עזה (לעומת 78 בשנת 2023). מעבר לכך תיעד הארגון 39 הרוגים נוספים ב-16 מדינות, כולל שישה בסודאן ופקיסטן, חמישה במקסיקו וארבעה בסוריה.
ישראל הציבה שיא מפוקפק חדש במספר העיתונאים שנהרגו בידי מדינה אחת בשנה בודדת - 85. בכך שברה את השיא שקבעה בשנת 2023, אז לפי ה-CPJ הרגה 78 עיתונאים. חסן חמד, צלם פרילנסר בן 18 שנהרג מירי כטב"ם ב-6.10.24 ברצועת עזה, הוא צעיר העיתונאים שנכללים בדו"ח של ה-CPJ.
בסוף דצמבר דיווח ארגון עיתונאים ללא גבולות (RSF) כי לפי רישומיו ישראל אחרית לכשליש ממקרי ההרג של עיתונאים השנה, 18 מתוך 54, אולם דו"ח RSF התייחס רק לעיתונאים שנהרגו בזמן או בקשר לעבודתם. לעומת זאת, לפי המתודולוגיה של CPJ, בדו"ח נכללים כל העיתונאים שיש בסיס סביר להניח כי נהרגו בקשר לעבודתם, או שנהרגו בטעות באזור קרב במהלך משימה מסוכנת, או בכוונה תחילה בשל עבודתם העיתונאית.
בקבוצה אחרונה זו, של עיתונאים שנהרגו בכוונה תחילה בשל עבודתם העיתונאית, מונה הרשימה 24 מקרים ברחבי העולם, 10 מהם על-ידי כוחות ישראלים, בעזה ובלבנון. המקרים הללו מוגדרים על ידי הארגון כ"רציחות". בארגון עדיין בוחנים 20 מקרים נוספים שבהם ישראל הרגה עיתונאים ב-2024 כדי לקבוע האם מדובר בהרג מכוון בשל העבודה העיתונאית של ההרוג.
בין היתר מזכיר ה-CPJ בדו"ח שלו את הרג כתב אל-ג'זירה איסמעיל אל-גול בחודש יולי האחרון, יחד עם עמיתו ראמי אל-רפי, מירי כטב"מ על רכבם. בישראל טענו כי השניים היו טרוריסטים, אולם ב-CPJ הגדירו את הראיות שהציגה ישראל כ"מפוקפקות" וציינו בין היתר כי לפי המסמך שהציג צה"ל, אל-גול קיבל דרגה צבאית בחמאס בגיל 10. בתגובה ל"העין השביעית" מסר בעבר דובר צה"ל כי אינו אחראי לשגגות שנופלות במסמכי חמאס.
בארגון מציינים כי הם אינם כוללים בדו"ח השנתי שלהם עיתונאים הרוגים אם ישנן ראיות לכך שהסיתו לאלימות באופן שהוביל לפעולה מיידית, או שהשתתפו כלוחמים במאבק מזוין בזמן מותם.
"הטקטיקה של הכפשת עיתונאים כטרוריסטים ללא הצגת ראיות היא שיטה שמאומצת יותר ויותר הן על ידי משטרים סמכותניים והן על ידי מדינות לכאורה דמוקרטיות", נכתב בדו"ח.
"המדינות הקטלניות ביותר עבור עיתונאים חולקות אסטרטגיה דומה כדי לסייע להן לחמוק מאחריות ולמנוע מתן צדק לעיתונאים שנהרגו. חלקן קוברות חקירות של המקרים או מאשימות את העיתונאים עצמם, רובן פשוט מתעלמות מחובתן להעמיד את הרוצחים לדין", נכתב בדו"ח. "ישראל השתמשה בכל הטקטיקות הללו, עוד לפני שהמלחמה האחרונה החלה בעקבות הפשיטה הקטלנית של חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר 2023".
ב-CPJ מזכירים דו"ח מיוחד שפרסמו במאי 2023, ולפיו חקירות שבוצעו בנוגע להרג עיתונאים בידי חיילי צה"ל היו "איטיות ולא שקופות" וכללו האשמות כי העיתונאים הם טרוריסטים ללא ראיות מהימנות. הדו"ח בדק 20 מקרים של עיתונאים שנהרגו מירי צה"ל לאורך 22 שנים, ומצא שאף אחד מהאחראים לא הועמד לדין.
האיטי הצטרפה לרשימת המדינות הקטלניות
לעומת ישראל, שקפצה לראש רשימת המדינות שקוטלות עיתונאים בשנתיים האחרונות, ישנן מדינות אחרות שמוגדרות על ידי ה-CPJ כ"קטלניות בעקביות", כמו עיראק, הפיליפינים, מקסיקו, פקיסטן, הודו וסומליה. בשנים האחרונות הצטרפה האיטי למדינות הקטלניות שנה אחר שנה, בשל רצח של עיתונאים על-ידי כנופיות פשע.
ב-CPJ מציינים כי בעוד שבמקסיקו כנופיות הפשע משתדלות שלא לקשור עצמן לרצח עיתונאים, בהאיטי מתגאות הכנופיות ברציחות ולוקחות אחריות בפומבי.
בפיליפינים, על רקע החלפת הנשיא, לא נהרג ב-2024 אף עיתונאי, לראשונה זה עשרים שנה. בעיראק, לעומת זאת, אחרי ירידה בהיקף הריגת העיתונאים בשנים האחרונות, שוב נהרגו בשנה שעברה שלושה עיתונאים על רקע שיתוף הפעולה בין הממשלה לטורקיה נגד חמושים כורדים.
בנוסף מציינים ב-CPJ כי ב-2024 נהרג מספר שיא של עיתונאים פרילנסרים, 43, לעומת 17 בשנת 2023, 12 בשנת 2022 וחמישה בשנתיים שקדמו לכך. 31 מהפרילנסרים שנהרגו בשנה שעברה היו עזתים, שם לפי הדו"ח פרילנסרים רבים ממלאים את החלל שהותירו אחריהם כלי תקשורת שחדלו לפעול.