הנסיגה הדמוקרטית כבר כאן, ומתבטאת במיוחד במתקפה של הממשלה על התקשורת החופשית, אומרת ד"ר נועה לביא, ראשת המסלול לתקשורת ומדיה בבית הספר לממשל וחברה במכללה האקדמית תל־אביב-יפו.
ממשלת נתניהו, היא טוענת, מעוניינת להסיג לאחור את ההישגים שנרשמו בתחום חופש העיתונות בישראל בעשורים האחרונים, במיוחד בשידור הציבורי, ולהנחיל שליטה פוליטית על התקשורת.
ד"ר לביא אמרה את הדברים בהפגנת מטה המאבק הדמוקרטי בהרצליה במוצאי שבת (1.2).
"התקשורת בישראל עברה ועוברת דרך ארוכה, מפותלת וקשה", אמרה ד"ר לביא, "עם קום המדינה היתה צנזורה כבדה על התקשורת, היו עיתונים מטעם והיה ערוץ טלוויזיה ציבורי אחד שדברר את הממשלה – בהתחלה את ממשלות העבודה ואחר כך את ממשלות הליכוד. החל משנות ה-90 וההפרטה של שוק התקשורת, נדמה היה שדברים מעט משתנים. אלא שמהר מאוד הסתבר שזה לא המצב".
לדברי ד"ר לביא, בתקשורת המסחרית היתה טמונה הבטחה לשחרור מההשפעה השלטונית, אולפם בפועל היא נתונה לשלטונם של בעלי ההון, שבתורם ניהלו מערכות יחסים, חלקן מושחתות, עם הפוליטיקאים. סיכומו של דבר, "התקשורת בישראל לא הייתה אף פעם חופשית, היא פשוט עברה בעלות - מהממשלה לבעלי ההון שעושים ברית עם השלטון, כל שלטון, כמו שרואים כעת בארצות-הברית".
עם זאת, בתהליכים שעברו על התקשורת הישראלית ניתן למצוא נקודת אור, מסבירה ד"ר לביא: "סגירת רשות השידור שפעלה תחת חוק מ-1965, וחקיקת חוק התאגיד בשנת 2015. כיום, תאגיד השידור הציבורי הוא הגוף היחיד שאינו קשור לבעלי הון וגם אינו פוליטי כמו רשות השידור ז"ל. למעשה, הוא הגוף העצמאי היחיד שאינו תלוי בממשלה או בבעלי ההון, ובלי תקשורת מסוגו, חד וחלק, אין דמוקרטיה ואין מנגנוני פיקוח על כוחם העצום של בעלי הממון והממשלה שפועלים במשותף. לכן, אין זה פלא שתאגיד השידור 'כאן' נמצא על הכוונת של הממשלה הנוכחית שלנו".
לדברי ד"ר לביא, גורמים בממשלת נתניהו "רוצים לחסל את השידור הציבורי ולהשתלט עליו – כמו שנעשה בהונגריה ובפולין. שר התקשורת קרעי, שבינו לבין תקשורת אין דבר וחצי דבר, הוא הלוחם הראשי בחזית חיסול התקשורת החופשית. המהלכים שלו מיועדים, בין היתר, להכפיף את מינוי חברי מועצת התאגיד, מועצה מקצועית שמהווה חלק מרכזי בחוק התאגיד, ומבססת את עצמאותו, לשר התקשורת. ממש כמו שהיה בימים הלא כל כך עליזים של רשות השידור. כל מה שהימין צעק נגדו במהפך של 77', מבקשת הממשלה הנוכחית להחזיר ביתר שאת".
התוצאה של חיסול השידור הציבורי, מסכמת ד"ר לביא, מובילה "להשתלטות מוחלטת של הממשלה על השיח הציבורי ודעת הקהל". לדבריה, "החזון של קרעי וחבר מרעיו הוא עיתונות וטלוויזיה שבה נראה את השליט יום יום בהודעות לציבור, דיווח חד ממדי ושקרי".