מזה שנים שרה"מ בנימין נתניהו מחרים את ערוצי החדשות הישראלים, ומתראיין רק לערוץ 14, ערוץ התעמולה המסור לו. כלי התקשורת הסכינו עם המצב ומתייחסים אליו כאל גזירת גורל, אולם משיחות עם משפטנים עולה כי ניתן לאתגר התנהלות זו של ראש הממשלה בשני מסלולים לפחות.
חרם הראיונות של נתניהו נגד ערוצי החדשות בישראל מתנהל בשני שלבים. השלב הראשון היה החרמת חדשות כאן 11 של השידור הציבורי. מאז הקמתו של תאגיד השידור, כף רגלו של רה"מ נתניהו לא דרכה באולפני החדשות בערוץ. הוא העניק לכאן 11 ריאיון בודד, שהתקיים בשידור וידיאו מביתו ב-19 בספטמבר 2019 מול מיכל רבינוביץ'.
השלב השני של החרם של רה"מ נתניהו על התקשורת הישראלית החל במרץ 2021, החודש האחרון בו העניק ראיונות לערוצים המסחריים 12 ו-13 (גם בשנים ההן, היה זה רק בתקופות בחירות). ב-20 במרץ הגיע רה"מ נתניהו לראיון עם רינה מצליח בערוץ 12. נתניהו איבד את קור רוחו והעניק הופעה כושלת. שלושה ימים לאחר מכן הפסיד הליכוד בראשות נתניהו בבחירות, לראשונה אחרי 12 שנים רצופות בשלטון. מאז, הפסיק נתניהו להתראיין גם בערוצי החדשות המסחריים.
במקביל, מאז החרם על כאן 11 העניק רה"מ נתניהו 26 ראיונות לערוץ טלוויזיה מסחרי אחד – ערוץ 14, גם כששמו עוד היה ערוץ 20 וגם כשהרייטינג שלו היה שולי. אורך הראיונות מסתכם בלמעלה מ-11 שעות שידור.
פגיעה מסחרית וכלכלית
ראש הממשלה הוא איש ציבור, והראיונות איתו זוכים לפופולריות בשל התפקיד הציבורי שהוא ממלא. בשל החרם הממושך שלו על הערוצים 12 ו-13 והענקת ראיונות בלעדיים לערוץ 14, שני הערוצים יכולים לטעון שראש הממשלה פוגע בהם מבחינה כלכלית באופן מכוון, באמצעות הענקת משאב ציבורי בדמות ראיונות עם בעל התפקיד הציבורי הבכיר ביותר במדינה, רק לגורם מסחרי מתחרה אחד, וזאת במשך שלוש וחצי שנים.
טובת ההנאה הכלכלית מומחשת בנתוני הרייטינג. לראיונות של ראש הממשלה נתניהו בערוץ 14 התלוו בדרך-כלל נתוני רייטינג טובים בהרבה מהנתונים הרגילים של הערוץ. ניתן היה להבחין בכך באופן ברור כשהרייטינג הכללי של הערוץ היה נמוך, אך גם בשנתיים האחרונות עת הרייטינג החל לטפס (נתוני הרייטינג ההיסטוריים הזמינים הם אלו שכלי התקשורת נוהגים לפרסם, של משקי בית יהודים. ב"עין השביעית" מקפידים לפרסם את הנתונים המלאים, הכוללים את האוכלוסיה הערבית).
ב-30 באוקטובר 2022 התראיין רה"מ נתניהו בערוץ 14 והעניק לו שיא רייטינג חדש של 5.8%. ב-13 באפריל 2023 התארח רה"מ נתניהו בערוץ 14 לראשונה מאז הבחירות בסוף השנה הקודמת, והעניק לערוץ שיא רייטינג חדש של 9.3%. ביוני 2024 הגיע להופעה ראשונה בערוץ ישראלי מאז המלחמה ושוב העניק לערוץ שיא רייטינג חדש של 13.8%.
מאז מרץ 2021 ותחילת החרם על השידור הציבורי, הופיע רה"מ נתניהו 17 פעמים בערוץ 14 באורך כולל של שבע וחצי שעות שידור. נזכיר, כי במקביל העניק נתניהו 93(!) ראיונות לערוצים זרים, רובם מסחריים, באורך כולל של 35 שעות שידור.
ראיונות נתניהו הם אבני דרך במסלול העלייה ברייטינג של ערוץ 14. נתניהו הופיע בלעדית ובאופן תכוף ועקבי בערוץ המסחרי, ובכך סייע לו בהקניית הרגלי צפייה חדשים לצופים. החרם על ערוצי החדשות וההופעות התכופות בערוץ 14, סימנו גם לשרים וחברי הכנסת התומכים בו כי מדובר בערוץ שנתניהו חפץ ביקרו.
הרייטינג אינו רק תחרות פופולריות מוניטינית. לנתוני הרייטינג משמעות כלכלית ראשונה במעלה עבור הערוצים המסחריים, כיוון שעל פיהם נקבעים תעריפי הפרסום בערוצים. בהקשר הכלכלי יש להתבונן על הרייטינג שהעניק נתניהו לערוץ 14 משני כיוונים – גם על העלאת אחוזי הרייטינג של הערוץ וגם על הפגיעה באחוזי הרייטינג של הערוצים המסחריים האחרים.
הודעות יחסי הציבור שמפרסם ערוץ 14, אלו המתגאות בהישגי הרייטינג ואלו המקדמות את הראיונות עם רה"מ נתניהו, מסמנות את תהליך צמיחת הרייטינג של הערוץ, הירידה ברייטינג של הערוצים המסחריים האחרים (במיוחד 13) והקשר לראיונות עם רה"מ נתניהו. הן יכולות להוות נספח בתביעה של שני הערוצים המסחריים (12 ו-13) בגין הנזקים הכלכליים שגרם להם רה"מ נתניהו באמצעות חרם הראיונות ארוך השנים כנגדם.
סוגיית הרייטינג יכולה להמחיש גם את הפגיעה הכלכלית בערוצים המסחריים. הראיון שהעניק רה"מ נתניהו לדנה וייס במהדורה המרכזית של ערוץ 12 כבש את טבלת הרייטינג עם נתון של 27.4%.
במרץ 2019, שנה לפני כן, העניק רה"מ נתניהו ראיון מפתיע לקרן מרציאנו ועמית סגל בערוץ 12, שדווח כי הזניק את הרייטינג של הערוץ 12 ל-27%.
בספטמבר 2019 העניק רה"מ נתניהו ראיונות לשלושת ערוצי החדשות המובילים, כולם באותו יום. לפי דיווח, הרייטינג בכל אחת מהתוכניות היה גבוה מנתון הרייטינג הרגיל של התוכנית, כאשר הראיון שלו עם רינה מצליח ב"פגוש את העיתונות" בערוץ 12 השיג 17.4% רייטינג.
לכך ניתן להוסיף את התקפותיו הפומביות משולחות הרסן של רה"מ נתניהו נגד ערוצי החדשות. ההעדפה של ערוץ תעמולה המסור לו, ומקבל ממנו הטבות, במקביל לחרם על כלי תקשורת אותם הוא תוקף באופן בוטה וחסר תקדים בעצמו ובאמצעות שליחים, ממחישה כי הוא פועל לפי תוכנית סדורה, וכי חרם הראיונות אינו גחמה או עניין נקודתי.
מתן חסות על-ידי עובד ציבור
ב-2015 פירסם הייעוץ המשפטי לממשלה את הנחיה 1.1700, הנוגעת למתן חסות על ידי עובדי ציבור. ההנחיה מתייחסת מפורשות לשרים ולסגני שרים ואוסרת עליהם להעניק חסות לגופים מסחריים. ההנחיה, כמו רוב הנחיות מסוג זה, באה על רקע אירועים או פרסומים של גופים מסחריים, או ציבוריים, בהם לקחו חלק שרים ופקידים בכירים, ומטרתה למנוע מצב בו תינתן עדיפות לגוף מסוים על-פני אחרים, או למצג כלפי הציבור כאילו אותו גוף פועל כחלק מפעילות השר או הפקיד הבכיר. במיוחד נדרש לשים לב כדי לא לתת חסות לגופים שעלולים להיות מזוהים עם עבירות פליליות, למשל.
ברור כי לא ראיונות נתניהו עמדו מול עיני הייעוץ המשפטי לממשלה עת פירסם את ההנחיה, אולם נראה כי הראיונות לערוץ מסחרי יחיד, ועוד כזה שמפרסם לא פעם פרסומים פוגעניים, שקריים ומנוגדים להנחיות הרשות השנייה, צריכים להביא את הייעוץ המשפטי לממשלה לפרסום הנחייה מעודכנת. מבחינת המשמעות הכלכלית, ההתנהלות של נתניהו חמורה פי כמה מאשר השתתפות שר באירוע בו הוא מעניק באופן חד-פעמי חסות לגורם מסחרי.
אחרי הכל, נתניהו כבר מואשם בפלילים על כך שדרש וקיבל הטיית סיקור בתמורה לקידום אינטרסים כלכליים. עם אלוביץ' ומוזס הדברים נעשו במחשכים – בראיונות לערוץ 14 הם נעשים אל מול פני האומה כולה – האם זה הופך אותם למוגנים?
הגיעה העת להנחייה ברורה, אשר תגדיר את גבולות ההתנהלות של נבחרי ציבור מול אמצעי תקשורת פרטיים, כך שלא יווצר מצב, או אפילו מצג, של העדפה ברורה. על בסיס הנחיה זו, יכולה היועצת המשפטית לממשלה לפרסם חוות דעת או הוראה מטעמה לרה"מ נתניהו, לשנות את אופן התנהלותו כלפי הערוצים המסחריים.
גם כאן, ההתנהלות של רה"מ נתניהו סביב חרם הראיונות מחזקת את ההנחה כי יש לו תכליות רחבות, בדמות החלשת הערוצים המוחרמים וחיזוק כלכלי של הערוץ המועדף. רה"מ נתניהו קידם לא פעם את הראיונות שהעניק לערוץ 14 בחשבונות המדיה החברתית הפופולריים שלו והמליץ לצפות בערוץ, ומנגד הכפיש וגידף את הערוצים המתחרים. לכך יש להוסיף את מסכת החקיקה, מאז 2018 וגם בממשלה הנוכחית, המכוונת להענקת הטבות מפליגות לערוץ 14, בשווי מצטבר של עשרות מיליוני שקלים.
סוגיה נוספת שהיועצת המשפטית לממשלה יכולה להידרש אליה היא כי התנהלותו של רה"מ נתניהו סביב סוגיית הראיונות מהווה התערבות בעיצוב שוק התקשורת בישראל, מה שמצריך את עדכון הסכם ניגוד העניינים שלו כמי שנאשם בפלילים בשל התערבות פסולה כזו.